נמאס לי שכל הבנות בעולם מרגישות מכוערות למרות שהן ממש לא מכוערות ובמקרה הגרוע ביותר נראות בינוני

נמאס לי שכולן כל היום דורשות מעצמן לעמוד בסטנדרטים של תמונה מרוטשת בפוטושופ וכל פגם קטן בעצמן הן שונאות

לדוגמא-
הודיה אומרת שהיא חושבת שעיניים חומות לבנים זה יפה אבל עצובה שלה אין עיניים בהירות
למה?
למה?
למה?

למה אנחנו דורשות מעצמנו דברים בלתי אפשריים ואז עצובות כשאנחנו לא מצליחות להגשים את השאיפות ההזויות האלו? זה כאילו אנחנו מחפשות סיבה להרגיש רע בכוח!

כל התמונות בפרסומות ובקניון, כל הנשים האלו מרוטשת עד אימה, מאופרות עד כדי שכבה של חמישה סנטימטר טיח, וחוץ מזה יש להן צוות של מסרקים ומאמני כושר ומוצרי יוקרה ובוטוקס וניתוחים כדי להיראות כמו שהן ניראות!!! למה את חושבת שאת אמורה בטבעי שלך להיראות ככה?

למה את מאוהבת במישהו עד הגג כמו שהוא, אבל לא מאמינה שאחרים יכולים לאהוב אותך כמו שאת???

למה העולם הזה הפוך סבא למה

כי הופעת שם פעמיים

בס"ד

 

המאפרת שלי מעלה לפסייבוק וכאלה סירטוני לפני אחרי של הכלות שהיא מאפרת ואין שם את שלי

אז שאלתי אותה אם זה בגלל שאני מכוערת

היא פשוט לא עונה

היית מהממת בחתונה

בס"ד

 

נראתי כמו קופאית רוסיה

וסורי על הגזענות

אני נראית כמו קופאית רוסייה ביומיום
מחמיא נורא

אין לה מה להיות נבוכה
ודי כבר
אני זוכרת שהייתי בהלם כשראיתי אותך כי עם כמה שאת נראית טוב ברגיל בחתונה היית ממש ליגה אחרת לגמרי

את יודעת מה?
גם אם לא היית יפה
יש מישהו שאוהב אותך עד השמיים כבר חצי עשור (או עשירית יובל, מה נשמע יותר מרשים) וזה כל מה שצריך בחיים האלו

נכון, לא כמו עיניים ירוקות או כחולות כמו של מלמל אבל אני מקבלת אותן באהבה

אם כי ששמתי עדשות ירוקות נראיתי מהמם


וזה מסובך, אוף

שעה

רציתי להרוויח 2 מחמאות בתמונה אחת

בכל מקרה כנראה העברתי את זה למחשב מתפוצץ שלי

נקווה כלומר


-

ראיתי תמונות של תלמידים שלי ממעלה אדומים אני כל כך מבואסת שלא הלכתי לבקר אותם השנה, לכי תסבירי להם שהמנהלת התעללה בך ואני מפחדת לדרוך על המקום הזה

גם להיות רזה זה עניין של אופנה ושל סטנדרטים מטורפים...
למי יש כוח לאכול רק פרוסת לחם שאור עם שפליכט אבוקדו בבוקר, שאיפת חיוביות לארוחת צהריים וקפה משלשל בערב? לא לי

בגלל שאני אחת שמאד אוהבת בלוגים של סטייל וכאלו ויש כמה שאני ממש חושבת שהן יפות ואז פתאום כל אחת מהן אחת אחת עושות פוסט בבלוג "אז איך עשיתי את הניתוח למתיחת פנים שלי" "איך עשיתי הרמת גבות"

אף אחת מהן לא טבעית!!!

בינתיים הטיפולים הכי פופולריים הם ניתוח אף, מילוי שפתיים והרמת גבות. זה מה שכמעט כולן עושות.
שאלוקים יסייע כמו שאת אוהבת שאני אומרת
אנחנו צריכות לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו

כל מילה שלך אמת וקודש

הכוונה אליי?

המלמל שהיא דיברה עליה זו מלכות שהיא תלמידה שלה

חחח כן מלמל זו מלכות אמאלה איך את יודעת

אבל לא זכרתי שקראתי לי אי פעם מלמל בפומבי הוירטואלי , חיים בלב הילדה הזו

אמא שלה סיפרה לי שכל בוקר היא שעות מול המראה לראות שהתסרוקת שלה יצאה בול כמו שלי חחחחחח

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה