מברכת את כל עם ישראל בשלום משלו
או שלומה
מה שזה לא יהיה

לפעמים אני מרגישה רע לדבר עליו כשיש פה רווקימים (שירה מה עשית לי. עכשיו כל פעם שיש מילה מביכה אני אומרת אותה עם כי וזה כאילו הופך אותה לחמודה טבלתי מזיקה אבל לא בטוח שזה באמת עושה את זה, אלליי) אבל אולי אני אעשה טריגר שלום ואז לא תיכנסו מי שזה מפריע לו

בכל מקרה
זה כל כך מרגיע שיש מישהו שמוכן להיות איתך עד שתמותו
כאילו, לא משנה כמה נוראית את בעיני עצמך, בעיניי את מושלמת
זה מרגיע מרגיע מרגיע

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???