אני רוצה שקט. את השקט שלי.
איכשהו ברור להם ששבת משפחתית זה משהו שכיף לכולם, למרות שהם מכירים אותי. או שלא אכפת להם. 🙄
(בסדר יש בזה גם משהו נחמד קצת, אבל אני עדיין מעדיף שקט, במיוחד שהיה לי שבוע עמוס השבוע)
אני רוצה שקט. את השקט שלי.
איכשהו ברור להם ששבת משפחתית זה משהו שכיף לכולם, למרות שהם מכירים אותי. או שלא אכפת להם. 🙄
(בסדר יש בזה גם משהו נחמד קצת, אבל אני עדיין מעדיף שקט, במיוחד שהיה לי שבוע עמוס השבוע)
או אצלי או אצל אחי, אנחנו גרים קרוב אז כולם מגיעים לכאן לשנינו.
בחישוב מהיר אנחנו 14.
זה זה שזה לוקח לי את החרוט להיות חופשי לנפשי.


אני מנצל את הדקות האחרונות לבשל להם.
ואני לא יכול לברוח כי אין לאיפה וגם כי הילדים שלי צריכים השגחה כשהם עם כולם (ואין לי אחיות קטנות שישגיחו עליהם).
כשתצא השבת כן, אבל היה מתאים לי שבת מנוחה.
בוזזה מתחלק.
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.