דרישה של תמונה ובמיוחד בדגש על תמונת גוף זה מעליב בעיני. כמו שוק עבדים.

מצד שני, הצעה עם תמונה (בהנחה שהתמונה מחמיאה לפחות ברמה בסיסית. עצם הראיה של דמות אנושית זה מחבר) בדרך כלל תהיה אטרקטיבית הרבה יותר מהצעה בלי תמונה. תמונה לא שווה אלף מילים, אבל היא בהחלט עונה על שאלות שנוכחות, ולכן מאפשרת להתעלם משאלות שקשה לענות עליהן, ומרגיעה את החששות מפני הלא-נודע. מה שחשוב זה ליצור מוטיבציה לפגישה, ותמונה יכולה ליצור מוטיבציה (יש גם מילים שיכולות ליצור מוטיבציה, אבל אחרי כמה שנים בתחום אתה יודע שלמילים לא תמיד יש כיסוי)

ולכן אני בעד לתת תמונה, בעד לומר "תמונה זה יתרון, אשמח לקבל", אבל מפריע לי לשמוע את זה כדרישה מצד שדכן (כלומר, בקשה זה בסדר, דרישה לא). וכמה שהדרישה מפורטת יותר, זה פחות נעים. קיבלת תמונה, אל תתלונן. אל תבקש עוד תמונה, ותמונה ברורה יותר. אתה יכול להגיד "התמונה הזאת היא כמו לא-תמונה בעיני", ותן לצד השני להחליט אם הוא מעוניין לתת תמונה אחרת

לגיטימי לבקש,

אני באופן אישי בד"כ לא מבקש, אא"כ אני מרגיש ש"חסר" לי מידע, וגם אז אני מעדיף תמונה בסיטואציה (יחסית) טבעית, וכך לפעמים ניתן ללמוד לא מעט.

לתמונות של פנים\חתונות אין כ"כ ערך מלבד חיצוניות נטו...

כמו תמונה מטיול בחו"ל - זה מישהו שמטייל בחו"ל

תמונה על הר הבית - עולה להר הבית

תמונה ממשרד - עובד בעבודה משרדית

תמונה מסנפלינג או בנג'י - אוהב לעשות טיולים בסגנון כזה

תמונה עם מדים של קצין - שירות צבאי משמעותי

כמובן יש אנשים שבעיניהם אין משמעות גם לדברים האלה, יש אנשים שכן

רוב התמונות באמת לא מעידות יותר מדי באופן ישיר

מקסימות נותנים רושם חיצוני

אבל אני למשל לא תמיד טורח לשאול מראש אם היא מטיילת בחו"ל, ובכל זאת הרבה פעמים זאת התמונה ששולחים לי ואני יודע עוד פרט שלילי על הבחורה

הבאתי דוגמה למעט שהיא כן מלמדת

ותודה רבה על הטפת המוסר, אני חושב שיש לי מספיק נסיון ומספיק שכל ישר ושכל בכלל כדי להחליט מה לשאול ומה לא.

ולעיקר הענין אני מסכים. תמונה לא מלמדת המון, ורוב התמונות לא מלמדות כמעט כלום, ובכל זאת תמונות יכולות להסגיר הרבה לגבי האדם

תמונה טובה יכולה להראות על השקעה.

תמונה שמעידה על אורח חיים מסוים (שוב, טיולים בחו"ל כדוגמה) מעידה על זה שהאדם רואה את זה כחלק מהחיים שלו. אם למשל יספרו לי שמישהי טסה לחו"ל לפעמים, יכול להיות של אפסול. אבל אם היא תספר לי על זה מראש (ואז גם אני יכול להניח שזה מהותי יותר אצלה), זה יהיה שיקול כנגדה

תמונה שלך בבית מלמדת על זה שאת נמצאת בבית (לא מפתיע)

שאת מצטלמת בבית ואין לך המון תמונות מטיולים/אירועים - כן, זה משהו שנותן טיפה להכיר אותך

כשאני רואה תמונה, אני מנסה להבין מה האדם ששלח את התמונה יודע שהוא "מסגיר" בזה שהוא שלח לי את התמונה. ומבחינתי זה מסר שלא אכפת לו שאדע.

כן, אני מצפה מבחורה שיצאה לחו"ל פעם אחת בחיים וגם זה מסיבה מקצועית, והיא מצפה לפגוש בחורים עם גישה דומה, שלא תשלח תמונה מטיול בחו"ל - כי אולי הבחור יגיד "היא לא מתאימה לי, כי חשוב לי מישהי שלא יוצאת לטיולים בחו"ל".

אז ההגיון שלי הוא שמישהי שלא מפחדת שיפסלו אותה על דבר כזה, כנראה לא יוצאת עם בחורים שיפסלו אותה על דבר כזה, ואז כנראה היא לא מחפשת בחור בסגנון שלי, ואז הסיכוי שהיא מתאימה לי הוא נמוך יותר.

קצת מסובך אבל לא נורא

בדיוק כמו שמישהי שחיה בחברה שבה ללכת לצבא זה ממש לא מקובל, לא תשלח תמונה על מדים, אם היא מתכוונת לספר שהיא עשתה צבא בתור משהו שלילי שהיא מתחרטת עליו

לדעתי ה"ללמוד מתמונה" זה בדיעבד, אחרי שהתמונה קיימת

בדרך כלל הסיבות שמבקשים תמונת גוף זה באמת בגלל חיצוניות וזהו.

והסיבות שמבקשים תמונה זה לפעמים כי מתביישים לציין שרוצים תמונת גוף

אני חושב שיש משהו בתמונה שנותן ממשות (כי בלי תמונה, כולן "בחורה נחמדה, עם יראת שמים אבל פתוחה, אוהבת לטייל". ועם תמונה, כל אחת היא דמות שונה), וזאת בעיני צריכה להיות הסיבה העיקרית - ואני חושב שבאופן תת מודע זאת אכן הסיבה העיקרית

אני לדוגמא מאד אוהב לטייל - הרבה הרבה יותר מלהיות בבית.

אבל אני בקושי מצטלם כי לא רואה סיבה לעשות את זה ולא מרגיש צורך.

אז רוב ככל התמונות שלי הן מאירועים, או איפה שנזכרתי לעשות תמונה למקרה שיבקשו ממני. 

אבל לדוגמה אם שלחת תמונה מאירוע, אני יכול להבין שאתה לא מרבה להצטלם (כי באירועים אנשים מצטלמים גם אם הם לא אוהבים להצטלם). האם אתה לא מצטלם בטיולים או במשרד? אני לא באמת יכול לדעת.

ובאמת לא הכל אפשר ללמוד, ולפעמים יש דברים שכן

(אגב גם אם מישהי לובשת חצאית קצרה או שרוולים קצרים - לפעמים תמונה תסגיר את זה)

אבל כן, לפעמים כשהמקור של ההצעה לא ברור, בבירור רגיל (שהוא לא חקירת שתי וערב, מצטער לא מסוגל) קשה לעלות על "הסגנון".

יכולים להיות דברים שטובים בשבילה, שלא מתאימים בשבילי. כך שמצידה אין שום אינטרס להסתיר, אבל אני אשמח לדעת כדי לחסוך פגישה.

וכן, לא אמרתי שזה בירור, אבל לפעמים זה עוזר. 

עדיף שלא להרגיש צורך לזה (כלומר שהפן החיצוני לא יהווה מרכיב עיקרי בסך השיקולים), אבל אם למישהו זה חשוב אז לדעתי עדיף שיבקש תמונה (לא מהבחורה עצמה) מאשר שייפגש אולי לחינם רק בשביל שהפגישה תהיה התמונה שלו ויפסול על המראה.

אני משתדלת לבחון אנשים על פי פרמטרים של פנימיות ולא של חיצוניות...

גם לא נותנת תמונה שלי.

ומן הסתם גם לא עניין של מראה אלא כסימפטום. לא צריך תמונה בשביל זה, אפשר פשוט לשאול.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.