סיוטיםאנונימי (פותח)
מה עושים עם ילד בן שנתיים ורבע שיש לו סיוטים כבר כמה לילות ברצף???
עכשיו הוא גם לא מוכן ללכת לישון בחדר שלו, למרות שיש שם אור ואחיו הקטן ישן שם בכיף. הוא נצמד אלי וצורח, וממש לא בא לי להסתובב איתו כל הלילה (מה שדי היה בלילות האחרונים). ניסינו בטוב, ברע, אור, חושך, פרסים והוא בשלו.
עוד אין לי מושג איך אני אשכיב אותו הלילה

זקוקה לעצות דחוף!
גם הילדה שלנו סבלה מסיוטיםשלה שוב
וזה בא והולך. היו ימים שהייתי בטוחה שחייבים לקחת אותה לטיפול כלשהו, מרוב שהיא היתה בהיסטריה, גם אני ממש לא ידעתי להכיל את זה, כי ראיתי שהיא ערנית- מגיבה לשאלות, וכעסתי מאוד שהיא צורחת בהיסטריה. בעלי ידע לחבק אותה ולהרגיע כל פעם. לפעמים זה עזר- העדינות והקבלה, לפעמים הצבת הגבולות.
אבל זה פשוט שלב שחלק מהילדים עובר, לא צריך להבהל- ולהתחלק עם בעלך בנטל.
תנסי לבדוק שלא חם לו מדייוקטנה
יועצת ששאלתי אותה על משהו דומה, אמרה לי שלפעמים פשוט חום עושה ביעותים!
ואז קלטנו שבאמת הילד התגלגל בתוך שמיכה שהוא נהג לחבק, נוסף על הפיג'מה, נוסף על חימום בחדר.
ברגע שפתרנו את בעית החום - נפסקו הביעותים!
לא חם לו זה בטוחאנונימי (פותח)
אבל תודה על הרעיון.
אתמול אחרי שעה של צרחות היסטריות (כשאני כבר נורא מעוצבנת עליו) הגיע בעלי, חיבק, ליטף והשכיב בסלון...
אז נראה שבתור פשרה ופתרון זמני זה בסדר. מקווה שזה יעבור לו, לא ברור לי למה זה התחיל פתאום, הוא בד"כ כזה רגוע!
וזה שהוא צורח כשהוא לא עלי למרות שאני ליד ויש אור בחדר ממש משגע אותי. עוד עצות יתקבלו בברכה...

וסתם קטע- בשבת בבוקר כשאחיו הקטן התעורר ובכה ואנחנו עוד לא קמנו מהחדר, אני שומעת אותו מרגיע את הקטן- לא, אין שם עוד משהו זה אחרי שבלילה הזזנו את המיטה שלו והראיתי לו שאין שם כלום...
אז עוד עצה חוזרת ששמעתי עליה מאותה היועצתיוקטנה
לתת לילד שליטה: למשל, פנס שהוא יכול להדליק ולכבות לפי רצונו. "חרב" (אולי שעושה אור) שהוא יכול לישון איתה. או מנורת לילה...

(ולבדוק עם הגננת - אולי קרה משהו בגן?)
ניסינו אור וזה לא ממש עזראנונימי (פותח)
אבל אני אנסה את הפנס.

וזה בטוח לא קשור לגן- זה התחיל לקראת סוף חוה"מ, אחרי שבוע איתנו...

תגובהד.
קודם כל- לא לנסות ב"רע" בשום אופן.
ב. לספר בנחת סיפור נעים, משמח, לפני השינה.
ג. לנסות לשאול אותו ביום אם הוא פחד ממשהו בלילה, ממה. ואז לתת עצה: הלילה נשב ונספר סיפור מצחיק ואתה תחלום עליו. או נשאיר מנורה קטנה מעל המיטה וכד', לפי סוג ההפרעה.
העיקר סבלנות.  אם לא תקחו את זה קשה מדי - בוודאי יעבור תוך זמן קצר.
מה שעבד אצלנו:דבורי
בעלי כמובן חיבק והרגיע, בעיקר כשהילדון היה חצי היסטרי וחצי ישן. כשהוא היה ערני יותר, הסברנו שיש לו אבא ואמא ששומרים עליו, וגם ה' שומר עליו, ומאז גיל שנתיים אנחנו שרים לםני השינה את השיר "שה' שומר":
בשם ה' אלוקי ישראל
מימיני מיכאל ומשמאלי גבריאל
ומלפני אוריאל ומאחורי רפאל
ועל ראשי שכינת א-ל
 
כדי שהוא לא ירגיש שאנחנו "זורקים אחריות" על ה', ישות מופשטת ורחוקה בגיל שנתיים, הקפדנו להשאיר דלתות פתוחות בין החדרים וכך או שהוא מגיע אלינו עם פחדים או שאנחנו שומעים אותו וניגשים אליו.
 
ובאמת זה עובר עם הזמן,  הוא תיכף בן שש - ורק השיר נשאר.
ניסינו כבר את כל זהאנונימי (פותח)
ובינתיים הוא ישן על הספה עם אור מהשירותים. ביום הוא נכנס בכיף לחדר, מסתכל מתחת למיטה ואומר שאין שם כלום. אבל בלילה- הוא לא מוכן אפילו להכנס לחדר שלו! גם אם אני שם ויש שם אור! מקסימום הוא עומד בפתח ומסתכל עלי. אני מנסה לא לעשות מזה עניין, אבל עד שסופסוף הקטן ישן לילה שלם (עד 5:30) הגדול התחיל להריץ אותי כל לילה!
מזל שיש מעון...

ותודה לכולן על העצות. חבל שזה שלב הכרחי אצלם בחיים.
נשמע כאילו שווה לנסות לפתור את זה מהשורשטל תלתל
ניסיתם לדבר איתו על זה? אולי כדאי לדובב אותו, לשאול אותו מה מפחיד אותו. לפעמים, כמובן, הם צריכים שאלות מנחות, אבל צריך להיזהר שלא להכניס להם רעיונות עם השאלות ששואלים.
כשהבת שלי מתעוררת מחלום רע (ראוי לציין שמעולם לא היה לה סיוט של ממש, ב"ה, אלא רק חלומות רעים) אנחנו מיד ניגשים אליה, מחבקים ושואלים על מה היא חלמה. היא קטנה מדי בשביל לספר מעצמה ואנחנו מנסים לדובב. לא שזה כל כך מצליח, אבל זה עוזר והיא חוזרת מיד לישון. בפעם היחידה בה זה לא קרה התחלתי לספר לה על גינה עם פרחים וילדה וכו'. היא נרדמה אחרי כמה דקות ולא התעוררה עד הבוקר...
בהצלחה רבה!
הוא מדבר על קוףאנונימי (פותח)
אז הוא יודע שמתחת למיטה אין קוף ביום, אבל זה לא עוזר בלילה. יש לו גם בובת קוף שהוא אוהב, אז אני נותנת לו אותה יותר בימים האחרונים, וגם זה לא עוזר. לפחות הלילה הוא ישן בשקט בסלון עם ה-ר-ב-ה אור מהמטבח....
אולי אחרי כמה לילות כאלו אני אתחיל לחשוב על להעביר אותו חזרה.
אוךטל תלתל
נשמע מבאס במיוחד.
בדיוק היום יצא לי לבקר בספריה וראיתי כל מיני ספרים לילדים בנושא. אולי זה יעזור?
שיהיה לכולכם ליל מנוחה...
עברנו את... זה מ-ז-ה מתיש!!! אז קודם כלאמא ל-2
קבלי חיבוק!
 
והאמת שאני לא יכולה להגיד לך בדיוק מה עזר - כי ישבנו איתו , והדלקנו אור, וגירשנו את כל מי שהפחיד דרך החלון - ומיד סגרנו אותו. ועוד כל מיני דברים יצירתיים...
 זה  נורא מתיש- הוא היה נדבק אלי מהרגע שהתחיל להחשיך ולא הסכים בשום אופן להיות לבד בשום מקום ובטח שלא בחדר...
אבל הוא גם היה נורא מסכן ובעצם ריחמתי עליו, תחשבי איזה פחד זה!!! הוא היה ט-ס אלינו מבועת כולו, או פורץ בכאלה צרחות היסטריות שלא יכולתי לעשות כלום חוץ מלטוס אליו בחזרה ולחבק אותו והא היה נצמד אלי כמו איזה חתלתול מבוהל...
 
 
כשזה בסוף נגמר זה היה בזכות המלצה של דודה (אמא לתשעה) - "מנורה צורות" מנורה שמגרשת את כל הצורות המפחידות.
וגם אצלינו זה עזר, קנינו מנורה של 40 וואט, והסברנו לו שזו מנורה שמסלקת את כל המפחידים, והוא אהב את זה, (טוב זה היה אחרי מסדר צעקות על החלון, והשעון והמאוורר, והגלאי של האזעקה שאוי וואבוי למי שיעיז להפחיד. הוא יקבל מיד עונש !)
 
האמת שמרוב רצינות, כמעט התחלתי להאמין בזה בעצמי להעניש אותם ...
 
בקיצור, מה שהכי חשוב זה סבלנות, ותתיחסי אליו ברצינות ובאמפתיה כי בשבילו זה פחד אמיתי ונוראי, ובד"כ בגיל הזה הם גם עוד לא ממש יכולים להביע את עצמם -  ולהבין כל הסבר.
 
בהצלחה! ותחזיקו מעמד, בסוף זה עובר!!!
 
 
 
תודה!אנונימי (פותח)
נשמע די מה שקורה אצלינו. אני ממש מבינה אותו ואת הפחדים שלו (גם אני הייתי מפחדת מחושך אחרי ספר\סרט מפחיד עד גיל יחסית מבוגר), אבל כשזה כמה זמן של בכי היסטרי שלא נרגע, זה כבר מתחיל לעצבן וקשה להתייחס לזה בקלות. 

מקווה שזה יחלוף בקרוב...
ספר- פחדרון בארוןבוזי נוזי
ספר מתוק וקצר( מתאים מאוד לגיל הזה)
שמתמודד בדרך הומוריסטית עם הנושא.
בהצלחה.
זה יחלוף, אל יאוש!!!אמא ל-2
תראי, ילד שמדמין, תמיד יש לו פחדים, אבל ההיסטריה בד"כ עוברת!!!
 
ותנסי להיות יצירתית... יש לי דוגמא משעשעת ... אמנם זה היה כשהוא כבר היה בן 3 אבל לא משנה.
היינו בצימר בקיץ ופתאם הצוציק התעורר שיש לו מלא חתולים על הכרית, אז מתוך שינה אמרתי לו, אז בא נהפוך את הכרית, בצד הזה אין !
 
וזה עזר, הוא נרדם מיד. והקטע שבבוקר הוא הפך שוב את הכרית ואמר לי , הי , כל החתולים נעלמו....
 
ומה שאותי שיגע שזה ילד שלא רואה שום סרטים - אבל האמת שבעלי אמר שאולי עדיף שהיה רואה סרטים ולא מפחד מחתולים...
 
טוב, כנראה ככה זה ילדים...
 
תחזיקו מעמד!
תעדכני מה קורה כשיהיה מה לעדכןטל תלתל
נשמח לדעת איך פתרתם את זה בסוף
מטאטא קופים? ספריי בושם נגד מתחבאים למיניהם?מאמע צאדיקה
או להאכיל אותו גזר- לשפר את הראיה בחושך
בינתיים הוא עדיין ישן בסלוןאנונימי (פותח)
וכבר הוצאתי את הקוף מכל המקומות האפשריים, ועשינו מזה טקס גדול, ו- כלום.
תודה על התמיכה, נודיע כשזה יחלוף\ישתפר
פתרון אמיתי.אנונימי (פותח)
תראי יש פיתרון אחד שהוא מובטח אך תלוי ברמת הרצינות שתשקיעי בו! אם תיהי רצינית מספיק הוא יעבוד באופן מדהים!
 
כחצי שעה לפני השינה תפני לילד בטקסיות משהו וספרי לו כי אתם חייבים לשוכח בשקט ולבד מבלי שאף אחד פרט לכם ישמע.
הפכי את השיחה למאין טקס כביכול סודי ואינטימי בינך לבין הילד, קחי אותו לפינה שקטה בבית ורצוי אף בחדר.
תבחרי כל חפץ שאינו מוכר לילד כגון צעצועים וכד' אלא שרשרת כלשהיא או אפילו סתם ספר תהילים קטן, המשמעות הנלווית חשובה פי כמה.
עיטפי את החפץ בניר קשה או בד וקישרי אותו.
 
ותעשי כך: ספרי לו בסוד שכשאמא היתה קטנה היו באים גם אותה לבקר בלילה דובים או קופים וגם לה אף אחד לא האמין. עד שיום אחד באה אליה אמא או סבתא לצורך העניין ובסוד גילתה לה שגם אותה הם היו מבקרים והביאה לה את החפץ הזה שאותו קיבלה מאמא ומאותו יום החפץ הגן עליה ושמר עליה מכל משמר פשוט ה"מפלצות" לצורך העניין פוחדות ממנו ולא באות יותר לבקר, הציגי הצגה כמה החפץ יקר לליבך העניקי לו אותו ושניה לפני זה דרשי ממנו להבטיח לך שביום ויהיה לו ילד שגם אותו יבקרו מפלצות בלילה הוא יעביר את החפץ אליו.
כמובן רמת המשחק שלך תקבע את התוצאה אבל זה תמיד עובד! זהו יהיה סוף הסיוט מבחינתך והילד ילך לישון בתחושת ביטחון עצמי שלא הכרת! ניתן להשתמש עבור כל פוביה בתרגיל זה! זה תמיד עובד! 
מענייןקיווי
ניסית את זה?
זה לא מקבע את הפחד? עושה את הדמיונות לאמיתיים יותר (אפילו לאמא הם באו???)
אם זה עובד - באמת פתרון יצירתי
נראה לי שזו העצמה של הפחדיםאנונימי (פותח)
אני ממש לא מתחברת לשיטה הזו. בינתיים צריך לשבת לידו (ולגלוש במקביל ) עד שהוא נרדם. לפחות זה במיטה שלו. ולפעמים באמצע הלילה הוא עובר לסלון, אבל כרגע נראה שיש קצת השתפרות.
מקווה שהמגמה תמשיך...
מכאן אנשים מגיעים ל'מקובלים' עם 'קמעות'?צחקן
בעז"ה.
 
 
תודה למי שהעלה את הקישור לדף הבית.
חלילה. לא מחנכים ע"י שקר. ונזק לטווח ארוך.ד.
נראה לי כי מעט ילדים נמלטים מהתקופהיהודית פוגלאחרונה
של סיוטים ופחדי לילה. הנחמה הגדולה היא שבסוף הם נגמלים מזה כמו מכל התופעות בילדות. חיבוק, נשיקה, סבלנות ולהיות שם בשבילו תמיד יעשו את העבודה במוקדם או במאוחר... כמו שפעת: עם תרופות היא עוברת אחרי שבוע, בלי תרופות אחרי שבעה ימים. לגדל ילדים זו משימת חיים, ובדרך יש הרבה התמודדויות זו אחת מהן. כ"ט ובהצלחה.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך