סיפור לידה של הסנדוויץ' תכולת העיניים שלי...
כל החודש התשיעי היו לי כל לילה צירים ממש סדירים. בקושי ישנתי כמו שצריך, כמעט חודש. הייתי משלימה קצת בצהריים.
לא עבדתי באותה תקופה והייתי עם הגדולה (בת שנה) בבית. תענוג!
השלמתי לתואר ראשון באותה שנה בירושלים, לימודי ערב. נוסעת פעם בשבוע.
ביום של התל"מ שלי התחיל סמסטר קיץ מזורז. אם הייתי מפספסת אותו- הייתי צריכה לחכות עוד שנה (ושוב לעשות בקיץ).
האופציות היו-
ללדת לפני, לנצל 30% היעדרות שמותר לי ולקרוע את עצמי ולעבור לתקופה לירושלים ולעשות את זה
או לנסוע כל יום עד שאלד ולקחת סיכון שאחרי שאלד יהיו לי יותר חיסורים מ30%.
מקווה שמובן עד כה.
החל משבוע 34 התחיל להיות מאוד קשה לנסוע באוטובוסים חצי יום..
משבוע 35 היו מבחנים.
אבא שלי היה מסיע אותי באוטו, הלוך וחזור. צדיק כפרעליו.
היה לי מבחן אחרון שהייתי בשבוע 38+6.
שבת, 38+5. ההורים היו אצלנו, למקרה שאצטרך ללדת.
מוצאי שבת, נתקפתי קינון מטורף, שטפתי הכל משבת, ניקיתי את המגירה של הפח, עברתי על הכל עם אקונומיקה.
לא מצליחה לישון, 23:00 מתחילים צירים. שמצטופפים.
בשעה 2 בלילה מעירה את בעלי שזה רציני וכל 5 דק' ציר.
מתקשרת לאמא, אומרת לה שיוצאים. אנחנו באותה תקופה בלי אוטו. היא באה לקחת אותנו ואת הקטנה, וכבר אומרת לי- את לא יולדת. סליחה אימוש אני מתה עלייך אבל רציתי להרביץ לה היה לי כואב!
מסיעה אותנו לבי"ח וחוזרת עם הבת שלי אליהם הביתה. אמרתי לה שנעדכן.
פתיחה 2 מחיקה 70%. אומרים לי להסתובב שעתיים.
כל ציר ממש כואב, ואחריו רצה לשלשל.
יש לי טחורים נוראיים, לא יודעת מה כואבף להתפנות או הצירים.
איך שבאתי לבדיקה חוזרת- הצירים נעלמו והכי מוזר- הם טענו שהפתיחה נסגרה!!!
לא ישנו כל הלילה. חזרנו, כמובן שבעלי המתוק אכל א. בוקר- והלך לישון ואני הייתי עם הבת שלי, ישנתי אולי שעתיים. ובצהריים, אבא שלי לקח אותי לירושלים!!!!
זה היה שיגעון..
ד"א, הוצאתי 93 במבחן הזה, היה בסטטיסטיקה חחח.
מאותו היום הייתי לוקחת את הרכב מההורים שלי נוסעת הביתה. מוקדם בבוקר מחזירה אותו, נמצאת אצלם כל היום ובערב נוסעת הביתה.
יום רביעי, 39+2.
נוסעת להופעה של אחותי הקטנה. חוזרת הביתה, שולחת לאמא הודעה שחזרתי והכל בסדר.
ואז היא שואלת, יולדת?
אמרתי לה לא.
הולכת לישון.
ב2 בלילה מתעוררת, הולכת להתפנות. לא מצליחה לחזור לישון- צירים.
מתזמנת- כל 6-7 דק'.
5 בבוקר, כותבת לה הודעה- יולדת.
מעירה את הבעל- שולחת לנץ.
מארגנת את הילדה תוך כדי צירים.
משאירים אותה אצל סבתא של בעלי.
כל הדרך צירים איומייייםםםם
פתיחה 2.5- חדר לידה
אמא מגיעה
צירים מתרחקים....
מתלבטת אם לקחת אפידורל...
מחליטה ללכת על גז צחוק, יווואוו אליפות עולם
מושכת עוד 4 שעות.
ב12 לוקחת אפידורל- ממש קשה, אחות לא נחמדה, אני מחזיקה אותה ובוכה, וההחדרה של צינור האפידורל הייתה לא נעימה.
ואחרי זה חיים תותים..
17:35 יצאה לעולם 4.300 של מתיקות מהממת.
תפר אחד- לא כואב
עברו לי הטחרוים בלידה הזו.
שבוע אחרי זה התייצבתי בלימודים דרך אגב, וסיימתי את התואר הזה..
תודה ה'
)