יסודות האמונה - לדעת להאמין

מה ההבדל בינם לבין דעאש? 

היו סיפורים על מקרים בודדים של שריפה כמו בת יפתח ובן מישע. אבל לא היה פולחן של שריפת אנשים. באופן כללי הם היו מוסריים ופשוט דגלו בפוליאליזם. היו להם חוקים ומוסר ותרבות. ומה שאתה אומר לא משקף מציאות, ובטח שלא מצדיק רצח.

לרצוח עמים רק כי הם לא חושבים כמוך. זה בדיוק כמו לרצוח הינדואיסטים. זה מלחמת דת וזה כמו דאעש.   

אני רק אעזור לך כי גם אותי זה מייסר - על פי הארכיאולוגיה הם לא כבשו ורצחו. זה רק בכתוב - אבל זה עדיין תעודת עניות.

אם משהו מסוים לא נכון - אז הוא לא נכון. זהו. יש דברים שאני אוהב ביהדות. זה לא. וזהו.

עוד מעט תכתוב שזה מוסרי לרצוח 450 נביאים רק כי הם לא עובדים את האל שלך.(הסיפור על אליהו). 

איזו אכזריות הוא מתעד בבקשה תביא פסוקים.

יש עדיויות מאפריקה ואמריקה, אתה רוצה לחשוב שיש גם בכנען תחשוב, לא היה פולחן ממוסד של הקרבת אדם בכנען!. מוזמן לבדוק אותי.

אז תרצח כי הם פולגמים? איזה הזוי.. זה הטיעון שלך? פוליגמיה פולחנית?

לרצוח של אנשים רק כי הם קיימו פולחן מסוים מרצון? איך אפשר בכלל להגיד את זה?

לגבי עריות - אצל החיתים לדוגמא אנחנו לא מכירים איסורי עריות של קרובים או טענת איבוד בתולין, אבל יש להן עונשים על מענה ואונס.  אצל האשורים יש מן טענת זכות לאשה להישאר בתולה עד הנישואין ויש להם דין שוכב עם בתולה דומה לשלנו, במידה ואין לאיש המאבד אישה. בכל מקרה נאמנות, נישואין, ועונש מוות על בגידה עם אשת איש - קיים בכל החוקים. 

מי שמפרש שמולך זו הקרבה ממש ולא העברה - טועה ארכיאולוגית ומקראית.  אין שום עדות לפולחן ממוסד של שריפת גופות אדם בכנען, ובכנען חיו הרבה שבטים וכנען היתה הטרוגנית - ואין שום עדות לפולחן ממוסד של קורבנות אדם.

אמרתי שאמריקה ואפריקה היו - בכנען עם כל ההטרוגניות שלה לא היו = ומוזמן לבדוק. גם בתורה לא כתוב שזה היה.

מי יכול להבטיח על דבר כזה עם התחייבות של 3000 שנה? אף אנוש לא היה עושה את זה.

זה נס שהעם הקטן הזה שכולם שונאים שורד את האכזריות הגויית אלפי שנים.

ופתאום חוזר לארצו כפי ההבטחה, וחוזרת השפה העברית (תופעה שהסטורית לא קרתה מעולם באף שפה), ומתחילה תנועת תשובה (שלא היתה קיימת לפני 50 שנה)

זה מראה התורה הזו אלוקית ולא אנושית.

"ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם, כי אני ה' אלקיהם" (ויקרא כ"ו, מ"ד).  הובטחה כאן ברית נצחית שעם ישראל לא יושמד לעולם.

ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך, לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך, אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נ"ט, כ"א), זוהי הבטחה שהתורה לא תמוש מפי העם לנצח.

איפה יש כאן הוכחה שהציטוט הזה לא נכתב בגלות?

אתה שואל שאולי מישהו המציא את הפסוק הזה בגלות? נו באמת. בכל התנכים בעולם הוא מופיע! אי אפשר שמישהו יעשה עבודה כ"כ טובה.

כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ־תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם־יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם(ירמיהו לא)

היתה עוד נבואה שלא התקיימה אני לא זוכר עכשיו. 

מה הקשר? התנך נערך בתקופה ההליניסטית

כה אמר ה' מנעי קולך מבכי על בני בנימין ועיניך מדמעה על בני יוסף, וכנגד בני בנימין אמר כי יש שכר לפעולתך מה שאת מתפללת בעדם יש בזה שכר כי ישובו מארץ אויב מגלות בבל ונגד בני יוסף שהם לא ישובו, בכ''ז.(מלבי"ם באור הענין)

יש תקוה לאחריתך יש תקוה על אחרית הימים בעת קץ (כלומר לעתיד לבוא) שאז ושבו בנים לגבולם, ר''ל הגם שהם עצמם לא ישובו, הבנים שלהם שהם הדור האחרון, ישובו לגבולם, (ובזה לא אמר ושבו מארץ אויב כי עשרת השבטים אינם בארץ אויב כי שוכנים לעצמם בארץ רחוקה מגבולם, וישובו באחרית לגבולם) מלבי''ם.

התורה נערכה מפי משה רבנו לפני 3300 שנה.

נאמרו בה דברים מופלאים שמוכיחים שהמקור שלה אלוקי, נבואות שמתקיימות לאחר אלפי שנים וזה מה שכתבתי, ולא תוכל להתחמק מהטענות האלו כמו שניסית.

כמו שאין משמעות לעמון ומואב ועמלק?

מבחינה הלכתית יהודית כל העמים הללו כולל 10 השבטים נמחקו. התאדו. אין אותם, וגם לא יהיה כמו שלא יהיה עמון ומואב. גם אין אפשרות פרקטית והלכתית שיהיו.

בכל מקרה יש עוד נבואה שלא התקיימה 

 אני אחפש ואשלח.

אני לא מתחמק כי לא טענת כלום.

שהנס הכי גדול שהוא רואה, זה קיומו של עמ"י לאורך כל שנות גלותו ורדיפתו.

וחבר'ה, באמת, כשמתבוננים בזה - זה פשוט אדיר!!!

אמפריות עולמיות קרסו, פשוט קרסו, בלי להשאיר זכר, הפכו לאבק.

והעם שכל כך הרבה ניסו לעשות לו את זה,

שעבר כ"כ הרבה רדיפות, גירושים, גזירות, השמדות..

חי! קיים! נושם! בועט!

ושב לארץ אבותיו, והקים בה חתיכת מעצמה!!

"מי חכם ויבן את זאת, ויתבוננו חסדי ה'" 

מבחינה לוגית הרבה יותר פשוט שהיה מעמד הר סיני שהיה לעם שלם וקיבלנו את זה דור אחר דור מאשר להגיד ששיקרו כל הדורות והדור הראשון שחירטט את זה. זה על קצה המזלג.

אתה צריך להסביר מי היו הכמויות אנשים שהאמינו לזה.

או שפשוט מליון איש קמו בבוקר עם אותו רעיון?

יש הבדל בין התגלות להמונים ולבין התגלות לאדם יחיד.

לא עדות על התגלות א-להית להמון

נרטיב = פרשנות לעובדות

עדות = הצגת עובדה ממקורה.

א'- דברים שאין עליהם שום עדות המונית. הם פשוט מאמינים לכל מה שיוצא מהפה של המנהיגים שלהם. (או שהם לא מאמינים, אבל זה לא אכפת להם)

ב'- דברים שהם לא עובדתיים אלא קשורים להסתכלות על המציאות. למשל הם לא טוענים שהם לא נלחמו בנו מאז שעלינו לארץ. להיפך- הם טוענים שבאנו לכבוש את הארץ מידם, שגירשנו אותם ממקומות רבים, שהרגנו את הלוחמים שלהם והגיבורים שלהם, ועכשיו אנחנו שולטים בארץ שלהם. (ולגבי הגזמות עובדתיות- עיין א')

ולמה אותם עבדים משוחררים לא העדיפו לכבוש את מצרים (שהיה יותר קל) אלא דווקא ארץ עם שבעה עמים. 

אני מתכוון למה להתעקש על ארץ ישראל ולא על ארץ אחרת.

אבל נגיד שיש סיבה, ארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש והיא עדיפה על ארץ מואב לדוגמא או ארץ מצרים. למה אחרי גלות של בית ראשון ושני שהיהודים גרו בארצות יפות ועשירות באוצרות טבע למה הם המשיכו לרצות לחזור לארץ ישראל?

או בכלל לא היה עדיף להישאר במצרים? 

למה אחרי שגלו מהארץ והפסידו אותה אז למה לשמר את הנרטיב? לא יותר הגיוני אחרי 100-200-500 שנה לוותר את הנרטיב שבא בעסקת חבילה עם הארץ?

זה לא שומט את הטענה שלך?

(אני מקווה שאני מסביר טוב את עצמי)

ואחרי מאה ועשרים *בהנחה*  (עפ"ל...) והתורה אמת, יבואו עמך חשבון על כל קוץ ותג, ולא יעזור כלום כל מה שקיימת בשביל הפולקלור.

"אני דתי כי נח לי, בלי להאמין" גיחי גיחי...

הוכחות כתבו כבר למכביר, אבל לך נח להתחפר בעמדתך כדי להמלט ממחויבות.

אחזור על מה שכבר הבאתי "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם אשת איש"..

ואגב, גם בלי זה, לוגיקה פשוטה אומרת שאדם ש"היה דתי בלי להאמין" הוא פשוט לא היה דתי...

מלבד מצוות אמונה לסניפיה וענפיה..

כתבתי פה כבר מליון תגובות על להוכיח את הדת.

וכן, כעת הגבתי נקודתית לאדון שטען שהוא "דתי בלי להאמין".

לא, הוא לא צודק.

ואם הוא היה צודק - הוא לא צריך "הוכחת נגד" וגם לא מחפש אותה, ברגע שנפרכה ההוכחה שלנו - ממילא איש הישר בעיניו יעשהו (אמנם עדיין יש עניין של אחוזים וסטטיסטיקה, אבל "זה כבר לא זה")

למעשה מי שמתבונן בהוכחות, נטול נגיעות אישיות (לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם אשת איש...) ברור לו מעל לכל ספק עוצמתם של ההוכחות ואמיתות התורה מכחם באופן אבסולוטי.

א'- באותם דורות כיבוש לא היה נחשב נורא כל כך. מה שקבע אם אתה ראוי לכבוש זה הכח שלך. וזה הנרטיב שרוב העמים העדיפו. רוב העמים העדיפו את הנרטיב של- אנחנו העמים הכי חזקים, האלים שלנו הכי חזקים, תפחדו מאיתנו והכל יהיה טוב. 

ב'- הנרטיב הזה נעשה גרוע בהרבה, כשהוא אומר- הרגתי את הגוים האלה כי אני העם של ה', וכל מי שלא עובד את ה' הוא רע, ומותר להרוג אותו, ולכן אני בסדר גמור. הרי נרטיב כזה יגרום לשנאה כללית כלפיך, ויעשה לכל העמים סביבך חשק להלחם בך. "הר סיני"- שירדה שנאה לעכו"ם עליו.

אה, וחוץ מזה שהנרטיב גרוע, הסיפור שלך גם לא כל כך הגיוני. הוא נשמע יפה כשמספרים אותו בדילוג על כל המכשולים שבדרך, אבל המציאות לא עובדת ככה. זה סתם קונספירציה. ולא קונספירציה ברמת השב"כ רצח את רבין, אלא יותר בסגנון- העולם שטוח, והבונים החופשיים עובדים עליכם.

הקטע עם תאוריות קונספירציה כאלה זה ההתמקדות בטענה שמסתירים ממך דברים, והסברים מתפתלים על איך שבעצם כל מה שאנחנו יודעים, זה בעצם אשליה שמישהו בחר שנראה, ואותו אחד הוא כל כך חזק ומוצלח, שהוא יכול לבצע את כל המזימות שלו, לגרום לנו להאמין במה שהוא ירצה, ולכתוב את ההסטוריה כרצונו. כשאני שואל את עצמי, בהתחשב בכל הידוע לי, האם יותר קל לי להסביר את הידיעות שלי על העולם בהנחה שהבונים החופשיים עבדו על כולנו, או שדוקא יותר קל לי להסביר את הידיעות שלי על העולם מתוך הנחה שהעולם עגול, אז לפחות בשבילי, התשובה די ברורה. גם כאן זה אותו דבר.

ורק להראות שאתה לא באמת התמודדת עם כל הפרטים- מי המציא את הסיפור? איך הוא הפיץ אותו? איך הוא גרם לכולם להאמין בו? מתי הופץ הספר שנקרא "ספר תורת משה"? מי כתב אותו ולמה? למה התייחסו אליו כספר קדוש? למה כולם האמינו שמשה הוא זה שכתב אותו? למה אף על פי שיש תיעוד של דמויות הסטוריות רבות בהנהגה של עם ישראל, וספר תורת משה מוזכר לאורך דורות רבים (מיהושע ועד נחמיה), בכל זאת אין אף איזכור לאיזושהי דמות הירואית וחשובה ש'חשפה' את תורת משה הסודית לציבור הרחב?

תאוריות קונספירציה תמיד קל להסביר "בקצרה".

ושאתה לא הולך לענות לי כאן מגילות.

אז עזוב את השאלה מי כתב אחרון או מי אמר את המילה האחרונה.

אני מציע בשבילך שתמצא את הזמן, בשבילך, לבדוק את זה יותר ברצינות.

וגילו אלפיים שנה אחרי שלכולם יש את אותה מסורת!!!

וחוצמזה, אוקיי, אני מאמין לבודהיסטים לכל מה שנמסר להם, אבל אין בכל זה ראיה לכלום.

כמו שאני מאמין לגמרי למוסלמים שמוחמד אמר את.. ואת.. ואת.. ושהוא אמר את זה בשם אללה, אבל סורי, זה לא עושה לי את זה...

אבל במסורת שלנו - אם היא אמיתית - נמצא שהאל התגלה בפני כשני מליון איש.

שהוציאם ממצריים.

וקרע להם את הים.

ואת הירדן.

וכו'וכו'.

יש בתורה (ובנ"ך) הרבה עדויות ממש לא מפרגנות להם, למה שהם יאמצו אותם בשביל להשיג את הארץ?

ואיך בדיוק זה גרם להם לקבל את א"י?

המלחמות היו ע"י שבאו ונאמו נאום כיכרות על זה שקיבלו קושאן מהא-ל?

למיטב ידיעתי היו שם מלחמות, אף אחד לא שאל אותם אם היה להם התגלות או לא, הם פשוט כבשו...

אם לא היו שני מליון - איך שכנעו שהיה שני מליון? אלפיים איש שרצו ארץ סיפרו שהיה התגלות לשני מליון? מי האמין להם בדיוק?

ולגבי הטענה השניה - נו באמת, העמים כבשו בזרוע, מקסימום אמרו שהאליל סייע להם לנצח במלחמה, איפה זה ואיפה כל המסורת היהודית על התגלות בפרטי פרטים...

וגם בתור אלפיים איש לעמוד שקר בצורה עקבית זאת תופעה מאוד ייחודית

אמונה יכולה להיות שקרית. שקר לא שווה אמונה

הסיבות שלהם היו ממש שוות זו לזו...

יכול להיות שפספסת את הגן? סיפורים על מכות.. פסלים... מנחות.. אנא'עארף... לא שמעת על כל זה?

צריך להתחיל מאפס? 

ואז זה לא מאפשר להמשיך את הדיון בצורה יעילה. נרטיב זה לא שווה עדות ולכן אין מה להשוות בניהם.

אמונה זה לא שווה שקר. ולכן אפשר לדון מתי אמונה היא אמינה ומתי היא לא. אבל מראש לומר שאומנה זה דבר לא מבוסס זאת הגדרה לא נכונה.

עדות היא לא אמינה, בניגוד למה שמקובל ביהדות לכן הכוזרי גם חושב שניתן להסתמך על עדות מה שלא תופס בעולם האימיתי. 

זורם איתך על הגדרת המושגים, זה לא משנה לטענה שלי.

ולכן אני מרגיש שהדיון לא מתקדם ולכן אין לי מה להמשיך לדון איתך. צר לי.

אם יצא לנו ללמוד אחד מהשני - יש על מה לדבר ואם לא - אז סתם בזבוז זמן. לא?

מה זה לאף אחד אין עניין להכחיש? אתה מוכן לבא איתי מחר לרחובות או לרמת גן ולנסות לשכנע את כל העיר ("בשלבים"...) שהייתה להם התגלות אלהית לפני שנתיים?

שתים - לא ענית לטענה, איך ממלחמה גרידא תוך מס שפתיים לאליל, הוזקק עמ"י להמציא כזה סיפור מורכב ומסובך... ולהנחילו בשלבים לאט לאט... מה היה רע להם לומר כמו כל העמים שסביבותם? נלחמנו, ניצחנו, ואלהינו הושיענו?

אבל אתה נראה לי רק מחפש ת'בלגן, ולא רוצה לשמוע...

אם יש כאן מישהו שחושב שזה דומה - הוא מוזמן אלי לפרטי ואסביר לו בע"ה בטוב טעם למה זה לא מתחיל להיות קשור.

נכתב על ידי אנשים שכתבו שזה קרה בלי שזה קרה.

כי היית שם הרי

כותב על מסורת בלי שום ביסוס,

ואחרי זה קורא לזה גם אמת

ואתם אלו שרק עוסקים בלהקניט.

צר לי.

ויקרא כו,לב: וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ:

רש''י: זו מדה טובה לישראל שלא ימצאו האויבים נחת רוח בארצם, שתהא שוממה מיושביה:

כלומר יש כאן הבטחה שכשישראל לא יהיו בארצם, הארץ לא תניב פירות ותהיה לא מוצלחת.

ובאמת לפני שבאו היהודים לא גדל כאן כלום... והיו מלא ביצות ומחלות...

ועכשיו כולם רוצים את פירות א''י, תשווי לפירות הדלוחים של אירופה...

וזהו פס' מפורש ביחזקאל לו,ח:

וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ - לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא.

והנה נבואה שמתגשמת ב''ה! נכתבה לפני 2500 שנה!

יחזקאל לו: 

{כד} וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם: {כה} וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם:  {כו} וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: {כז} וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: (חזרה בתשובה. אחרי שבן גוריון כבר תכנן לעשות מוזאון לדת) 

{כח} וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים: {כט} וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב: {ל} וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם: {לא} וּזְכַרְתֶּם אֶת דַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וּמַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא טוֹבִים וּנְקֹטֹתֶם בִּפְנֵיכֶם עַל עֲוֹנֹתֵיכֶם וְעַל תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם: {לב} לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה יִוָּדַע לָכֶם בּוֹשׁוּ וְהִכָּלְמוּ מִדַּרְכֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל: 

צא וחשוב כמה נבואות כבר נתקיימו לנגד עינינו.

מי אמר לך שאנשים לא כתבו את הפסוקים בויקרא בזמן הגלות?

מי אמר לך שיחזקראל לא מדבר על שיבת ציון?

מאיפה הביטחון המאוד מופרז הזה?

גם המדע מתארך את הנבואות לכל המאוחר לאמצע בית שני.

מי יכל לצפות אז מה שיקרה היום?

מה הקשר היום חביבי?

ואם לא תסכים שאתה טועה, אתה לפחות לא תוכל להוכיח שאתה צודק. להיפך. לי יש הוכחות אם כבר שנבואות שאתה חושב שהם קדומות נכתבו הרבה אחרי כמו ישעיה השני ודניאל.

ה"הוכחות" הכי מאוחרות שיש, הם לאמצע ימי הבית השני.

ואנו רואים היום את קיומם, בעיניים, מה בדיוק כאן הוא "פרשנות מוטעית"?

הם התנבאו על שיבת ציון.

דווקא אם זה היה נבואה שלהם אני מצפה מהם שיתנו תוכחה או שניים ל2000 שנה קדימה. 

הנבואה היא לא מה שגרם לציפיה של העם היהודי בגלות דווקא התפילה והאמונה גרמה לו להאמין תמיד,

והכפירה גרמה לו לממש את האמונה. 

וכל הדורות דווקא כן דיברו על הנבואות כהמבטיחות לאחרית הימים.

אני אלך ללמוד תנך. רצוי באמונה שכל מה שלימדו אותי נכון. 

(צ)

(לא צ)...

(חבל)

וזה מוכיח שהתורה אלוקית

אם אתה בא להבין, נדון

אם אתה בא לנגח, אני לא אכנס לזה

ואם תרצה לחשוב אחרת - אני אוכל לדון, 

אין כאן צד שטועה וצודק,

יש כאן שני צדדים שצריכים ללמוד להקשיב

והקשבה זה לא רק הגנה על מי שאתה,

זה גם להעמיד את הדעות שלך בסכנה.

רק בגלל סברה כזו או אחרת. זה טפשי.

אני לא מעוניין לסבול לנצח לא יודע מה איתך.

ראה רמב"ם, גדול הדורות, ואחד הגדולים גם בעיני הגוים,

כך כתב בהל' עבודה זרה פרק ב הלכה ג, דברים כ''כ מושכלים ונכונים:

"כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב.

מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו. ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו. כיצד? פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו. מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור. ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה. ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה. ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות.

ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם''. כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת."

אלא האם העונש על האמונות שלך יקרו כמו שהרמב"ם כותב או שזה רק מחשבות של הרמב"ם.

נתחיל בזה שעל פי הרדב"ז ור' חסדי קרשקש אין שום עונש על אדם שמגיע למסקנה אמונית סותרת.

ונסיים בזה שלדעתי הרמבם כתב מתוך אמונות שלו ומחשבות שלו, ואין לזה שום התכתבות עם המציאות.

בלי קשר לזה שגם הרמבם מסכים לבחון הכל, הוא רק טען שאדם שלא יודע לדון ומהרהר סתם זה בעיה. אבל אם אתה יודע ומגיע למסקנה מסויימת זה כבר לא בעיה מצד העניין של לתור, אבל כן מצד פרק שלישי בהלכות תשובה.

יש דמות שצריך לפתח אותה

צריך לעלות בדרגות כמה שיותר 

לאסוף יהלומים בדרך כמה שיותר

ובסוף לזכות בפרסים בשווי שלהם

ויש GAME OVER

שיבת ציון הכוונה ממקום אחד -בבל

כאן הנביא מתאר שהוא מקבץ את העם היהודי מכל הארצות - "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם"

תעיין בסקירה ההיסטורית של יחזקאל לפני הנבואה הזו הוא מדבר בלשון הווה 

 וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.   בֶּן-אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל-אַדְמָתָם, וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ, בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם:  כְּטֻמְאַת, הַנִּדָּה, הָיְתָה דַרְכָּם, לְפָנָי.   וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם, עַל-הַדָּם אֲשֶׁר-שָׁפְכוּ עַל-הָאָרֶץ; וּבְגִלּוּלֵיהֶם, טִמְּאוּהָ.   וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם, וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת:  כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם, שְׁפַטְתִּים. וַיָּבוֹא, אֶל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי--בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם-יְהוָה אֵלֶּה, וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ.   וָאֶחְמֹל, עַל-שֵׁם קָדְשִׁי, אֲשֶׁר חִלְּלֻהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאוּ שָׁמָּה.

עד כאן הסקירה ההיסטורית - ומכאן ואילך נבואה לעתיד -

לָכֵן אֱמֹר לְבֵית-יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה, בֵּית יִשְׂרָאֵל:  כִּי אִם-לְשֵׁם-קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר-בָּאתֶם שָׁם.   וְקִדַּשְׁתִּי אֶת-שְׁמִי הַגָּדוֹל, הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם, בְּתוֹכָם; וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם, לְעֵינֵיהֶם.   וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם, וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הָאֲרָצוֹת; וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם

בשביל יחזקאל המילה ארצות היא לא מדינות כמו שאתה חושב בגלל העברית של היום. בשביל יחזקאל ארצות זה מקומות ישוב. ולאו דווקא מדינות. זה גם ערים וכפרים. עיין יחזקאל ה,ה.

לא הבנתי מניין הבנתי שמדובר בלשון הווה...?

שמא התבלבלת בגלל : "בֶּן-אָדָם, בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל-אַדְמָתָם"

כלל ידוע ופשוט בלשון הקודש שמילים כאלו יכולות להתייחס גם להווה גם לעתיד וגם לעבר וחז"ל מתייחסים לנושא הזה במסכת ברכות לח ע"א אתה מוזמן לבדוק, והם מוכיחים זאת באמצעות הפסוק "אני ה' אלוהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים"(שמות ו,ז) פסוק זה אמר משה כשהיו בני ישראל עדיין משועבדים במצרים,הרי "שהמוציא" משמע "מי שיוציא אתכם בעתיד" איפה אנו עוד מוצאים זאת? כשאנו אומרים כל יום בערבית "בורא יומם ולילה" הכוונה לברא, בורא ויברא, אתה רואה שאפילו אם לך זה משתמע כהווה המון פעמים זה לווא דווקא כך.

ושים לב להמשך הפסוק שציטטת שהנביא מדבר בזמן עתיד "ויטמאו,ואשפוך,ואפיץ,ויזרו וכו..

לגבי הנבואה השניה שציטטה אני לא מבין מאי נפקא מינה?

שוב להזכירך, שיבת ציון היא רק ממלכת בבל "קַחְתִּי אֶתְכֶם מִן-הַגּוֹיִם" גוי זה עם. כאן יש לשון רבים.

והפסוק שהבאת כראיה לכך שארצות זה לא מדינות אלא ישובים לא מהווה הוכחה ואני יוכיח לך זאת מדברי המפרשים.

"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' זֹאת יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת"

מלבי"ם :"מבאר הנמשל, "בתוך הגוים שמתיה" גוים רבים שדרו בארץ ישראל משבעה עממין ויתר גוים, "וסביבותיה" חוץ לא"י "ארצות" של מלכים אחרים"

מצודת דוד :""בתוך הגוים" - שמתי אותה באמצע היישוב(עולם) במקום המובחר וארצות הגוים המה סביבותיה"

רש"י :""בתוך הגוים שמתיה" - באמצע העולם"

אין שום מקור לדבריך שארצות הכוונה לערים.

כל אדם יודע שגוי הכוונה לעם וארץ הכוונה ארצות "של מלכים אחרים" כדברי מלבי"ם

אך זכות הבחירה היא בידך להמשיך לחשוב שמדובר בשיבת ציון למרות שאין לך שום הוכחה לכך..

 הוכחתי לך מעבר לכל ספק שאין הכוונה לשיבת ציון כיוון שזו רק ארץ אחת וכאן הנביא חוזר על עצמו שוב ושוב שמדובר על מהלך שבו עם ישראל יהיה מופץ בכל העמים ואז הוא יתקבץ מכל המקומות אל אדמתם -ישראל.

זכותך לחשוב איך שבא לך על הפסוקים, ולחשוב שזה על ימינו, ושארצות זה מדינות רחוקות, וזכותך גם להשתמש בפרשנים, כשבכותרת של התגובה שלך כתבת את המילה "פשט". 

עיין דברי הימים א יג ב. ארצות נאמר גם בתוך חבל ארץ ומקום אחד, כי בכל מקום במקרא פירושו מקום שיש בו שבט או עם. ולא כמו שאתה מבין היום את המונח ארצות. הם היו במרכזים שונים בבבל - ומהבחינה הזו הם בארצות שונות - ולכן הקבוצה הקטנה הזו מיהודה נפוצה בגויים אחרי חורבנה בגלל הגילולים. 

בהצלחה לך ואת השמיניות באוויר תעשה בזהירות יותר. 

כמה עצוב שאתה נשען על משענת קנה רצוץ

אתה נחוש בדעתך להוכיח שבנבואות האלו אין ממש, למרות שהן מבחינת הלוגיקה והן מבחינת התחביר טעית.

כל טוב

כל טוב ובהצלחה בשמיניות באוויר הבאות שתעשה בכל תחום שתבחר בתורה הקדושה אמן

מלחמת ששת הימים, אנטישמיות, עוד שני דברים חסרי תקדים וחסרי הסבר הגיוני

(באותו חלון זמן האו"ם החליט 0 החלטות נגד ג'נוסיידים באפריקה, 3 החלטות נגד צפון קורואיה, אחת נגד איראן, אחת נגד לוב ו32 נגד ישראל)

הכפילה את השטח שלה פי 4.5 בשלוש חזיתות תוך פחות שבוע? כי למיטב זכרוני הם אפילו איבדו שטח, גם אם קטן יחסית

חד וחלק.

נותנים תורה ודת לעם שלם בנימוק של "אתם ראיתם", והם שותקים לזה כמו דגים?

לערבים הייתה התגלות לעם שלם?

כי לפי הידוע לי היה שם רק חולה אפילפסיה אחד שבלבל ת'מוח לאנשים על זה שבמהלך הנפילות שלו הא-ל מתגלה אליו ואומר לו דברים..

הם חטאו, גם אני חוטא (לפעמים.. ששש... אל תגלה לאף אחד...) נכשלים, אבל הם האמינו, קיבלו את המידע הזה כאמיתי והורישוהו הלאה!

עוד לא ענית לי, איך אפשר להחדיר דבר כזה לעם שלם.

והם ממש לא "עבדו עבודה זרה ללא הפסקה" סע חביבי לעשות חזרה על התנ"ך....

וחוצמזה, אדרבא, נראה לך שמי שהמציא את כל המעשיות האלו, לדבריך, היה כותב דברים שיזיקו לו? למה הוא לא תיאר את הכל ורוד?

זה לא בעיה

די כבר עם חוסר המקצועיות הזה שבטענות המוטות שלכם.

המיתוס התנכי מעולם לא הוצג לקבוצת הקוראים שעשתה והייתה במקום ובזמן שזה קרה. זה קרה שנים אחר כך והתערבב עם מיתוסים וסיפורים.

הטענה הכי דמגוגית בעולם - זה הטענה שלך שהסיפור סופר לאנשים שחיו שם.

הסיפור הועלה על הכתב הרבה אחרי. 

תתחיל ללמוד את הטיעונים בבקשה 

מה אמרו לאנשים אחר כך? "אבא שלכם ראה וסיפר לכם", הם היו כ"כ דבילים שלא יכלו לומר "אופס, הוא לא סיפר לנו על זה"?

אני למדתי את הטיעונים יותר ממה שתה חושב, רק שלא מסרתי את שכלי ביד יצרי, כמותכם.

העיקר אני הדמגוג, חד גדיא...

תתחיל ללמוד את הטיעונים ברצינות.

מאות שנים אחר כך - זה עולה על הכתב בחבורת מלומדים שיודעים קרוא וכתוב - מישהו יכול לפקפק?

מאות שנים אחר כך זה נערך לספר תורה - מישהו יכול לפקפק?

והופלה... כדור השלג שיש לכל הדתות בעולם מתחיל להתגלגל גם ביהדות עם טיעוני שרוך ונעל..

א', ברור, אין שום יכולת לשכנע עם שלם לכך שיש לו מסורת על מחזה שראה כל העם לפני אלף שנה.

ב'1 אתה רואה שבאמת שום דת לא התיימרה לטעון לכזה גילוי, אלא רק להתגלות יחידנית. יש לכך סיבה.

ב'2 אתה רואה גם שהדתות שהכירו את היהדות לא העזו לדחות את הסיפורים האלו, כי כנראה הם היו יותר הגיוניים ממך, אלא רק טענו "אח"כ הייתה התגלות לנביאנו בה נאמר לו ש..." לא סתם הם לא טענו  שהיהדות היא שקר.

להשוות מסורות על גילוי יחידני למסורות על גילוי המוני, בלי להרגיש בכלל בפגימה שבכך, מעיד או על גסות השכל עד מאוד, או על נגיעות אישיות נוראיות. תפסיק כבר לומר "כמו, כמו" על דבר שלא דומה כלל, ותודה באמת...

א. אתה לא צריך לשכנע אתה מספר לו שזה קרה כמו שסיפרו לך וזהו. היום תוסיף לו גם את הטיעונים שאתה מספר לעצמך גם כדי שירגיש רציונלי. 

ב1 הסיבה היא שהם גילו את האלוהות המדיינית יהו- בשעיר\חורב - המקום שמדיין ישבו בו אז. לכן זה המוני. (יהו בצאתך משעיר, אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן, יהו מסיני בא וזרח משעיר) 

ב2ברור שלא העזו - כי זה המנגנון של כדור השלג של דת.

הסברתי למה הגרעין ההיסטורי של המיתוס על גילוי המוני. 

א' זה חייב להתחיל מאנ-שהוא, אם לא הייתי שומע על זה עד היום, ולא חברי, ולא משפחתי, ופתאום היו באים לכולנו ומספרים לנו דבר כזה - היינו מאשפזים את המספר במחלקה סגורה.

ב.1, איך זה קשור? למה לא יכלו להנחיל שכולם ראו, אם היהדות הצליחה בזה?

ב2 מה מנגנון? למה לא יכלו לומר היהודים בלבלו ת'שכל?  

א. כשאני לוקח משהו היסטורי ומחבר לו מיתוס - וכותב אותו בזמן מסויים שבו אנשים לא יודעים קרוא וכתוב (ירמיה לא ידע קרוא וכתוב), ובזמן שבו אנשים חיים את חייהם עם סיפורים מיתולוגים ומיתוסים בכל פינה, מה הבעיה להחדיר את זה לתודעה אחרי 200 שנה כשקוראים את זה שוב? 

ב. מה?

ב2 מנגנון שעובד על פסיכולוגיה וסוציולוגיה יותר מאשר על לוגיקה ופילוסופיה. הוא מתחיל בכדור שלג קטן שישו נניח מדריך למוסר, ומסתיים בזה שישו בן\חלק מהאלוהות. היהדות מתחילה בקבלת האלוהות המדיינית, ומסתיימת בהתגלות אלוהית כללית של ברית בין עם למלכו - בדיוק כמו שמלכים עשו אז בריתות בין העמים שתחתם. אותו טקס. רק עם האלוהות שהיא המלך. 

גם מי שלא יודע קרוא וכתוב, לא יקבל מעשיות על מסורת עתיקה שכביכול הייתה אמורה להמסר לו ובפועל לא ממסרה לו.

ואם אפשרי להמציא כך -למה הנצרות לא המציאה כך? למה האיסלאם לא? למה הבודהיזם לא? התשובה - כי אי אפזר! אף אחד לא קונה בלוף כזה, אפילו אם הוא הודי אנאלפבית.

ושוב -ולמה לקבל את זה שסיפורי היהדות הם אמת? מה זה מוסיף להם? שיכחישו הכל, כמוך.

שבשביל זה הם יכלו להיות כמו כל שאר העמים, אף אחד לא הכריח אותם להמציא תאולוגיה חדשה מן היסוד.

בעולם הקדום היית מקבל סיפורים על מריבות של אלים ביום X בגלל שקרה Y = אז את זה תרגיש רע להכניס אליך?בעולם הקדום היו סיפורים על התגלויות המוניות, פשוט העמים שהחזיקו בהם לא איתנו, חוץ מהיהדות.

הנצרות והאיסלם איחרו את הרכבת - הם כבר הגיעו לעולם מפותח יותר מעולם שמבוסס רק על מיתוסים ומיתולגיות. בבודהיזם יש מיתוסים, אבל אין התגלות, לא במובן שאתה מתכוון אליה.

התגלות המונית של התגלות המונית

דא עקא, שעד שנזכרת לכתוב את המשפט הדבילי הזה, אני כבר הייתי אחרי לקרוא הכל ולנסח כבר את תגובתי שלי.

אבל אתה נהנה מלהתלוצץ, כי חוץ מזה אין לך מה למכור.

סומך עך הקוראים בשרשור שיהיה להם יותר שכל ממה שיש לך, כי אותך אין סיכוי לשכנע, אני טורח לכתוב רק למען מי שיקרא את שנינו, ומחפש אמת.

ראשית, הוא מוכיח עצמו ככסיל מוחלט באומרו שמגוחך לבדוק דתות אחרות ע"פ הקריטריון של היהדות, משום מה הוא סבור שסמכות הקריטריון היא מהכוזרי, בעוד היא אינה כי אם מן השכל האנושי של כל בר דעת. ריה"ל רק מעיר לכך את תשומת הלב - ומכאן ואילך יש להתמודד עם זה ישירות,

לעצם העניין, זה שהסטוריון מספר שהייתה התגלות המונית, זה לא שווה כלום, זה בדחוק כמו שמוחמד מספר על התגלות אישית, הבה ונחדד את ההבדל, החילוק אינו בין מה מסופר שהיה, אל מי המספרים, עם שלם שמקבל שהייתה לו התגלות - זה בלתי אפשרי, הסטוריון שמתעד הסטוריה ואומר "הייתה אז התגלות" זה בדיוק כמו שהוא יספר שהייתה לו עצמו התגלות, ברגע שאין על כך מסורת המונית, כמו שלא אאמין לו אם יספר על התגלות אליו, לא אאמין לו כשיספר על התגלות לאחרים.

קצת שכל ישר, מה לכל הרוחות ביקשנו כבר.

במילים אחרות אמרת "אני מוכן להאמין שאלוהים דיבר אל העם, בגלל שזה מסמך מתעד שנכתב בזמנם, מוכיח שזה קרה". וכל מה שאנחנו מנסים לכתוב לך ללא הצלחה זה שזה לא מסמך מתעד. זה מסמך שנוצר מאות שנים אחרי שהגרעין ההיסטורי של מה שבאמת קרה, ואותו גרעין התערבב עם תרבות של מיתוסים ומיתולגיות, ועם תרבות של בריתות בין מלכים. חוזה אסרחדון - דוגמא

ועוד מכניס לי מילים לפה.

החילוק שאני מחלק הוא בין אם עם שלם מספר לך משהו שקרה לכולו, או כל מקרה אחר שכולל גם אחד שמספר על מקרה שקרה לעם שלם, ום עם שלם שמספר על מקרה שקרה לאחד.

שום קשר למסמך ולדרכי היווצרותו.

נקודה, סימן קריאה, סוף פסוק.

אתה טוען שביהדות כל העם מספר על משהו שקרה לו

ואנחנו טוענים לך שזה התחיל מאדם או קבוצה אחת שסיפרו על עם שלם סיפור בעל פה בטלפון שבור בעולם מיתולוגי, דורות על דורות, שהועלה על הכתב בצורה מסודרת 350 שנה! לפחות אחרי המאורעות ההיסטורים באמת שזה קבלת האלוהות המדיינית יהו- כמלך. 

בכל דת יש הפריה של ושיפור והוספה של הידע - ככה גם הסיפורים הללו. יש גרעין שנוסף לו מלא דברים.

שבדיוק כמו שאני לא מוכן לקבל סיפור שיספר לי אדם בודד על התגלות המונית לאבותי.

לא יתכן בעיני שאי מי כן קיבל סיפור כזה, ולא יעזור כל ה"דורות על גבי דורות" שלכם.

על זה שכשהם בוכים יורד גשם. ושהכל - כל הכמיה והפיזיקה והביולוגיה שאתה רואה תלוי בהם ובמערכות יחסים שם בין הכוחות.

והם היו מוכנים.

ואל תשכח שכשיש גרעין היסטורי זה גם מקל על הדברים

מריבות של אלים נשמע לי מטופש אמנם, מנקודת המבט המתקדמת שלי.

אבל זה לא דומה למישהו שיספר סיפור לא אמין, לוגית.

לא בר השוואה כלל.

שהמלך אומר לך שהוא מלך כי הוא מיצג פיזי של האל בעולם נשמע אמין? (היהדות טענה שכולם מיצג של האל)

כשיש לך בעיה גופנית אתה כנראה עצבנת איזה ישות וכוח מסויים שמתגלם באל מסויים זה נשמע אמין?

הכל קשור ללוגי בסוף.

כשכל מה שרץ לך בראש זה סיפורים על התגלויות של אלים, ומחשבות שלהם, אתה לא באמת נחשב לאאוטסיידר אם תאמין שהוא התגלה לכל העם אי שם במעבה ההיסטוריה של אז. כשהכל מסביבך שורץ התגליות. כהנים. נביאים. רואים באוב. וכ'ו

אבל שמישהו מספר לעם שלם חוויות שעברו על אבותיהם, והם מנחילים את זה לבניהם בטענה שכל אמרו להם אבותיהם? לא! לגמרי לא, לוגיקה טהורה לא תלוית תרבות כלל. 

מספיק שהסיפור הועלה על הכתב מתי שהוא בימי הבית הראשון, ובימי בית שני בהשפעת עזרא הסופר התייחסו לזה כספר תורת האלוהים, וזהו... הדרך צליחה כדי שכולם יאמינו שזה מה שהיה, גם אם זה לא. 

לא מבין מה הבעיה? לאו בהכרח שהאמינו בזה בבית ראשון גם אם הוא נכתב שם, כי לא היתה שם בכלל הקשבה לדת היהודית קל וחומר לא לטקסטים, זה סיפור שנשאר אצל הכהנים. מה שהיה זה שהרנסנס של עזרא בתחילת בית שני לאחר עריכת התורה וקבלתה מ0, הוא זה שגרם לסיפור להתגלגל. למה העם קיבל את הסיפור בימי עזרא? זו הייתה תקופה של שבר, העם היה מוכן להיות לויאלי ומאוחד אחרי הקהילה שבראשה עמד עזרא, כדי לקום מהשבר. העם קיבל דברים יותר קשים מסיפורים, הוא קיבל את האמונה הלא נכונה שעליו לגרש את הנשים הנוכריות. הרצון להיות מאוחדים סביב משהו מהעבר, הרבה יותר עמוק מפילוסופיה ולוגיקה. לכן זו הפעם הראשונה במקרא שיש את המונח "זרע קודש". כולם הלכו אחרי עזרא סוציולוגית ופסיכולוגית, וכולם הלכו אחרי הפרשנות שלו לתורה. 

תבדוק טוב אם זה לא מנגיעות ואינטרסים, רצון להשקטת המצפון.

כי אובייקטיבית קשה להאמין שככה הונחל הכל.

אבל התייאשתי מהויכוח, אם נראה לך אמין - תהנה.

כותב תגובות כמוך, עם יותר להט ויותר אמונה בעצמי.

אבל לא תמיד המחק שורד אחרי העיפרון,

וצריך למצוא מקום לכתוב בו..

זה לפחות יותר סביר מאלוהים ששיך רק לעם אחד, והתגלה רק לעם אחד בכל ההיסטוריה, בכבודו ובעצמו רק להם, ואמר להם מצוות שחלקם מאוד הזויות לימינו, ומאוד הזויות לו כאלוהים לומר. יותר סביר שזה מגע של אנשים עם תרבות מסויימת ועם מקום אמיתי, אבל לא מיוחד רק להם אלא קיים בכל. ואכמ"ל. 

.

ומעניין שבויקיפדיה כתוב שלא היתה שום טענה על התגלות המונית, כי אם מחלוקת בין שני הסטוריונים האם המצביא הרומאי הלז, ראה את הצלב בחלום, או שהוא ראה אותו (לבדו) בהקיץ.

קונסטנטינוס – ויקיפדיה

ולגבי התגלויות אחרות, יעויין- כאן ב3 ההערות הראשונות שבסוף המאמר.

שלחתי את הקישור הזה נטו מתוך רצון להציג דעה כזו, לא באמת איכפת לי מה כתוב שם, ואני לא משתית את עולמי על מה שהוא כותב. גילוי נאות אפילו לא קראתי אותו לעומק. פשוט שלחתי כי ראיתי בו פוטנציאל מסוים ליצור קונטרה לטיעון שולי מכל בחינה שהיא. וגם מה שחברים שלנו שכותבים שם באתר לא כזה משנה את הדיון המהותי.

הוא היה חייב, פשוט חייב, לתאר את כל מעללי עם ישראל והשטויות שהם עשו, וכל זה אמת, רק החלק של "אתם כולכם ראיתם "הוא השקר.

אני מוכרח לומר שאתה אובייקטיבי ורציונלי היום לגמרי...

הוא מוכיח שיש אלוקים וזה קשור גם לתורה אמת

איזה סוג הוכחה תספק אותך?

שיפתחו השמים? משה רבינו יגיע לכאן?

מה שמשליך על החיוב לשמור את מצוותיה.

מי שלא מבין את ההבדל בין"בוחר להאמין בהוכחות" ל"משתכנע מהוכחות".

הוא קשה הבנה,

מה לעשות.

(הדרכה לקשי הבנה: האם כל הוכחה ניתנת לבחירה? האם יתכן שאדם אשכרה השתכנע ממנה ולא "בחר להאמין בה"? שיעורי בית.. אפשר להעזר באמא...)

ואני הכי רחוק מקווניק שיש בעולם....

מי שלא מבין שפסיכולוגיה הרבה יותר חזקה מטיעוני שקל בשטר שלו 

חי בסרט אפור.

מה\מי זה קווניק?

או שזה נסיון לגרור אותי לדיון אינסופי נוסף?

למעיישה - הכוונה למי שהולך בדרכם של "ישיבות הקו" דהיינו הדרך של הרב טאו פחות או יותר..

בשום פנים ואופן לא! מה זה "תעשי מה שבא לך" עולם הפקר???

יש הוכחות מעולות לכל מי שלא מתעקש ללכת בעצת יצרו.

אבל לא יכול להאריך בה כאן, וכרגע.

בעיקרון, אם זה מה שאת מרגישה, אז ההוכחות הם רק תחילת הדרך.

סתם כמשל- אם מישהו מוצא את ההורים הביולוגיים שלו שאיבדו אותו איכשהו על ידי בדיקת דנ"א, זה לא מה שיקרב ביניהם, זה רק מה שעשוי להיות המקום שבו הוא מתחיל את הקשר.

וכשאין אמון ואהבה בין הורים לילד, אז אפילו אם הוא מאמין, לשם המשל (משל אחר), שכשהוא יגדל מה שיקבע אם הוא יצליח בחיים יהיה ההוראות של ההורים שלו, זה עדין לא מצב בריא. זה רק איזשהו מחסום מלתת לו ליפול ולאבד את החיים העתידיים שלו, אבל זה לא יותר מאשר מערכת הגנה.

(הערה- גם אם יש אמון ואהבה בין ההורים לילד, אבל הוא כל הזמן מרגיש שהחוקים שלהם מצמצמים אותו ודופקים אותו- גם זה לא מצב בריא)

קיום מצוות על ידי שכר ועונש, זה קצת כמו מערכת ההישרדות של הדת, זה לא המצב התקין והבריא שלה. 

וסתם כמה שאלות כפתיחה, בשבילך-

האם את חיה בחברה שאוהבת את התורה ושמחה בה?

האם את חיה בחברה שמכבדת את התורה, או שמזלזלת בה?

(אני לא שואל רק על דתיים/חילונים. יש לצערנו גם הרבה דתיים שמזלזלים בתורה ולא שמחים בה.)

האם את מחוברת הרבה לצריכת תרבות מערבית?

(הנק' היא שאם כן, אז זה לא ממש כמו לחיות בחברה כזו, אבל זה עדין משפיע מאד)

האם התורה, ובפרט הדתיים, עושים עליך רושם מכבד ואוהב כלפי בני אדם או לא?

האם הם מצטיירים לך כקפדנים ואטומים?

הייתי מוסיף שאלות נוספות, אבל הן כבר עמוקות ומורכבות יותר. יותר נוגעות לחיבור לתוכן של התורה, דברים שדורשים יותר לימוד.

עכ"פ, כל הדברים לעיל, משפיעים על הנחות היסוד והאקסיומות שעוזרות לנו לבנות את תפיסת העולם המוסרית שלנו, ולקבע את האופן שבו אנחנו חווים דברים.

וסתם הערה, הרבה אנשים רגילים לחשוב שאדם דתי יותר, הוא זה שמקפיד יותר וקפדן יותר. לענ"ד אדם דתי יותר הוא אדם ששמח בעבודה שלו לפני ה' וגם בחיים שלו (גם בענייני החולין), מתוך הקשר שלו עם ה', ומכבד את התורה, את אנשי התורה, ואת ה', מתוך מקום פנימי של הערכה ואהבה כנה, עם הבנת המשמעות הפנימית של הדברים והחיוניות שלהם. וממש אין תלות בין כמה אדם הוא קפדן וקנאי לבין הדברים הללו. קנאות וקפדנות עשויים אמנם להיות דברים שנובעים מזה, אבל עשויים בהחלט שלא להיות כאלה.

אני מכיר אישית תלמידי חכמים ואנשים רבים שהם אוהבי תורה ויודעים את עמדתם בבירור, ואנשים עדינים ומיוחדים מאד ומכילים מאד.

התוכן של הדת הוא לא מתמצא במצוות שלה עצמן אלא במקור שלהם.

אף אחד לא העלה על דעתו של הדליק אור בשבת זה דבר נורא כשלעצמו.

לעבור על דבר הא-ל זה הדבר הנורא פה.

שיש ציוויים א-להיים פחות מעניין מה התוכן שלהם אלא זה שהמקור שלהן הוא מקור א-להי.

לכן כל הדיבור שלך על התחושות ביחס לכל מיני 'מעשיים דתיים' הוא רלוונטי רק מצד זה שאת לא מרגישבה שיש מי שציווה אותם, לא מצד הץוכן שלהם. התוכן שלהם כאמור לא מעניין (כמעט) בכלל.

(בלי לכפור בכך שיש גם שוני בניהם, הצבעתי על נקודה אחת במערכת, לא על הכל)

בתור מדרגה פחותה. האידיאל לקיים מצוות הוא מאהבה ויראת הרוממות ולא מיראת העונש.

זה קשור לשלב השני שדיברתי עליו, של להבין את התוכן של התורה, אבל זה הרבה יותר מורכב.

השאלות ששאלתי היו בשביל לבדוק שאין משהו שחוסם עקרונית.

להבין את התוכן של התורה ולהתחבר אליה, ולהבין את הצורך בפרטי ההלכה, זה כבר לא משהו שאפשר לעשות בתגובה אחת, כי זה היקף ועומק גדולים מדי. זה פשוט דורש לימוד.

אני אנסה לכתוב קצת, אבל בתכל'ס זה דבר שדורש עבודה עצמאית.

דבר ראשון, צריך להבחין בין עבודת ה', מצוות, והלכות.

עבודת ה' קשורה לחיבור שלנו לה'. בשביל זה צריך להכיר בזה שה' נותן לנו את החיים, ואת גדלות ה' וטובו. וזה לא רק ענין של הכרה, אלא גם של מודעות, הבנה, והעמקה.  (כמו שהמסל"ש מסביר בהקדמה... אגב, צריך לשים המון דגש על מודעות. כי זה שאתה יודע משהו, לא ישפיע עליך ולא ייראה לך רלוונטי אם הוא 'שכוח' ממך.) ברמה העקרונית, זה מספק טעם לקיום המצוות וההלכות, אם כי לא מסביר אותן. (כמו שכתב advfb)

הנושא הזה הוא חשוב יותר מהאחרים, ומצד אחד הייתי שמח להיכנס אליו יותר, אבל מצד שני הוא פנימי יותר וארוך יותר מהאחרים. בגדול, צריך להבין שמה שהמסל"ש כותב שהמטרה היא "להתענג על ה' וזיו שכינתו", זה לא סתם איזשהו תענוג ושכר שנקבל בסוף, אלא המטרה היא הדבקות בה'.

rivki כתבה- "למה זה מגונה לשמור מצוות בגלל שכר ועונש? כי זה כמו להתחתן עם אישה בשביל הכסף שיש לה. אם היית יכול לקבל את הכסף בלי להתחתן - היית מעדיף את זה." אז במקביל אפשר לומר ש"להתענג על ה' ", אין הכונה להתענג על הכסף שלו, אלא עליו. בעולם הזה אנחנו קצת חסומים מלהרגיש את התענוג הזה כראוי, בעיקר כדי שנקנה את זה בעמל- ועל ידי כך בעצם ההתמודדות שלנו עוברת מבחן שאנחנו באמת לא מתענגים על הכסף שלו, אלא עליו. בפועל, ה' לא רצה שנהיה כל כך חסומים מלהרגיש את זה, אבל בגלל החטאים שלנו נוצר צורך כדי לאזן אותנו שלא נתמכר לתענוג במקום לה', עבודת ה' הפכה לדבר רוחני יותר ופחות מורגש. אבל זה עדין רלוונטי גם בעולם הזה, ככל שאדם מתחבר יותר, וככל שהוא עולה יותר.

המסל"ש גם מערער על ההנחה שכתבת בהתחלה-"אני מאמינה שמה שטוב לנו זה מה שאנחנו מרגישים". ומסביר ש"ואני קרבת א-להים לי טוב", וכל דבר אחר שהאדם מדמה שזה הטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. (לא רק בגלל שזה טוב חולף, אלא כי זה רק טוב חיצוני ולא פנימי. כמו להשוות בין שמחה, ביטחון עצמי בריא, אהבה וחברה, לבין עושר, תאוות ובילויים.)

המצוות הן בגדול דרך החיים הנכונה. כשלא נכנסים לפרטי ההלכה, אז המצוות אמורות פשוט להיות מעשים טובים ודרך נכונה לחיות. אין כמעט מצוה שכתובה בתורה שהטעם שלה לא ברור או מפורש, חלקם דורשים העמקה שאינה מפורשת.  זה פשוט דורש לימוד. (לשבת למשל, יש כמה טעמים, הכתובים בפירוש, אם כי חלקם דורשים העמקה. א'- מקרא קודש (סוג של יום התייחדות עם ה', כמו כל החגים. כדי להתפנות לעבודת ה', אנחנו עוזבים לרגע את הדברים הרגילים ואת המחשבות והטרדות והעשיה הרגילים). ב'- זכר למעשה בראשית (כמו שבפסח מספרים על יציאת מצרים, בשבת אנחנו מזכירים שה' ברא את העולם, לכן אומרים "ויכלו" בקידוש). ג'- יום מנוחה, לך ולסובבים אותך. ד'- זכר לשביתה של ה' ביום השביעי. (במובן מסוים זה כנראה שילוב של הטעמים הראשונים אבל קצת יותר עמוק, ויש להאריך).

בעיקרון כל הטעמים קשורים אחד לשני. אם תתבונני תראי את זה. מקרא קודש תלוי במנוחה. מה שאנחנו עושים בו זה לזכור שה' ברא את העולם בששה ימים ונח בשביעי. מה שה' עשה ביום השביעי היה מעין מקרא קודש.)

ההלכות, זה כבר הרבה יותר מורכב, מכמה סיבות. א'- ישנם דברים שהם גזירות, ואיסורים דרבנן, והתוכן שלהם הוא פחות עצמי. (כמו לשים מסכה בזמן המגיפה, שאע"פ שאתה מבין שיש סכנה באופן כללי, זה לא שעצם שימת המסיכה היא מעשה בעל משמעות. מה שמעניק לה את המשמעות זה המכלול שהיא באה מתוכו, והשותפות שלך במעשה הטוב הכללי שמביא לקיום הדברים הטובים בסופו של דבר.) ב'- הרבה פעמים ההלכה היא כוללנית, וזה עשוי להראות כאילו היא לא רלוונטית במקרה שלי, או לא ברור למה צריך להקפיד על הפרטים בדיוק ככה. כמו חוקים רבים, בכל מקום ותחום, שהם לא תמיד מותאמים לכל מציאות פרטית. והדרך הנכונה להתמודד עם זה בהקשר ההלכתי היא בגדול באותה הצורה. ג'- הרבה פעמים הלכה נקודתית עשויה להיות לא מובנת, בניגוד למצוות הכלליות. זה נקודה שיחסית קשה להתמודד איתה, כי יש המון הלכות, וצריך חיבור למצוות ולהבנה שלהם כדי להבין את המשמעות של הפרטים המסוימים. אבל בגדול, גם הפרטים הם לא מיותרים וחסרי תוכן, אלא ביטויים דקים של דברים. כמו שכשאת מסדרת מקום לאירוע, אם יהיה 'רק קרע קטן' באחת המפות, זה יבאס אותך. וגם אם מישהו יחליט שאפשר נגיד לוותר על המפות, כי יש מספיק דברים שעשינו בשביל האירוע, את תרימי גבה. כשמשקיעים במשהו ברצינות- נכנסים לכל הפרטים שלו. ובגדול, בנידון הזה צריך גם שיהיה אמון בתורה ובחכמים. ד'- זה קשה יותר כי זה נכנס לעולם המעשה, וממילא תמיד יש מכלול של שיקולים לכל מיני כיוונים. (למשל- מצד אחד אסור להדליק את המזגן, מצד שני חם בבית.) בהקשר הזה, הרבה פעמים מה שצריך זה פשוט להירגע, לעכל את הקושי ולהתמודד איתו. כמו שאנחנו מתמודדים עם ילד קטן שקשה לו עם משהו, ובמיוחד כשרוצים לחנך אותו לעשות משהו, אף על פי שזה קשה לו או כואב לו מאיזושהי סיבה.

ניסיתי לכתוב קצת, בסוף קצת הארכתי. אני אשלח את זה ככה, בתקוה שתהיה בזה קורת רוח למישהו

אם תצפי בכל הסדרה כל הראיה שלך על החיים תשתנה לחלוטין.

בהצלחה

ריבונות סקר תענו ותפיצו

ריבונות

יש לך אולי קישורים, לחלקם לכה"פ? (מה שיש..)

קישורים לספרים דיגיטליים, אם יש, זה גם מעולה.

לא בתורה מן השמיים 

עייני שמונה קבצים תרלג

וכאן - לא טענתי שזה שמה שהוא כותב זה הדרגה הנכונה - אבל אני מתחבר לרעיון שההתגלות היא באלוהי שבאדם לא משהו מעבר כמו אלוהים שיורד מלמעלה. לכן הבאתי את הפסקה הזו כי היא מתחברת לי למקום שלי. של כפירה שהיא הודאה.

אם הרב קוק טען שהאמונה בתורה מגיעה מתוך מקום שהוא לא שכל ולא רגש אני לא מסכים. אם הטענה היא שהתורה עצמה הגיעה מהמקום הזה אז אני מזדהה ממש- עם הסתייגות קלה ומהותית.

בתפיסה הזו לפחות.

כשאנחנו בשכל וברגש אז אנחנו לא נמצאים במצב הזה כי זה אנחנו כבר

ריבונות סקר תענו ותפיצו

ריבונות סקר תענו ותפיצו

ריבונות סקר תענו ותפיצו

אני ממש ממש ממליץ לא להסתמך על הוכחה אחת יחידה. תמיד טוב שלאמונה יש כמה רגלים.

זה נכון מכמה סיבות, ואכתוב כאן כמה, ישנן עוד.

זה מחזק את הדברים. כשרואים מכלול של טענות וראיות, זה מקבל הרבה פעמים יותר משקל מאשר טענה אחת חזקה.

בנוסף, כמעט כל הוכחה או טענה, יושבת על מקום אחר בנפש ובכישורי החשיבה שלנו, ובדרך כלל גם ההשלכות המעשיות והדתיות שלה היא שונה. אם אני יודע שה' ברא את העולם- זה מוביל אותי למשהו אחד, אם אני יודע שיש חיים אחר המוות- זה משהו אחד, ואם אני יודע שה' התגלה לעם ישראל בהר סיני ובחר בהם- זה משהו נוסף.

כדאי להכיר את ה' ואת העולם הרוחני מזויות שונות, ולגלות גוונים נוספים של ידיעת ה'.

בכללי נושאים להתבונן בהם ולהעמיק בהם- הבריאה עצמה. החכמה והיופי שבבריאה. המסורת של עם ישראל. הייחודיות של עם ישראל במהלך ההיסטוריה. קיום נבואות. סיפורי צדיקים (הן על מידותיהם הטובות המיוחדות ועבודת ה' שלהם, והן על קרבתם לה'- תפילותיהם שנענות, ברכותיהם שמתקיימות, ועוד סיפורים מסיפורים שונים על סיעתא דשמיא). הכרת חכמת התורה ומוסריותה הייחודית (כשאגב, נתח משמעותי מהטוב שישנו במוסר המערבי, הוא ינק מן הנצרות, שקיבלה מן היהדות).

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים