אגב, להלן שיחה טכנית

אגב 2, זה באמת מצער.

גם בטלפון.

נו

די

נו

טוב

 

ניכר שאת לא אוהבת להתכתב בפורום.

את יודעת אתמול לא עבד לי בלילה האתר סדרות

 

שגיאה חדשה

אין לי כלום לראות וזה מחרפן

שרלוק

חליפות

המנטליסט

עמק הסיליקון

צ'רנוביל

דרקולה

 

השאר בטח לא יעניינו

חני גם התחילה המנטליסט כי חפרתי לה שתראה אותו
זאת הסדרה היחידה שהצלחתי לראות עד הסוף.
ולא היה פרק אחד שרואים אותו מתקלח או מחליף בגדים, או אפילו מצחצח שיניים, משהו! זה חרפן לי את האוסידי שאין לי

כל השאר לא מעניינים כי זה מדעי יותר?

המלצתי לך כי זה קשור לתכנות.

העונות הראשונות מצחיקות (הומור נונסנס בעיקר).

אבל היא לא נקייה. ובמחשבה שנייה אני חוזר בי מההמלצה.

 

השאר מדעי/היסטורי או סתם לא מוצלח בעיניי.

אז ננסה עמק הסיליקון היום, תודה

מה לגבי mind hunter? ראית אותו?
כי אני בטוח המלצתי, אבל מה ענית אין לי מושג

טוב יש לי בשורות טובות בשבילך
יש לך סדרה מהממת
לך תהנה

כי יוצאת עונה שלישית
זה על רוצחים סדרתיים פסיכופתיים
יאמי

ראית הרשימה השחורה? יש שם גם פסיכופתיים.

הרגשתי כל הזמן שהזקן הרוסי השמן מתחיל איתה וזה עצבן אותי

הוא לא רוסי

 

זה די ארוך זה כן.

ואני לא אהבתי שהוא מתחיל איתה

מה הסיפור שלו? מה הוא רוצה ממנה?

מאד מסתורי

אוף.
הולכת לוויקוש

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה