אם זוג מחליט שהם רוצים להתחתן, זה חייב להיות מתוך זה שהם רוצים להתחתן עם בן האדם השני כפי שהוא *עכשיו*.

להתחתן על דעת זה ש"מן הסתם התכונות שאני לא אוהב ישתפרו בעתיד", זה מתכון לצרות צרורות.

בחיי, אני מכיר כ"כ הרבה אנשים שסובלים מזה שהם ציפו שבן הזוג ישתנה אחרי החתונה.

אם למשל אתה לא אוהב תכונה מסוימת אצל מישהי, וזה כל כך משמעותי עד שאתה לא רואה את עצמך מתחתן איתה במצב הזה, אז פשוט אל תתחתן איתה. אם היא תבטיח להשתנות ואתה מאמין לה - אז תמשיך לצאת איתה לעוד דייטים, במשך תקופה לא קצרה במיוחד, כדי שתוכל לבחון בעצמך האם השינוי באמת התרחש.

רק אחרי שאתה בטוח שהשינוי השתרש וזה לא רק הצגה בשבילך - תוכל להמשיך קדימה.

למשל, אם בחורה רואה שבחור מסוים לא עוזר בכלל בכלל בבית שלו (לא עם בגדים, לא עם כלים, לא עם ניקיון, אפילו לא עוזר להגיש ולפנות את האוכל בתחילת/סיום הארוחה) - אסור לה לחשוב לעצמה "בטח אחרי שנתחתן הוא יהיה שותף במטלות הבית". זה פשוט לא יקרה.

אז כן אם זה הרגל מורכב- הוא עד כדי כך יפריע כדי לא להתחתן?

כי מתחתנים עם אדם רווק ונשואים לאדם נשוי.

וזה מביא איתו המון שינויים שאנחנו מצפים להם - לחלוטין - ומצד שני אנחנו לא לגמרי יודעים איך זה נראה

אבל לא תמיד לטובה, ואתה לא יודע מה בדיוק ישתנה.

לכן, במקום לסמוך על העתיד, צריך להחליט להתחתן מתוך אהבה כלפי הבן השני כפי שהוא עכשיו.

האם מישהו יכול לחזות את העתיד?

אולי הוא יבגוד בעתיד? אולי היא תצא בשאלה? אולי הוא יחליט שנמאס לו ממני? אולי היא תחליט פתאום שהיא לא רוצה ילדים?

הרי כל הדברים האלה קרו לאנשים מסוימים, ועדיין - אין לנו אלא מה שעינינו רואות.

רציני שנייה, אני באמת בניתי על זה.

לא בקטע של תכונה, או מידה לא טובה, אלא בקטע של הרגל רע כלשהו, סוג של נפילה שלי שהייתי בטוחה עד להרגע שאחרי החתונה זה כבר יעבור.

זה לא?

ו

אבל כל הזמן מרחפת ההבנה הזו, שאחרי החתונה זה בטוח כבר לא יהיה לי בכלל, כל ההתמודדות הזו.

הרי כל אשה שהולכת עם כיסוי ראש אחרי החתונה עושה שינוי מסוים....

ובכל זאת, כל אלה שמצפים לזה, מצפים שייעשה שינוי כזה, והרוב המוחלט לא מתאכזבים

אז איזה פער כן אפשר לצפות, ואיזה לא (שאול באופן כללי את מי שחושב שיש לו תשובה, לאו דווקא אותך)

אני לא בטוח שלכולם זה כך

לאנשים יש מטרות בחיים שהם רוצים להשיג אם לבן זוג יש מטרות אחרות זה יכול להפריע

לצערי יש הרבה אנשים כאלה

מי אמר לך שהיא ובעלה הם כאלה?

כי צריך לחיות טוב ביחד

אבל השאלה מה חשוב יותר ולדעתי המטרות שבן אדם מאמין בהם ויותר חשובים ואם הוא לא ישיג אותן א"א לומר שהוא חי טוב

יכול להיות שיש אנשים שיש להם מטרות אבל הם בעדיפות שניה לחיים נעימים ואז אתה צודק

אני לא יודע בדיוק מה הסיפור שלה אבל זה לא רק כיסוי ראש היא כתבה 'זה ביגוד + להיות דוסית יותר בהשקפה' 

מדובר בהורים ולא בו!

זאת חתיחת תסבוכת להסתבך עם חמיך וחמותך אבל זה עדיין לא טעות קטלנית.

עדיף שיהיה לך יחסים גרועים עם חמיך וחמותך ויחסים מצויינים עם בעלך מאשר להשאר רווקה. הרבה היו חותמים פה על זה (ואני בניהם).

מקווה שעם הזמן והריכוך ההורים שלו יקבלו אותך! בהצלחה רבה!!!

גם אני התבלבלתי בהתחלה

( להורים שלו שבטח ציפו שיהיה להם כלה באותו ראש וגם לו)

וזה לא נראה לי סתם... אולי לא הבנתי נכון.

ואולי לא

נראה שלגבי ההורים שלו היא לא בטוחה בכלל

באמת זה דברים שמפריעים להורים שלו אבל לא נעים לו מהם אז הוא מבקש ממנה את מה שהם חושבים למרות שהוא מעדיף אותה כמו שהיא עכשיו

המצב שלה באמת ממש לא נעים, אבל זה בהחלט לא סיבה לא להתחתן איתו. 

זאת התמודדות של אחדמ בני הזוג עם ההורים שלו. יכול להיות בהרבה מצבים אחרים גם. 

ממש כואב לשמוע וממש לא נעים. הרבה חיזוק ועידוד.

את עומדת בסיטואציה בהחלט לא נעימה ובדר"כ שכל אחד מאיתנו מצוי בסיטואציה לא נעימה (ברמות שונות כמובן) אז קשה לו לראות את ההמשך. את הפרספקטיבה הגדולה של הסיפור. וגם להודות על מה שיש.

אנסה ממש ברגישות להעביר לך את המסר הבא -

התחתנת עם מישהו שאוהב אותך וזה הדבר הכי חשוב! אהבה זה לא דבר מסתכם בלבוש כזה או אחר. אהבה זה דבר גדול ועמוק ובלתי מותנה בדברים כאלו שהצגת (וזה נראה לי מוסכם עליך).

אז למה זה כ"כ מציק? אולי, אולי, זה קשור לעובדה שאתם נשואים טריים מאוד. מטבע הדברים זאת תקופה מאוד רגישה.

לפני הנישואין, המערכת יחסים עם ההורים של הבן/בת זוג הם אינם משפיעים כ"כ כמו שהם משפיעים אחרי הנישואין. הרגש של ההורים לילדים הוא כ"כ חזק, והרבה הורים מטבע הדברים (לצערנו), לא תמיד רגישים למעורבות יתר מצידם.

המון תחושות חזקות ומעורבות, מצידך מצד בעלך ומצד הוריו - עולות וצפות ומתנגשות בחזקה.

ממה שנראה לעיני הקטנות אתם צפויים לבירור אישי כל אחד -

לגבייך - מה היחס בינך ולבין ההורים של בעלך - את צריכה לרצות אותם? בדברים מסויימים כן בדברים אחרים לא?

לגבי הקשר שלך עם בעלך - ההתמודדות האישית שלו להכיל צדדים שקיימים בך, זה דבר שכדאי לך להיות רגישה אליו. אולי גם תוכלי לעזור בזה. כמו כן, כדאי לשים לב להתמודדות שלו מול ההורים שלו, אפשר לדבר גם על ההתמודדות שלכם מול ההורים של כל אחד מכם.

התגובה שלכם בהחלט תלויה באיך שההורים שלו יגיבו עם הזמן אליך. יכול להיות פה תהליך של קבלה אף מה שלא מסתדר להם כ"כ כעת. כשיש חסרון, תמיד הוא מושך את רוב הפוקוס. ככל שהם יכירו אותך מקווה שהם יותר יתייחסו לצדדים הפנימים אצלך ויעקלו את מה שצריך לעקל.

מה שקורה שאהבות חזקות מאוד (אהבה בין בני זוג ואהבה בין הורים לבנם) מתנגשות זה קשה מאוד. אך יש אמונה כי אפשרי לצלוח את זה ולהתקדם. כי הדבר הראשון שלכם בתור בני זוג זה הקשר בניכם. ומפה אתם בעזר ה' גם תצליחו לדבר על הקשר בינכם לבין ההורים

הרבה בהצלחה!!!

אף אחד לא משתנה בשביל אף אחד, שינוי מגיע מרצון של האדם עצמו להשתנות בעיקר בשביל עצמו,אם לא זה פשוט לא מחזיק מעמד.

ודרך אגב,שינוי הוא תהליך,ומכיוון שאת נשואה טרייה,תני לזה את הזמן,את האמון ואת כל התמיכה שצריך, בהנחה ויש רצון,הוא צריך עידוד והרבה תמיכה

ותזכרי שיהיו נפילות,ותהיי שם בשביל להחזיק לו את היד ולהרים אותו.

שינוי מהותי אף פעם לא קורה מהרגע להרגע,ואם כן זה מתכון בטוח לנפילה ענקית 

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳