בס''ד

מתוך מה שכתבת נשמע שיש לך מודעות עצמית גדולה! תוכלי לדייק לעצמך (ולנו, כדי שנדע יותר איך להתייחס) מה גורם לך כל-כך להתפרק כשקשה לבעלך? ומה הכוונה שאת מתפרקת? 

❤

בס''ד

דבר ראשון אתם נשמעים ממש מתוקים ואיזה דבר טוב זה לקרוא על כל הטוב, היציבות והאהבה שיש בינכם 💖!

גם לי קצת קשה להכיל כשיש לבעלי קושי. (אם כי אצלי זה מתבטא בצורה מעט שונה. אנחנו יכולים לדבר, ואני אשמע ואתמוך, מכל הלב. אבל אם זה יהיה מצב מתמשך על פני תקופה (גם כמה ימים, לצרוך העניין), מה שיקרה בדרך כלל זה שאני אחלש מזה ואהפוך לעצבנית. וזה פלונטר כי מצד אחד אני רוצה, כמו שאת אומרת, שהוא ירגיש בטוח להפתח אלי, שהוא לא ישמור בבטן. אני הכי רוצה להיות כאן בשבילו. אבל בפועל זה לא תמיד כזה פשוט...). 

מקווה ללמוד מהשרשור.

מה שכן, עולות לי כמה מחשבות על ה''מסביב'', מתוך הדברים שכתבת.

1. אני לא חושבת שאת אגואיסטית. במקרים שאת מתארת (ילדים, מגורים, כסף...) קשה לך. קשה לך! כואב לך. ככה הקב''ה ברא אותנו: אנחנו קודם כל מודעים למה שמפריע לנו. אם כואב לי הראש, קשה לי להיות אמפטית לילד שלי שזקוק למשהו. אם כואבת לי הבטן, קשה לי להיות קשובה לחברה. אם כואבת לי הנפש, קשה לי להיות כאן למען האחר. גם אם האחר זה בעלי האהוב. כי הכאב - כואב. הוא נוכחי, הוא מוחשי, והוא לא משאיר לנו הרבה פניות לאחר. תורידי את התווית הזאת מעצמך. את לא אגואיסטית. את סובלת כרגע.

2. החיים יכולים להיות נפלאים ועדיין לפעמים קשה לנו מאד איתם. אני מבינה את התחושה. את נורמלית. לחיות, זה לא פיקניק. זה טוב וזה נפלא, אבל לפעמים אין כוח, ולפעמים האור מתכסה והכל נהיה מפחיד. ברגעים האלה, צריך לזכור שזה חולף, ומחר בע''ה יהיה יותר טוב.

שה' יברך אותנו ויעזור לנו להגיע למקום אליו אנחנו שואפות. שולחת לך חיבוק גדול!💕

גם אצלי הוא הרבה פעמים אומר שהוא מעדיף לא לספר לי מאשר להכניס אותי לסרטים...אבל יוצא שכל פעם שאין לו מצב רוח אני בסרטים מה הוא לא מספר לי

אנחנו עשינו הסכם -

זה בסדר שאתה מתפרק,

זה בסדר שאני אגיב כמו שאני אגיב.

ככה אני לא מרגישה חסומה להגיב בספונטניות רגשית למה שהוא מביא

והוא לא מונע מעצמו לבטא את הקשיים שלו.

המנגנונים שלי הם כאלה שאני אולי נסערת בהיתקלות ראשונית, 

אבל אחרי זמן הרגשות שוקעים ואני מצליחה להגיב בהיגיון ולנהל שיחה.

אני מציעה לקחת זמן להבין את המנגנון שלך -

מתי ואיך את מצליחה להתייחס לבעיה לגופה בצורה טובה? להיות שוב חזקה?

את צריכה זמן? כמה?

תנאים מסויימים?

סביבה נקייה ומסודרת?

להיות עירנית ולא עייפה ומתוחה?

(כמובן שאי אפשר "לתזמן" נכון הצפה רגשית -

אבל זו לא הציפייה!

אנחנו חושבים מתי בעתיד אני אוכל לגשת לבעיה שאתה מעלה)

המון בהצלחה! זה לא קל בכלל!

אני אוהבת את הגישה הטבעית

ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי

לא מפריע לי ללדת במקום נוצרי

אבל-

כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרה חירום

כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה

אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה

כל הנל היה נכון לפני 7 שנים...

אולי זה השתנה

נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם? 

זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...

גם אם זה כשר...

יש אפשרויות סבירות יותר

נישט שייך

ככה אומרים, לא? 

כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.

אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה 

בשני המבנים האלה יש נזירות

שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות

האווירה נוצרית, לא?

בשתיהן  אממממ 'עוזרים' לאנשים

מן הסתם.

אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.

באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.

אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.

פה בארץ ישראל

בעיניי, האוירה אחרת

וממילא

ללדת במקום יהודי זה טבעי לנו

עם אוירה אחרת , "שלנו"

אז לא מובן לי למה ללכת ל'שם'? 

אבל אסביר

יש סיבות שבשלן ייתכן שלאשה יהיה טוב יותר ללדת שם.

גם אותי מרתיע הסוג של הצוות

אגב, הבנתי שרוב הצוות שם מוסלמי. לא בטוח שזה יותר טוב, אבל בטח לא נזירות וכדו'.

אבל נשמע שיש שם ערך מוסף משמעותי על בתי החולים האחרים בסביבה. 

רק תהיתי לגבי שתי הנקודות

גם האוירה במקום

ואם לא היה מובן

אז גם מענה רפואי מתאים, במידה וצריך.

אין לי מושג מה הולך שם

אישית

רק לשמוע על נוצרים עושה לי רע

לא שמוסלמים יותר טובים...

אבל שוין.

בכל מקרה, גם מבחינתי זה לא נשמע כמו אופציה שהייתי שוקלת, למרות שאני כן בעד לידה טבעית ככל האפשר.

ואיך אפשר למשל, לסמוך על הכשרות של האוכל שמגישים שם? 

ומה עושים בשבת? 

שאנחנו לא צריכות להתמודד עם השאלות האלו בדרך כלל.

אבל בחו"ל אני מניחה שכל אישה שצריכה ללדת צריכה לדאוג לעניין כשרות האוכל בבי"ח. ופוגשת צלבים על אחיות נוצריות או בהזדמנויות אחרות.

ונכון שגם אני הייתי מנסה להתחמק מזה כל עוד אפשר. אבל עדיין צריך להיזהר מלטעון שזה אסור.

אני לא מספיק בקיאה בהלכות ע"ז, אז לא רוצה לכתוב דברים בלי ביסוס והיכרות עם ההלכות כמו שצריך, אבל לכנסייה יש איסור הלכתי להיכנס. ללדת בבי"ח שבו יש נזירות עם צלבים - אין איסור, גם אם זה לא משהו שהיינו בוחרות לעשות, כשיש אופציה אחרת.

דווקא לגבי שבת זה נשמע לי יותר פשוט - כי לא צריך לדאוג לחילול שבת של הצוות. ולא חסרות 'גויות של שבת' למקרה הצורך.... (כמובן זו לא סיבה ללכת ללדת שם, אבל רק מתייחסת לשאלה שלך...)

הם נותנים להזמין אוכל מבתי עסק בירושלים 

זה באמת מסובך וגם לא נעים

הלוואי היה בית חולים יהודי בגישה

פגשתי מישהי שדודה שלה שהייתה הדולה שלה יילדה אותה שם בעצמה

יש שם אופציות שאין בשום מקום אחר לטבעי, פרטיות, כבוד ליולדת ועוד

ממש באסה שהם נוצרים

גם לי יש קולגה שהולכת עם צלב, וזה לא אומר שאסור לי לעבוד איתה. זה שיש אנשים עם צלב לא הופך את זה למקום עבודה זרה, זה סה"כ בית יולדות. ובהרבה בתי חולים יש אחיות נוצריות.

כל השאלות אח''כ הם שאלות ספציפיות ופתירות למי שחשובה לה הגישה שם.

שוב, באופן אישי אני חושבת שעדיף לא ללכת למקום שמוגדר כנוצרי, במיוחד שאנחנו בארץ ישראל.

אבל עדיין, חשוב להדגיש שזה בית יולדות ולא כנסיה ואין איסור להכנס לשם.

ויש מקומות שזה דווקא מוכר, הם מפורסמים בגישה שלהם...

צוות שהוא לא יהודי כמו מקום שמנוהל ע"י נוצרים בהגדרה.

שהלך להוציא ילדים מהמנזר...

סליחה ממש מהפותחת @אחת כמונישככה אני לוקחת את השרשור

אבל זה מציאות שאני לא שומעת עליה הרבה (הבית חולים הזה, איפה הוא ממוקם ?)

ובגלל האסוציאציה שעלתה לי

זה ממש מעורר לי מחשבות שכנגד... 

דרך אגב, הוא ממוקם בשייח ג'ראח, שזה גם לא הכי סימפטי...

מעניין

לא מוכר. 

ולא נפגעת מזה. הכל בסדר.

ועל אף שברור לי שהלכתית זה לא בעייתי כמו כנסיה, זו באמת הרגשה לא טובה

ובעיקר מזדהה עם @עכבר בלוטוס שכתבה, שחבל שאין מקום עם גישה כזו בניהול יהודי

ממש לא קשור ולא מתאים.

נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)

לא יודעת..

אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.

אז שם נראה ההיפך לצד השני.

זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת

מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.

רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור

תעשי את שלך ותני לו לעשות את שלו

גם אם ינקה כלי כסף, כל עוד עושה את שלו לא הייתי מתערבת

מי שרוצה שינקה בעצמו

ואכן בהריון לא צריך לעבוד קשה ואולי לא לעבוד לפסח בכלל

הריון זה עבודה בפני עצמה 

אנחנו שנינו בפוסט טראומה מרוב שהאמהות שלנו היו ב OCD מהחג הזה 😂

הלכנו לקיצוניות השניה (עושים פחות מהמינימום נראה לי) ועדיין אני ככ מתוסכלת מהחג הזה ולא מבינה איך נוצרה כזאת "מפלצת" ולמה הכל כל כך מסובך.

ההתנהלות סביב פסח של הרבה אנשים מזכירה הפרעה נפשית

של חרדה ואובססיה 

גם בלי להשתגע

אני לא משתגעת בכלל ואין לי פוסט טראומה מזה

אבל טכנית כשהילדים בבית כל היום

ההורים לפעמים עובדים עד ערב החג

וצריך להפעיל מטבח משביע כל היום

אז זה ממש קשה ההחלפה הזאת של כלי פסח וחמץ.

ולדאוג שיהיה בבית את כל המוצרים הכשרים לפסח

ושיהיה בגדים לכל החג (לא מכבסים כל החג!!)

אז לא תמיד זה קשור להפרעה

יש באמת קבוצה של אנשים שאפשר להגיד שהם עושים הכנות לפסח כאלו שלא נדרשות מעיקר ההלכה

וזה גורם להתעסקות מרובה והרבה לחץ.

לחג

וכשיש ילדים גדולים ההיתר הזה לא עוזר

יש עכשיו קצת שמש

נראלי שאפשרי לכבס

ומה שאני מכבסת עכשיו עדיין לא קשור לחג..

יש עוד שבוע עד שם

אני מדברת באופן כללי על נושא ההתארגנות לחג הפסח.

זה לא רק עניין של הפרעה או נערווים או סטנדרטים גבוהים.

יש פה חג עמוס בהתארגנויות וגם מי שעושה את המינימום שצריך זה דורש הרבה

כשלוקחים את כלל הנתונים שכתבתי קודם זה יוצר לחץ והרבה עבודה.

אפילו ברמת הקניות, מאוד קשה לסגור קניות לפסח בכשרויות מתאימות במקום אחד בלבד.. אז זה מתפצל ל2-3 מקומות וזה מעמיס ממש.

וגם הכי הכי בסיס של להכשיר לפסח זה זמן ומאמץ

כי מבחינתי לא לכבס בכלל זה לא ריאלי

מה גם שבגדים שהם לצורך מועד מותר לכבס לפי חלק מהדעות

לי זה מספיק. יש יותר מדי החג הזה ממה להילחץ כדי שגם הכביסה המלוכלכת בחג תשב לי על הראש

אני גם ככה

הכי גרוע נכבס או נקנה חדש בחול המועד 

ועושה להם טוב

אני פחות מתחברת לזה

וסתם אוהבת ארונות מסודרים גם במהלך השנה אז לא נכנסת ללופ הזה בערב פסח

אז הם מעדיפים לעבוד קשה עכשיו.

יש דברים שחשוב לעשות מידי פעם

וזה יושב בראש כזה שלא נורא נחכה כבר לערב פסח...

זה קרה לי השנה עם כל מיני דברים

אבל בעקבות המצב צמצמתי את הרשימה ממש ועושה רק 2-3 דברים שממש אי אפשר לדחות יותר השאר נעשה בנחת אחרי פסח

וברור שיש בזה משהו שיצא מפרופורציה

אבל ככה זה בהרבה חגים

בפורים והמשלוחי מנות

בשבועות והמאכלי חלב

וכן הלאה

כל אחד צריך לבחור לעשות מה שטוב ומתאים לו

זה בדכ לא בא מאיזה הפרעה או בעיה

פשוט נסחפים ומושפעים ממה שקורה בחוץ ולאט לאט נהפך לנורמה

אני ממש במאבק עם עצמי לא לעשות השנה דברים שהנה מהתוצאה ואסבול מהדרך

לפעמים מצליחה לפעמים מתבלבלת....😬

מרגיע אותם,עושה להם טוב

לק"י

אבל לא בכל מצב....

הלוואי והייתי אוהבת את זה יותר.

שינקה בעצמו

זה לא אמור להפריע לך

אנחנו סיכמנו שהוא אחראי על המקרר מקפיא תנורים מיקרוגל

ואני על הארונות של הכלים

זהו

שכל אחד יעשה כשמסתדר לו

כי הוא עצבני ומתוסכל שדברים לא מתקדמים בבית לפסח.

נכון, כי אני לא ממש יכולה לעבוד עכשיו,
לכן סיכמנו שעושים מינימום!!!

אז אל תוסיף דברים לרשימה!

תתמקד במה שחייבים וזהו!

ברור שאם יעשה כלי כסף זה יבוא על חשבון התקדמות במטבח, שזה הרבה יותר נחוץ!

דבר כזה לרשימה

וזה באמת ממש ממש מפריע לו, ממש!!

וגם מאוד מתסכל אותו שרוב הניקיון לפסח עליו(זה תמיד ככה שהוא טוב בזה יותר ממני, אבל בשנים שאני בהריון זה יותר..)

ועדיין הוא יקנה בשביל החלום שהוא יצליח להגיע לשימוש בזה. אבל זה לא שהוא יתחיל מזה על חשבון דברים אחרים.. הוא יחכה עם זה לסוף הרשימה אבל אם הוא לא יקנה לא יהיה סיכוי להגיע לזה וזה כן חשוב לו בעיקרון...

שיש עוד זמן ושיהיה בנחת

אולי קשה לו עם זה שהכל עליו

אפילו שאת בהריון,זה לא מאוד ברור מאליו שגבר לוקח על עצמו לנקות לפסח את רוב הבית בטח אם הוא לא רגיל לזה,אזתנסי להבין אותו

אם שנים קודמות היית שותפה והוא היה רגיל גם לנקות כלי כסף, מבחינתו זה אולי חלק מהדברים שהוא רוצה להספיק

תני לו לשחרר קיטור בלי לשפוט אותו. חבל להתפוצץ בשלום בית על דברים שוליים

במקום זה תראי את הטוב שבעזרה שלו ותשחררי שייקח על עצמו גם עוד אלף משימות

והוא לא מתוסכל ממך אלא מהעומס האובייקטיבי שיש עליו בסיטואציה

תני לו את החופש לחשוב מה הוא עושה ואיך

ואת הכיף שבלהתלונן..

תחשבי איך היית מרגישה אם זה היה הפוך, נגיד אם בעלך היה חולה והכל עלייך- יכול להיות שהיית מתוסכלת, היית מעדיפה לקבוע בעצמך סדרי עדיפויות ומה נכון לעשות ומתי, והיתה לך זכות גם להתלונן על העומס.. לא?

ממנו..

ואת זה אין איך לפתור חוץ משיחה טובה...

אז ממש ממליצה לנסות בכל מאמץ.לפנות זמן ופניות ולדבר רגע איך את חווה ואיך הוא חווה את התקופה ומה אפשר לעשות אחד בשביל השני...

ונרגענו שנינו...

וב"ה התקדמנו מלא-

כאילו הוא בעיקר עבד אבל אני הייתי בשטח לדברים קטנים,
וראיתי שזה נתן לו מרץ.

תודה לכל המגיבות, המזדהות והמייעצות...

כשנמצאים בשטח ומנסים לעזור!

התחושה שאנחנו ביחד בזה נותנת המון כח

יש עוד זמן

הכי טוב בלי לחץ

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

מנהלים את השיח מול האח?

אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?

עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה

לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג

גם ככה הם עייפים 

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?

אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?

לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל

שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב

אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם

חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️

אי אפשר לצפות שיבינו לבד את הקשיים? ואולי גם להם יש קשיים אחרים שאם תדברו בפתיחות הם יוכלו לשתף אתכם?

מבינה אותך המצב שלכם ממש קשה, אבל אני תמיד מרגישה שיש מספיק קושי לכולםםםם

במיוחד במלחמה..

אולי גם לאחר מאוד מאוד קשה.. וכן להגיד למישהו שהוא צריך ללכת זה ממש לא פשוט, ולא בטוח שזה בדיוק עדיפות עליכם, אלא שבסיטואציה שנוצרה זה המצב..

שיתפנו בפתיחות כבר שיחה שלישית בתוך 2 יממות.

יורדים בהם לעוד רבדים. אבל בתכלס זה בעלי שמעביר את המסרים אז מה שנוגע אלי זה  יותר מתון בשפה שלו.

צודקת שזה לא פשוט להגיד להם ללכת. לא מאוד חשבתי על זה ביותר מאשר קצת אי נעימות. זה בוער לי ומשגע אותי שהם לא רואים גם את המצוקה שלנו ולא מפנימים מהעובדה שזה וכו על לראות אותם בכלל בחג אחרי שלא התארחנו שם כבר חודש ומשהו כי הם היו שם

כמה כפרת עוונות אנחנו עוברים בתקופה הזאת אמאלה

לקחת b12 או קומפלקס b שעוזר להתמודדות עם העלייה והירידה והטירוף בהורמונים.

מרחיבה את ההמלצה - תעשי בדיקות דם ותוודאי שהכל מאוזן, ברזל ויטמינים - כדי לעזור לגוף להתמודד עם המניעה ההורמונלית.

יש גם גישות אלטרנטיביות - דיקור סיני, פרחי באך, רפלקסולוגיה, יוגה מותאמת לנשים - שכולן יודעות לתת מענה או תמיכה למצב הורמונלי לא מאוזן. (אגב הם יכולים גם לתמוך בטיפול התקופתי ולחזק אותך רגשית).

תנסי ככה עוד חודש או כמה שבועות, לראות אם זה מקל עלייך. אם לא תחשבי הלאה

מוחזקת אותך שאת מתייעצת עם אנשי מקצוע ורב!

מטפלת בעצמך!

זה מסע קשה וכל הכבוד שאת יודעת לבקש עזרה

התקן הורמונלי יכול לגרום לאל ווסת וככה לא תהיו אסורים הרבה זמן,מצד שני עד שהוא גורם לאל ווסת הוא עלול לגרום לכתמים עד לחצי שנה,

שווה לך לנסות לשקול

את רוצה להימנע מווסת כל חודש בלי שההשפעה ההורמונלית תשפיע על המצב הנפשי.

זאת בהחלט שאלה לרופא. יש הרבה סוגי מניעה הורמונליים. יכול להיות שחלק יהיו לך טובים יותר מאחרים.

האם הפסיכיאטר יודע לתת חוות דעת איזה אמצעי מניעה כדאיים במצב כזה?

מניחה שאת לא המטופלת הראשונה ולא האחרונה עם השאלה הזאת.

אז למרות שזה משתנה בין אשה לאשה אולי יש לו ראייה כללית יותר מה כדאי.

בגדול להמנע מאמצעי מניעה הורמונליים.

הכי 'חמור' זה אמצעי מניעה לא משולבים כמו מירנה או גלולות בסגנון סרזט כי זה הכי משפיע לרעה.

בסוף הוא אומר שזו החלטה שלי (הוא גם נתן לי אישור להפלה הקודמת והמלצה לועדה להפסקת הריון...) איך והאם למנוע

בעניני כתמים/הרחקות הוא פחות מבים מן הסתם..

הרב כן נתן לנו הקלות משלל סוגים מבחינה הלכתית כשאסורים וגם חיזק אותנו לכיוון ההתקן הלא הורמונלי כדי למנוע כמה שנים בלי התעסקויות.

לא נותנות מענה לקבלת ווסת כל חודש.

את מחפשת פתרון לאי קבלת ווסת לכן ניסית את הגלולות המשולבות.

אם את רוצה למנוע וסת את צריכה להתייעץ עם הפסיכיאטר מה הכי פחות גרוע.

יש כל מיני סוגים.

תשאלי גם על נובה רינג אם כדאי לנסות או שזה גם מהפחות מומלצים.

השאלה עוברת לרופא או למי שמתמחה באמצעי מניעה.

ממליצה לחפש את שרון אורשלימי, היא כתבה דוקטורט על אמצעי מניעה וחלק מהעבודה שלה זה שיחות ייעוץ בנושא לזוגות.

אגב לא ביקשתי מהרב 'אישור' למנוע,

לא חושבת שהיה צריך.

הנקודה היא שאת הפסיכיאטר עניני הרחקות לא מטרידים-

את ההצעה שלו הוא נתן (נע בין קונדום להתקן נחושת) 

לרב הלכנו כי הבנו שלא מתאים לנו להאסר כל חודש..

הסיפור שלך מאוד דומה לשלי

הריון עם דיאפרגמה והתקן לאחריו. אני התקנתי הורמונלי כדי להימנע מהמחזור

אני לא יודעת כמה שקט זה יתן מכתמים ורק התחלתי אז נראה גם מה ההסתגלות צופנת לנו

אבל הרגיש לי שמהסיבה שאנחנו רוצים זמן ארוך אז יתכן שזה הפתרון של עכשיו

והלוואי שאנחנו לא טועים

ואם תרצי אני מוכנה דרך המנהלות לחשוף את עצמי כדי שנוכל לפרוק על זה אחת לשניה יחד. 

אומר משהו על סכרת?

התבלבלתי מזה.. 

שהרופאה אמרה שהרפואה ממש דואגת מהיפו יותר מסכרת

לסכרת יש פיתרון

להיפו לא

@שאלות חדשות. יש לך סחרחרות?

אבל תפקדתי כרגיל

יצא לי 27

בעקרון צריך לא לאכול מתוק כולל פירות לבד כי הפחד הוא מנפילת סוכר

אפשר לאכול בתוך הארוחה

לאכול ארוחות עם חלבונים ושומנים

ופחמימות גם לא לבד.

אני לא גורם רפואי

מקווה שזוכרת נכון, עברו כבר כמה וכמה שנים

קטע, לצערי אני ממש חיה על סוכר ולא מרגישה נפילות קיצוניות..

גם הפעם לא הרגשתי עד שקישרתי את החולשה היום לתוצאה של הבדיקה

אבל לא הייתי חושבת על זה בעצמי.

מעניין מה יגידו לי ואם אצליח בכלל להימנע.. 

לי היה פעם נמוך, הרופאה התקשרה לוודא שלא התעלפתי בדרך😅

אבל אחרי שהבינה שאני מרגישה טוב, לא עשו עם זה שום דבר

כבר לא רלוונטי כי זה היה מלא שעות אחרי ובשיא ההכנות לארוחת ערב😉

אבל תוהה לאיפה זה יתפתח מכאן.. 

תפוח חתוך

מיץ תפוחים

אולי מלפפון

מנטה (חליטה)

מרק ירקות (לבדל כמה ירקות במים,  חלק מהויטמינים יוצאים למים, אז הרווחת חיזוק לגוף) 
 

לא ממש אוכל אבל לפחות משהו.

זה מה שעולה לי בתור דברים עדינים יחסית

במצבי הקאות, זה מה שעובד אצלינו. 

קולה עם לימון כנ"ל (קיים רק במצבים כאלה של הקאות בלתי פוסקות ובחילות.)

את צריכה עירוי גם אם את לא מקפיאה, סביר להניח שאת מיובשת

בע"ה שיעבור בקלות ובבריאות

מתייגת את המנוסות

@אמא טובה---דיה!

@אמא לאוצר❤

ויש עוד רק שכרגע ברח מזיכרוני.. 

הרופא כשראה אותי באמת המליץ על זופרן..

זה לא חריף מידי להריון?

זה באמת מקל גם על הבחילות?

בהריון הראשון שלי הייתי עם זופרן, ועדיין היו מלא בחילות. 

אבל כן לרמה שאפשר לאכול ולשתות מעט ולשרוד את ההריון

ולא לקחתי רק זופרן אלא בשילוב עם בונגסטה. לבד הוא לא מספיק הועיל..

ואני אגיד משהו חריף-

אולי זו תרופה שהיא לא קו ראשון בהריון

אבל הסכנה לעובר בהתייבשות ובסכנה לאמא בהתייבשות

היא גדולה יותר ולכן עדיף לקחת זופרן.

שום כלום.
למה את ממשיכה עם הבונג'סטה אם גם ככה זה לא עוזר? נשמע שאת במצב הקשה של ההיפרמאזיס
כשלי התרופות לא עזרו, הפסקתי, וסבלתי, וישנתי כמה שיותר כי שינה זה הרגעים היחידים שלא מרגישים את הבחילות(וקבוע תמיד תמיד הייתי חולמת על אוכל, רק על אוכל, מרוב רעב)
עד שעבר בתחילת חודש רביעי

או לעזור לקום מהמיטה
באמת לצערנו...
ללעוס קרח, זה מרווה טיפה ואם זה איטי וכל כמה דקות, לעיסה- זה עזר לי להקיא אחרי שעה, ולא אחרי דקה, ואז משהו נספג בגוף...
אוכל- פיתה יבשה, ללעוס ביס כל חציי שעה לאט לאט לאט
גם אם תקיאי אחרי חצי שעה, זה נספג קצת... 

כמו שכתבו לך לנסות משהו מתוק וקר מים מקיאים על השניה.

אן את יכולה לאכול בכפית נקטר כלשהוא זה יכול גן קצת לתת לך 'אוכל'

אפשר לנסות חטיפים. הטעם החזק יכול לעזור.

אני פיצחתי גרעינים שחורים שבועות שלמים גם הפה עסוק וגם זה נותן קלוריות וקצת חלבונים.

באמת באמת- העצה הכי טובה היא שתנסי ותיראי מה עושה חך טוב. בכל מקרה אין מצב לאכול מנות גדולות או אוכל כבד. רק נישנושים וכד'.

חיבוק גדול. זו תקופה מבאסת ממש. 

בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.

אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?

וגם בגדים במצב טוב.

לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.

חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור 

שמה בארון למעלה.

פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)

ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)

מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק

קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות

בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת

האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.

באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.

תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל

אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!

אם זה בית שלכם, כדאי לקנות מחסן (זה יקר!), כי זה מאוד נוח ושימושי ומקל על החיים בלי קשר לבגדים.

אפשר לשמור את הבגדים בשקיות ואקום, זה יתפוס פחות מקום.

לדעתי כדאי לשמור, לא עכשיו דברים לעוד מלא שנים, אבל לשנה הבאה בטח שכן. מה שהכי חשוב לדעתי זה לשמור בצורה חכמה, דווקא עדיף לא במחסן בחוץ (תעבירי אחסון אחר למחסן ויתפנה לך מקום לבגדים), במקום שלא תיכנס לחות לבגדים, ושתדעי מה יש ומה אין.