אתה יודע על איסור?

(ברור לי שנוהגים לאסור, לא ברור לי על איזה יסוד הלכתי האיסור מבוסס)

השאלה היא מה האיסור ביצירת גל חשמלי.

כמו מוליד וכמו עובדין דחול.

אף אחד מהם לא הצלחתי להבין איך הוא מחזיק.

כי למעשה כולם כמעט אוסרים.

ואם לא הבנת, אולי כדאי ללמוד איך עובדת האלקטרוניקה?

זה פורום בית המדרש, ודנים פה בסוגיות הלכתיות גם אם לא למעשה.

יש לך כשרון להגיב שלא לעניין ולגופו של אדם, למה זה? אתה הרי לא יודע מה וכמה למדתי.

אתה רוצה להסביר איך 'האלקרטרוניקה' מסתדרת עם מבעיר/בונה/כותב? - אדרבה, אשמח לשמוע.

בונה - המעגל החשמלי הופך ממשהו "שבור" לשלם (וי"א מכה בפטיש). חשוב על מסלול עכברים במעבדת ניסויים כלשהם. כשהמעגל שלם העכברים רצים בו, כשהוא לא, הם תקועים. לענ"ד בגלל זה יש לרב אליהו גם בעיה עם תוקע, אבל לא הכי מונח בדעה הזאת. ובגלל זה לענ"ד אין בעיה של מוסיף (נניח וסת עוצמה), אבל אסור כמובן לסמוך עלי להלכה.

מבעיר - אליבא דהרב קוק, הפוטנציאל של החימום שיש בתנועת אלקטרונים דרך כמעט כל חומר (ולא אליבא דאחד מרבני צומת שמכחיש בסברות). אליבא דשאר הפוסקים - רק בזמן שיש בעירה או חימום ממש.

כותב - לא שמעתי על זה בחיים. מי אומר את זה?

אני יודע עליך די הרבה, למקרה שאתה לא זוכר מי אני 

אתה טועה, אפילו החזו''א לא דיבר על סגירת המעגל כבונה - לא רק שאין בניין בכלים, אלא הוא מיועד לזה ולכן זה לכל היותר 'מיטה של טרסיים'. לכן זה, וגם תוקע, שייך בחיבור לשקע - אם בכלל.

מבעיר - זה לגבי מכשירי חשמל שיש בהם גוף חימום, רוב המכשירים אינם כאלה. אפילו התאורה כיום (לרבות מסכים לסוגיהם) ברובה הגדול אינה פועלת על להט אלא עם מקדמי חיכוך נמוכים שלא יוצרים חום.

כותב זה במכשירים ש'כותבים' לזיכרון כדוגמת מכשירי הקלטה/צילום ומחשבים לסוגיהם.

גם לשנות שן בשעון שבת לדידו זה איסור דאורייתא, גם כשהשעון מחובר, לא מחובר או שיש בו זיזים אחרים שמקיימים מעגל. אז לא, הוא לא הבין מהחזון אי"ש (שהוא שימש אותו), ולא סבר בעצמו שזה רק בחיבור לשקע.

המעגל לדידם הוא בניין בפני עצמו. ככה גם שמעתי מפוסק חשוב שהוא תלמיד של הגרשז"א. לא כל כלי נאמר עליו אין בניין בכלים. אבל לא זכור לי שהרב אליהו דן בזה כמוך שם, לא זוכר את התשובה בע"פ, למדתי אותה לפני כמה שנים. לא זוכר את הדיון לגבי המכה בפטיש. אין לי מושג למה אתה מבין אחרת את החזון אי"ש מכל מקור שמביא אותו, כולל הגרשז"א.

מבעיר - שוב, זה לא לשיטת הרב קוק. וגם אם אתה מדבר על לדים, זה משתנה בין עוצמה לעוצמה. יש לדים שיגיעו ל100 מעלות בשניה שהדלקת אותם, בהנחה שלא בנו להם גוף קירור.

לא שמעתי את הדעה של כותב, מוזמן לציין מקור ונראה מה סברותיו של מי שאומר ככה.

בשורה התחתונה, נראה שהדעה של הגרשז"א (שהוא הכי מיקל בגדול) היא הכי "מדוייקת" מציאותית. למרות שכשעברתי על החיבור שלו, שהוא עצום בהיקפו ובעומקו, לא הכי הצלחתי להתחבר להלך רוח ואני נוטה יותר לחזון אי"ש. וגם כידוע, וכבר דנו בזה ומצאנו לזה מקור פה בפורום פעם, הוא ביטל את דעתו במוצהר כלפי החזון אי"ש.

עריכה: ראיתי עכשיו בויקיפדיה שמישהו הכניס שם שכדעת הראי"ה גם הרב עוזיאל והרב הדאיה. לא ראיתי בפנים.

עריכה2: חשמל בשבת: סקירה הלכתית גם כאן הבין שדעת החזון אי"ש היא שיש בזה בניין וסתירה בכלים.

כלומר לא על פעולת סגירת המעגל כשלעצמה, הוא הרי לא היה מחייב בסגירת מעגל כשהמכשיר לא מחובר לחשמל, או לחילופין מתיר שימוש במכשיר שכבר מחובר, נכון? הוא כתב על הכשרת החיבור לחשמל, לאו דווקא על סגירת המעגל.

(לגבי העניין של השקע כתב "וקרוב הדבר דזה בונה מן התורה, כעושה כלי, וכל שכן כאן שכל החוטין מחוברים לבית והוויא ליה כבונה במחובר ואין כאן משום 'אין בניין בכלים' אלא דינו כמחובר דיש בו משום בניין וסתירה" אבל את עניין תיקון הכלי כתב גם לגבי כלים לא מחוברים)

לדים שמתחממים? ועוד ל100 מעלות? תראה לי דבר כזה.

לא זכור לי שהוא דיבר דווקא על חיבור לקיר. וככה הבינו במקורות שהבאתי שם.

ואדרבה, מהציטוט שלך מובן כמו שאני הבנתי. הוא אמר שזה לא מקרה של "אין בניין בכלים", וק"ו כשמחובר לקיר שאז בוודאי אין את הטעם של "אין בניין בכלים" גם לדעת החולקים.

לגבי הלדים, בכבוד, מאמר על קירור לדים (בין השאר עם תרשים על מעלות וכו')

Why You Need an LED Heat Sink - LEDSupply Blog

אבל זה צריך להיות מובן מאליו. לד הוא לא קסם, הוא לא עושה הוקוס פוקוס.

יש בו זרם של חלקיקים שעובר דרכו. פשוט בד"כ לד בעל הספק נמוך (ומכך גם התנגדות נמוכה) מייצר יותר אור מהמקביל שלו בפלורוסנט ואצ"ל בנורת להט. תגדיל את ההספק, ואת תפוקת האור, גם החום יעלה. אפשר להגיע גם הרבה מעל ל100 מעלות - אם רוצים מספיק אור (וצריך קירור מאוד יעיל אם רוצים שהאור הזה יהיה מתמשך).

תראה גם פה

Thermal management of high-power LEDs - Wikipedia

אתה יכול לראות פה דוגמאות לרכיבים מעשיים וטווחי פעולה מקסימליים (כדי שתבין עד איזה גבול מביאים לדים לפעמים, הראשון ברשימה יכול להגיע עד 120 מעלות פעולה)

https://www.mouser.com/Optoelectronics/LED-Lighting/LED-Emitters/High-Power-LEDs-Single-Color/_/N-8usfn

החזו''א עצמו פתח וסגר מעגל חשמלי כל שבת כאשר החשמל היה מנותק (הוא סבר שאסור בכלל להשתמש בחשמל המסופק מחברת חשמל).

לא אמרתי שהחזו''א אסר רק כשמחובר, אם כי הוא אכן ראה בזה חומרה גדולה יותר, זו הייתה תהייה שלי על 'בונה' במכשירי חשמל.

לגבי הפרסומת שהבאת - כתוב שם במפורש שנורת לד לא פולטת חום, הקירור הוא כדי להגן מפולטי חום חיצוניים. יש לך מחשב נייד? אי פעם המסך התחמם לך? זה תמיד החלקים בסביבת המעבד.

כמו בשוקת מים, בין אם יש או אין מים שזורמים שם, השוקת היא בניין ואסור לבנותו, לתקנו, או לסותרו (ע"מ לבנותו וכו').

לא מכיר עדות כזאת על החזון אי"ש. אם הגרשז"א חשש לדעתו והעדיף אותה לכתחילה, והרב אליהו ששימש אותו החמיר בזה עוד צעד, קשה לי להאמין שהחזון אי"ש עשה ככה. אבל אשמח לראות מקור שאומר אחרת.

עדיין לא הבנתי את התהיה שלך על הבונה במכשיר חשמלי.

על איזה פרסומת אתה מדבר? אני מבין שאתה לא באמת מבין באלקטרוניקה. היחס של פליטת החום הוא העוצמה של האלקטרונים שעוברים ביחס להתנגדות שהם מתמודדים איתה.

וכן, בתור איש שעוסק בתחום היו לי מסכי ענק שהיו פולטים מעל 50 מעלות צלזיוס.

גם רכיבים אחרים חוץ מהמעבד עלולים להתחממות.

קישרתי לך מאמר שמדבר על קירור לדים, ואתה חושב שלד לא מתחמם?!

יש לך שם דיאגרמה שמראה תפקוד של לדים ב100 מעלות, ואתה עדיין מסרב לקבל דבר שהוא עובדה פשוטה אצל כל מי שהתעסק אי פעם בזה?

קישרתי לך גם מידע מאתרים שמוכרים רכיבים כאלה ומראים לך שיש לדים שיכולים לשרוד *פעולה* ב150 מעלות.

בחייך, אל תהיה מתיש לחינם. שאלת, עניתי. לא האמנת, הבאתי לך ראיות (על דבר שהוא פשוט ומובן). ואתה עדיין עם הראש בקיר.

לא מבין את הזלזול הזה שלך. אני מקווה שכשאני מסביר לך איך זה עובד ברמה המולקולרית לא תתכחש, ואם כן, נסה לשפשף את היידים שלך אחת בשניה. מרגיש את החום? עכשיו עשה זאת ב20,000 קמ"ש וראה איך ידייך נמסות.

החזו''א היה מנתק את המקרר ומשתמש בו כשהוא מנותק בשבת על אף שבזה פתח וסגר מעגל = בנה וסתר. אבל מאחר ולא היה זרם חשמלי זה היה מותר.

שוב - ב'מאמר' מהקישור ששלחת כתוב במפורש שהלד לא יוצר חום אלא שהקירור הוא להגן מפני מחממים מהסביבה, לכן שאלתי אותך על מסך המחשב הנייד שהוא מופרד מרכיבים אחרים ולא על מסכי ענק שבהם מערכות נוספות לנורות ולכן יש פולטי חום אחרים. הדיאגרמה מראה השפעת חום על נורות לד, לא על פליטת חום מהנורות עצמן.

לא מבין איפה ראית זלזול, בניגוד אליך לא כתבתי לך שאתה לא מבין על מה אתה כותב ולא שאתה מתיש לחינם כי זו לא צורת ההתנהגות שלי לאנשים. אבל אני מקבל את הבקשה שלך ויותר לא אתיש אותך בתגובות שלי.

אבל בניין כעניין בפני עצמו, אבל בניין עם זרם חמור יותר.

החימום נוצר מהלד, ישירות ממנו, בלי כרטיס, בלי דרייבר, בלי היטסינק. הסברתי לך בפשטות איך זה עובד ברמה הכי טהורה שאפשר, הותשתי.

לד טהור, עם הספק גבוה, שלא מחובר לקירור, יעלה באש, מעצם ההתנגדות של ההספק הגבוה בחומר הפנימי שלו שפולט את הפוטונים.

בחיים שלי לא נתקלתי באדם שיודע דבר או שניים בלימוד תורה ועדיין מתעקש להתווכח על דבר שהוא לא מבין בו, כשהוא כל-כך פשוט ומובן מאליו וטוען שנורת לד היא עשויה מmagic rainbows וחדי קרן.

אתה אמור להיות רמב"מיסט מושבע, לא? תזכיר לי מה הוא אומר על אדם שמתווכח על משהו שהוא לא מבין בו..?

לגבי הסיום, יש לך לשון חלקלקה מאוד. מקווה בשבילך שאתה לא כזה גם בשאר הזמן. בהצלחה!

אולי התכוון לזה.

אין שום תפילה ששודרה בשבת.

ניתן לראות בפייס שלו

ממש הנחת את דעתי.

זה הטריד אותי מאוד.

מחשבה שלי- לפעמים כבר אין לנו מה לעשות, כזה כבר התייאשנו, אתה מרגיש שזה כבר מעבר לך.

אתה כל כך עמוק בתוך, ואין לך שמץ אין יוצאים. באמת.

זה כמו כזה ייאוש עמוק, או פשוט שום שמץ מה לעשות.

ואז נשאר פשוט להגיד לה'- וואלה אני עשיתי את שלי, איפה אתה אבא?! כואב לי, איפה המקום שלך?

למה צריך את זה? בוא דבר.

וזה בא מהמקום הכי עמוק. וצועקים ''איההה'' איפה אתה אבא

.. אמנם ברכות התורה מסתמכות על פסוק מהתורה בפרשת האזינו.:

כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ: (דברים פרק לב

את ברכת התורה בבוקר לפני עסק בתורה הוא מדאוריתא. לכן מי שספק אם ברך ברכת התורה (לא מדבר על עליה לתורה) , ספק דאוריתא לחומרא, ויברך רק את "אשר  בחר בנו". או שימתין לברכת אהבת עולם ויפטר בה

קראתי השתכנעתי

נחמד מאוד

(מוסיף בעריכה, אחרי בדיקה בכמה ספרים היום: יעויין כאן בשני העמודים הראשונים כנגד ראיותיו מברכות, וכאן כנגד ראייתו מנדרים)

הבית יוסף (בסימן קלט) מסביר על פי הראשונים שחזל תיקנו לברך תמיד כשקוראים בציבור (גם אם העולה בירך לעצמו רגע לפני כן) משום כבוד התורה

…כנראה כבוד התורה עולה על ספק ברכות להקל.

למשל שאם אין לוי הכהן עולה גם לשני ומברך שוב, למרות שהוא בירך את אותן ברכות לפני רגע

אז אני משער שלכן זה לא היה בשבילם ספק..

… במועד שני של גלויות גם הם לא לבטלה למרות

שמועד שני של גלויות כבר לא נחוץ מאז שלוח השנה קבוע ולא משתנה.

נפש החיים שער ב פרק יב

"והענין כי מלבד זה הצער שנעשה למעלה כשמקבל עונשו ביסורים רחמנא לצלן. אין ערוך ודמיון כלל זה הצער של מעלה נגד עוצם הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון רחמנא לצלן. כענין הבן יקיר שנתפתה ביינו ונפל לארץ ונשבר מפרקתו וגופו והוא מסוכן. והוא עצמו אינו מרגיש אז כלל סכנת נפשו. כמו שכתוב (משלי, כג) הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי. אמנם אביו לבו מתמרמר מאד על זה וכאשר הרופאים קשרו הנשברים והניחו רטי' ותחבושת מסמנים חריפים. והבן מר צורח על הכאב שלו מהסמנים החריפים האוכלים בשרו.

ועם כי אביו מצטער לצעקתו ורבות אנחותיו עתה. אין ערך כלל הצער של עתה נגד הצער והיגון הראשון שהיה לאביו בעת שנפל ושיבר עצמותיו אשר כמעט נתיאש מחייו אז.

כן ממש על זה האופן. הוא ענין העון רחמנא לצלן. שבעת שהאדם עושהו הוא גורם למעלה צער גדול ועצום לאין ערך. והאדם עצמו אינו מרגיש אז בזה כלל. ולא ידע כי בנפשו הוא. כי הוא נחשב אז כמת חס ושלום כמאמרם ז"ל (בר"פ מי שמתו) רשעים בחייהם קרויים מתים. ויש עוונות שעל ידיהם נפשו נכרתה חס ושלום לגמרי מהתקשרות חבל הקדושה. אבל הוא יתברך שמו אב הרחמן. כביכול בצרתו לו צער. ומרוב רחמיו וחסדיו יתברך שמו שולח לו יסורין אשר המה רטיה ותחבושת למרק עונו ואז האדם מרגיש כאב יסוריו ומצטער. ובזה מתעורר גם כן צער למעלה כנ"ל. אמנם אין ערוך כלל זה הצער נגד הצער שגרם למעלה בעת עשותו העון חס ושלום. ולכן כשכל תכלית האדם לפניו יתברך שמו להסיר מעליו צערו. הוא רק על הצער של מעלה המשתתף עמו בצערו. ושב ומתחרט באמת על עונו שגרם על ידו הצער של מעלה. אז היסורין מסתלקין מעליו ולא עוד אלא שמודדין לו כמדתו וכופלין לו פרנסתו. נגד הב' מיני צער שגרם למעלה ועתה מתחרט על שניהם. זדונות מתהפכין לו לזכיות:"

תחילת פרק ה':
 

יֵשׁ שָׁם יָמִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מִתְעַנִּים בָּהֶם מִפְּנֵי הַצָּרוֹת שֶׁאֵרְעוּ בָּהֶן כְּדֵי לְעוֹרֵר הַלְּבָבוֹת לִפְתֹּחַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְיִהְיֶה זֶה זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּמַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיָה כְּמַעֲשֵׂינוּ עַתָּה עַד שֶׁגָּרַם לָהֶם וְלָנוּ אוֹתָן הַצָּרוֹת. שֶׁבְּזִכְרוֹן דְּבָרִים אֵלּוּ נָשׁוּב לְהֵיטִיב שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו, מ) "וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְאֶת עֲוֹן אבותם וגו': 

ובמשנ"ב (או"ח ס' תקמ"ט, ס"ק א') אחרי שמצטט דברי הרמב"ם - מוסיף:

...ולכן חייב כל איש לשום אל לבו באותן הימים ולפשפש במעשיו ולשוב בהן, כי אין העיקר התענית כמש"כ באנשי נינוה וירא ד' את מעשיהם ואמרו חז"ל את שקם ואת תעניתם לא נאמר אלא את מעשיהם ואין התענית אלא הכנה לתשובה לכן אותם האנשים שכשהם מתענים הולכים בטיול ובדברים בטלים תפשו הטפל והניחו העיקר.

 ומ"מ אין לפטור את עצמו בתשובה בלבד כי ימים אלו הם מ"ע מדברי הנביאים להתענות בהם וכמו שכתבנו למעלה:

אבל בפשטות דבר ה' לעגלון היה מותו המיידי...

בכל אופן, אפשר לציין זאת לשבח עגלון, שכיבד את הקב"ה. אולי בזכות זה (לפי חלק מהדעות) יצאה ממנו רות המואבייה...

משום מה היה זכור לי שאמר רק דבר סתר.

עכשיו עיינתי ואת צודקת, אתם צודקים.

מתקפל.

הם כינויים לעשיית דין

ייתכן שהמקרא פשוט לא טרח להזכיר את מה שהוא אמר, ואני מניח שזה מה שקרה.

יכול מאוד להיות שהוא נשא נאום או מסר נבואי קצר, אולי האשמה על כך שהוא שעבד את עם ישראל ושה' נוקם ממנו כעת.

כמובן, אפשר לדרוש שכוונתו שזה דבר ד' - הריגת עגלון

או הכוונה שיש לו ביצוע דבר ה' לעשות

יהוצפן, שאהוד בכלל לא דקר אותו. זה היה חייזרים. הכל תפירת תיק של השבכ המואבי נגד אהוד

שרבי מאיר אומר לו לעשות תשובה