בא לי לצעוק,
בא לי שישמעו
אבל לבד לי מכדי שזה יקרה,
אני מצפה לתפנית פלא, יקראו לזה אהבה,
יקראו לזה התבגרות,
אבל בסוף היום כרגע עדיין לבד
אז כשהעולם סוגר אני פשוט נופל
לים הסוער הזה, שמחבק חיבוק של דממה,
סערה שקטה שהופכת הכל, למעלה זה למטה שחור זה לבן ואור זה בכלל חושך.
וכשמגיע גל אני שוחה כדי לתפוס,
חובט בידיים ברגלים, התנגדות המים היא זרם החיים
וכשאני עולה על הגל אני שוכח מקושי החתירה,
ושוב אין לבד כי הגל משקר שיש יחד,
ואז הגל נשבר, הוא לא יכול לסחוב אותי עד אינסוף
ושוב מגיע לחוף, לסיבוב נוסף,
של שיגעון וכאב, של בדידות, של טירוף השפיות המוגדרת, של כניעת העצמיות מול עוצמת החברה, של תבנית שמוחצת את כל מי שלא מתאים,
אך אני עודני מאמין באמונה שלמה שיש סוף לכאוס המימי הזה,השמימי הזה, הכמעט גורלי,
אני מאמין שבסוף עוד ישנה מנוחה, אז חותר לעוד גל ועוד שבר, עד שהחוף בסוף יהיה חוף של בטחה.
בא לי שישמעו
אבל לבד לי מכדי שזה יקרה,
אני מצפה לתפנית פלא, יקראו לזה אהבה,
יקראו לזה התבגרות,
אבל בסוף היום כרגע עדיין לבד
אז כשהעולם סוגר אני פשוט נופל
לים הסוער הזה, שמחבק חיבוק של דממה,
סערה שקטה שהופכת הכל, למעלה זה למטה שחור זה לבן ואור זה בכלל חושך.
וכשמגיע גל אני שוחה כדי לתפוס,
חובט בידיים ברגלים, התנגדות המים היא זרם החיים
וכשאני עולה על הגל אני שוכח מקושי החתירה,
ושוב אין לבד כי הגל משקר שיש יחד,
ואז הגל נשבר, הוא לא יכול לסחוב אותי עד אינסוף
ושוב מגיע לחוף, לסיבוב נוסף,
של שיגעון וכאב, של בדידות, של טירוף השפיות המוגדרת, של כניעת העצמיות מול עוצמת החברה, של תבנית שמוחצת את כל מי שלא מתאים,
אך אני עודני מאמין באמונה שלמה שיש סוף לכאוס המימי הזה,השמימי הזה, הכמעט גורלי,
אני מאמין שבסוף עוד ישנה מנוחה, אז חותר לעוד גל ועוד שבר, עד שהחוף בסוף יהיה חוף של בטחה.
