קחי כבר את הכדור לעזאזל אני לא יכולה לשמוע את זה
אם באמת היה סיכוי שדלקות עוברות מאנרגייה חיובית תאמיני לי הייתי חוזרת להתפלל בשבילך
אבל מה לעשות שזה לא
בבקשה קחי כדור

שרה. אני לא אקח את הכדור ואדפוק לעצמי איבר אחר בגוף. תודה. תאמיני לי שאני מספיק בוגרת ומכירה את הגוף שליומה הוא עבר כדי להבין מה נכון ומה לא. אני שומרת עליו עכשיו.

במיוחד לאור העובדה שאני עזרתי לרופא להבין מה קורה שם, והוא נראה לי מטומטם ברמה קיצונית ואני לרב לא אומרת את זה על רופאים.

אין לי מושג על מה את מדברת לגבי האנרגיות, הטיפול השבוע הציל לי את השבוע
ובע"ה ממשיכה אותו, הדלקת תעבור בע"ה בקרוב, כך או כך
תודה

אני מרגישה צבועה עם עצמי
לפעמים אני מדברת עם אלוקים אבל לא מצליחה להתפלל. לא מצליחה.

אני מקווה שזה יעזור
קשה לי שאת סובלת

שלא לקחת את הכדור

מבינה אותך מאוד. הכל בסדר ה' גם שומע לכוונת הלב ותודה על המחשבה והרצון לעזור

אני גם מקווה. ואם לא אני אלך לרופא פרטי מומחה באורטפדיה ולא לאיזה טמבל מקופת חולים שעושה רושם של אדיוט

לא יודעת. יש אנשים שלא מאמינים בכדורים קונבנציונליים וחושבים שהכל תרמית פלצבו של משרד הבריאות. והם לא טועים לגמרי, אבל במקרים בעייתיים הגישה היכולה לדפוק אותם בענק

אוקיי. רופא מומחה זה טוב

יש לי המון ביקורת כלפי מערכת הבריאות
ויש כמה רופאים שעשו לי דפקטים לכל החיים, ואני עדין חושבת שצריך להעזר ברופאים שצריך. ולשמע למה שהם אומרים. וטוב לבחור רופא שאתה סומך עליו. זו ההנחיה של הרב שלי, ולפי דברי הרבי אם אני לא טועה, הרב שלי אמר שצריך להתייעץ עם 2 רופאים כשיש דבר שלא ברור כד הסוף


וכמובן שתמיד בהתחלה אני מנסה רפואה טבעית יותר ולרוב ב"ה זה עוזר



-
ולא כל מי שמאמין שיש כאן הזיה שמתחוללת מתחת לפני הקורונה הוא אוטומטית מתנגד לרופאים / חיסונים וכיו"ב

אני אדם פרטי, יש לי דעות ומחשבות לגבי כל דבר, אני אדם חוקר ומאווודדד ביקורתי, בקטע טוב לדעתי, כי זה מפתח וגורם ללמידה

לא נסחפת אחרי שום זרם.

אגב, אין לי בעיה עם הדיעות שלך
איכשהו יצא שאת בטוחה שאני מאד מבקרת אותך עליהן
אני לא

שאת חושבת שאת יודעת מה נכון לי ואני טועה
אבל כמו שאת אומרת ייתכן וזו הרגשה שלי.

אני פשוט לא רוצה שתוותרי על שיטת טיפול שעובדת ותסבלי
אבל אני יודעת שאת מכירה את עצמך טוב יותר ויודעת יותר טוב ממני

כל מי שמבין ברפואה אמר לי שהטיפול הנכון לזה חוץ מהכדור הקשוח הוא פיזיותרפיה והוא אפילו לא רמז על זה

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה