אבל עבדתי לאחרונה על פרוייקט גדול מסויים, (לא אפרט מאאוטינג)
והשקעתי בו עשרות שעות, והמון המון כסף.
ומסתבר שככל הנראה הוא ירד לטימיון.
לא יכולה לפרט מעבר, אבל מסוג הדברים שמכריחים אותי לרדת קצת למטה, לקחת נשימה עמוקה ולהתחיל לפרוח בדברים אחרים...
אז זהו שאין לי כ"כ כח להתחיל שוב לעבוד על משהו.
והתחושה הזאת של התסכול שאני לא מצליחה בשום דבר.
ב"ה שבהריון לא היה לי איך לפשל ולהרוס אותו.
מין תחושה כזאת שאני פשוט לא מצליחה וזהו.
אוף.
לאט לאט קמה, אז פרקתי עכשיו כדי שתרד לי עוד אבן מהלב.
וזהו, חוזרת בעז"ה להיות נחמדה יותר



