כשאתם הורגים חרקים?
אני חייב להבין
כשאתם הורגים חרקים?
אני חייב להבין
יש להם תודעה מאד מינימלית אם בכלל
ב. אם אין להם תודעה אז זה לא כך, אין סיבה לחשוב עליהם בצורה שאת חושבת על בני אדם (או חיות שקרובות לבנאדם)
בדיוק כמו בני אדם
סתם חח
אם הם לא מזיקים אין טעם להרוג. אני אישית מוציאה אותם מהחלון. או שאני הורגת אותם אם אני ממש עצבנית
על זה שלקחת חיים כאילו
כי אם כן אז גם כשהם מזיקים זה לא היה אמור להיות לך כזה קל להרוג
אם לתת לפרח להמשיך לפרוח או לתלוש אותו?
אני לא מרגישה ככ רעה אם אני הורגת יתוש שיציק לי בלילה, אבל זה סתם הרגשה לא נעימה, ולהרוג יתושים וחרקים מתאים יותר לגברים
מפה לשם אני צורחת, אבא שלי מתעורר, רץ, מביא כפכף, אני מקללת בצרחות, הוא מנסה להרוג אותו, הממזר בורח, רצים בכל הבית ומקללים. בסוף הוא מת, ובא לציון גואל.


simple manואת מסוגלת לישון עכשיו?
כשקרה לאחותי היא לא הסכימה לישון במיטה שלה באותו לילה🤣

אולי כואב לה?
ככה זה, כמה שבעל חי יותר רחוק מאיתנו מבחינה אבולוציונית אנחנו מרגישים פחות קשר
אני יודע שיש להם תודעה מזערית, ולכן אני חושב במיוחד על הכאב שלהם. אבל כן יש להם חיים, ולקיחת חחיים זה דבר רע. במקרה של חרקים זה די שולי, ולכן אפילו בשביל שיקולי נוחות אני אעשה את זה. אבל זה כן מצער.
וזה נכון רק בנוגע לעקירת צמח שלם, אבל בקטיפת עלים, או פרחים, אני לא רואה שום נזק, זה לא לקיחת חיים, וגם לא גורם לכאב.
שאין מה לרחם על חרקים בשונה מבעלי חיים אחרים.
מה שקרוב אלינו נרגיש רחמים כלפיו, מה שלא, זה קצת קשה כי אנחנו לא מבינים את המושג חיים אצלו זה כמו שאני אתחיל לרחם על פרחים.
שאם אני אחיה במקום שזה רגיל ונורמאלי להרוג בני אדם אז לא יהיה לי מצפון והרגשה רעה מזה.
אני לא חושב כך.
והראיה היא שתכניות ריאליטי עדיין מפריעות לי
(מצד שני יתכן שזה בגלל שפשוט לא צפיתי מספיק🤷♂️)
אין ספק בזה
אבל אני מאמין שיש גם דברים שמפריעים לבנאדם באמת מצד עצמו (השאלה אם יש כזה דבר מוסר טבעי)
אבל לא בטוח באמת שזה ככה.
אבל בדרך כלל לא אני הורגת אותם אלא הבנים בבית....
הרגעתי אותו שהרגו אותם ושהוא לא צריך לפחד
אז הוא שאל: "למה הרגו אותם"?
|צמחוני פוטנציאלי|
Reminder
ליידי מאדם מיס
🤔
)
Reminder
רוח סערה

אבל אז עוברים על לא תרצח ו...
בנוסף לזה,
בני אדם צריכים לדעת להתמודד עם המצב אליו הם נקלעו
חרקים לא צריכים לחשוב על זה אולי
תמיד 😌 (@)
נו נו
אז את חוסכת להם את זה 🤷♀️
לא הגיוני שאחשוב על ההיסטוריה,
על המשפחה,
על חיי החברה,
על מה-שזה-לא-יהיה של כל יצור חרקי שאחליט שהוא צריך למות כי אני מרגישה שהוא מאיים עליי בצורה כלשהי
חוץ מזה, הבא להורגך השכם להורגו
בדיוק כמו בני אדם
לא, אל תשווה את היצורים האלה לבני אדם
בשום אופן לא

זהו, את לא צריכה לחשוב על זה יותר מידי
כי אם זה מה שקורה,
את צריכה גם לחשוב על הרבה דברים אחרים
כמו על הביצה הזו שיכלה להפוך להיות אפרוח אם ואם
או על השניצל הזה שהוא בעצם חלק מיצור כלשהו שיכל עכשיו לנוח בחברת משפחתו
או על ועל ועל
יש גבול לכל דבר

נו נו
😌

נו נו
אני חוזרת על זה 🙄🤭

זה לא מנומס! ![]()
וזה לא בגללי 😌

זה עדיין לא מנומס ![]()
לא נכון 🥺

נקודה
בגלל...
אף אחד?
חן חן
באמת שאין לי מושג
את התחלת עם זה 🤭
בגלל זה זה לא אני 😌🥳
בהחלט 🤭
שיהיה גם לך ❤❤
אבל לשרשור שלי!
זה מסוכן![]()
![]()
🤭 ככה לקרוא הכל
זה לא היה בכוונה! 🥺

ליידי מאדם מיסלוחצים על CTRL ובו זמנית על [,]
זה קביל דרך המקלדת של המחשב
אין לי מושג איפה זה במקלדת של הפלא' 🤔
דרך הפלאפון עושים את זה על ידי אימוג'י מסוים שאני לא יודעת מהו
או על ידי הדרך של @פטל.


מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)