הפלה אחת..המתנה של שנה וחצי..הריון שכל כל חיכינו לו ,אין דופק...ואז הוא בעצם חוץ רחמי....ניתוח חירום לכריתת חצוצרה...ושוב מהתחלה...שואבת כוחות , מתנחמת באוצרים הענקים שזכיתי להם בבית, שכל היום אומרים אמא אני אוהב אותך,אמא נשיקה בבטן שלך....... מתחזקת, מאוד! מעולם לא הרגשתי קרבת אלוקים ואמונה חזקה כמו שהרגשתי. מאמינה בלב שלם שזה לטובה, שה' איתי יד ביד. ויחד צועדים כמו תמיד לטוב המיוחל. שבסוף תמיד מגיע..אחרי הרבה תפילות.
ואז , חברה הכי טובה שלי, אחותי מזה מעל עשור שעברה איתי את כל משבריי באשר הם
מספרת כי היא בהריון...באותו שלב בו הייתי אמורה להיות אני.
סיפרה כמה בכתה איתי וכאבה איתי כי כל כך רצתה כמוני לעבור את זה יחד... כמו תמיד.....
ואצלי זה נקטע. והחלום איתו..
והכאב חזר. ומרגיש כאילו העולם עוצר מלכת...והחיים ממשיכים.... אבל את עומדת..
אךך חוויתי את ההרגשה הזאת המון בחיי... עוד מילדות.....
אבל ה' אני איתך. נאחזת בכל הכוח... מאמינה שגם אני אתקדם.. שאתה רק רוצה אותי עוד קצת קרוב, עוד קצת נאחזת בך כמו ילדה, עוד תפילות ..
פריקה...
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום.. 