שהבנות יגידו מה הן מצפות שהוא יעשה (וכשהן מדברות אליו: אתה)...

לא מה הן עושות...

ודו"ק.

בפירוש מי עשה לה אותו בשם שלו... ("חברה שלי") 

כשאני חושב על זה אולי כדאי לבקש ממנה להגיד ככה בפירוש לפני שיהיה צריך לומר לה תוך כדי שהיא משתפת משהו בסערת רגשות.

ישנה בעיה, שאם הוא יגיב "וואי, כמה לא בסדר" וכדו', יהא לזה דין לשה"ר שהוא אומר לה.

(כך נפסק בח"ח)

ויצטרך להזהר להביע רק רגשות הכלה כלפיה ("וואי, כמה קשה, אני ממש מבין אותך") ולא הבעת דעה על הנעשה.

אני בדר"כ לא עונה שמשהי בדייט (וסתם באופן כללי) מספרת משהו שאני לא רוצה לשמוע... ממשיכים את השיחה ולא עושים מזה עניין.

אני לא מחפש להיות מי שנותן תעודת כשרות לבת הזוג ולכן אני לא רואה את ענייני בזה, זה קשור אליה, לא אלי.

אני יכול לשדר לה מה נעים לי לשמוע ומה פחות.. הכל בתאקט בחיוך, באהבה ורצון טוב.

כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו

ולא יאסור את המותר

מה המטרה של התוכחה?

שהבית יהיה יותר עם יראת שמיים. להרבות יראת שמיים בביתך בודאי שזה דבר מבורך ומחוייב.

אך אם תעיר לה, היא לא תשמע אליך, כי זה נושא סופר רגיש. זה דבר שלה מול עצמה - 

כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע – ויקישיבה

ראיתי אנשים שלא בקיאים בהלכות לשון הרע עוצרים שיחה מחוסר הבנה מה זה לשון הרע...

תתנהג לפי איך שאתה מרגיש את האדם שמולך...!!!!!

מה את עושה שחברה טובה אומרת לך לשון הרע? זה לא דבר פשוט. זה קשה.

התנהלות מול רגישות לחבר ורגישות לערכים.

בהתחלה זה להראות פנים כאילו משהו כאן לא מוצא חן בעיניי ולא מסתדר לי ולא נעים לי...

(כמו מבוכה קצת כזה...)

ואז בעדינות כזה "רגע רגע חכי, יש מצב זה לשון הרע..."

לפעמים כבר נזרק הלשון הרע ואז זה באסה של החיים...

וזה פשוט ליידע שהיה כאן לשון הרע ולהבא כדאי שניזהר 

אני באופן אישי מנסה להמשיך בלי להעיר בכלל אלא אם אני מרגיש ממש פתוח עם הבנאדם וגם אז זה לא נראה לי שייך.

אם אני יודע שהוא רוצה שאני יעיר לו אז בטח שאני יעשה זאת אבל בדר"כ זה לא המצב במודע באותו רגע..

באמת יש אנשים שהשיח מובנה על דברים לא כ"כ גבוהים וזה קורה יותר ואני לא אוהב לדבר איתם כ"כ.

אם מישהו מספר לידך, ולא נעים לך לשמוע, אתה יכול להביע סלידה, להתעלם בדרך שמבהירה שלא קיבלת וכו'.

לא חייב להשתיק את המדבר, במקרים שאי אפשר או שזה פוגע.

וכשזה בא מתוך פריקה, היום שמעתי ממגיד שיעור בחפץ חיים, שזה תלוי בעיקר בכוונת המספר.

"אוי כמה פלוני אדם רע שעשה לי עוול", זה לשון הרע.

"אוי כמה נפגעתי מפלוני שעשה לי עוול", זה נכנס תחת הרעיון של לפרוק.

וכמובן שיש עוד תנאים, אני לא מונח מספיק בסוגיה.

בעיקרון אתה יכול לשאול פוסק ולמצוא פתרון יותר יצירתי מלהשתיק את הדובר.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.