תאמרי לבחור בהתחלה "אם אתה מתרכרך מדי ...... אזרוק אותך..."

ותצאי עם גדולים ממך בכמה שנים טובות

אבל הקטע הוא שכמה שאנסה להיות סנובית זה גורם לבחורים לרצות אותי יותר ואני לא יודעת מה לעשות

באלי להוריד להם את כל החשק ואין לי מושג איך

בכמה שנים?

זו דעת מבינות עניין

ולא התכוונתי בסנוביות. תאמרי בכנות באמת מתוך נסיון העבר

עם בחורים בגיל שלי אני בדרך כלל לא יוצאת

ואני לא רוצה מישהו שיהיה כמו אבא שלי

אין בחורים בוגרים בעולם?? לעזזל

מה משפחה קשורה ואיך אדע את זה?

ומשמח לשמוע שיש בחורים בוגרים בעולם

יתכן ובנות רואות נתינה של גבר מתוך מקום של רצון לקבל, אך הוא רוצה לתת.

אם כבר אז יש אימרה "אין המשפיע יכול להשפיע אלא כפי מה שהמקבל יכול לקבל"

שנשים נשואות אומרות לה מלא "בעלי לא מבין אותי" וכו

ןהיא עונה להן: מה את מצפות מבן גילכן...

אמרה שכעשר שנים זה לכתחילה ומומלץ

אם חשוב אשאל אותה אם אפשר לפרסם את שמה

אני ככה חשבתי מהתחלה

יצאתי עם בחור שגדול ממני ב-7 וחצי שנים וכולם צעקו עלי

אבל הוא באמת היחיד שהיה הכי בוגר

אברהם ושרה - 10 הפרש

יצחק ורבקה - כנראה עשרות שנים הפרש. הוא 40 היא ילדה

יעקב ונשותיו - אולי עוד יותר עשרות. הוא מעל 80, הן פחות מ30 כנראה

משה וציפורה - כנראה עשרות רבות, הוא כמעט 80 היא בת יתרו עם אחיותיה

ועוד

מי שמעריך את את עצמו לא יתסמרטט.

מה שאת מעלה הוא ממש ממש חשוב. ובטח זה ממש ממש לא נעים. ומביך.

כשאת כבר בפגישה 4 - 3 את יכולה להעלות את זה לבחור, שאת חוששת מקשר של ריצוי, אולי אפילו לומר שאת צריכה קצת דיסטנס.. אני מאמין שאת יכולה לשדר מה שאת מכוונת אליו. את כבר תמצאי את המילים הנכונות.

ב"ה אם את מסתכלת על עצמך ככה, אז יש לך כוחות, ומתי שיש כוחות האתגר הוא איך לנתב אותם ולהתמודד איתם. להודות כל בוקר לקב"ה שיש לך את זה.

בהצלחה רבה!

זה הקטע, שזה נגמר הרבה יותר מהר

אוףףף

אם משהו 'מאבד את הראש' ברמה כזאת, עוד לפני פגישה שלישית, זה בחלט משהו שאי אפשר להתמודד איתו כל כך.

תחשבי אולי אפילו על לגיד לפני כבר פגישה שנייה אם זה שייך (אם זה מגיע עד לשם).

מראש בבירורים אולי כדאי לך לשאול על זה (אין לי כרגע את ההגדרה אבל נראה לי שאפשר לשאול אם הבחור הוא לפלף כזה)

הוא אסרטיבי? יודע לעמוד על שלו? או שמאוד מהר מתקפל מול עמדה אחרת...?

משהו בכיוון הזה.

לא שאני חושב שזה מדד, אבל זה יכול לעזור לסנן, בד"כ הרי התשובות הם לא "כן/לא" אלא מתחיל תיאור מסויים, תוכלי איכשהוא לזהות את הסגנון.

המון הצלוחה.

ובשביל להשיג אותה נהיים מרצים

ששש הן לא שומעות

זה מביך ומתיש וזה גם גורם המון כאב

ואני לא מבינה מה לא בסדר איתי

וברור שלא כולם

רק חלק מהם

וחוץ מזה שזה פריקה

את בעצמך מבינה את הסיבה לזה - הם מתאהבים בצורה מוגזמת, מאבדים את הראש, ומתחילים לרצות אותך ולבטל את עצמם בשבילך כי הם לא רוצים לאבד אותך. 

זה לא בהכרח קשור לדפוס התנהגות מהבית (לפעמים זה כן קשור), זה פשוט גברים שלא יודעים לשלוט על עצמם כשהם מתאהבים. 

את צודקת שזה מעצבן.

דבר ראשון ההתאהבות על תחילת הקשר, לפני שהם באמת מכירים אותך, היא לא ממש אמתית. הם לא באמת אוהבים אותך בגלל מי שאת, וברגע שההתאהבות תעבור להם, והם יתחילו לראות אותך באמת, אז הם עלולים לגלות שאת לא באמת מתאימה להם. ולפעמים זה קורה אחרי הרבה מאוד זמן. 

דבר נוסף את לא יכולה להיקשר אליהם. כי אי אפשר להיקשר לאדם שלא מביא את עצמו לתוך הקשר, אלא כל הזמן מבטל את עצמו בפני השני. יוצא שאת בכלל לא יכולה להכיר אותו, את הרצון שלו, את מי שהוא, כי הוא כל הזמן מתאים את עצמו אלייך, ולא מתנהג כמו שהוא באמת. וברור שאי אפשר ליצור זוגיות ככה.

זה מוזר שזה קורה לך כל כך הרבה. לא יודע אם את פשוט מושכת לעצמך גברים מהסוג הזה, או שיש בך איזה משהו מיוחד שבאמת שובה את לבם של הגברים וגורם להם לאבד את עצמם מולך. 

לדעתי ברגע שמישהו שאת יוצאת אתו מתחיל לרצות, אז תעודדי אותו לקחת יותר יוזמה, לקחת יותר החלטות. אם הוא שואל מה את רוצה שנעשה, תעני "מה שאתה רוצה אני זורמת". אם את אומרת שאת רוצה משהו, והוא ישר מוותר, אז תתעקשי על זה שהוא יגיד גם מה שהוא רוצה. תגרמי לו לשים לב לרצון שלו, שלא יבטל אותו באופן אוטומטי מולך. תכניסי אותו בכוח למקום שאת רוצה שהוא יהיה בו. אם את רוצה שהוא יוביל, יזום, יהיה החלטי, אז תדחפי אותו לעשות את זה, ותראי אם זה עובד או לא.

שחרור שליטה זו עבודה נדירה בעולם

ושווה כל רגע

לפעמים אני יודעת שאם אתן לעצמי לאבד שליטה דברים יכולים להיגרר למקומות לא טובים

שחרור שליטה לא שוה לאיבוד שליטה

שחרור והרפיה מתוך אמונה אמון נוכחות וקדושה, ולא מהפקרות

אבל הבנת את המצב היטב

תודה

אחשוב על הדברים

לא כל מה שכתבת אני יכולה ליישם, אבל בסדר.., תודה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳