וזה סימן טוב שאת מודעת לזה. כדאי לך לקפוץ לשלב הבא - לפשוט את החוסר מודעות. אפשר עם חברה או מישהי שאת סומכת עליה לנסות להביע את כל הרגשות שמציפות אותך ביחס לבחור הזה ולבודד אותם אחד אחד ולראות איפה המקום של כל רגש ואז יהיה לך תמונה יותר בהירה ביחס שלך אליו וממילא יהיה לך יותר קל להכריע.

אל תתייאשי מהספק. בהצלחה רבה!!

לא הצלחתי להבין את הכותרת. שאני מודעת לחוסר מודעות שלי ?

אני יודעת בדיוק מהם הנק' החשובות שאני מעריכה אצלו ומה נק' הקושי.. ולכאורה אין לי סיבה מוצדקת לא להמשיך ..

אבל זה לא מה שאני רוצה.

אז המצב שלך הרבה יותר פשוט ממה שהבנתי בהתחלה.

לפי כל ה'רשימה' שיש לך בראש (וזה צויין שיש לך רשימה בראש!) הכל מסתדר אבל את לא רוצה.

אז תשאלי את עצמך שאלה פשוטה - למה את לא רוצה קשר איתו??

אולי כדאי לעדכן את הרשימה של ה'בדרים החשובים' שתהיה מסוכרנת עם הרשמיה של 'דברים שאני רוצה'?

אבל בדברים החשובים שהם לא הכי מרכזיים לא..

אנחנו סגנונות די שונים,

הוא בחור טוב אבל אני לא אוהבת את הדעות שלו בדברים מסויימים. 

יש לו סגנון של דעות שיכולות לקומם אותי למרות שיש לו דרך ארץ. והוא גם די נעול עליהם פחות או יותר.

אלא זה שהוא נעול עליה? את מזהה בו חוסר הקשבה או רצון לשמוע שדברים שהוא לא מסכים איתם?

הדעה שלו מייצגת מבחינתך משהו שיותר גרוע מטעות שיכלית? משהו שקשור לדרך חיים שונה שאת לא מזדהה איתה?

חוסר ההסכמות בינינו נובעות ממסלול החיים השונה שלנו,

יש לו דעות לגיטימיות מאוד אבל בשבילי מאוד מקובעות שמתאימות לרקע שממנו הוא בא,.

הוא מתנהג ממש יפה 

אבל זה ברור לו שהנכון זה איך שהוא רואה את הדברים, חסרה לי גמישות 

"חסרה לי הגמישות". גמישות זאת לא 'דעה'. גמישות זאת תכונת אופי.

הגיוני לראות בזה אכזבה שהמון פרטים מתאימים ואז פרט אחד קריטי חסר.

אם אכן את לא רוצה לפתח קשר עם מישהי שחסר לו מידת הגמישות בצד מה הזה, אז הגיוני לגמרי..

רק תדעי שזה לא עניין של דעות מה שתא מתארת אלא אופי שחסר לך. לא?

אולי יש דבר שאין לו "וי" ברשימה של הדברים החשובים ואחד מהם זה גמישות?

אז הוא שומע הכל בנימוס אבל לא זז מילימטר בדעה שלו גם כשמראים לו מורכבות.

כאילו אי אפשר אף פעם לשכנע אותו אחרת ממה שהוא חושב.

את הכרעת. כנראה שאת מצטערת על המחיר שאת נאלצת לשלם על העקשנות שלך ערך הגמישות.. הגיוני.

יכול להיות בבנאדם אחד דברים שמאוד ימשכו אותנו אליו וגם דברים שירחיקו אותנו ממנו.

תמיד קל לצייר תמונה ורודה כמו שהיינו רוצים, אבל הרבה פעמים המציאות מראה לנו תמונה אחרת ממה שחלמנו

אם את בטוחה שאת מזהה נכון, אז.. החלטת כבר.

עצם זה שאת רוצה שהוא יעשה את זה ואת תרגישי טוב אם הוא יעשה את זה - אז הרשי לי להטיל ספק בשיקול הזה.. 

קשה לקחת אחריות. מסכים. אבל כדי לבנות בית בישראל וסתם בשביל קשר רציני ויציב צריך תנועה של לקיחת אחריות וחלק זה לשאת בהשלכות..

שחררי, אי אפשר באמת לדעת מפגישה אחת מה באופן כללי האופי שלו

יכול להיות באמת שאת אטועה

אני לא יודע בוודאות מה קורה בפנים

אבל נראה שא"א לבלבל ולהזיז אותה בשורה התחתונה. יש לו נימוס קצת מעצבן 

כי הוא לא יתעצבן על משהו, הוא ישמע אבל כאילו לא יתן לכלום להיכנס אליו.

או שהאמת מבחינתו מאוד בהירה לו, לאו דווקא מתוך חוסר ענווה אלא ביטחון בדרך.

נינוחה, נעימה ממש מהרגע הראשון.

אני לא חושבת שהוא מסתיר צדדים אפלים או משהו.

הרגשתי שהוא לגמרי היה אותנטי, 

יש הרבה אנשים כמוהו, הוא מתאים לפרופיל בסה"כ, יש לו דרך והוא לא זז ממנה.

חושבת שהנימוס שלו אמיתי אבל אין פתיחות לבחון דברים מחדש, ואז לכאורה אין לי מה לתרום מבחינתו בדעות אלא שהאידיאל הוא שאהיה כמוהו.(הוא לא אמר את זה כמובן אבל זה מה שהבנתי מהטיפוס, תמיד יכול להיות שאני לא צודקת).

כבר נמצאת בידינו וקוראים לה - מטבע. תחליטי איזה צד זה להשאר איתו ואיזה צד זה לחתוך, תזרקי את המטבע וכשהמטבע יהיה באוויר את כבר תדעי מה את באמת רוצה.

צריך כסף. איזה עולם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.