חבר זה מישהו שאכפת לו ממך ולך אכפת ממנו.
זה מישהו שאתה יכול לסמוך עליו והוא עליך.
זה מישהו שאתה מרגיש בנוח להיות פתוח וכנה איתו והוא איתך.
ובעיקר זה מישהו שהוא פשוט שם, ואתה שם בשבילו.
אין לי מישהו כזה בכלל.
אין לי קשר רציף עם אף אחד, אפילו לא כזה.
(לגבי צחי - הוא נחמד ובסה''כ נחמד לי להיפגש איתו, אבל בכנות אני עושה את זה בעיקר בשבילו, זו לא בדיוק חברות)
זה קשור לסוג הקשר.
יש כאלה שהיו חברים שלי לפני עשור ומאז בקושי דיברנו ואני מרגיש קשור אליהם ויכול לדבר איתם יותר מאשר עם אנשים שאני בקשר איתם ביומיום.
אבל מישהו שהוא חבר שלך בפועל, ובכל זאת אתם מדברים כמה דקות פעם בשבוע/חודש/חודשיים זה מראה על סוג הקשר.
ויתרתי 😌
לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע
וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי
לא הייתי מסוגלת בכלל לספר
אלוהים
הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.
(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)
דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.
אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.
