את יודעת
את יודעת שלא באמת אכפת לך
את יודעת שזה לא משנה
ואז מה שאין לך איפה לעשות שבת?
ושהעולם שלך קרס?
ושהיית לבד בבית כל השבוע?
את יודעת שזה פשוט העלה את מה שהיה עמוק בפנים
ולא יצר שום דבר חדש
את יודעת את זה עמוק בפנים
מאז שאת בת תשע
את יודעת שאין מצב שתגידי את זה בקול
ושעד עכשיו אפילו לא כתבת על זה...
את יודעת
אבל את מתעלמת
כי להכיר בזה
ידרוש ממך יותר ממה שיש בך
להכיר בזה ידרוש ממך עבודה
ועבודה דורשת כח
וכח זה מצרך נדיר שאין לבזבז על זוטות כמו עתיד
עתיד
אני זוכרת שהאמנתי בו
זה לא היה מזמן שאמרתי לה שיהיה טוב
במטון שקול והגיוני
אני מתה לדעת מה עישנתי באותו היום
למה אין מצב לא הזיתי
חח עתיד
חלמתי על עתיד של קריירה
אבל אפילו אז לא העזתי לחשוב
על עתיד עם הדבר שאין לנקוב בשמו
אולי עם כלב
חתול אם אני עצלנית
אבל לעולם לא הדבר ההוא
החלום האסור
הדבר שיפרק אותי אם אעז
רק לנסות
רק להעלות על הדעת
אסור
אז אני עושה את מה שאני עושה הכי טוב
מכחישה
אבל אל תגלו
זה סוד
