אני תורנית מאד אבל לא חרדית  (ומעניין איך אפשר לדעת לפי הכתיבה?)

עזבי...

אני זה סיפור אחר

כאן זה ככה

בעולם האמיתי יש אנשים רגילים שחושבים ויודעים שהם רגילים

את המטרה לבוא דווקא עם החצאיות הגבוליות.

את יכולה לבוא פעם ככה ופעם ככה אם זה באמת מה שהארון שלך מכיל.

ומי שפוגש אותך יודע שזה מה את לובשת...

אז כן הייתי חושבת שחצאיות גבוליות זה פחות תורנית 

גם אם הייתי גבר הייתי מודע לזה שהרבה תלוי באישה מבחינת צניעות וכמה שיותר יותר טוב להוסיף צניעות וקדושה

אבל גבולי נשמע פעם לפי ההלכה ופעם לא לפי ההלכה...

ולק ג'ל בעיניי יכול לגרום לבחור להסתכל, אני אישית לא ישים בלי נדר...

ומאמינה שזה גם מה שבחור תורני יחשוב...

אבל כמובן שיש כאלה שלא אכפת להם...

התכוונתי בכללי ללק...

(כמובן לא שקוף או משהו לא בולט )

איפור מוגזם- לא

לבוש מוגזם ומושך מדיי- גם לא...

לא אמרתי לא להיות יפים

אפשר להראות מכובדים ואסתטיים, פחות פשוט מושכים את העין...

אבל הגישה שלי קצת קיצונית בנושא

מבחינתי אם היה אפשר, הייתי מעדיפה שנשים ילכו עם רעלה חח

כי דיי למה היופי של האישה צריך להיות לכל עובר ושב, זה מרגיש לי כל כך ... בעע....

אישה היא לבעלה בלבד...

אבל זה פשוט לא מקובל, אז לא.

פשוט להיות צנועים כמה שאפשר וזהו. וכמה שפחות למשוך תשומת לב....

אחותי גם כזאת...

היא גם חושבת שאני קצת קיצונית (שבעיניי זאת ההלכה וזה דרך התורה)

וגם לה חשוב שמירת נגיעה וכו'... 

אז באמת אין סיבה שתרגישי רע בגלל זה. מי שאת מחפשת כנראה יהיה לפחות בסדר עם זה.

שנראה לי שגם בחורות תורניות פוסלות אותי וגם כאלו שקצת פחות (טוב, אני מראש לא מחפש מישהי שהיא לייטית לגמרי, אבל ממה שכתבת אני בטוח שאת מבינה על מה אני מדבר...) - פוסלות. וזה מצחיק כי זה נראה שכל אחת פוסלת בדיוק מהכיוון ההפוך של האחרת. 

אלא אם גם מכאן וגם מכאן פוסלות על בסיס משהו אחר לחלוטין שמשותף. שאלה. לא יצא לי הרבה לשאול בנות למה לא רוצות/פוסלות. כבר לא רואה בזה משהו ששווה להשקיע בו, ו/או לרצות בו (כלומר, לדעת למה פוסלים/לא רוצים אותך).

אז מאחל לך המון בהצלחה אחות! בעזרת השם תמצאי אותו מהר מאוד. 

השאלה איפה את מוצאת את עצמך

וגם מה הם בחירותייך בסופו של יום

אני מאמינה שאדם צריך לבחור, גם אם הוא מרגיש נוח בשני המקומות

אם תבחרי יהיה לך יותר קל בדייטים

ומנגד, את יכולה להמשיך בכיוון הזה עד שיגיע בחור שהוא גם כמוך....

יש אנשים שהם מאוד סגורים על המקום שלהם ועדיין לא מוצאים את הזיווג אז לא בהכרח שזה קשור...

בהצלחה רבה!  

התכוונתי שאם את לא פה ולא פה, אז זה אומר שעדיין לא בחרת בעצם...

אלא אם כן מבחינתך הבחירה שלך זה להיות באמצע...

לרוב זה לא יפריע. וטוב שהיא שומרת על ראש פתוח בקשר לישיבות.

אבל באופן כללי ברוב הישיבות שהן לא הר המור, מרכז, בית-אל וכו' אז זה יסתדר. אין סיבה להצטמצם מהסיבה הזו לגוש.

אני לא תורני ולא דוס אבל מקפיד על כמה דברים: שמירת נגיעה, מכנסיים ארוכים ולא ללבוש גופייה.
מה כוונתך "חלקן גבוליות מבחינת אורך"?
יצאתי פעם עם משהי שהגדירה את עצמה דוסית אבל לבשה חצאית שהיא נחשבת קצרה לכל הדעות.

תמיד יש באמצע.
את מגדירה את עצמך כתורנית? מה את מחפשת תורני או דת"ל? 

אני חושב שבמקום לחפש לפי הגדרה, עדיף לחפש מישהו שמתאים לדרך חיים שלך (מנהגים, לבוש, תפילות, וכו') ושאת תתאימי לו. 
עזבי את ההגדרות המסובכות.
 

איפה את מחפשת?

לאירועים, ערבים, שבתות וכו' הולכת?

יש לא מעט שהכירו באירועים כאלה או בעזרת אנשים שהכירו שם.

כאחד שנמצא יותר מהצד של בית אל וכו', אז הצד השני של השוק כנראה יותר מגוון.

יש הרבה מאוד בחורים שהם באמצע. האמצע הוא מקום מאוד רחב, כך שבאמת קצת קשה למצוא מישהו שהוא בדיוק באותו מקום כמוך, אבל את יכולה להסתדר גם עם מישהו שהוא קצת יותר או קצת פחות, כך שיש לך מספיק אופציות. 

כתבת שאת הולכת לפעמים עם חצאיות גבוליות. זה כן יכול להשפיע על ההחלטה של הבחור. כמו שאת בוחנת האם הבחור שומר על העיניים שלו, כי זה משהו מרכזי מעבודת ה' שלו וזה מלמד עליו דברים. כך גם בחורים שמים לב למידת הצניעות של הבחורה, כי זה משהו מרכזי מעבודת ה' שלה וזה מלמד עליה דברים. נכון שצניעות זה לא רק בלבוש, אלא זה גם מידה נפשית, אבל זה מתבטא גם בלבוש, ולגיטימי שיש כאלה שזה יפריע להם. 

אם את יוצאת עם בחור יותר תורני. אני ממליץ לך לבוא בפגישה הראשונה והשנייה עם חצאית קצת יותר צנועה, שזה די קרוב למה שאת הולכת רק טיפה יותר. את לא צריכה לרמות את הבחור, הוא צריך לדעת איך את רגילה ללכת, ובאמת תלכי איך שאת רגילה בהמשך הקשר (וגם בהתחלה עם משהו שהוא די קרוב). אבל את לא צריכה לדחוף לו את זה לתוך הפנים על הפגישה הראשונה (סליחה על הבוטות אבל באמת מראה חיצוני הוא מאוד בולט). כי את לא רוצה שהדבר הראשון שהוא יראה בך זה את הגבוליות של החצאית, וכך ישר זה יתפוס אצלו מקום יותר גדול ממה שזה באמת, כי יש משקל לרושם ראשוני. וזה יכול להשפיע גם על איך שהוא יקלוט את האישיות שלך. הרי שמים לב להופעה החיצונית הרבה לפני שמכירים את הפנימיות. אולי אם הוא יראה בשתי הפגישות הראשונות מי את, ורק אז תראי לו גם את הלבוש הגבולי, אז זה יתפוס מקום פחות גדול אצלו, והוא יוכל לשכלל את זה ביחד עם עוד דברים שהוא ראה בך, והוא יהיה יותר פתוח לקבל את זה בגלל מעלות אחרות שיש לך. אולי הוא יראה שיש לך מידה נפשית של צניעות, ואז הוא יהיה יותר פתוח לקבל את הגבוליות של צניעות הלבוש, כי הוא יעריך את מידת הצניעות שיש לך.

כולה לא לצאת.. השימוש במילה לפסול נותנת לזה קונטצייה ממש שלילית שלא קשורה לעצם העניין.

לא יהיה כיף לך עם בחור שצריך 'להכיל' אותך. יהיה לך כיף עם בחור שיהיה ב'ראש' שלך..

ואם את חושבת שאת ייחודית - זכית.

אם את אכן גם וגם את צריכה משהו שהוא גם וגם, לא?

מישהו כזה גם ממש יתלהב עם רושם ראשוני כזה, לא?

פוסלים ישר על דברים שלא אומרים שום דבר על האדם. 
תתנחמי שיש כאלה שנפסלים מסיבות טיפשיות יותר.

אם תורנים לא מקבלים אותך בגלל שני הדברים האלה תעזבי אותם. הפסד שלהם.
אני התכוונתי על דברים מהעבר שלא אומרים שום דבר על האדם. 
לדוגמא, עשה שירות לאומי.

אולי הייתי צריך ללחוץ להתגייס או לפחות להתנדב בצבא?
כי זה פוגע מאוד בכל הנושא של היכרויות. 

בהכללה גסה, יש הרבה יותר בנות על קו התפר מאשר בנים.

יש לבנים נטיה להיות דיכוטומיים יותר, לעומת בנות שמסוגלות להכיל מורכבויות.  וזה יוצר מצב נורא מתסכל שיש הרבה בנות שלא מוצאות עצמן באף אחד מהקצוות...

בכל אופן יקירה, אל יאוש.

יש גם כאלה שמתאימים בול למקום שלך.

הם לא רבים.

צריך לחפש בנרות.

אבל

"אני יודעת שישנו ודאי...."

# רק אומר -

לא חייבים להיות בקו התפר כדי להכיל מורכבויות. אפשר להיות עם עמדה ברורה ומוצקה ולדעת מצויין להכיל מורכבויות. להיפך, זאת הכלת מורכבויות ברמה הכי גבוהה שיש.

לא משנה כמה רגש יש לך - אתה צריך להשליט את השכל עליו (באופן שונה ויש עוד מה לדבר על זה ואכמ"ל).

לכן בסופו של דבר כולנו מחוייבים להתנהל ברמה הכוללת ע"פ השכל.

בצורה שונה כמו שציינתי. לכן אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה לומר..

הדיבורים על תפקידים הם דברים מאוד כוללנים ועדינים וקשה לעמוד עליהם ובמיוחד קשה להסיק מסקנות פרקטיות או הלך רוח. 

איזו נקודה אתה חושב שחשוב להדגיש בהקשר לנידון דידן?

אני אתן זוית אחת. אבל זה באמת נושא גדול.

הנקודה היא שיש שני צדדים- מצוי, ורצוי. והאמת ששניהם רצויים, רק שהמצוי רצוי זמנית, עכשיו, והרצוי הוא רצוי נצחי שיופיע בעתיד.
הרגש מחובר לעולם המצוי, העכשוי. וזה בהחלט גם רצוי- אנחנו שמחים במציאות הנוכחית.
אבל אם אנחנו רוצים להכווין את החיים לעבר רצוי שלם ונצחי- צריך את השכל.
למה זה ככה? זה כבר דרכי ההנהגה האלוקית.. רגש שייך יותר לעוה''ז, כי רגש לא קיים בלי זולת. אין מה להרגיש כשאין מציאות מלבדי.
לעומת זאת השכל שייך יותר לאמת אלוקית, הוא לא תלוי בעולם- הוא לפני העולם. 'והחכמה מאין תמצא'- 'אין'. חכמה זה יש מאין. העולם נברא בחכמה- 'בראשית' מתרגם התרגום ירושלמי 'בחוכמתא'. (ויש עוד מה לעיין, גם בענין האות יו''ד שכנגד החכמה- הרב קוק אומר בריש מילין שאות יו''ד היא ההעברה מהאפסיות אל היש, כלומר שוב- השתלשלות המציאות יש מאין)

בקיצור. השכל הוא בדרגה יותר גבוהה מהרגש, מכוון כנגד הנשמה, לעומת הרגש ששייך לעולם הנפש והמידות ('הנפש המתעוררת' בלשון הרמב''ם). ה' קבע שזה מה שינהיג את החיים, ידחוף אותם קדימה, יוציא הכל מהכח אל הפועל. אמנם הוא לא עושה את זה לבד- הרגש עוזר לו בהנהגה הזאת. הרגש באמת מאוד חשוב, אסור לזלזל בו.

יש עוד המון מה להרחיב בכל אופן, רמזתי ממש בראשי פרקים. זה נושא מעניין (ולדעתי גם חשוב). אך לא רוצה לנצל''ש יותר מדי

יש לך מבחן ממש חשוב בסמסטר ובא לך לזרוק את כל הספרים של החומר לפח.

את לא תעשי את זה.. למה? כי את לא נותנת לרגשות לנהל אותך. את נותנת לשכל לנהל אותך בחיים.

וככה בכל דבר בחיים..

אלא משתמשים במערכת מושגים שונה אז לא נראה לי שיש טעם להמשיך לדון בזה.

מסכים שזה לא הרגש הכי נעלה ופנימי לזורק ספרי לימוד לפח.

וגם אני מסכים שאינטואציה זה דבר חשוב שמתנהלים דרכו בחיים.

מה אומר המושג 'להשליט את השכל על הרגש'? - אולי בפעם אחרת..

אולי זה שכל דבר חשוב ורציני צריך לעבור ביקורת של השכל לכל הפחות.

מהיכרותי עם עולם הגברים (החרדיים, אולי בד"ל זה שונה?) אין אמצע. יש בחורים מאד דוסים, תורניים, צול"ים או בחורים שיצאו לעולם הגדול ואז הם פתוחים בצורה מגעילה.

לעומת בנות שיכולות להיות יראות שמים, צנועות וחסודות  אבל מאד מעורות בחיי  העוה"ז.

(ואיזה שם רע הוצאתי עכשיו למגזר שלי    )

מי שנמצא בכולל הוא סוג א'...

לבנות אין את הדרישה הזאת, ולכן החיים שלהם פחות שחור לבן. יש להן יותר אפיקים לאן להתפתח.

שבחורות מסוגלות להיות בתוך העולם הזה ולא להיסחף כל כך כמו גברים. המפגש עם העולם הזה לא מבלבל אותן באותה רמה שהוא מבלבל בחורים. 

זה בדיוק מה שיוצר את המציאות הבלתי אפשרית ש@קל"ת תיארה.

בחורה שלא נמצאת באף קצה לא מוצאת את עצמה. (או יותר נכון את החצי המשלים שלה).

אישית יכולה לשתף שהבחורים הדוסים תמיד פוסלים אותי על פתיחות יתר,

ואת הבחורים הפתוחים אני פוסלת 

צריך לברור אותם בפינצטה.

אתה מדבר על רמה תורנית? (שונאת ת'מושג הזה, מעדיפה לכנות זאת סגנון חיים)

באים כמו משני צידי מתרס. בוחנים אם זה עונה להגדרות ולצרכים שלי, וכשזה לא אז נפרדים.

אבל... עם השנים והנסיון אצלי על כל פנים התפתחה כן גישה יותר מכילה, יותר באה לפגוש ופחות לבדוק.

הקושי שלך לא הופך אותך למורכבת.

מה הייתי בודקת איתך?

עד כמה הבחור שאת מחפשת קיים במציאות.
לפעמים יש איזו תכונה שרוצים
ברזולוציה מאד מדוייקת, בפינסטה

והמחשבה היא שבסוף יהיה בחור שיהיה לו בול את האיזון הזה בין תורני לפתוח.

מה זה בשבילך תורני?

ומה זה פתוח?

מה עושה בחור תורני?

מה עושה  / לא עושה בחור פתוח?

עוד אופציה, שיש תכונות שאת רוצה
שהן לכאורה סותרות.
לדוג',

אני רוצה עמוק

וגם קליל

או זורם ומסודר

וכדו'.

האם את יודעת למפרע לומר איזו נקודה הפריעה לבחור? אולי הצלחת לשים לב תוך כדי שיחה כבר שזה מפריע לו?

לאור הניסיון שלך, אולי כדאי לתפוס את הרגע הזה כדי לפתוח יותר לעומק את הדיון, ובזה להבין באמת אחד את השני, הן מצדך אותו והן מצידו אותך.

בהצלחה, ושתבשרי אותנו בשורות טובות

תאמיני לי שיש גיוון ענק ברמה התורנית של בחורים. באמת שאני מכיר כל כך הרבה בחורים ברמות שונות מבחינה תורנית, מהבחורים הכי דוסים עד הכי פתוחים, והרבה הם גם וגם במינונים שונים. באמת שלא חסר. את פשוט לא נמצאת בתוך העולם של הבנים, אז את פחות מכירה.

אולי יותר קשה לך למצוא אותם, כי הם פחות עונים על הגדרות כאלה ואחרות. הם לא בהכרח מתאימים לסטיגמה של הישיבה שהם למדו בה, או של החברה שהם גדלו בה. 

אני גם מכיר את הבעיה שלך מהצד של הבנים. יש גם בנים שהם לא ממש מוגדרים, הם מצד אחד חזקים מבחינה דתית מצד שני פתוחים, והם גם צריכים להתאמץ כדי למצוא מישהי שתהיה מתאימה להם. לא בגלל שחסר בנות שמתאימות להם, אלא בגלל שקשה להגדיר בדיוק את הרמה התורנית שאתה מחפש, הם גם יוצאים לפעמים עם כאלה שיותר חזקות וכאלה שפחות, עד שהם מוצאים מישהי שתתאים להם, שיהיה לה את האיזון שהם מחפשים.

אם לא אכפת לך אשמח לכמה דוגמות...

אני מניחה שזו בעיקר הודעה של פריקה

אבל שתדעי שהם קיימים לגמרי 

פשוט צריך לחפש אותם במקומות הנכונים  ( שלחתי לך כמה רעיונות לחיפוש בפרטי) 

מחכים לשמוע טוב 

באופן גורף ולא אישי -
כנראה שאת בעצמך תפסלי אותם כי הם דוסים ממך\ פחות דוסים ממך בדיוק בדברים שחשובים לך שיהיו כמוך.
 

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

בכאלה נושאים.

כמו שלא אבקש מבעלי להתפלל במניין או לקבוע עיתים לתורה, אם זה חשוב, מתחתנים עם מישהו כזה וגם אז - תמיד יש שינויים.

אבל לבקש משהו שהוא בתחום היחסים של בן הזוג ואלוקים ולא בין בני הזוג עצמם, לא לגיטימי.

ולהגיד לאישה "את יותר יפה כשאת צנועה" זאת מניפולציה לכל דבר, ההפך גם לגיטימי להגיד? את יותר יפה כשאת חשופה?

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

יכול להיות שזה נושא ששווה לבחון אם יש הסכמה לגביו.

בכל מקרה, נראה לי שהניסוח שלי היה לא מובן.

אני דיברתי על אלו מצוות חשוב לנו להחמיר בהם ואלו אנחנו הולכים בעיקר הדין, לדעתי טוב שתהיה התאמה בין הדברים, לא חושב שחובה אבל זה מועיל.

אני אשלח לך פה קישור נחמד לשיעור של מורי ורבי בעניין של מנהג אישה אחרי בעלה. https://www.youtube.com/live/jMKZ9uJzqfo?si=4J8K4ipH37EIAKvW

אתה צריך שאשתך תסכים איתך בזה, לא שאני אסכים איתך ולכן דעתי לא משנה כהוא זה.

אם מעניין אותך, יש תשובה בנושא של הרב חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב שבו הוא מקשר בין מחלוקת הראשונים אם עוברים למקום הבעל או מקום האישה לאלו מנהגים מתקבלים אחרי החתונה.

כדי להסביר את הדין

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

ולא לראות בזה איזושהי אדישות כלפי קיום ההלכה.

1. חם מאוד

2. יש מי שמתיר (אם מדובר על הגבולות האלה)

3. היא נמצאת בסביבה X שבה כולן ככה

4. יש לה התמודדות מסוימת עם ענייני צניעות (אולי כמו לכל הבנות?)

5. אולי היא חושבת שזה בגבולות התקניים, או שהיא קצת מנסה לשכנע את עצמה ככה.

   אם זה מטריד אותך אז כדאי לנסות לבחון את היחס שלה להלכה דרך נושאים אחרים, אבל שרוולים לפה ולשם לקחת בעירבון מוגבל.

   אשריך שהנאמנות להלכה כ"כ חשובה לך!

אם אתה בוחר לחתוך - תחתוך

אם אתה בוחר להמשיך ומתי שתגיעו לפתיחות מספקת לפתוח את הנושא - גם מעולה.

אף אחד, חוץ ממך - לא יוכל להחליט על נושאים ערכיים שחשובים לך.

אפילו אם עולם הערכים שלך זה להקשיב לרב פלוני או אלמוני ולעשות מה שהוא יגיד לך - זה עולם הערכים שלך. זאת בחירה שלך.

בעיני, השאלה שלך עוסקת בענייני ערכים ולא בשידוכים

לכן, תברר טוב את הערכים שלך ותחזור אל עצמך עם תשובה.

אי אפשר לשחק עם ענייני הצניעות.

עם ישראל מצווה להישמר במיוחד בענייני הצניעות יותר משאר העמים.

אני באמת חושב שצריך למצוא דרך לגרום לכך שיתלבשו בצניעות בדרך ראויה שאינה מעליבה.

והכי חשוב - לדעת כי כל מה שכתוב בתורה זה האמת.

במסכת אבות מסבירים לנו כיצד לפעול בעולם הזה בצורה נכונה ע"פ התורה וההלכה.

בקצרה- ייתכן שלפי ההלכות שהיא מכיר/נוהגת - זה אחלה

ויכול להיות שהיא מאוד מחויבת להלכה (ובנושא שרוול זו הלכה שהיא מכירה)

ואז השאלה האם זה תרחיש שסבבה לך?

אם כן, אז אפשר פשוט לדבר איתה בכללי על מחויבות להלכה, איך היא רואה את עצמה, איך אתה רואה את עצמך וכו.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות