הקדמה א': לפי המקובלים כל העולם כולו על כל חלקיו מושתת ומושרש מכלל הספירות, כמו שמדייק מלשון הכתוב 'כי ששת ימים' ולא 'בששת ימים'.
הקדמה ב': כידוע, בספירות, כל ספירה כלולה מכולן (לדוגמא חסד שבחסד וגבורה שבחסד וכן הלאה), וכן כל פרט בספירה כלול מכולם (חסד שבחסד שבחסד, גבורה שבחסד שבחסד) וכן הלאה עד בלי סוף.
והואיל וכל נמצא מושרש גם הוא באיזה פרט של פרט של איזו ספירה, האם זה אומר שכל שינוי בו יגרור בהכרח כתגובת שרשרת שינוי בכלל הבריאה כולה? האם זהו המימד הרוחני והסיבה השנייה ב'סיבתיות הכפולה' לאפקט הפרפר הנוגע?
מצאנו כעין זה ברמת המיקרו במולקולת הד.נ.א של האדם שבכל אחת מקופל בפוטנציה כל תא אפשרי בגוף.
והעניין שלשמו נתכנסתי. אם נדבר רק ברובד של האנושות ותודעתה. האם נכון יהיה לומר על אותו משקל שכל פרט באנושות, כלול מכולם, וכאשר יארע לו איזה מאורע זה יגרור בהכרח תגובת שרשרת עד אחרון האנשים (ותודעתו) בעולם. האם לפי זה ישנו כעין אורגניזם שלם של תודעה שמורכב ממליארדי תודעות, שכל תזוזה של פרט בו משפיעה על הצורה הכללית שלו כולו. ובמילים אחרות - האם ישנו מצב רוח עולמי?
(יש הדים דומים לזה בחז"ל, וכגון שהאדם נקרא 'עולם קטן' אך דומה שזה נאמר בעיקר ליחס האדם עם הבריאה ולא עם הלך רוח האנושות וכמו שמוגדם באדר"נ וכו'. וגם המושג של עריבות קיים דוקא במישור בתורני, בעיקר במובן של שכר ועונש, ודוקא כלפי עם ישראל).
