שיש לו פגם (?) ניכר, בלי לשאול אותי מה אני מחפשת, בלי לדבר על תכונות, בלי לדבר על סגנון דתי. כלום

ורוצים לשמוע מה הצחוקים? שהיא אמרה לי הבעלת דירה, שבשבת הבן שלה ראה אותי עם מכנסיים אז הוא ממש מתנגד לשידוך הזה והקטע שבשבת לא הייתי עם מכנסיים כי ליד גיסי אני הולכת הכי צנוע שרק יש. היתה לי חצאית ממש צנועה מעל

איזה טמטום
אז אמרתי לה בחיוך שאני עובדת את אלוקים ואני לא עובדת את החברה בה אני חיה, וכרגע זה המקום שלי וזה בסדר

אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי

...
די להיות פתטית

אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית

רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???