בס"ד

אנשים שעמוק בחיי כמה שנים ועוד לא קנו את אמוני
לא נדבר על זה שאני עוד מלובטת לגבי האם משה אוהב אותי
ולא נתחיל לגבי הפיקפוק בהורים שלי

אבל אם אישה באוטובוס תפתח איתי שיחה אני תוך רגע יכולה לדבר על גהה ואונס ושכאלה

את כאילו מספרת הרבה אבל המון את לא מספרת בכלל

אני זוכרת שהגעתי לחתונה שלך בטוחה במאה אחוז שרק אני והודיה וחרות נהיה שם וכמות האנשים הממה אותי
את אדם עם המון חיים ובוחרת מה לשתף פה ומה לשתף שם
יוצא שיש לך סוג של הרבה חיימים בו זמנית ולא כולם מודעים לחיימים השניים
את אדם יותר מורכב ממה שאת מעמידה את עצמך להיות

@יהיה בסדר....
@ים אהבה ~

מתייגת את שתיהן כי הן שמות לב לפרטים

תענו על השאלות הבאות לגבי שירה

א. איזה סוג שירים שירה אוהבת?

ב. שירה מעדיפה בשרי או חלבי?

ג. אתן חושבות ששירה היא אדם עם סודות או ספר פתוח?

ד. שירה נראית מישהי שקל להתחבר אליה?

ה. נכון שירה מגניבה?

ו. ספרו משהו אחד על שירה שלא הרבה יודעים

בס"ד

אבל רק אם קוראים אותי ואני לא בטוח מעניינת מספיק בשביל שיקראו

אני אישית קוראת וגם ובכן תקוות עולמים

קראתי שוב לפני ששלחתי לוודא שזה מועבר בצורה כנה לחלוטין.

א. איזה סוג שירים שירה אוהבת?

1. קצת רוק
2. היא מכירה הרבה שירים
3. היא מכירה הרבה שירים שאני לא מכירה

ב. שירה מעדיפה בשרי או חלבי?

חלבי.
ניחוש מושכל בגלל האפייה.

ג. אתן חושבות ששירה היא אדם עם סודות או ספר פתוח?

לא זה ולא זה.

אני חושבת שהיא מורכבת מהרבה ולפעמים שולחת רמזים לחלל העולם.
בנוסף יש לה כיוון חשיבה שונה משלי
מה שלפעמים משאיר אותי 😳 (בקטע טוב).
זו גם אחת הסיבות שאני קוראת אותך.

ד. שירה נראית מישהי שקל להתחבר אליה?

קשה לי לענות על זה
לא סגורה גם על עצמי.

ה. נכון שירה מגניבה?

אוקי, בלי חנפנות
שירה בין המגניבות בעייני
אמרתי את זה נראה לי יותר מפעם אחת:

אני יודעת מה כן יש לך - ניסיון בתקווה לאיכותי

ו. ספרו משהו אחד על שירה שלא הרבה יודעים

אין לי.

נא תגובתך
@כישוף כושל

כשהודית בסעיפים החיוביים 😌

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה