תאמרי לבחור בהתחלה "אם אתה מתרכרך מדי ...... אזרוק אותך..."

ותצאי עם גדולים ממך בכמה שנים טובות

אבל הקטע הוא שכמה שאנסה להיות סנובית זה גורם לבחורים לרצות אותי יותר ואני לא יודעת מה לעשות

באלי להוריד להם את כל החשק ואין לי מושג איך

בכמה שנים?

זו דעת מבינות עניין

ולא התכוונתי בסנוביות. תאמרי בכנות באמת מתוך נסיון העבר

עם בחורים בגיל שלי אני בדרך כלל לא יוצאת

ואני לא רוצה מישהו שיהיה כמו אבא שלי

אין בחורים בוגרים בעולם?? לעזזל

מה משפחה קשורה ואיך אדע את זה?

ומשמח לשמוע שיש בחורים בוגרים בעולם

יתכן ובנות רואות נתינה של גבר מתוך מקום של רצון לקבל, אך הוא רוצה לתת.

אם כבר אז יש אימרה "אין המשפיע יכול להשפיע אלא כפי מה שהמקבל יכול לקבל"

שנשים נשואות אומרות לה מלא "בעלי לא מבין אותי" וכו

ןהיא עונה להן: מה את מצפות מבן גילכן...

אמרה שכעשר שנים זה לכתחילה ומומלץ

אם חשוב אשאל אותה אם אפשר לפרסם את שמה

אני ככה חשבתי מהתחלה

יצאתי עם בחור שגדול ממני ב-7 וחצי שנים וכולם צעקו עלי

אבל הוא באמת היחיד שהיה הכי בוגר

אברהם ושרה - 10 הפרש

יצחק ורבקה - כנראה עשרות שנים הפרש. הוא 40 היא ילדה

יעקב ונשותיו - אולי עוד יותר עשרות. הוא מעל 80, הן פחות מ30 כנראה

משה וציפורה - כנראה עשרות רבות, הוא כמעט 80 היא בת יתרו עם אחיותיה

ועוד

מי שמעריך את את עצמו לא יתסמרטט.

מה שאת מעלה הוא ממש ממש חשוב. ובטח זה ממש ממש לא נעים. ומביך.

כשאת כבר בפגישה 4 - 3 את יכולה להעלות את זה לבחור, שאת חוששת מקשר של ריצוי, אולי אפילו לומר שאת צריכה קצת דיסטנס.. אני מאמין שאת יכולה לשדר מה שאת מכוונת אליו. את כבר תמצאי את המילים הנכונות.

ב"ה אם את מסתכלת על עצמך ככה, אז יש לך כוחות, ומתי שיש כוחות האתגר הוא איך לנתב אותם ולהתמודד איתם. להודות כל בוקר לקב"ה שיש לך את זה.

בהצלחה רבה!

זה הקטע, שזה נגמר הרבה יותר מהר

אוףףף

אם משהו 'מאבד את הראש' ברמה כזאת, עוד לפני פגישה שלישית, זה בחלט משהו שאי אפשר להתמודד איתו כל כך.

תחשבי אולי אפילו על לגיד לפני כבר פגישה שנייה אם זה שייך (אם זה מגיע עד לשם).

מראש בבירורים אולי כדאי לך לשאול על זה (אין לי כרגע את ההגדרה אבל נראה לי שאפשר לשאול אם הבחור הוא לפלף כזה)

הוא אסרטיבי? יודע לעמוד על שלו? או שמאוד מהר מתקפל מול עמדה אחרת...?

משהו בכיוון הזה.

לא שאני חושב שזה מדד, אבל זה יכול לעזור לסנן, בד"כ הרי התשובות הם לא "כן/לא" אלא מתחיל תיאור מסויים, תוכלי איכשהוא לזהות את הסגנון.

המון הצלוחה.

ובשביל להשיג אותה נהיים מרצים

ששש הן לא שומעות

זה מביך ומתיש וזה גם גורם המון כאב

ואני לא מבינה מה לא בסדר איתי

וברור שלא כולם

רק חלק מהם

וחוץ מזה שזה פריקה

את בעצמך מבינה את הסיבה לזה - הם מתאהבים בצורה מוגזמת, מאבדים את הראש, ומתחילים לרצות אותך ולבטל את עצמם בשבילך כי הם לא רוצים לאבד אותך. 

זה לא בהכרח קשור לדפוס התנהגות מהבית (לפעמים זה כן קשור), זה פשוט גברים שלא יודעים לשלוט על עצמם כשהם מתאהבים. 

את צודקת שזה מעצבן.

דבר ראשון ההתאהבות על תחילת הקשר, לפני שהם באמת מכירים אותך, היא לא ממש אמתית. הם לא באמת אוהבים אותך בגלל מי שאת, וברגע שההתאהבות תעבור להם, והם יתחילו לראות אותך באמת, אז הם עלולים לגלות שאת לא באמת מתאימה להם. ולפעמים זה קורה אחרי הרבה מאוד זמן. 

דבר נוסף את לא יכולה להיקשר אליהם. כי אי אפשר להיקשר לאדם שלא מביא את עצמו לתוך הקשר, אלא כל הזמן מבטל את עצמו בפני השני. יוצא שאת בכלל לא יכולה להכיר אותו, את הרצון שלו, את מי שהוא, כי הוא כל הזמן מתאים את עצמו אלייך, ולא מתנהג כמו שהוא באמת. וברור שאי אפשר ליצור זוגיות ככה.

זה מוזר שזה קורה לך כל כך הרבה. לא יודע אם את פשוט מושכת לעצמך גברים מהסוג הזה, או שיש בך איזה משהו מיוחד שבאמת שובה את לבם של הגברים וגורם להם לאבד את עצמם מולך. 

לדעתי ברגע שמישהו שאת יוצאת אתו מתחיל לרצות, אז תעודדי אותו לקחת יותר יוזמה, לקחת יותר החלטות. אם הוא שואל מה את רוצה שנעשה, תעני "מה שאתה רוצה אני זורמת". אם את אומרת שאת רוצה משהו, והוא ישר מוותר, אז תתעקשי על זה שהוא יגיד גם מה שהוא רוצה. תגרמי לו לשים לב לרצון שלו, שלא יבטל אותו באופן אוטומטי מולך. תכניסי אותו בכוח למקום שאת רוצה שהוא יהיה בו. אם את רוצה שהוא יוביל, יזום, יהיה החלטי, אז תדחפי אותו לעשות את זה, ותראי אם זה עובד או לא.

שחרור שליטה זו עבודה נדירה בעולם

ושווה כל רגע

לפעמים אני יודעת שאם אתן לעצמי לאבד שליטה דברים יכולים להיגרר למקומות לא טובים

שחרור שליטה לא שוה לאיבוד שליטה

שחרור והרפיה מתוך אמונה אמון נוכחות וקדושה, ולא מהפקרות

אבל הבנת את המצב היטב

תודה

אחשוב על הדברים

לא כל מה שכתבת אני יכולה ליישם, אבל בסדר.., תודה

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.