אני חושב שאומרים את זה כשיודעים שמדובר במישהו טוב "על הנייר" ורק לא התחברנו לאדם

אדם זה יצור מורכב ואתה לא יכול להבין אותו בפגישה אחת. נראלי כשאומרים לתת צ'אנס זה לא לחכות שהבנאדם ישתנה, ממש לא, זה כי אתה לא יודע מי הוא מלכתחילה. ואם משהו באידיאולוגיה או ברמה הדתית לא מתאים אז אין מה לחכות שזה ישתנה באמת, אבל אם זה משהו באופי, לא נראלי שמישהו יכול להתיימר לחשוב שהוא יכול לדעת מי הבנאדם על סמך שעה-שעתיים שהוא דיבר איתו. 

ברור לי שאני לא אכיר אותה משעה וחצי של דיבורים..אבל לפעמים משהו באופי (או ביופי ) כבר מפריע על ההתחלה...אז למרות שאני לא מכיר אותה , כבר יש משהו שמפריע לזה להמשיך.

הקטע שבגלל זה המון "קשרים" נחתכים אחרי פגישה אחת.

מצד שני, אם אני אמשיך למרות שהדברים מפריעים (ועשיתי את זה הרבה פעמים) , אז לא משתנה כלום. הפגישות נראות כמו הפגישה ראשונה...שום דבר לא ישתנה מבחינת הרגש בגלל אותם דברים שמפריעים..

אין לי מושג מה לעשות עם זה.

ואני אומרת- איך אתה יודע מה האופי שלה? דייט ראשון הרבה פעמים לא משקף את מי שאתה באמת, אולי בגלל ההתרגשות, אולי כי פשוט אין זמן להכיר באמת את האופי בצורה יותר כוללת... לגבי זה שזה מפריע גם אח"כ,יכול להיות שזה באמת תכונת אופי שלא מתאימה, אבל יש סיכוי טוב שבגלל שבהתחלה זה תפס לך את העין עכשיו אתה מחפש את זה בכל דבר ומפרש את הדברים לפי זה- אתה תקוע על זה. נראלי צריך לשים גם לב שלא באים לפגישה ממקום בוחן ומחפש מה לא מתאים אלא פשוט לזרום ולהכיר (לא יודעת אם זה קשור למקרה הזה אבל זה נראה לי עוזר). ולגבי מראה זה באמת דבר שמתרגלים אליו אם זה אדם שאוהבים, ואפילו לומדים לאהוב. וגם בזה אפשר להתקע על זה וכל הזמן להזכיר לעצמך כמה זה מפריע לך במקום פשוט לזרום ולתת הזדמנות, ואם אחרי שבאמת נתת צ'אנס (אבל באמת, לא רק תכנית עוד פגישה) זה באמת מפריע אז אולי זה באמת לא מתאים. בהצלחה

את כותבת "אתה תקוע על זה". וזה נכון,  השאלה מה עושים עם זה?

ולגבי המשפט הבא - 

"ולגבי מראה זה באמת דבר שמתרגלים אליו אם זה אדם שאוהבים, ואפילו לומדים לאהוב"

זאת בדיוק הבעייה. איך אפשר לאהוב כשזה מפריע? זה כמו ביצה ותרנגולת..

ותכלס נראה לי שזה שונה בין גבר לאשה.

לי חשוב שתיראה טוב. לא מתבייש בזה.

אבל נראה לי שהדברים הנפוצים הם מראה, אינטלגנציה ורמה דתית (איפה הראש מונח)

רמה דתית - אפשר יותר לברר.

אינטליגנציה מתברר שפחות..

בכלל, בירורים זה קשה, כי כל אחד וההגדרות שלו.

והכי מעצבן זה כשמנסים לכפות על כל בני אדם את אותה הגישה.
אני שפטתי דייטים תמיד, אבל תמיד, אבל תמיד, בערך לפי חמש השניות הראשונות, ולעתים נאלצתי לשתף פעולה - כדי לא להעליב ולחתוך אדם בחרב לתוך פניו - ולהמשיך לשבת לשיחה נעימה עם אדם למשך עוד שעה ארוכה, כשאין בי כל עניין להמשיך בכך אחר כך.
אבל אם מישהו פתוח לנסות את מה שלא ממש נשמע לו מתאים מלכתחילה, אז בכיף, רק שאם זה קורה רק כי חייבים לנסות "עד הסוף המר" זה מחריד בעיניי.
והכי גרוע להבנתי זו אותה "טענת החמש" או איך שזה נקרא, שלפיה מי שלא מצא תוך חמישה דייטים אדם מתאים הוא לא בסדר, או "נורמטיבי" או משהו כזה (גם אם נסבור את הפרשנות המקלה, ולפיה זה לא אומר שחייבים להתחתן עם האדם החמישי ושייתכן שזה ייקח הרבה יותר, אלא שעדיין מישהו אחד מבין חמישה לפחות צריך למצוא חן).
אני יכול לפגוש ביום מאתיים איש ולחשוב שלא בא לי לראות את הפרצוף של אף אחד מהם, ואינני חושב שבכך עוללתי איזה נזק גלובלי או פשע נורא נגד האנושות.

"היא נראתה יותר ויותר טוב עם התקדמות הקשר".

איך מתקדמים עם הקשר כשזה מפריע כבר בהתחלה?

שואל ברצינות

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳