הוכחתי מה שרציתי להוכיח וחסל.

מה רציתי להוכיח?

1. שאם אני אמות או שיקרה לי משהו ממש אף אחד פה לא ישים לב, ואל תגידו אחרת, כי עובדה. רק לרות היה אכפת
ונכון שזה נחיתי, אבל לא אכפת לי, לפחות אני אשים את הדברים כאן במקום הנכון שלהם. או לפחות אשתדל. חיים וירטואליים זו אשליה יפה, בא לי חברים של באמת ובא לי זוג עיניים שיסתכל עלי כשאני כאובה או כשאני שמחה, זה לא משנה. ואל תעשו לי מדבקה של עיניים, אין לי כח לשטויות

2. מסתבר שאין לי קריזים של התמכרות או תחושות קשות, אז אני לא מכורה והכל טוב, אפשר להמשיך

*

בנוסף לאתגר ללא חלב, ללא פחמימות וללא סוכר זה היה אמיץ בשבילי.כן? לפחות בנב"ל אמשיך עד מחר כמו באתגר שארגיש את הסיפוק המטומטם

* שרה תודה על הפורום

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???