אם כל השאר יכול להתאים ויש אפשרות ואומץ..

כדאי להעביר את המסר דרך מי ששידך 

ולהסביר ככה האי נעימות ההתחלתית יורדת וכדאי שהשיחה לא תהיה רק על הנושא הזה

(אף פעם לא יצאתי אני מעלה תאוריה)

לבן אדם יותר נוח להתבייש לבד מאשר עם עוד מישהו ולכן שישלחו הודעה. אבל אז הוא עלול לקחת את זה הרבה קדימה "ולאכל את עצמו" הרבה זמן ולהעלות קונספירציות שונות ומשונות לכן להתקשר להסביר ולהרגיע(לאו דוקא שלקח את זה בהגזמה אבל זה מרגיע גם את הקצת שנשאר). כאשר מדברים על עוד דברים אז זה יחסית נבלע ופחות מקבל רושם אז לכן גם בהודעה וגם בטלפון לדבר על עוד דברים כדי שזה יתפוס פחות ענין.

עכשיו לצד המעיר: נראה לי שזה מביך להעיר לאנשים אחרים כי זה מביך להביך את המובך אז לכן זה עוזר גם לצד המעיר.

לאחר מכן כתבתי שאני לא יצאתי אף פעם וגם אף אחד מסביבי לא יצא לכן אני פחות מכיר את העולם הזה (את הרוב אני מכיר משוטטות בפורום) אז לכן זה רק תאוריה ולא משהו שחויתי שאפשר יותר לסמך עליו (גם על זה לפעמים כל מקרה לגופו)

עכשיו הבנת??

גם כתבתי שלכן להתקשר ישר אחרי שהוא ראה בזמן שברור שהוא על הפלאפון (אלא אם כן גם בטלפון לא מעלים תכנים אישיים)

כמו "חוק טבע"

לדוג': "אתה יודע, בנות פחות אוהבות לראות מישהו שאוכל את השער"

לא חובה להזכיר את המיל "פאות" ולא את המילה "ליקוק" אני מבטיח נלך שהוא כבר יבין לבד

אפשר למצא גם עוד כמה צורות יותר נעימות.

בהצלחה

ומושא השיחה אלא כשזה יותר צדדי על עצמי ופחות ישיר 

זה לא יגרום לכך שהכל יהיה סבבה וורוד, תהיה אי נעימות הענין הוא לחסוך בה.

לכן הצעתי גם וגם כשיודעים שזה מגיע ביחד

עד שהוא יסיים לעבד את זה 

את צודקת, צריך לבדק האם אנשים מגיבים אותו הדבר כאשר אומרים להם את שתי האפשרויות כתבתי כרגע מתאוריה, ממשהו שככה חשבתי עכשיו. יכול להיות שבמציאות אני אראה שזה לא התוצאה שחשבתי עליה עכשיו ולא לקחתי משהו בחשבון. 

ויכול להיות שלא.

סיכום : צריך בדיקה מציאותית

להעיר להם דברתי על העקרון בכללי.

נקווה שבדייט שני הוא לא יעשה את זה

פאות ארוכות מאוד, והאמת ששיעור גמרא היה נראה כמו סעודה אחת גדולה שם...

"הרגל מגונה"? ממש לא!

אולי "הרגל מוזר".

וגם זה לא כ"כ. למי שמכיר בעלי פאות...

אפילו לא חייב להעיד על לחץ, אם כי לחץ יכול להגביר את זה.

ממש ממש ממש לא סיבה לפסול.

אם זה מפריע לך - את יכולה להעיר בעדינות בדייט שני או שלישי,

לא נראה לי בכלל כ"כ מביך..

("קצת מציק לי העניין הזה עם הפאות..." זה הכל, מה קרה כבר..)

זה לא מעיד על שום חוסר מודעות או משהו,

זה דבר רגיל ומצוי לחלוטין.

כמובן אין דברי אמורים במי ש"לועס" אותם ממש.. בתוך הפה...

עושה רושם שזה מה ש@קל"ת, הבינה שמדובר בו

ואם ככה זה באמת סופר מגעיל וחסר מודעות אבל מנסיוני והכרותי - אני מניח שהכוונה למין קיפול פנימה של השפתיים ודחיקת הפאות ביניהם, תנוחה רגילה של חשיבה...., אני מקווה שמובן מדברי מה הכוונה, קשה לתאר את זה בכתב.. אבל סוג של כמו שנושכים שפתיים בזמן לחץ.. שהם מקופלות פנימה, זה לא שהפאות נרטבות או משהו (בררר..)

השואלת על כל פנים, ודאי מבינה את כוונתי אם בזה מדובר, ועל זה אני אומר - שום בעיה, מקסימום מפריע לך - תגידי וזהו.

אם כן מדובר על "לעיסה" בתוך הפה (אוף.. איכס..) אז לוידע מה להגיד.. 

בכל מקרה, ברור שהיא לא תגיד לו את זה סתם באמצע יום בהיר...

אלא בשעה שהוא עושה את זה "אההמ, אם אתה יכול... זה קצת לא נעים לי ה..." בחור עם טיפונת מנת משכל יבין מיד את הכוונה, 

עושה מזה נושא כבד משקל, מאשר להעלות זה בהזדמנות אחרת.

אני חושב שבנים לוקחים ביקורת מהסוג הזה ממש שונה מבנות, ואם פשוט תגידי לו בעדינות ובקלילות שקצת מפריע לך שהוא עושה את זה הוא יצחק ויפסיק. ככה לפחות אני הייתי מגיב.

אפשרות אחרת זה לשאול את זה כהתעניינות ב"מין הגברי" (למה דוסים אוכלים את הפאות כל הזמן? [זו תופעה די נפוצה]) ואז הוא יסביר לך וישאל למה את שואלת ואת תגידי שזה מוזר בעיניך וקצת מגעיל והוא יבין לבד. 

אני לא חושב שהייתי נפגע מדבר כזה, אפילו לא קרוב... במיוחד שבנים יודעים שבנות קצת יותר רגישות להרגלים מהסוג הזה.

אגב, מי שאני מכיר שעושה את זה (די הרבה אנשים) עושה את זה הרבה פעמים דווקא כשהוא מרוכז במשהו (נניח גמרא) אז אולי זה דווקא סימן שהוא מקשיב טוב למה שאת אומרת ואת מעניינת אותו.

בנים לוקחים הרבה יותר בסבבה אם הצד השואל לוקח בסבבה. אם היא סתם תשאל בקלילות ולא תושיב אותו לשיחת עומק על זה הוא יקלוט את זה בנחת.

זה נראה פה שהצד של הגברים אומר שזה שום דבר... ואת משיבה שזה מפדח..

אז שימי לב לזה... 

אמנם הנידון הזה לא רלוונטי כי הרי כתבת שאת לא יוצאת עם חבר'ה עם פאות,

אבל בכללי - אם יש משהו שאת מתפדחת לומר.

ואת קולטת שכל הבנים אומרים "זה לא בעיה"

-פשוט תזרמי...

נראה גם שיש כאן פער בין הבנים והבנות...

כן, זה מגעיל אותי, ואני לא הולכת להגיד לו שום דבר על זה.

ברור לי שתמיד יהיו דברים שלא ימצאו חן בעיני\יעצבנו אותי אצל אחרים, וסביר גם שבמהלך חיים משותפים צצים ועולים עוד דברים.

בסופו של דבר אני שואלת איפה אני מציבה את הקווים האדומים. תמיד אומרים שלא נצפה שבן הזוג ישתנה. ואיפה אני אומרת זה משהו שאני אסבול, ואיפה אני אומרת אין מצב, זה טו מאץ'....

המבוכה והקרח טיפה ישבר ואם עדיין הוא ממשיך לאכל וזו דרך חיים אז תישאלי מה הברכה על זה

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?