רציתי לכתוב היום הרבה דברים גדוליםפסידונית

רציתי לכתוב את רשמת החלומות או מה שזה לא היה שהבטחתי

רציתי לכתוב יפור רק כדי לבדוק אם השריר הזה עוד עובד

רציתי מלא אב לבסוף רק בא לי לכתב שהיום סיימתי את הלימודים בתואר

הפרונטליים כלומר, יהיו עוד מבחנים וכזה והכל נגמר רק בדצמבר

אבל בכל זאת ססיימתי משהו

והייתי בערוץ בסמינר והייתי בו בשלבי ההכנה לתואר שזה היה שנה שמה של בגרויות ופסיכומטרי והייתי בו במהלך התואר בשנה הראשונה

והשנייה

והשלישית

ועכשיו מלאו שלוש וחצי שנים לתואר ואני זוכרת ימים של עבודות זמניות ושל בייביסיטרים ושל דירות ישנות ומעופשות וחדשות עם ריח של עץ ומכבסה ונשים שבאו ותקעו טריז אצלי בפנים ואחר כך הלכו ונשאר אצלי חור

ואני עדיין פה

את כמו ג'קט ג'ינס, את יודעתבוז
כמה שיותר עובר עלייך וכמה שאת יותר משתפשפת את יותר יפה ויותר איכותית
כן, אני אמנם לא סובלת את מי שאני עכשיו אבל את מי שהייתיפסידונית

אני מתעבת במידה כפולה מכופלת

כלומר אני כן משתפרת

אבל למה לתעבבוז
זה כמו שמישהו מטפס על הר במסלול הליכה ויתעב את מי שבמקום שהוא כבר עבר

היית צריכה לעבור שם כדי להיות מי שאת היום
את לא צריכה לתעב את הדרך שעברת ואת מה שתעברי
לא הדרך, סתם האופיפסידונית


האופי גם עבר כברת דרךבוז
בכל מקרה מה אני מקשקשת
אני גם לא סובלת את עצמי של פעם
איזו פדחנית יעאווילי
אבל את זכורה לי כמקסימה גם בעברכישוף כושלאחרונה
בס"ד

ובוודאי שבביצ
כמה שגיאות וועליהפסידונית

בגלל שאני רוצה להרגיש מקצועית אי אקרא לזה פראפזיות מסוג השמטת אותיות שורש

שאלו שגיאות נוראיות שאף אחד לא עושה אותן

מקסימום השמטת אותיות פונקציה

אבל פה זאת לא אני אלא המקלדת

 

רק מה זה טריז לא הבנתייהיה בסדר....
בעיקר השמטת ריח של ביוב שעולה על גדותיו בבית ישןבוז
פסידונית

לאיזה מהם את מתכוונת!

השמטתי המון המון דברים

היסטוריה שלמה קפצה לי החוצה מהמוח

הגיוניבוז
איך אפשר בכלל לדחוס חיים לתוך משפט
למה?אנונימי (פותח)

פשוט למה?

אני אוהבת איך אחרי שנים אפשר לומר הכל כי לא אכפתסלט

לקרוא את השרשורים פה זורק אותי אחורה כמו כף הקלע

 

וכל כך הרבה דברים שלא אמרתי

לא הייתי מסוגלת בכלל לספר

 

אלוהים 

 

הלוואי והייתי יכולה להראות לשרה כמה טוב יכול להיות.

האם יהיה מקום שלא כואב לי להיות בואנונימי (פותח)
אני לא אוהבת לחשוב על עצמי בתור בנאדם אומללסלט
אני חושבת שאני חזקה והכל. לא פיזית, כמובן.
אבל יש משהו שקצת שובר אותי כשאני צריכה להראות את כל החרא שאני עוברת לאנשים מבחוץ.

אפילו להכניס מנקה הביתה שתראה את כל הבלאגן קשה לי
אני חושבתסלט
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ג באדר תשפ"ב 20:27
...
די להיות פתטית
אני לומדת לאהוב.פסידונית
אני יודעת עכשיו איך זה כשמישהו אוהב אותך בכל הכוח
אני יודעת איך זה קורה לאחרים
אני חושבת שאני מתחילה לדעת איך זה לאהוב בעצמך.
אהבה זה כשמישהו רואה אותך, זה כל הסיפור.
מכיר את השומה על הכתף, יודע מה את אוהבת לאכול, ממה את מפחדת ואיפה את מרגישה אשמה עד מוות.
אהבה זה לראות
ומשהו בנפש שלי התרחב ואני מסוגלת ליותר ואני באמת אוהבת עכשיו, גם אם לא רומנטית
וכמו שדניאל אומר זאת ספירלהפסידונית
ואני מטפסת בה בגאון
זה יפהפהסלט
בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך
טוב את צודקתפסידוניתאחרונה
אהבה זה לרצות לראות
מתגעגעת לחור תחת הזהסלט
רק פה יכולתי באמת לספר ולהרגיש כאילו לאנשים אכפת
להיות מפורסמת זה נחמד חלקית בלבד
לאף אחד לא באמת אכפת ממך
ואני שוב לבד אבל מוקפת באנשים

ויש את הפחד החדש הזה מלהיפתח בפני אנשים חדשים, שמא גם אותם אצטרך לעזוב בפתאומיות כי הם לא באים למר כלפון טוב בעין

את לא צריכה לעזוב אף אחד כי הוא לא בא טוב בעין של אף אחדפסידונית

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

זאת היתה הסיבהסלט
הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל
את לא צריכה את עמותת הילל.פסידונית
זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש
אני מפחדת מזה ממש מירי. רועדת מפחדסלט
אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה
אני האחרונה שיהיו לה תשובות לזה האמתפסידונית
אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה
האמת את צודקת לגמריסלט
יהיה בסדר.פסידונית
אני רוצה להגיד לך עוד משהופסידונית

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

זה ברורסלט
אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה
זאת ירושליםפסידוניתאחרונה
אז זה נקרא אונס סדרתי?אנונימי (פותח)
ככה קוראים לזה?

מה אני עושה? מה אני עושה???

אולי יעניין אותך