אם נגיד אני רוצה מישהי גבוהה עם משקפיים.

ומצאתי מישהי גבוהה בלי משקפיים, או נמוכה עם משקפיים - אני עדיין מוכן להתפשר ולקבל את זה.

אבל אם היא תהיה נמוכה בלי משקפיים - זה כבר לא.

ההגיון הוא כזה:

יש דברים מהותיים (שהיא לא הולכת על ארבע ואין לה כנפיים, או שהיא לא מוכנה להתחתן עם מישהו ששומר שבת) - בהם אין מה להתפשר. הם מהותיים.

יש דברים שלא מהותיים. יכולים להוסיף צבע לחיים, אבל שום דבר לא קריטי (היא אוהבת צבע אדום או סגול. יודעת לכתוב גם ביד שמאל. זוכרת את החלומות שלה)

יש דברים שחשובים אבל אפשר להתפשר עליהם:

מראה - אף אחד (או כמעט אף אחד) לא ירצה להתחתן עם מישהי שלדעתו היא ממש מכוערת. רוב האנשים יחשבו שלהתחתן עם מישהי שנראית טוב זה יתרון. אבל אם היא ממש טובה, אדם סביר ישמח להתחתן איתה גם עם מראה שהוא פחות ממה שהוא ציפה.

וכך הרבה דברים, שבאופן עקרוני הם חשובים ואכפת לי מהם, אבל בתמונה הגדולה של עשרות מאפיינים שיש לכל בן אדם, אני לא באמת צריך את כולם ברמה הכי גבוהה, ואני יכול לשמוח במישהי שיש לה מעט ברמה ממש גבוהה, והרבה ברמה טובה, ועוד כמה ברמה שהיא בסדר, ואולי שניים שלושה מאפיינים שאני ממש לא אוהב אבל מסוגל להכיל.

ולכן זה נקרא להתפשר - במקום ללכת על משהו מדויק, אני מרשה לעצמי פשרה, מקום באמצע, לגבי חלק מהמאפיינים, שבהתחשב במכלול המאפיינים ובמשקל שלהם בתוך המכלול הזה, אני יכול לקבל אותם

כמו פשרה, שבה במקום שכל צד יתעקש על הכל או לא כלום, כל צד מוכן ללכת לקראת הצד השני

קונטציה - כל אחד והאסוציאציה שלו...

דברים חשובים שאפשר להתפשר עליהם - רק לדוגמה, אם אדם מוכן לקבל משכורת של 0 ש"ח אבל 5000 דולר, או של 18000 ש"ח עם 0 דולר, או 2500 ש"ח וגם 9000 דולר - זה אומר שהוא מוכן לקבל 0 ש"ח וגם 0 דולר?

זה רק מראה, שהמשכורת היא חשובה לו, אבל מה שחשוב לו זה לקבל את כוח הקניה.

באותה דרך, אדם רוצה להתחתן עם מישהי שתהיה נעימה לו. הוא יודע מה רשימת התכונות שהוא צריך, אבל הוא לא צריך את כולן - הוא צריך מספיק בסך הכל כדי להרגיש נעים.

או לדוגמה, אדם רוצה מישהי שומרת שבת. למה? כדי שיהיה לו קל לשמור שבת (נניח שזאת הסיבה). אז הוא אומר שחשוב לו שומרת שבת, אבל בעצם הוא צריך מישהי שתאפשר לו לשמור בעצמו. ואם הוא ימצא מישהי שהיא עצמה לא, אבל היא מאפשרת לו לשמור עוד יותר ממישהי אחרת שכן שומרת - אז הוא בעצם "יתפשר" על התכונה הזו

ולכן זאת הדוגמה הראשונה שהבאתי.

למשל מישהו שרוצה מישהי נמוכה ממנו אבל הוא פוגש מישהי גבוהה שיודעת לתת לו תחושה שהוא גבוה. אז נכון שפעם בכמה זמן הוא כן מרגיש את הגובה שלה ואולי זה אפילו מפריע לו, והיה יותר טוב אם זה היה אחרת, אבל בסך הכל הוא לא יוותר עליה בגלל זה.

אבל גם ברוחניות - אם למשל חשוב לי מישהי שלמדה ויודעת תורה, אני יכול להתפשר על מישהי שיש לה צימאון ללמוד והרבה יראת שמים ולכן היא תשלים את מה שחסר.

וכן הלאה. לא רוצה להכנס לדוגמאות ממש נקודתיות.

מאד נפוץ זוגות שחיפשו לפי רשימה מסוימת (שניהם או אחד מהם), ועל אף שהם עדיין חושבים שהתכונה איננה מוצאת חן בעיניהם, כיון שהם פגשו "בטעות" והצליחו להתגבר על הרתיעה מהתכונה הזו, כעת הם שמחים ומאושרים באותו אדם שהם היו פוסלים מראש

ולכן מראש הסברתי שיש שלשה סוגים, לא שניים:

לא "מהותי/לא מהותי"

אלא 

1 מהותי. אי אפשר לוותר (דוגמה - "יהודי")

2 חשוב. אני צריך את זה כדי להגיע למטרה מסוימת. אם הייתי מגיע לאותה מטרה בלי זה, אני יכול לוותר. (דוגמה - חיצוניות)

3 לא מעניין. זה יכול להיות נחמד, ויש לזה יתרון בעיני, אבל לא משהו שאני באמת צריך (דוגמה - "אקדמאי", בעיני)

קטגוריה 1 כוללת המון דברים שהם מובנים מאליהם (אף אחד לא ישדך בחור לייט עם חרד"לית)

קטגוריה 2 כוללת לדעתי את רוב הדברים שאנחנו מתעקשים לשמור עליהם ב"רשימות המכולת".

קטגוריה 3 כוללת דברים שנאמר לשדכן כדי שיבין מה אנחנו אוהבים

אולי באותה הזדמנות כדאי לציין שיש שני סוגים של דרישות - 

1 תנאי סף

אם למישהי יש את התכונה הזאת, זה לא יתרון בעיני; פשוט אני לא מעוניין במישהי שהיא לא כזאת. בדרך כלל יהיה מדובר בשאלות של כן ולא (לדוגמה - דתי, אברך/עובד, גבוה יותר ממני) 

2 תכונה חיובית

זה יכול להיות גמיש, ויש עדיפות למאפיין מסוים (לדוגמה - חוש הומור, אוהב טיולים). מעבר לסף מסוים זה הופך להיות תנאי סף (לדוגמה - מישהו מחפש מישהי גבוהה. הוא רוצה גבוהה ממנו, הגובה שלו זה עדיין בסדר, מוכן להתפשר על חמישה סנטימטר נמוכה יותר, בלחץ - עשרה סנטימטר. אבל מישהי שנמוכה ממנו בחצי מטר זה פשוט לא)

זה מזכיר לי מילה שאני מאוד לא אוהבת והיא - "בררנית".

חחח

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.