דינא דמלכותא היא סוגיה מורכבת, ומלאת הגבלות.

כמה וכמה מן ההגבלות אינן מתקיימות בנידון דנן.

ראשית- דינא דמלכותא היא רק כשהדין הוא שוויוני, והרי לערבים לא מפריעים לבנות.

שנית - ההגבלות כאן הן של הממשל הצבאי, ולא של המדינה, מה שמשנה את ההסתכלות.

שלישית - דינא דמלכותא צריך להיות דבר שניכר שהוא למען הסדר הטוב, ואמנם עצם זה שמפנים משהו שהוא בניגוד לחוק זה אכן למען הסדר הטוב, אבל החוק עצמו אין בו שום תועלת לסדר הטוב.

רביעית - דינא דמלכותא היא לא במצב של "אלם", דהיינו שכופים על אזרחים שלטון ללא רצונם, מה שרלוונטי כשהשלטון הוא צבאי ולא אזרחי.

חמישית, והחשובה מכל: דינא דמלכותא אינו יכול לנגוד את חוקי התורה, וכאן זה בניגוד מוחלט לחוקי התורה!!!

אציין, שכל הסיבות שמניתי, חוץ מהחמישית, אינן החלטיות, ובהחלט ניתן לפעמים למצוא שאינן חלות, אבל כאן זה מכלול, של כל בעיה אפשרית, ולכן מאוד לא סביר להחיל כאן דין זה למרות ולמרות ולמרות.

ומלבד זאת, אף אם כן נאמר שכאן כן יחול הדין למרות הבעיות הנ"ל, מסיבות שונות, דבר אחד הוא פשוט וברור, שהסיבה החמישית חיה, קיימת, נושמת ובועטת!!!

וכך הלא ידענו מאז ומקדם, מרבותינו, הרצי"ה, הרב ישראלי, ר' אברום שפירא, הרב ישראלי, ועוד, זכר כולם לברכה.

לפלא בעיני שפתאום מתחילים לפקפק בזה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....