ואני מתנצל מראש- זה באמת יצא מאוד ארוך וקצת חופר (גם בשבילי.. אבל זה מה שיצא
). אז.. התנצלותי הכנה. וכפי שכתבתי בסוף- זה בירור שהוא בעיקר לעצמי.
לא בהכרח שאני אענה על כל הצדדים של התמונה, אבל איזו נקודה שאני חושב שלא כ''כ דיברו עליה.
אני בכל אופן אכתוב דברים פשוטים, לא חידושים מי יודע מה.
כמנהגנו בקודש כשמדברים על הנושא הזה-
נציין קודם כל שאנחנו מדברים באופן כללי, יש הרבה מגוון אבל ככה אני רואה את החילוק בין גברים לנשים כשמתמקדים באופן הכללי.
קודם כל צריך להבדיל בין רצון פנימי לרצון חיצוני (שגם הוא חשוב), ואני אסביר. אני אקדים בנקודה שאני רואה לנכון קצת לברר אותה לפני שאגש לנושא עצמו:
רצון זה דחף להשלמה. וכשאני רוצה להשלים- אני קודם כל שואל: את מה אני רוצה להשלים? התשובה היא כמובן אני. אבל מי זה אני?
אנחנו יכולים לנפנף כמובן במשפטים כמו 'האני האמיתי' וכו' וכו'.. אבל זה לא מה שאנחנו רוצים לעשות פה כמובן, אנחנו רוצים להוריד את האמירות הללו לחיים. ובאמת להבין.
מי אני?
כשאני מגיע לראיון עבודה, או לשדכן וכדומה אני צריך להציג את עצמי. מי אני? אני הידע שיש לי עכשיו, אני מי שאני כרגע. אני רוצה להעביר למראיין שמולי את האני שלי כרגע, איך עושים את זה? אז ובכן יש לנו שלושה צדדים:
קודם כל- קורות חיים- העבר שלי הביא אותי לכך שכיום אני כזה וכזה. אלו ההתמחויות שלי וזהו הידע שלי. הדבר השני: דיבור רהוט, לבוש נקי ומסודר, שפת גוף, שנינות וכדו'- ההווה. הנה אני עכשיו כמו שצריך, ואני גם תואם לקורות חיים שהצגתי, אני מי שאני כעת- וזה כמובן מה שאתה מחפש.. והדבר האחרון.. בטח אתם מנחשים- נכון, העתיד. מה השאיפות שלי, מה התכנונים שלי. על מה זה מעיד? באמת לגבי ריאיון עבודה אולי זה ג''כ מעיד על העתיד, אבל אנשים הרי משתנים בסופו של יום. אני חושב, שזה לא פחות מעיד על הווה של האדם מאשר על עתידו. המראיין סומך עליי, שאם אלו השאיפות שלי- ובסך הכל הכיוון נשמע טוב, ובהתחשב גם במה שהראיתי לו על עברי ועל הווה שלי- אני אדם שמתאים לעבודה. בסך הכל, ההווה נשמע טוב.
שמתם לב? כל העיסוק היה סביב ההווה.
אז מי זה אני? האני העכשווי.
לפי זה- בעוד שנתיים אני 'אני' אחר, בעוד חמש שנים- 'אני' לגמרי אחר ולפני עשור הייתי בכלל מישהו אחר.
אז למה אני אותו אדם?
מסתבר שיש אני כללי שמחבר את כל ההתגלויות של ה'אני' הללו. והאני הזה הוא האני הפנימי.
המסקנה הזאת באמת קצת מפחידה. יוצא שכל פעם שאני עונה לעצמי על השאלה 'מי אני'- אני נוגע רק במציאות עכשווית, חיצונית. מה אני רוצה? אממ.. צריך לחשוב- מה אני רוצה בשנתיים האחרונות? אשה כזאת וכזאת, בעל כזה וכזה, ילדים כאלו, גינה כזאת. אוקיי. לעת עתה הרצון לא השתנה. אבל אולי בעוד עשרים שנה הרצון ישתנה? יכול להיות, אבל מאיפה לי לדעת..
אלא אם כן, אנחנו מחברים את מה שאמרנו עכשיו לאמירה שבה פתחנו. רצון זה דחף שהקב''ה שם בתוך כל המציאות, להשלמה. והשלמה- זה ביחס ל'אני' שאני רוצה להשלים.
אז איזה אני אנחנו רוצים להשלים?
התשובה היא שלהשלים את ה'אני' העכשווי זה אולי טוב לעוד שנתיים, עוד חמש. אולי אפילו עוד עשרים שנה. אח''כ ייגמר לו המנוע, ולא יהיה לנו דחף להשלים אותו מפני שבכלל לא יהיה יותר 'אני' שכזה.
ועכשיו ניגע בנקודה טיפה יותר עמוקה. הסיבה שהאני הזה נגמר- היא מפני שהאני הזה פחות אמיתי. דבר אמיתי הוא דבר שקבוע לעולם. ככל שדבר יותר חזק ויותר יציב- הוא יותר אמיתי. ואמיתי פה- הכוונה במציאות; בעולם הזה. הקב''ה רוצה שפה, בעולם הזה נהיה יותר שלמים- למה? כי זה יותר טוב לנו, זה משלים אותנו, וכשיהיה לנו יותר טוב נוכל גם להיות יותר טובים.
אז ברור שהקב''ה רוצה שיהיה לנו את תכלית הטוב- ותכלית הטוב זה כשההשלמה תהיה כמה שיותר קולעת ל'אני' שלי.
______________
טוב. עד כאן החלק הפילוסופי והמייגע
ועכשיו מה זה אומר בתכל'ס:
השאלה 'מה נשים מחפשות בגברים' או לחילופין 'מה גברים מחפשים בנשים'-
יש בזה כמובן כמה רבדים, וכולם נכונים ואמורים להתאחד.
א'. הרובד הטבעי הכללי מול הרובד הפרטי. ב'. הרובד הפנימי מול הרובד החיצוני.
א'. הקב''ה שם בטבע חוקים כלליים. איש יש לו תכונות מסויימות, שהדגש העיקרי בהן הוא השכל, אע''פ שיש ודאי גם רגש, ואשה יש לה תכונות אחרות, שהדגש העיקרי בהן הוא רגש, אע''פ שודאי יש גם שכל.
הרחבתי על זה בשרשור אחר, לא ארחיב בזה כאן.
פה יש קודם כל את הדבר הבסיסי- האדם פעם היה מורכב מאיש ואשה, מחוברים. כשהקב''ה הפריד את האדם כדי שיהיה עזר כנגדו (וזה הדדי- לא רק עזר לאיש.. כמו שהבאתי באחד השרשורים האחרונים מהמדרש את דבריו המלאים של ר' אליעזר על עזר כנגדו)- בעצם מה חסר לאיש ומה חסר לאשה? נכון- הצד השני הבסיסי, שעניינו שכל או רגש.
ברמה הבסיסית מה גבר מחפש באישה? רגש, ואת כח ה'בינה'. בינה זה לפתח דברים, 'להבין דבר מתוך דבר'. ברמה הכי בסיסית- אני רוצה להשפיע לאשה גרעין, שכל שנמצא עדיין 'בכח'- בהסתר, ואני רוצה שהאשה תקח אותו ותפתח.. שתראה לי את היופי של זה, איך זה מתבטא במציאות. הגבר הוא מאוד 'תכל'ס', אני לא רוצה תכל'ס. אני רוצה שאשתי תרחיב את הרעיונות שלי, תחבר אותי אליהם. תוריד את החכמה שלי למציאות. אני לא רוצה ממנה הנהגה, 'הנחתה' של דבר למציאות; אני רוצה ממנה שלווה, נחת. שמחה ואיזון. אני רוצה לקבל ממנה חיים.
ומה האשה רוצה? את מה שיש לגבר לתת לה. מה אשה מחפשת בגבר בעצם? ראיתי שפותחת השרשור דיברה על הצורך של האשה בחברות.. נשים הן מאוד חברותיות (תכונה רגשית מובהקת), אע''פ שלכל אחד יש צורך בחברותיות אבל יש שוני- כל אחד מחפש בחברה משהו אחר. הנקודה ברגש היא שרגש זה להרגיש את עצמי על ידי הזולת. אם אין זולת- אין לי איך לבטא את הרגש או לקבל אותו.. לכן אצל נשים הצורך החברתי גדול יותר, כדי להרגיש שלימות עם עצמן. אז בעצם, מה נשים מחפשות בגבר?
אשה לא מחפשת בעל כדי שיהיה כמו חברה! הגבר משלים את האשה- כשמו, כי הוא מתגבר. השכל מתגבר על הרגש. לא.. חס ושלום- אין הכוונה שהאיש ישלוט באשתו.. אנחנו לא ממלכת פרס לפני 3000 ומשהו שנה
. אבל התכונה של השכל, שמחוברת עם ההחלטיות והתכל'ס- היא שהוא מכוון את הרגש. ברמה הזאת, אני לא יודע עד כמה זה פוליטיקלי קורקט להגיד (אבל ממש לא אכפת לי אם לא)- אשה מחפשת בעל שלא חושב יותר מדי, כמוה, לא מתלבט יותר מדי, והרגש לא מציף אותו. היא מחפשת קביעה, החלטיות. הנהגה. אבל לא כסתירה אליה.. הרי האשה נותנת לאיש את הרגש והבינה שלה- כלומר מתוך ההקשבה לאשתו הגבר מחליט את ההחלטה הסופית, הקובעת. זאת שמנהיגה. מתוך אשתו- בלי רגש אין לשכל שום חשיבות. זה נקרא בלשון חכמינו 'גחין ולחיש', האיש כביכול מתכופף כדי לשמוע את הרגש, בלי זה הוא לא- כלום.
ויש גם חוקים פרטיים. כל אחד הוא עולם ומלואו, האיזונים משתנים מאחד לשני. זאת עוד השלמה חשובה- האדם צריך להכיר מי הוא באופן ספציפי, מיוחד.
גם זה נובע מההגדרה הכללית- כלומר מבין הנשים שהתכונה הכללית שלהם היא יותר רגשית- יש אשה יותר שכלית, ואשה פחות. הנקודה היא שרגש זה לא רק תכונה נפשית.. אלא גם צורת חשיבה. חז''ל קוראים 'לב' לחכמה (כמו 'חכם לב', 'בינת הלב' ועוד- לא העמקתי לעצמי בזה יותר מדי עדיין
), אבל לא לכל חכמה.. לעניות דעתי, הקטן, רק חכמה שנוגעת לנפש (בחלוקה של גוף, נפש ושכל)- לעולם המידות (והרגשות). בסוף השורש גם של מה שאנחנו מרגישים- ובעצם של הכל- זה במוח, על איזוריו השונים.
וגם גברים- כל גבר הוא מיוחד וצריך להתחשב בזה, אע''פ שבאופן כללי- ההגדרה נכונה לגבי הגברים כולם. ככה באופן כללי ה' ברא את הגבר- יש לו צד שאי אפשר לשנות.
לא ניכנס כאן לחריגות- היו כאן מספיק שרשורים לאחרונה בנושא נטיות מיניות כאלה ואחרות, וגם באחד מהם כתבתי את דעתי בהרחבה כפי כח הבנתי הדלה.
אז גם ברובד הספציפי הזה צריך להתחשב- מה מתאים לי ספציפית, מה טוב ל'אני הפנימי' הפרטי שלי.
ב'. הרובד הפנימי מול הרובד החיצוני.
עד כה דיברנו על הרובד הפנימי:
הרובד הכללי- מה טוב לגבר או לאשה באופן כללי, ומה טוב לגבר הספציפי או לאשה הספציפית- שגם את זה ה' קבע.
ולגבי הרובד הפרטי- אדם צריך להיות כמה שיותר קשוב לרובד הפנימי שלו, להבין מי הוא, מה הרצונות שלו. ככל שיברר את זה יותר- כפי שאמרנו, ההשלמה תהיה יותר גדולה.
יש גם מקום לרובד החיצוני. צריך לעניות דעתי בודאי לתת מקום גם לרגשות שלי עכשיו, לרצונות שלי עכשיו- לאני העכשוי שלי. אחרי ההעמקה ברובד הפנימי הפרטי שלי- אני צריך להתחשב גם בעכשיו.
אבל.. מה זה העכשיו לעומת הנצח?
אז הכל זו שאלה של סדרי עדיפויות. מבחינה אמיתית- סדר העדיפויות הוא, ושכל אחד יסדר את זה על פי עצמו- הדגש העיקרי צריך להיות על הרובד הפנימי. לברר עם עצמי- אילו מידות שייכות לי? אילו דברים קבועים בנפש יש לי? מה התכונות היותר אמיתיות שלי? לא הדבר הרגעי, אפילו אם מדובר בכמה שנים טובות. אלא.. מה עושה לי טוב- עם מה אני מרגיש שלם יותר, דבר שהוא טוב גם בעיני השמים. ומתוך כך-
את מה אני מחפש להשלים?
איזה דבר קבוע, אילו מידות ואילו דברים אמיתיים אני צריך להשלים בי?
זה הרובד הפנימי.
אבל אחרי שזה עיקר העניין- יש מקום, אמנם מקום יותר קטן- לרובד החיצוני. מה עושה לי כרגע טוב? כיף לי איתה/ איתו? כל מיני דברים ששייכים להווה- עכשיו הוא/ היא משלים אותי.. אני רואה את עצמי ככה וככה, אדם מצליח, הרבה אנשים נהנים בשנים האחרונות מההומור שלי, וכו' וכו'- ואני מחפש לכן שאשתי גם תהנה או אשה מחפשת שבעלה יקשיב לה ויהיה קצת גם כמו חברה שלה וכו' וכו'.
מחילה על האריכות המרובה..
כתבתי את הדברים בעיקר לעצמי, ואם יועיל לאחרים מה טוב. פשוט התחלתי לכתוב ובד''כ הכתיבה שלי יותר יוצרת מאשר מגלה. מתוך הכתיבה הרעיונות זורמים ומתפתחים תוך כדי
למי שמעוניין:
בשרשור הזה התייחסתי קצת לנושא של גברים לעומת נשים-
למי שמעוניין להחכים- התגובה של @והוא ישמיענו. - לקראת נישואין וזוגיות
