בס"ד,
כל המריבות בכל מתחילות בשניאת חינם, או בתופעות של מחלות, ואו בקינאה שזלא גם נחשבת כמחלה, מחלה כמעט הקשה ביותר,
לא רציתי להגיב כאן, כי יש לי כבר יבלת מבעיות משפחתיות,
אצלי זה התחיל, בכך שיש לי חם יוצא מרוקו, מזה פרימיטיבי, ה' ישמור, והוא רצה שבעלי יתחתן רק עם בת משפחה, כמו בכל המשפחה, כולם התחתנו שם עם בת אחות בת דודה, הבת של הסבתא הבן של האח , סמטוחה, בקיצור, בעלי התגייס לצבא כמו כל יהודי דאז, ואז הכיר אותי תוך כדי, אני לא התגייסתי, הכרנו, וכאשר חמי, נו חמי, נניח, הכיר אותי, מזה ילדה טובה, שקטה, עדינה, ביישנית, דרך ארץ, החליט, זאת מהרחוב, למה כי לבשתי מכנסים, צורה לו, הקיצור, הסיט את כל המשפחה נגדי,
אבל כאשר הקב"ה רוצה , הכל הולך לפי מה שהוא רוצה, איזה צרות עברתי איתם, רק אלוקים יודע, יש לי יבלות וצלקות ממהם על הלב, לא יכולה להעביר, טראומה. חמותי, א\עוד אכשהו רצתה אותי, ראתה שטוב לבנה איתי, אבל אחרי הנישואין, היא החליטה שרק הבן הזה, אחד משמונת ילדיה יכול הכי לעזור לה, שהם היו במשבר גירושין, , אותו משבר לקח 12 שנים, אתם יודעים מה ??? גהינום בחיים, אתם יודעים מזה מלחמה בן שני בני זוג? שלא תדעו, יותר גרוע מלאהוב ולתת, זה לשנוא וכל הזמן לעשות רע איש לרעהו ולרעותו עד כמה שאפשר, ואנו באמצע,עד שיום אחד הרמתי ידיים לשמים, וצעקתי לבורא עולם די, ושבועיים אחרי הם התגרשו,
ואז חמי שונא אותי מאז, את החתונה לא נקף אמצע, כלום, הוא חשב שאם לא יעזור לנו, לא נוכל לבד, ונתגרש, נפטרה לי בת ראשונה, ואז הוא אמר לכולם שזה הזדמנות לבת להתגרש ממני, הוא היה גנן באיזור עבודתי, והיה נוהג להציק לי גם שם, אוי... אדם לאדם זאב, מה אגיד לכם??
נכון להיום, התקדמנו בע"ה , בערת הורי, אח,,, איזה הורים יש לי, היו היוו גם הורים לבעלי, מאד קשורים אליו ותומכים בו, ואוהבים אותו,
אז אתם מבינים, משפ' זאב, אריה, על הפנים, ועוד הרבה צרות בדרך, ואח"כצריך להתמודד איתם ועם גיסים וגיסות מוסטים, ושחלקם נתנו להורים על הראש, וחלקם הלכו אחריהם. בקיצור בילבול מוח. וזה סלחו לי , ומם דפוק, דפוק זה לא מילה,
ואני בלי נדר, הבטחתי לעצמי, שלכלותי ולחתני, אנהג כמו ילדי, אבל יחד עם זאת, העמוד עם אמצע על הדופק, הם יהיו כמו ילדי , וכך אני עושה עם חתני, שבגלל החוצפה שלהדור הזה, גם איתו לא דיברתי 3 שנים, הוא היה הולך לכל רב לספר כמה אני רעה, וכולם אמרו לו, חמה כזו לא תימצא באף מקום, לבסוף הוא חזר אלי, ואתם חושבים שניצלתי את זה ??? בכלל לא, אני אוהבת אותו כמו אחד מהילדים שלי, חברה טוב, אבל קודם כל אמא וחמה.
אז, עם חמי וחמותי, הולכת לבקר אבל מדי פעם, רחוקים, זוהי התרופה,
כולם יודעים למה וכולם בשקט.
ה' יעזור.
בהצלחה לכולם
) אבל אני מקבלת את זה שאסור לתת לזה להשתלט על חיינו. זה פשוט מתעצם אחרי שאנחנו פוגשים אותם (חגים וכאלה)
אז אני בוחרת איך לקבל את הדברים- להתרתח לצאת מכלי- או לצחוק, או אולי אפילו לקחת את זה כנקודה למחשבה- מתאים לוקחת לא מתאים- שלום-לא חייבת לקבל.