אם כל השאר יכול להתאים ויש אפשרות ואומץ..

כדאי להעביר את המסר דרך מי ששידך 

ולהסביר ככה האי נעימות ההתחלתית יורדת וכדאי שהשיחה לא תהיה רק על הנושא הזה

(אף פעם לא יצאתי אני מעלה תאוריה)

לבן אדם יותר נוח להתבייש לבד מאשר עם עוד מישהו ולכן שישלחו הודעה. אבל אז הוא עלול לקחת את זה הרבה קדימה "ולאכל את עצמו" הרבה זמן ולהעלות קונספירציות שונות ומשונות לכן להתקשר להסביר ולהרגיע(לאו דוקא שלקח את זה בהגזמה אבל זה מרגיע גם את הקצת שנשאר). כאשר מדברים על עוד דברים אז זה יחסית נבלע ופחות מקבל רושם אז לכן גם בהודעה וגם בטלפון לדבר על עוד דברים כדי שזה יתפוס פחות ענין.

עכשיו לצד המעיר: נראה לי שזה מביך להעיר לאנשים אחרים כי זה מביך להביך את המובך אז לכן זה עוזר גם לצד המעיר.

לאחר מכן כתבתי שאני לא יצאתי אף פעם וגם אף אחד מסביבי לא יצא לכן אני פחות מכיר את העולם הזה (את הרוב אני מכיר משוטטות בפורום) אז לכן זה רק תאוריה ולא משהו שחויתי שאפשר יותר לסמך עליו (גם על זה לפעמים כל מקרה לגופו)

עכשיו הבנת??

גם כתבתי שלכן להתקשר ישר אחרי שהוא ראה בזמן שברור שהוא על הפלאפון (אלא אם כן גם בטלפון לא מעלים תכנים אישיים)

כמו "חוק טבע"

לדוג': "אתה יודע, בנות פחות אוהבות לראות מישהו שאוכל את השער"

לא חובה להזכיר את המיל "פאות" ולא את המילה "ליקוק" אני מבטיח נלך שהוא כבר יבין לבד

אפשר למצא גם עוד כמה צורות יותר נעימות.

בהצלחה

ומושא השיחה אלא כשזה יותר צדדי על עצמי ופחות ישיר 

זה לא יגרום לכך שהכל יהיה סבבה וורוד, תהיה אי נעימות הענין הוא לחסוך בה.

לכן הצעתי גם וגם כשיודעים שזה מגיע ביחד

עד שהוא יסיים לעבד את זה 

את צודקת, צריך לבדק האם אנשים מגיבים אותו הדבר כאשר אומרים להם את שתי האפשרויות כתבתי כרגע מתאוריה, ממשהו שככה חשבתי עכשיו. יכול להיות שבמציאות אני אראה שזה לא התוצאה שחשבתי עליה עכשיו ולא לקחתי משהו בחשבון. 

ויכול להיות שלא.

סיכום : צריך בדיקה מציאותית

להעיר להם דברתי על העקרון בכללי.

נקווה שבדייט שני הוא לא יעשה את זה

פאות ארוכות מאוד, והאמת ששיעור גמרא היה נראה כמו סעודה אחת גדולה שם...

"הרגל מגונה"? ממש לא!

אולי "הרגל מוזר".

וגם זה לא כ"כ. למי שמכיר בעלי פאות...

אפילו לא חייב להעיד על לחץ, אם כי לחץ יכול להגביר את זה.

ממש ממש ממש לא סיבה לפסול.

אם זה מפריע לך - את יכולה להעיר בעדינות בדייט שני או שלישי,

לא נראה לי בכלל כ"כ מביך..

("קצת מציק לי העניין הזה עם הפאות..." זה הכל, מה קרה כבר..)

זה לא מעיד על שום חוסר מודעות או משהו,

זה דבר רגיל ומצוי לחלוטין.

כמובן אין דברי אמורים במי ש"לועס" אותם ממש.. בתוך הפה...

עושה רושם שזה מה ש@קל"ת, הבינה שמדובר בו

ואם ככה זה באמת סופר מגעיל וחסר מודעות אבל מנסיוני והכרותי - אני מניח שהכוונה למין קיפול פנימה של השפתיים ודחיקת הפאות ביניהם, תנוחה רגילה של חשיבה...., אני מקווה שמובן מדברי מה הכוונה, קשה לתאר את זה בכתב.. אבל סוג של כמו שנושכים שפתיים בזמן לחץ.. שהם מקופלות פנימה, זה לא שהפאות נרטבות או משהו (בררר..)

השואלת על כל פנים, ודאי מבינה את כוונתי אם בזה מדובר, ועל זה אני אומר - שום בעיה, מקסימום מפריע לך - תגידי וזהו.

אם כן מדובר על "לעיסה" בתוך הפה (אוף.. איכס..) אז לוידע מה להגיד.. 

בכל מקרה, ברור שהיא לא תגיד לו את זה סתם באמצע יום בהיר...

אלא בשעה שהוא עושה את זה "אההמ, אם אתה יכול... זה קצת לא נעים לי ה..." בחור עם טיפונת מנת משכל יבין מיד את הכוונה, 

עושה מזה נושא כבד משקל, מאשר להעלות זה בהזדמנות אחרת.

אני חושב שבנים לוקחים ביקורת מהסוג הזה ממש שונה מבנות, ואם פשוט תגידי לו בעדינות ובקלילות שקצת מפריע לך שהוא עושה את זה הוא יצחק ויפסיק. ככה לפחות אני הייתי מגיב.

אפשרות אחרת זה לשאול את זה כהתעניינות ב"מין הגברי" (למה דוסים אוכלים את הפאות כל הזמן? [זו תופעה די נפוצה]) ואז הוא יסביר לך וישאל למה את שואלת ואת תגידי שזה מוזר בעיניך וקצת מגעיל והוא יבין לבד. 

אני לא חושב שהייתי נפגע מדבר כזה, אפילו לא קרוב... במיוחד שבנים יודעים שבנות קצת יותר רגישות להרגלים מהסוג הזה.

אגב, מי שאני מכיר שעושה את זה (די הרבה אנשים) עושה את זה הרבה פעמים דווקא כשהוא מרוכז במשהו (נניח גמרא) אז אולי זה דווקא סימן שהוא מקשיב טוב למה שאת אומרת ואת מעניינת אותו.

בנים לוקחים הרבה יותר בסבבה אם הצד השואל לוקח בסבבה. אם היא סתם תשאל בקלילות ולא תושיב אותו לשיחת עומק על זה הוא יקלוט את זה בנחת.

זה נראה פה שהצד של הגברים אומר שזה שום דבר... ואת משיבה שזה מפדח..

אז שימי לב לזה... 

אמנם הנידון הזה לא רלוונטי כי הרי כתבת שאת לא יוצאת עם חבר'ה עם פאות,

אבל בכללי - אם יש משהו שאת מתפדחת לומר.

ואת קולטת שכל הבנים אומרים "זה לא בעיה"

-פשוט תזרמי...

נראה גם שיש כאן פער בין הבנים והבנות...

כן, זה מגעיל אותי, ואני לא הולכת להגיד לו שום דבר על זה.

ברור לי שתמיד יהיו דברים שלא ימצאו חן בעיני\יעצבנו אותי אצל אחרים, וסביר גם שבמהלך חיים משותפים צצים ועולים עוד דברים.

בסופו של דבר אני שואלת איפה אני מציבה את הקווים האדומים. תמיד אומרים שלא נצפה שבן הזוג ישתנה. ואיפה אני אומרת זה משהו שאני אסבול, ואיפה אני אומרת אין מצב, זה טו מאץ'....

המבוכה והקרח טיפה ישבר ואם עדיין הוא ממשיך לאכל וזו דרך חיים אז תישאלי מה הברכה על זה

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.