תודה.אנונימי (פותח)
יש לי את החברה הכי מדהימה בעולם.
סיפרתי לה, והיא פשוט התחילה לבכות מהקלה והתרגשות בשבילי. וזה שימח אותי כל-כך שלא הצלחתי אפילו להגיד במילים עד כמה. איך שהיא שמחה בשבילי באמת מכל הלב והנשמה ואיך היא התרגשה ואיזה כיף שאני הולכת להיות קרוב אליה שנה הבאה ולהמשיך לחפור לה ואני יודעת שהיא תשמח שאני אעשה את זה. וכיף שנוכל להמשיך ללמוד באמיתי ולא בשיחות וידאו, וללכת לטייל ביחד, ולנגן! הו גאד זה משהו שאני לא מוותרת עליו לעולם. זה כל-כך משמח. וואו. וכיף לי שאני אגמור בארבע ואוכל לעשות דברים שאני אוהבת או ללמוד משהו חדש, אולי לחזור לפסנתר, ולנסוע לשיעורים, ולתת לעצמי יותר מקום. יהיה בסדר, בעזרת ה'
הבוטח בה' חסד יסובבנו
ואוי שכחתי להגיד את מה שקראתי כשלמדנו היום, אז צריך בהזדמנות הראשונה כשאראה אותה. שזה אומר רביעי אני חושבת, אז לא לשכוח.

אם אתם כבר קוראים אז
תלכו לעשות מעשה טוב.
ועוד פורום.מקפיצים נטושים

שמשמש לפריקות
שימש לפריקות
וכיום
מחכה לאכלוס,
קורא/ת יקר/ה - 
בכבוד!

אני מעדיפה לכתוב בעט כשאני פורקת רגשותעשב לימון

אבל תודה על ההצעה בכל אופן!

משום מה הרבה מעדיפים פורומים גלוייםמקפיצים נטושים

מודה שלא הבנתי את ההעדפה.

אולי רצון שמישהו ישמעעשב לימון

בקשת עזרה בצורה עקיפה

😁טויוטהאחרונה

יש לי חלום:

שמישהו יכין לי ארוחת צהרייםאנונימי (פותח)

בסיר אחד. קצת פתיתים קצת רוטב

לא אכפת לי.

רק שמישהו יבוא וילטף לי את הפנים ויגיד יהיה בסדר, הכנתי לך ארוחת צהריים תרימי את הראש מהכרית.

כפית אחר כפית.

{}אנונימי (פותח)

חשבתי שיש לי איפה לכתוב.

חשבתי שאני נותנת אמון.

חשבתי שאני קצת יותר בטוחה.


בסוף זה דמעות כל הזמן

אין לי כלום

אין לי בית.אנונימי (פותח)אחרונה
()אנונימי (פותח)

אני מתגעגעת לפה

אולי נחזור לכתוב

האיןשגרה הזה סוחט אותי.

אין לי מקום.

כל יוםאנונימי (פותח)
אני מאבדת
[]אנונימי (פותח)

תמונות מפעם גורמות לי לדייק מה הרגשתי

מה איבדתי

מה היה לי

מה כאב לי, מה העלה בי אושר

אושר כזה שגורם לזנק מהמיטה, לעלות על הקו של שש ארבעים, להדליק את כל האורות, למשוך את החבל של הווילונות מעלה מעלה, לחכות בפתח

ילדים טרוטי עיניים יורדים מהסעות ארוכות

משפשפים עפעפיים בידיים זעירות, בחיוך נמתח בעדינות עד אין קץ על שפתיים רכות

לחבר זונדה, חמצן, משקפיים

לחבק לחבק לחבק.

 

 

מה היה לי

ומה אין 

מה קיבלתי ומה הפסדתי

וכמה גשם בחלון של תחילת סיוון. כמה.

 

 

(אי אפשר להגיב האחרון כבר, אבל תודה לך. התגעגעתי.)אנונימי (פותח)
אני מתגעגעת לפה.אנונימי (פותח)

קוראת וקוראת, ורוצה להגיד עדיין כואב לי, אני עדיין מאבדת אנשים, וימים, ושעות. אני עדיין בורחת אני עדיין בולעת בעיניים את ירושלים הקפואה בלילות חמישי. אני עדיין לא מפרסמת שירים, עדיין מלאה באנשים וכל כך לבד. 

לב.אנונימי (3)אחרונה
חושבת עלייך.

אולי יעניין אותך