אם נגיד אני רוצה מישהי גבוהה עם משקפיים.

ומצאתי מישהי גבוהה בלי משקפיים, או נמוכה עם משקפיים - אני עדיין מוכן להתפשר ולקבל את זה.

אבל אם היא תהיה נמוכה בלי משקפיים - זה כבר לא.

ההגיון הוא כזה:

יש דברים מהותיים (שהיא לא הולכת על ארבע ואין לה כנפיים, או שהיא לא מוכנה להתחתן עם מישהו ששומר שבת) - בהם אין מה להתפשר. הם מהותיים.

יש דברים שלא מהותיים. יכולים להוסיף צבע לחיים, אבל שום דבר לא קריטי (היא אוהבת צבע אדום או סגול. יודעת לכתוב גם ביד שמאל. זוכרת את החלומות שלה)

יש דברים שחשובים אבל אפשר להתפשר עליהם:

מראה - אף אחד (או כמעט אף אחד) לא ירצה להתחתן עם מישהי שלדעתו היא ממש מכוערת. רוב האנשים יחשבו שלהתחתן עם מישהי שנראית טוב זה יתרון. אבל אם היא ממש טובה, אדם סביר ישמח להתחתן איתה גם עם מראה שהוא פחות ממה שהוא ציפה.

וכך הרבה דברים, שבאופן עקרוני הם חשובים ואכפת לי מהם, אבל בתמונה הגדולה של עשרות מאפיינים שיש לכל בן אדם, אני לא באמת צריך את כולם ברמה הכי גבוהה, ואני יכול לשמוח במישהי שיש לה מעט ברמה ממש גבוהה, והרבה ברמה טובה, ועוד כמה ברמה שהיא בסדר, ואולי שניים שלושה מאפיינים שאני ממש לא אוהב אבל מסוגל להכיל.

ולכן זה נקרא להתפשר - במקום ללכת על משהו מדויק, אני מרשה לעצמי פשרה, מקום באמצע, לגבי חלק מהמאפיינים, שבהתחשב במכלול המאפיינים ובמשקל שלהם בתוך המכלול הזה, אני יכול לקבל אותם

כמו פשרה, שבה במקום שכל צד יתעקש על הכל או לא כלום, כל צד מוכן ללכת לקראת הצד השני

קונטציה - כל אחד והאסוציאציה שלו...

דברים חשובים שאפשר להתפשר עליהם - רק לדוגמה, אם אדם מוכן לקבל משכורת של 0 ש"ח אבל 5000 דולר, או של 18000 ש"ח עם 0 דולר, או 2500 ש"ח וגם 9000 דולר - זה אומר שהוא מוכן לקבל 0 ש"ח וגם 0 דולר?

זה רק מראה, שהמשכורת היא חשובה לו, אבל מה שחשוב לו זה לקבל את כוח הקניה.

באותה דרך, אדם רוצה להתחתן עם מישהי שתהיה נעימה לו. הוא יודע מה רשימת התכונות שהוא צריך, אבל הוא לא צריך את כולן - הוא צריך מספיק בסך הכל כדי להרגיש נעים.

או לדוגמה, אדם רוצה מישהי שומרת שבת. למה? כדי שיהיה לו קל לשמור שבת (נניח שזאת הסיבה). אז הוא אומר שחשוב לו שומרת שבת, אבל בעצם הוא צריך מישהי שתאפשר לו לשמור בעצמו. ואם הוא ימצא מישהי שהיא עצמה לא, אבל היא מאפשרת לו לשמור עוד יותר ממישהי אחרת שכן שומרת - אז הוא בעצם "יתפשר" על התכונה הזו

ולכן זאת הדוגמה הראשונה שהבאתי.

למשל מישהו שרוצה מישהי נמוכה ממנו אבל הוא פוגש מישהי גבוהה שיודעת לתת לו תחושה שהוא גבוה. אז נכון שפעם בכמה זמן הוא כן מרגיש את הגובה שלה ואולי זה אפילו מפריע לו, והיה יותר טוב אם זה היה אחרת, אבל בסך הכל הוא לא יוותר עליה בגלל זה.

אבל גם ברוחניות - אם למשל חשוב לי מישהי שלמדה ויודעת תורה, אני יכול להתפשר על מישהי שיש לה צימאון ללמוד והרבה יראת שמים ולכן היא תשלים את מה שחסר.

וכן הלאה. לא רוצה להכנס לדוגמאות ממש נקודתיות.

מאד נפוץ זוגות שחיפשו לפי רשימה מסוימת (שניהם או אחד מהם), ועל אף שהם עדיין חושבים שהתכונה איננה מוצאת חן בעיניהם, כיון שהם פגשו "בטעות" והצליחו להתגבר על הרתיעה מהתכונה הזו, כעת הם שמחים ומאושרים באותו אדם שהם היו פוסלים מראש

ולכן מראש הסברתי שיש שלשה סוגים, לא שניים:

לא "מהותי/לא מהותי"

אלא 

1 מהותי. אי אפשר לוותר (דוגמה - "יהודי")

2 חשוב. אני צריך את זה כדי להגיע למטרה מסוימת. אם הייתי מגיע לאותה מטרה בלי זה, אני יכול לוותר. (דוגמה - חיצוניות)

3 לא מעניין. זה יכול להיות נחמד, ויש לזה יתרון בעיני, אבל לא משהו שאני באמת צריך (דוגמה - "אקדמאי", בעיני)

קטגוריה 1 כוללת המון דברים שהם מובנים מאליהם (אף אחד לא ישדך בחור לייט עם חרד"לית)

קטגוריה 2 כוללת לדעתי את רוב הדברים שאנחנו מתעקשים לשמור עליהם ב"רשימות המכולת".

קטגוריה 3 כוללת דברים שנאמר לשדכן כדי שיבין מה אנחנו אוהבים

אולי באותה הזדמנות כדאי לציין שיש שני סוגים של דרישות - 

1 תנאי סף

אם למישהי יש את התכונה הזאת, זה לא יתרון בעיני; פשוט אני לא מעוניין במישהי שהיא לא כזאת. בדרך כלל יהיה מדובר בשאלות של כן ולא (לדוגמה - דתי, אברך/עובד, גבוה יותר ממני) 

2 תכונה חיובית

זה יכול להיות גמיש, ויש עדיפות למאפיין מסוים (לדוגמה - חוש הומור, אוהב טיולים). מעבר לסף מסוים זה הופך להיות תנאי סף (לדוגמה - מישהו מחפש מישהי גבוהה. הוא רוצה גבוהה ממנו, הגובה שלו זה עדיין בסדר, מוכן להתפשר על חמישה סנטימטר נמוכה יותר, בלחץ - עשרה סנטימטר. אבל מישהי שנמוכה ממנו בחצי מטר זה פשוט לא)

זה מזכיר לי מילה שאני מאוד לא אוהבת והיא - "בררנית".

חחח

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳