בס"ד

אסור לך לכלול ברשימה אנשים מפה

טוב אז בלי אנשים מכאן בכלל, שזה מבאס כי הם די ראשונים-

עוגי מקום ראשון, אם הוא מגיב לי אני כל כך שמחה כי כל התגובות שלו מעניינות ממש

חברות משםקצר מקום שני אבל זה גם מדורג, כי לרוב אורה וחן פשוט עושות בדיחות אחת עם השניה וזה לא ממש מעניין את מי שלא שותף לזה. אז הייתי אומרת שמפוש

אחרי זה ניקים חכמים/חכמולוגים כמו תקוות עולמים, שום וחניכה, אניוהוא, אריק מהדרום (למרות שהוא טרול), חדשכאן, ארץ השוקולד, מאיר. וכו'

אחר כך כל מיני ניקיות חמודות כמו איכה, זריחה, רמיינדר וכו'.

זהו. כל השאר לא מעניינים לרוב אבל אם הם יגיבו לי או משהו אני משתדלת לענות לכולם.

בס"ד

המנמ
חכמולוגים לפני חמודות |מגלגל על הלשון|

בא לי לעשות גם דירוג
נחשוב
אבל את לא באמת דירגת אנשים אלא קטגוריות

יש גם חכמולוגיות, למשל ריבוזום.

חמודות זה חמוד אבל לא מעניין במיוחד

והמממ אני לא חנפנית, אבל צודקת, יש גבול מסויים של כנות בין אנשים שעדיף לשמור עליו

בס"ד

אני תוהה לגבי מדרג של תכונות וערכים שאנשים מגדירים כחשובים להם

זה לא נכון אבל לגבי החיים האמיתיים אלא לגבי עניין פורומי

הרבה יותר כיף לי לדבר עם אנשים שכל תגובה שלהם מפתיעה אותי מחדש ברמת היצירתיות שלה
תגובות שגורמות לי לצחוק בקול
בשביל זה אני באה לפה
ויש רק 3 שמצליחים לעשות את זה כל פעם מחדש
את אחת מהם

זה הכל אינטרסים

לא באמת

אבל עזבי עדיף שלא
כמו שאמרתי, יש גבול של כנות שעדיף לא לחצות
בדיחות על צומת כנות לא יתקבלו בברכה
המלצות למקומות שווים לטיולים כן יתקבלו בברכה

בס"ד

1. הרועה- כבר לא פה אבל פייבוריט נצחי
2. עוגי- לנצחחחח
3. יוניסמייל
4. נפתלוש הדג- שזה שהוא ברשימה למרות שהןא מגיב רק כשאני מבקשת ממנו מעיד על איכות תגובתיו המעטות
5. ריבוזום שפשוט מגניבה רצחים
6. שוברת שמותר לומר אותה כי היא לא פהההה

זהו בשלופ ובלי לכלול ניקים שפה

יוני ונפתלי כמובן אבל שמתי רק פעילים

בס"ד

וואו ממש ממש לא
הרועה הוא איש מקסים שהזמין אותנו פעם המון
אפילו פעם פינה לנו את הבית לדייט כיפי כשהיינו צריכים רגע לעצמנו

אבל אני אוהבת ותיקים ומעריצה אותם בסתר
הפעילים חברים שלי ברובם

זה ההוא שההוא חסם?

בס"ד

הוא לא רוצה לקחת בזה חלק יותר

זה כמו להגיד יואו הבית שלי נשרף אין לי כוח לקחת בזה חלק אני עוזב

בס"ד

זה מקום ציבורי שדברים רעים קורים בו
אל תגידי שלא היו לך בעצמת רגשות אשמה על המשך השימוש בפלטפורמה הזאת

לכן אני לא עוזבת

היורה, היורה, היורה

סלם לא באמת די

אז שוב, את לא מפסידה.

נוסטלגיה

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה