הם הלכו?

לא יודע, יש לי חוסר סבלנות וחוסר שקט עכשיו, לא יודע מה עובר עליי. 

 

לא יודע מתי הם הלכו, אני הלכתי קודם.

אתה לא חייב לפרוק, אתה יודע

אולי תצא לריצה? לפרוק את העצבים דרך הרגליים אל האדמה

האמת שאני גם לא מתחבר לקונספט של פריקה (כלומר, אני מאוד בעד וזה גם עוזר לי לפעמים אבל לרוב זה לא מה שעוזר לי).

אבל אני כן בעד להוציא מה שמרגישים / מה שעובר במילים כדי לעשות סדר בדברים, סוג של הערכת מצב והגדרה של מה בדיוק קרה פה. 

 

אבל עכשיו לא היה לי כוח וחשק לכלום ושומדבר, כולל לא לעשות סדר. אבל אני חושב שזה מתחיל לעבור.

למי יש כוח לסדר כשעצבניים

עזובת'ך החיים זיפת תן כיף אחי /מרים יד מאחורי המחיצה/

גם לי היתה שבת פיכסה ואינלי כוח לדבר על זה
הכי טוב להדחיק
המקבילה של לטאטא מתחת לספה

לדבר זה לחלשים הו יעעעעעע

השבת הייתה פיכס אבל זה לא היה עושה לי כזה בעעע /מתעקש שלא לבטא במילים/

בום בום!!!
מצלמת זהירות לפניךךך

איך היה לשלום עם דוד נחשון ודודה בלומה?

זה שימח אותי מאד

בגדול היה לו ממש כיף אבל איתי הכל כיף כפליים אין מה לעשות אני אדם מדהים

הוא יצטרך לסבול כי אני אחזור רק בשני בבוקר
שזה יום מרגש כי הוא מתחיל לדרוך על הרגל

אוף.
מקווה ממש שישתפר. הכי טוב זה להקיא לתוך מקלדת או דף
גם אם זה לעצמך

קודם כל, אני מרגיש הרבה יותר טוב. אין כמו זמן כדי להעביר תחושה לא טובה. ותודה ששאלתם.

 

דבר שני, אני כבר פחות מרגיש צורך לבטא במילים (או שאין לזה כוח או שאין בזה צורך, משהו כאן דפוק ).

 

ובכל זאת משהו קטן:

חלמתי בצהריים על מישהי מקסימה שהיה בינינו משהו מיוחד (זו לא מישהי מסוימת, אם כי היו לה מאפיינים מסוימים), מסוג החלומות האלה שבאסה להתעורר מהם. וכן, זה חסר לי. אז כמה מילים על דייטים/שידוכים/פגישות או איך שתקראו לזה: יש כמה סיבות לזה שעוד לא התחלתי לחפש, אחת מהן היא הסטטוס שלי. ולמה זה? כי אני בעמדה הרבה יותר נחותה מאשר 'בסיבוב הקודם' - אז לא הייתי צריך לחפש בכלל, היו לי כל הזמן הצעות שהגיעו מעצמן ואני רק הייתי צריך לבחור (נשמע נורא, אני יודע), וגם כשיצאתי רק פעם או פעמיים הבחורה לא רצתה להמשיך ובד''כ זה בא ממני (שוב). הפעם תהיה לי הרבה דחייה עוד לפני שיכירו אותי, וגם אחרי אני אהיה הזה שהתפשרו עליו וצריך לבדוק אותו טוב טוב, שלא לדבר על ההורים שבטח גם יהיו מהמורה לא פשוטה. גם ככה דייטים זה טלטלות ומורכבויות, אז לי יהיה פי 70. לא מתאים לי.

 

ובכל זאת משהו קטן נוסף:

תובנה ממוקדם יותר הערב: אנחנו סוחבים על גבינו את העבר שלנו. לפעמים הקושי להניע את עצמנו ו/או לעשות שינוי הוא לא בגלל הנתונים בהווה אלא בגלל המשקל של העבר - שאותו ניתן להשיל, לפעמים אפילו בהחלטה של רגע (היה אמור להיות כאן עוד הרבה מלל אבל לא). 

בקיצור אתה אומר שאין לך כוח להרגיש דחוי ולהיות זה שמתפשרים עליו.
הגיוני. זה מעליב ומעצבן, ולא שווה את הערך שלך.

השאלה היא האם יש לזה פיתרון
לא עולה לי כלום אבל אולי לחכמות ממני יהיה.
פשוט באסה שאתה לא יכול לצאת עם גרושות, האמת

אמרת שהיה לך בחלום מאפיינים מאד מסויימים, אולי תחפש מישהי דומה לזה.

ולגבי המשקל של העבר-
צודק, גם אני חשבתי פעם שכולם יכולים פשוט לא להתייחס לדברים כמוני, או שפשוט לא עברתי דברים טראומטיים מספיק, אבל מסתבר שרוב האנשים לא מסוגלים לשחרר

לא בדיוק. להיות דחוי וסוג ב' זה גם לא נחמד, אבל עיקר העניין שדיברתי עליו זו המורכבות שזה מכניס לעניין.

אפשר לנסות להסתכל על מורכבות כאתגר
כלומר אם אתה אוהב אתגרים 🤷

אני משום מה לא חושבת שיהיה לך קשה למצוא מישהי אם באמת תרצה, אפילו לא נזכיר את שמה אמרה שאתה תהיה רווק נחשק
ואם אתה מרזה ומחליף משקפיים אז בכלל יהיה לך קל יותר /לא רומז שהוא לא אוהב את המשקפיים שלך/

לא מתחשק לי האתגר הזה.

 

וכן, היא אמרה וזה מצחיק ועצוב נורא.

ומצחיק שאת זוכרת את זה.

 

רזיתי (נשאר עוד קצת אבל אני די מרוצה), ולמעשה אני חושב שאני נראה די טוב, אבל זה חלק מהעניין - לא בא לי להיכנס לשוק הבשר הזה, לא משנה מה הנתונים.

(אני חלק מהזמן עם עדשות, אבל - מה הבעיה שלך עם המשקפיים שלי ומאיפה את מכירה אותם? 🤨)

באמת מצחיק בהתחשב בכל שאר הדברים הבאמת חשובים שאני שוכחת

זה מה שאני אומרת, שזה לא יהיה ממש אתגר, אתה רק צריך לרצות ולהתאמץ קצת

אוף הלוואי ויכלתי גם את הקטוגני הזה
בינתיים אין לי אפשרות לעשות כלום, אבל אני אומרת לעצמי שזה זמני

ואם אתה חושב שאתה נראה טוב אז אל תגיד על עצמך שאתה מכוער

אני יודעת שאתה הולך לפעמים עם עדשות, אבל פעם שאלת איזה משקפיים עדיף ושתי האופציות היו בלי מסגרת
זה ממש לא מחמיא לאף אחד
יש לי חברות שעדיין הולכות עם כאלו וזה פשוט איום ונורא
לא כי זה לא במודה. זה פשוט באמת עושה פנים קטנות יותר וזה לא יפה. בעיניי לפחות

(העליתי צילום מסך?)

 

אמרתי את זה בצחוק, אני לא באמת חושב ככה.

 

ברור שעדיף בלי מסגרת. אבל כן, עדשות יותר מתאים.

בכל מקרה זה הגניב אותי שהיא מחמיאה לך מתוך עצבים, זה מראה המון ממה שהולך מתחת לפני השטח

אז עדשות
למקרה שאתה תוהה מאיפה לי המידע, ראיתי תמונות מהעלאש לפני שנה ומשהו

גם לאסתר צריך לומר להחליף מסגרת אבל משום מה כל החבר'ה של הבלי מסגרת מאוחדים בדיעה שזה יפה

וגם לא תקועה לך המסגרת מול העיניים באמצע שדה הראייה.

זה עושה פנים שמנות.

אין מה לעשות

גם שלום התווכח איתי על זה והיום יש לו מסגרת שאני בחרתי ומחמיאה לו פי אלף

אולי אאמץ.

יש שם מבחן של בדיקת צורת פרצוף
תעשה אותו.

יש כמה צורות פרצוף נפוצות ולכל אחת מתאימה צורת מסגרת אחרת

תסתכל אם זה מוצא חן בעיניך הרעיון, יכול להיות שיש שם כאלו בלי מסגרת, ועדיין צורה שתתאים לך יותר

בזמנך הפנוי

בחרתי בלי מסגרת

לגברים ממש מתאים מסגרת דקה כהה, או בצבע זהב אם בא לך להיות אופנתי. אבל זה פחות אתה, אז עזוב.
דקה כהה בצורה שמתאימה לפרצוף שלך. שחור או כחול כהה.

ביננו, המחירים שם ממש זולים, אתה יכול לקנות זוג נוסף לנסות ולראות לפי הפידבקים מהסביבה אם זה באמת יותר טוב.

מקסימום יש החזרות לא?

פחות אהבתי אותו.

או שהוא עם מסגרת מרובעת

אני אפילו לא יודע מה זה אומר.

לסיכום הנושא-
העיניים זה הדבר שהכי מסתכלים עליו בפרצוף
משקפיים נכונות או לא יכולות להחליט אם אתה מדגיש אותן ומרזה לעצמך את הפרצוף או שאתה מקטין אותן ומשמין לעצמך את הפרצוף

הלכתי לישון לי

גרושה, מדהימה, שאמרה לי בדיוק אותו הדבר מילה במילה

לא יודעת אם תתחבר למה שעניתי לה, מה גם שזה לא איכותי כמו סלט, אבל אם תרצה לשמוע את דעתי אביע אותה בפומבי

תגידי אני רוצה לשמוע

ני נאדה זה לא רוצה ברוסית
בבית שלנו זה ביטוי למי שאומר לא רוצים לא צריך! ואז אומרים לו רוצים רוצים! נו קדימה!
והוא כזה לא! אמרתם לא אז לא

זה נינדה

שיהיה לי יישוב הדעת לכתוב ברצינות

1. עד כמה שזה מתבקש לעשות את ההשוואה בין פעם להיום - אל.  מה זה תורם לך?

 

אתה כן יכול לעשות השוואה בדברים החיובים.

לדוגמה: מן הסתם אתה חכם ומבין היום יותר מפעם ולו רק בגלל הגיל והתהליך.

 

זו לא רמאות לעשות השוואה סלקטיבית, אתה רוצה להתקדם וזה יכול לעזור לך.

(כמו כן, אתה לא מדחיק את הדברים הפחות טובים, רק פחות מתמקד בהם.)

זה נשמע מפונפן אבל לא אכפת לי. זה בר ביצוע.

 

2. אם זה מנחם, מכירה הרבה שגם בסיבוב הראשון בלי הרבה הצעות ועם דחיות.

לפחות אם זה לא מנחם זה מכניס לפרופורציות.

 

3. אין דרך אחרת חוץ מלחפש

סליחה, שונאת שאומרים לי את זה כי זה כ"כ נכון.

 

4. אתה מתכוון להתפשרות בדייטים או בהחלטה הסופית?

 

4. המשקל של העבר זה מי שאנחנו היום, קלישאתי אבל נו.

יש לו משמעות לגבי הבחירות שלנו.

אבל עדיין יש דברים שצריכים להיפטר מהם, איך משילים ברגע?

 

4. בדייטים. אני מאמין שמי שכן תכיר אותי לא תראה אותי כפשרה, בטח לא בהחלטה הסופית.

 

4 (למה פעמיים?). כי לפעמים כל המשקל הזה הוא פסיכולוגי, או במילים אחרות - הכל בראש. למשל מישהו שנכשל 10 פעמים והמשקל של הכישלונות הקודמים מייאשים אותו - זה לא שיש משהו ממשי בכישלונות הקודמים שמונעים ממנו להצליח בפעם ה11. ולכן - אם הכל בראש אז זה גם יכול להשתנות בראש, למשל ע"י החלטה או הבנה.

הדייטים הם הדרך אבל  לא המטרה.

כן היה יותר נחמד שהדרך הייתה קלה ופחות מבאסת אבל אחרי שהמטרה הושגה מי בכלל זוכר.

(זה כמו שהיה בשיעורי נהיגה, לפחות אצלי)

 

4. (פעמיים כי הוספתי סעיף)

 

לי זה נראה תהליך ושינוי גישה, אבל אולי סתם כי אני איטית לפעמים.

ואני חושבת שימל צריך תגובות כמו שלך ולא תגובות כמו שלי

כולנו באותה סירה ואני לא יודעת לשחות

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה