אבל ביקשת מקורות

אז הנה ההסבר של הרצי"ה, עמ' 76-79)

שיחות הרצי"ה - בנין הבית

ברכות השחר בלשון שלילית | שאל את הרב

למה לא מברכים "שעשני יהודי" | דין - שאל את הרב

חבל נחלתו ג א – ויקיטקסט

אחת הסיבות שזכורה לי כעת, היא שהגבר מודה לה' על כך שבראו גבר, כי בתור גבר יש לו 613 מצוות, ואפשרויות להתקרב לה'.

והאשה אומרת שעשני כרצונו, לא בגלל שמהות ה''גבר'' היא יותר טובה, אלא בגלל שהיא גם רוצה את כל האפשרויות האלה, לקיים את רצונו של ה' ולהתקרב אליו יותר.

(הסיבה לכך שבאמת נתנו לאישה פחות מצוות מהגבר, גם היא לא נובעת חלילה מאיזושהיא ''הפליה'' בין גברים לנשים, אלא מסיבות אחרות לגמרי, אבל כיוון שאני חושש לנצל''ש.. לא אפרט כעת אותם..)

[אלא רק כותב שיש סיבה.. כדי שאם משהו פה ישאל את השאלה, הוא גם יבדוק את התשובה..]

ולהיות ציני זה רע

ציניות – ויקיפדיה

לא תת-שרשור במובן של לא ראוי, פשוט כי הוא מתלבש על שרשור קיים

התורה לא מחוייבת לערכים המודרניים שלנו. בוודאי לא הגמרא ורש"י. אם כתובה בגמרא תפיסה מסוימת, אנחנו לא חייבים ליישב באותו יום איך זה מתאים עם תפיסת העולם שלנו. אולי זה לא, ואולי חסר לנו מידע, ואולי לא הבנו נכון.

מצד שני, אם נגנוז הכל עד שנבין, יהיו הרבה דברים שלא נדע.

ולכן הנכון בעיני הוא לפעול בשני מישורים - 

מצד אחד, ללמוד תורה ולהיות בקיאים בה, ולזכור מה הוא פשט הדברים, ולהישאר פתוחים לאופציה שאכן לכך התכוונו רבותינו ז"ל

מצד שני, אין צורך ללכת ולומר לאנשים מה חשבו עליהם חז"ל. אם אתה רוצה לברך על גיחור משנה הבריות, אין סיבה לצעוק, הוא לא צריך לשמוע (אגב הרב קאפח כמדומני טוען שבזה טעה ר' אלעזר בר' שמעון כשאמר "כמה מכוער אדם זה"). אם יש נשים שקשה להן לשמוע דברים מסוימים שכתובים בגמרא, טוב למצוא הסבר לגמרא שיניח את דעתן. לא בהכרח שזה פירוש הגמרא, אבל זה פירוש אפשרי וכדאי לדעת גם אותו.

לגלות לנו שאנחנו שפחות בעיני התורה?

ואחרי זה, מה?

זה אמור להוביל אותנו למסקנות כלשהם?

איזה?

גם לא מצווה להביא ילדים וממילא(?) (אשמח שיתקנו/ידייקו אותי) לא בכל התפקידים הנלווים לבית ולילדים

היא בוחרת בתפקיד הזה בצורה וולונטרית בגלל טיבעה

יכול להיות שהמסקנה הפשוטה היא שהיא לא שפחה מכח ציווי כלשהו אלא שחינכו אותה ככה לצורך קיום העולם.

היא מתנדבת.

היא לא חייבת להיות שפחה של אף אחד, זה אומר שיש לך מרחב תימרון גדול וזה לפי התורה.

כתובות פרק ה' משנה ה'

אבל זה ממש לא לכל דבר אלא רק לדברים המפורטים שם. יש דברים שבפירוש *אינה* חייבת לעשות לבעלה (כפי שציינתי, רשי בכתובות היכן שהוא).

ולהביא ילדים בצורה בהירה ואח"כ יהיה על מה לדון.

אני מסכימה שזאת מצווה לסייע ליהודי בכל עניין שהוא אבל דרגת החיוב שלה הרבה יותר פחותה מזה שמסייעים לו וממילא האישה לא חייבת , מקסימום מפסידה כמה מצוות.

יש מצווה גם לחלק כסף לכל הקבצנים שבתחנה מרכזית ,אם פספסת קבצן אחת בתחנה המרכזית עברת על איסור?

חז"ל בנו מערכת של חובות וזכויות של האיש כלפי אישתו והפוך כדי ליצור סדר בעולם וכדי להמשיך את הקיום של עמ"י בצורה נכונה והכללים הללו מושפעים  מהתקופה והמציאות שחיו בה.

אם אישה בוחרת להתחתן היא בוחרת גם במערכת החובות והזכויות של המסגרת הזאת אבל עדיין זאת בחירה שלה. לגבר אין בחירה, הוא חייב ואם לא מתחתן הוא עובר על איסורים בשונה מאישה.

בקיצור, נשים עושות לכם טובה אז תתנהגו יפה,

אם תנפנפו במקורות כאלה כדי לדרוך על האישה זה יבוא לכם בהפוכה.

איש מצווה להתחתן ולהוליד ילדים. אם הוא לא, הוא ביטל מצווה. כמו לא לתת צדקה.

על אשה יש חיוב דומה אבל בדרגה נמוכה יותר.

ההבדל הוא בדרגת החיוב, לא בסוג החיוב.

ואם אשה רוצה להתחתן עם מישהו, היא צריכה להבין שיש לו מצוות לקיים, ורק באמצעותה הוא יכול לקיים אותן, ואם היא לא מוכנה לקחת חלק במצוות שלו, אז הטענה "היא לא חייבת" היא קצת מוזרה.

הדיוק לא עקרוני

אבל בשורה התחתונה יוצא , ניקח את מצוות הפרו ורבו של הגבר לדוג',

שהאיש המצווה העיקרי אבל מי שבעיקר בפועל סובל מכל הבחינות בתהליך ההולדה והגידול זאת האישה

זאת חוצפה מצד גבר לנפנף במקורות האלה ולהראות לאישה שהיא פחותה ממנו כשהיא מוסרת את נפשה כדי ש*הוא* יזכה לקיים מצווה בדרגה הרבה יותר גבוהה ממנה.

גבר צריך להיות במצב של הכרת תודה תמידית ולהתנהג יפה.

גם אני וגם @חסדי הים לא חושבים שאשה היא פחותה (נכון, @חסדי הים? אכתוב פה כמה דברים בשמך, מקווה שלא אטעה). אנחנו מכבדים נשים לא פחות מכל שאר החברים פה. אולי יותר.

אבל מצד שני, אנחנו חושבים שאין סיבה להילחם במקורות הכתובים, ואם בתקופת הגמרא כך היה המצב, ולכן ראו בברכה "שלא עשני אשה" ברכה על זה שאנחנו לא פחותים כמו אשה, אז זה היה המצב.

האם כך אנחנו מרגישים? לא. אבל הברכה משקפת גם את זה. היום הברכה עדיין שייכת בגלל החיוב במצוות שהוא שונה מאשה לגבר, אז "ניצלנו" מהבעייתיות שבעצם הברכה (כי לברך כל בוקר על זה שאנחנו נוסעים בסוס ועגלה היה ברכה לבטלה)

ומצד שני, אנחנו גם לא מאמינים שצריך לעוות מקורות שלא מתאימים עם תפיסת העולם שלנו. זה לא בריא, ובטח לא יועיל לאנשים עם קצת יותר מודעות שיגלו שעבדנו עליהם.

וחשוב, בשיחה עם אנשים בוגרים, שתהיה מודעות גם לרקע שלא נעים לדעת אותו. בגרות כוללת את היכולת להתמודד עם זה.

גבר שעשו לו טובה אכן חייב להיות במצב של הכרת תודה למי שעשה לו טובה. נכון גם לגבי אשה.

וכולם חייבים להתנהג יפה.

הלא רוב הראשונים סוברים שזו הסיבה (העף מבט במאמר של הרב הנקין ששלחו פה). לדעת אחת הלישנות ברשי העניין זה הפחיתות, זה הכל. אין פה שום עיוות המקורות.

במשך דורות זה היה כתוב ברש"י ואנשים למדו את זה ולא טרחו לכתוב ש"הרש"י הזה לא מדויק ותלמיד טועה כתב אותו".

האם באמת רש"י חשב שאשה היא פחותה? האם חז"ל חשבו כך?

לא מעניין אותי בכלל. הם גם לא ידעו מה זה חישוב קוונטי.

אם היתה הלכה שנובעת ממעמד האשה, זה אולי יתחיל לעניין (טוב, בעצם יש - אשה לא עולה לתורה מפני כבוד הציבור. מה אני עושה עם זה? כלום. כי אם נתחיל להכנס לשינויים לא נצא מזה, ואין צורך אמיתי לאשה לעלות לתורה)

מאיפה הבאת את זה? רק אמרתי ש*רוב הפוסקים ורוב הראשונים עצמם* הכריעו כאחת האפשרויות, לא אני. ודאי שאני מנסה להבין גם את הלישנא השניה, אבל להפוך את הלישנא הראשונה למשהו אפולוגטי זה אבסורד.

בוא נעשה עסק:

לפני שאתה כותב נגדי, תחשוב על פרשנות שאיתה אתה יכול להסתדר, ותכתוב לי "בוודאי התכוונת ש..."

אוקיי?

עקרון החסד – ויקיפדיה

וכיון שאני כבר כותב, אז אחסוך לך זמן במקרה הזה:

יש שני פירושים ברש"י. מישהו כאן העתיק את רש"י כלשונו.

אנשים התחילו לצעוק עליו שלפי היהדות זה לא נכון.

ובכן, במשך מאות שנים אנשים קראו את הפירוש הזה ולא טרחו לכתוב שרק הפירוש השני נכון. אז להגיד שהפירוש הראשון הוא "נגד יסודות היהדות" זה מגוחך. הוא פשוט מתאר תפיסת מציאות שכנראה היתה קיימת

ולהגיד שהפירוש השני הוא האמת היחידה והפירוש הראשון פסול, זה לא נכון.

לא טענתי לרגע שהפירוש השני הומצא כדי שנשים ירגישו טוב עם עצמן. אם זה היה ככה, בשביל מה נכתב בכלל הפירוש הראשון?

כתבת "במשך דורות זה היה כתוב ברש"י ואנשים למדו את זה ולא טרחו לכתוב ש"הרש"י הזה לא מדויק ותלמיד טועה כתב אותו" כך שהבנתי שאמרת שאני אמרתי את זה.

אני מסכים איתך לגבי הגישה העקרונית למקורות. ובכל זאת, אני חושב שיצאת עליהם גם בחזרה שלא בצדק. לדעתי הקונפליקט כן קטן אם רואים שלרוב הפוסקים העיקר הוא הלישנא השניה. נכון שעדיין צריך לדון בכל המקורות באופן אובייקטיבי ולא להזניח אף אחד, ובכל זאת.

בשאלות כאלה זה קצת מוזר וקשה לעיכול כשגבר מביא הוכחות לכך שנשים פחותות מגברים, תראה את כל התגובות של @חסדי הים לאורכן ותראה גם את הסדר, בהתחלה הוצגו המקורות הקשים ורק אחרי תגובות/ מחאות הגיע ריכוך, בשם הרצון לא לטייח מקורות הוא הציג בפנינו מקורות קשים לעיכול, אני לא יודעת מה המניע, אבל זה נותן הרגשה פחות נעימה כשגבר מנפנף במקורות כאלה  נראה אפילו פרובוקטיבי במידת מה,

אם אישה הייתה עושה את זה זה היה מרגיש אחרת.

הנושא הזה סופר רגיש, הרבה יותר לנשים מגברים.

אנחנו גם חושבים שלא צרך להלחם במקורות אבל זה הגיוני שיהיה קושי לעכל דברים קשים כאלה. וגם יעזור שיציגו את הדברים בצורה מאוזנת ואמיתית

פשוט עצובה המחשבה שהגישה שלו קרובה לאמת.

הגישה שלו לא קרובה במיוחד לאמת.

(לא אומר ששלך כן, זה נושא כ"כ מורכב שאע"פ שעסקתי בו לא הגבתי כאן מאום לגביו, כי אין לי יכולת לעת - עתה להציג משנה סדורה בעניין.)

מישהו/משהו שמדבר על הנושא הזה בצורה מקיפה ובהירה??

ממש אשמח להפניות.

לא פיסות התייחסות פה ושם..

יש סדרת ספרים בהוצאת מעיינותיך (שלשה ספרים, כמדומני) שעוסקים בנושאים כאלה מנקודת המבט שלהם.

מה הגישה שלהם?

איפה אפשר להשיג?

אני רוצה התייחסות כמה שיותר נקייה בלי לערב אג'נדות.

תודה.

חב"ד? הספרים: מארז ספרי הרבי לנשים, את עלית?

מארז ספרי הרבי לנשים – איכה – יריד החסידות

אין בלי אג'נדות.

התחום מנוהל בעיקר אמוציונאלית - מכל כך הרבה סיבות* - שקשה מאד למצוא מישהו שיגיע למסקנות שלא היה ניתן לצפות אותן מראש.

יש כמובן ספרים של הצד השני, שמדגיש כמה היהדות היא נגד נשים... לא רוצה להפנות אליהם כאן. אחד מהם שעיינתי בו, כותב הרבה שטויות.

*למה תחום מעמד האשה ביהדות לא מנוהל בצורה קרה ומחושבת בלי אג'נדות?

כי כל תחום הפמיניזם זה ככה

כי הרבה נשים מתעניינות בדברים בצורה אמוציונאלית, ולכן צריך לספק את הצורך הזה

כי הרבה דתיים מתנהלים בצורה אמוציונאלית ביחס לדת

כי ממש לא כיף להרגיש סוג ב', אז תמיד יהיו רגשות שנכנסים לזה

צריך להושיב ת"ח בחדר שידונו על הנושא הזה בלי נשים ובלי מצלמות רק ככה אפשר לגלות מה האמת. 

אתה חושב שבחורי הישיבות באופן כללי לומדים את הגישה האמיתית או שמלמדים אותם בצורה שהפגישה עם נשים והעולם תהיה יחסית חלקה?

לא יודע אם זה מדגם מייצג, אבל זה בהחלט יכול לתת לך התרשמות מסוימת...

יש כאלה שמודעים להקשר הרחב כולל הדברים השליליים, אבל זה לא אומר שהם לא מכבדים נשים

יש כאלה שמעדיפים להתמקד בדברים שנעים לשמוע

יש כאלה שחושבים שהדברים שנעים לשמוע הם האמת היחידה, וכל דבר אחר הוא שקר ועיוות

יש כמובן גם כאלה שחושבים דברים שליליים על נשים - בשום ישיבה לא מחנכים *לזה*.

כמו בהרבה שאלות מורכבות ושאלות היסטוריות, אין תשובה חד משמעית. הרבה לימוד יכול לתת גישה מקיפה יותר

פוחת (יש אפידורל וכו')

יש לי אפילו ראיה מפורשת מרש"י עצמו: הוא כותב בפירוש שם איפשהו שמלאכות כמו הצעת המיטה ומזיגת הכוס אינן חובה לאישה אלא רק עצה טובה שנתנו חכמים לאישה כדי שתתחבב על בעלה.

של המקורות המדברים בקשר ליחס אל הנשים, אני כותב בצורה חריפה, לא בגלל שאני הולך לשכנע כאן משהו, ובוודאי שלא אותך, אלא כדי למנוע טעויות של אנשים שיקראו את דבריך, אני לא דן, קשה באמת שלא לטעות בדברים האלה, אם לא מעיינים כראוי במקורות, ואני מאמין לך שלא רצית לטייח דברים וכד', ובכ''ז אני מוחה על מה שכתבת, וממליץ לך לעיין יותר טוב במקומות שציטטת מהם, ולהבין בצורה יותר יסודית ונכונה את הדברים שהעלית על הכתב כעובדה ברורה מעל לכל ספק..

לו, וגם הגבר אגב משועבד לאשתו: בענייני עונה, כסות ופרנסה. 

וגם הגבר לא יכול לסרב לפרנס/לקיים עונה. אבל זה רק בדברים הללו. לאישה מותר לסרב לעשות כל דבר חוץ ממה שכתוב בפירוש שאסור לה (אלו מלאכות, ודין מורדת בקשר לתשמיש אחרי זמן מה שהיא מסרבת לקיום יחסים).

מברכים שלא עשני אישה כי האשה מתחייבת ליותר דברים.

שאלה מה נכנס תחת הכותרת שעבוד פה, כי יכול להיות שבגלל שזה מצווה דאורייתא לגבר ולא משהו שקשור בהסכם סמכות ביניהם אז לא נופל על זה שם שעבוד, אבל גם הוא מתחייב לדברים ולכל ברור שהאשה לא משועבדת לו לכל עניין.

ומנסה להבין את שתיהן (אם כי נכון שרוב רובם של הפוסקים נקטו את עניין החיוב במצוות). בכל אופן אמרתי - כנראה לא נופל שם שעבוד על הגבר למרות שהוא משועבד לאשתו בדברים מסויימים, כי זו מצווה דאורייתא והוא בעצם משועבד לקב"ה בהם. אלו מלאכות שהאשה מצווה לעשות לבעלה היא לא מקיימת בזה מצווה.

שהרי איך רש"י יכול לפרש שהיא שפחה אם הוא כותב בפירוש בגמרא בכתובות שהיא לא חייבת לעשות דברים מסויימים (ואפילו די מתבקשים). לדעתי רש"י שם לא תיאר מציאות אלא מעמד הלכתי, כמו שכל הברכות לא מדברות על מציאות אלא על מעמד הלכתי (הלא יכול להיות שהעבד, האשה או אפילו הגוי יהיו עם הרבה יותר זכויות ממני וגם עם חיים טובים בהרבה ]בעיקר הגוי]).

הפרשנות שלך (מתאר מציאות) לא טובה יותר משלי. גם את מפרשנת אותו בדיוק כמוני ואולי אף יותר בחידוש.

לפי הגירסא.(רק לא בדקתי איזו הנכונה), וכאמור ר"מ דווקא כן אומר לברך, אלא שבגמ' דוחים. 

ובפשטות כמסקנת הרב הנקין, גם אני הבנתי בסוגייה שם (שהברכה היא רק גבי חיוב במצוות).

ולפותחת האשכול, למעשה השאלה שלך היא ממש השאלה של הט"ז בסימן מ"ו, וזו גם מסקנתו, שאישה מברכת על המעלה שלה.(אין לי כ"כ זמן לעבור על האשכול ולראות אם הקדימו אותי...)

רק מה שזכרתי שלא הייתה שם מח' ר"מ ור"י

יש לא מעט רבנים שלא היו חותמים שם על כל מסקנה.

שנשים יודעות לבשל, ואילו בורים אינם יודעים לבשל

שנהגו לומר אותה והן אלו שבעקבותיהם הופיע הנוסח. זו לא תקנת חכמים.

זה כן קצת משנה את ההסתכלות על הברכה לדעתי.

בעיה שיוסיפו טעמים מאוחרים אבל שלא יתעלמו או שלא ינסו לעקור טעמים שנתנו הראשונים.

לא יודע מי כתב את הדבר השני אבל זה מגוחך.

טומאה זה גם לשון הרחקה, לכן חכמים גזרו הרחקה מלגעת בכתבי הקודש, זה לא שכתבי הקודש טמאים.

בתורה הטומאה זה דבר ממשי, לכן הרמב"ן שהבאתי לעיל מסביר שיוצא יותר לכלוך בהולדת הנקבה, ולכן יש טומאה.

משווים בבירור בין טומאה של מת לבין טומאת כתבי הקודש.

(שאגב אני יודע מי הכותב אך לא אגיד)

ורוב המפרשים מסבירים טומאה כאבדן חיים, וככל שהוא גדול יותר הטומאה גדולה יותר, לכן גופתו של יהודי מטמאת יותר משל יהודי.

ואשה קודמת לגבר לצדקה

יש אנשים שלוקחים מהמקורות דברים בעד האישה ובונים על כך הכל (במיוחד את העניין שהיא לא נבראה ישירות מהעפר אלא מחומר מזוכך יותר ושוכחים שהקב"ה גירש קודם אותה מגן עדן ואז את האדם כיהסדר הוא לפי חשיבות עולה)

יש אנשים שלוקחים מהמקורות דברים בעד הגבר ובונים על כך הכל

ויש אנשים שרואים את התמונה במלואה (או לפחות משתדלים) ומבינים שכל אחד חשוב יותר בדבר אחר

סקר ריבנות סקר של חבר תפיצו חדש

סקר ריבנות סקר תענו ותפיצו

יפה מאד.

מתאים לך..

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.