הולכים לישון עם מצב טיסה

חוסך גם את הקטע המציק של הקרינה

חלק מהדברים היו חשובים.

מה מציק בקרינה? 🙄

תשמע

יכול להיות שזה ישתנה שאהיה אדם מבוגר עם אחריויות (איך לעזאזל כותבים)

אבל בינתיים ממש מפריע לי הקטע שאדם צריך להיות זמין 24/7

זה לא אמור להיות ככה

ככה העולם היום.

בא לי חופש בסיני בלי להיות זמין לאף אחד.

you did it once

you can do it again

מן הסתם אין לך כרגע מספיק משאבים לזה 

אבל יש לך משהו לשאוף אליו ולחכות לו, וזה גם טוב, נראה לי

מי יודע לעוד כמה זמן.

אחח

בניתי הרבה על החופש הזה

כלומר, הסיכוי היותר גדול הוא שהמצרים לא יאפשרו לישראלים להיכנס.

 

ממילא לא הייתי יורד עכשיו. סיני מבחינתי זה רק בחורף.

טוב בוטל

אפשר להגיב?

בסוף לא ישנתי בכלל.

כולנו ערים?
תישן במהלך היום?
תישן יותר טוב כי תהיה יותר עייף?

שלא יקראו לי בסוף מנחם או נחום או משהו כזה.

 

ונראה לי שאלך לישון מוקדם, למרות ששבוע שעבר זה התברר כטעות חמורה.

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה