שמחתי לעזור.

אני לא חושבת שזה פסיכולוגי האמת, אני חושבת שבאמת כואב לה, אבל כי היא לא שומרת על עצמה ולא כי יש לה בעיה בגב

היא מזלזלת בכל מה שאני אומרת

אין לי נסיון דייטים עשיר מספיק

סתם

אגב טיפ לדייטים
החיים בחיים אל תגיד לאף אישה שהיא שמנה, או השמינה, או שומנית, או שהיא צריכה לעשות דיאטה
הייתי בטוחה שזה מובן מאליו וגיליתי שלהרבה אנשים זה לא ידוע בכלל
אז הנה לך
עכשיו אתה יודע

טיפ נוסף:
גם אם היא אומרת על עצמה אל תסכים איתה.

תגיד לה שהיא יפה בכל מצב לא משנה מה
או כמו ששלום אומר, אוף עם הדיאטה שלך, עכשיו יהיה לי פחות שרהל'ה

אז אני אומרת לו שזה לא פחות זה פשוט מרוכז

גם היא ממש דוחקת "נכון? נכון??" אל תסכים.

אם האישה מרגישה שבעלה אוהב אותה ואומר לה וואו על כל דבר שהיא שמה, היא לא תרגיש צורך לשאול כל הזמן האם הוא חושב שהיא שמנה

אשמור את השרשור ואראה לבעלי

אני פשוט אקח את שלום לעשות הרצאות איך להיות בעל טוב

אני תמיד מרגישה איתו הכי יפה בעולם, גם כשאני עייפה ומסריחה
אני יכולה להרגיש מה הוא מרגיש כלפיי דרך המבטים שלו, הוא לא צריך להגיד כלום
מלא דברים כאלו
שאי אפשר באמת לספר
אבל הם קיימים
ובקרוב גם אצלך

זה מדהים

שהיא יפה כמו אבישג השומנית.

סתם, ברור שזה מובן מאליו.

 

כמו כן, הזכרת לי - דייטים - לקראת נישואין וזוגיות

בכסא לכיתה כי לא יכלתי לדרוך
ואז המורה אמר לה "וואו את ממש חזקה כל הכבוד"
מכך הסקתי שהוא אמר שאני שמנה
וכתוצאה נעלבתי
חחח

אבל כל ילדה קטנה שסוחבת מישהי מבוגרת יחמיאו לה על חוזק
גם אם המבוגר רזה

זה מה שרצית🤷‍♀️

בעיה שלה

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה