אני תורנית מאד אבל לא חרדית  (ומעניין איך אפשר לדעת לפי הכתיבה?)

עזבי...

אני זה סיפור אחר

כאן זה ככה

בעולם האמיתי יש אנשים רגילים שחושבים ויודעים שהם רגילים

את המטרה לבוא דווקא עם החצאיות הגבוליות.

את יכולה לבוא פעם ככה ופעם ככה אם זה באמת מה שהארון שלך מכיל.

ומי שפוגש אותך יודע שזה מה את לובשת...

אז כן הייתי חושבת שחצאיות גבוליות זה פחות תורנית 

גם אם הייתי גבר הייתי מודע לזה שהרבה תלוי באישה מבחינת צניעות וכמה שיותר יותר טוב להוסיף צניעות וקדושה

אבל גבולי נשמע פעם לפי ההלכה ופעם לא לפי ההלכה...

ולק ג'ל בעיניי יכול לגרום לבחור להסתכל, אני אישית לא ישים בלי נדר...

ומאמינה שזה גם מה שבחור תורני יחשוב...

אבל כמובן שיש כאלה שלא אכפת להם...

התכוונתי בכללי ללק...

(כמובן לא שקוף או משהו לא בולט )

איפור מוגזם- לא

לבוש מוגזם ומושך מדיי- גם לא...

לא אמרתי לא להיות יפים

אפשר להראות מכובדים ואסתטיים, פחות פשוט מושכים את העין...

אבל הגישה שלי קצת קיצונית בנושא

מבחינתי אם היה אפשר, הייתי מעדיפה שנשים ילכו עם רעלה חח

כי דיי למה היופי של האישה צריך להיות לכל עובר ושב, זה מרגיש לי כל כך ... בעע....

אישה היא לבעלה בלבד...

אבל זה פשוט לא מקובל, אז לא.

פשוט להיות צנועים כמה שאפשר וזהו. וכמה שפחות למשוך תשומת לב....

אחותי גם כזאת...

היא גם חושבת שאני קצת קיצונית (שבעיניי זאת ההלכה וזה דרך התורה)

וגם לה חשוב שמירת נגיעה וכו'... 

אז באמת אין סיבה שתרגישי רע בגלל זה. מי שאת מחפשת כנראה יהיה לפחות בסדר עם זה.

שנראה לי שגם בחורות תורניות פוסלות אותי וגם כאלו שקצת פחות (טוב, אני מראש לא מחפש מישהי שהיא לייטית לגמרי, אבל ממה שכתבת אני בטוח שאת מבינה על מה אני מדבר...) - פוסלות. וזה מצחיק כי זה נראה שכל אחת פוסלת בדיוק מהכיוון ההפוך של האחרת. 

אלא אם גם מכאן וגם מכאן פוסלות על בסיס משהו אחר לחלוטין שמשותף. שאלה. לא יצא לי הרבה לשאול בנות למה לא רוצות/פוסלות. כבר לא רואה בזה משהו ששווה להשקיע בו, ו/או לרצות בו (כלומר, לדעת למה פוסלים/לא רוצים אותך).

אז מאחל לך המון בהצלחה אחות! בעזרת השם תמצאי אותו מהר מאוד. 

השאלה איפה את מוצאת את עצמך

וגם מה הם בחירותייך בסופו של יום

אני מאמינה שאדם צריך לבחור, גם אם הוא מרגיש נוח בשני המקומות

אם תבחרי יהיה לך יותר קל בדייטים

ומנגד, את יכולה להמשיך בכיוון הזה עד שיגיע בחור שהוא גם כמוך....

יש אנשים שהם מאוד סגורים על המקום שלהם ועדיין לא מוצאים את הזיווג אז לא בהכרח שזה קשור...

בהצלחה רבה!  

התכוונתי שאם את לא פה ולא פה, אז זה אומר שעדיין לא בחרת בעצם...

אלא אם כן מבחינתך הבחירה שלך זה להיות באמצע...

לרוב זה לא יפריע. וטוב שהיא שומרת על ראש פתוח בקשר לישיבות.

אבל באופן כללי ברוב הישיבות שהן לא הר המור, מרכז, בית-אל וכו' אז זה יסתדר. אין סיבה להצטמצם מהסיבה הזו לגוש.

אני לא תורני ולא דוס אבל מקפיד על כמה דברים: שמירת נגיעה, מכנסיים ארוכים ולא ללבוש גופייה.
מה כוונתך "חלקן גבוליות מבחינת אורך"?
יצאתי פעם עם משהי שהגדירה את עצמה דוסית אבל לבשה חצאית שהיא נחשבת קצרה לכל הדעות.

תמיד יש באמצע.
את מגדירה את עצמך כתורנית? מה את מחפשת תורני או דת"ל? 

אני חושב שבמקום לחפש לפי הגדרה, עדיף לחפש מישהו שמתאים לדרך חיים שלך (מנהגים, לבוש, תפילות, וכו') ושאת תתאימי לו. 
עזבי את ההגדרות המסובכות.
 

איפה את מחפשת?

לאירועים, ערבים, שבתות וכו' הולכת?

יש לא מעט שהכירו באירועים כאלה או בעזרת אנשים שהכירו שם.

כאחד שנמצא יותר מהצד של בית אל וכו', אז הצד השני של השוק כנראה יותר מגוון.

יש הרבה מאוד בחורים שהם באמצע. האמצע הוא מקום מאוד רחב, כך שבאמת קצת קשה למצוא מישהו שהוא בדיוק באותו מקום כמוך, אבל את יכולה להסתדר גם עם מישהו שהוא קצת יותר או קצת פחות, כך שיש לך מספיק אופציות. 

כתבת שאת הולכת לפעמים עם חצאיות גבוליות. זה כן יכול להשפיע על ההחלטה של הבחור. כמו שאת בוחנת האם הבחור שומר על העיניים שלו, כי זה משהו מרכזי מעבודת ה' שלו וזה מלמד עליו דברים. כך גם בחורים שמים לב למידת הצניעות של הבחורה, כי זה משהו מרכזי מעבודת ה' שלה וזה מלמד עליה דברים. נכון שצניעות זה לא רק בלבוש, אלא זה גם מידה נפשית, אבל זה מתבטא גם בלבוש, ולגיטימי שיש כאלה שזה יפריע להם. 

אם את יוצאת עם בחור יותר תורני. אני ממליץ לך לבוא בפגישה הראשונה והשנייה עם חצאית קצת יותר צנועה, שזה די קרוב למה שאת הולכת רק טיפה יותר. את לא צריכה לרמות את הבחור, הוא צריך לדעת איך את רגילה ללכת, ובאמת תלכי איך שאת רגילה בהמשך הקשר (וגם בהתחלה עם משהו שהוא די קרוב). אבל את לא צריכה לדחוף לו את זה לתוך הפנים על הפגישה הראשונה (סליחה על הבוטות אבל באמת מראה חיצוני הוא מאוד בולט). כי את לא רוצה שהדבר הראשון שהוא יראה בך זה את הגבוליות של החצאית, וכך ישר זה יתפוס אצלו מקום יותר גדול ממה שזה באמת, כי יש משקל לרושם ראשוני. וזה יכול להשפיע גם על איך שהוא יקלוט את האישיות שלך. הרי שמים לב להופעה החיצונית הרבה לפני שמכירים את הפנימיות. אולי אם הוא יראה בשתי הפגישות הראשונות מי את, ורק אז תראי לו גם את הלבוש הגבולי, אז זה יתפוס מקום פחות גדול אצלו, והוא יוכל לשכלל את זה ביחד עם עוד דברים שהוא ראה בך, והוא יהיה יותר פתוח לקבל את זה בגלל מעלות אחרות שיש לך. אולי הוא יראה שיש לך מידה נפשית של צניעות, ואז הוא יהיה יותר פתוח לקבל את הגבוליות של צניעות הלבוש, כי הוא יעריך את מידת הצניעות שיש לך.

כולה לא לצאת.. השימוש במילה לפסול נותנת לזה קונטצייה ממש שלילית שלא קשורה לעצם העניין.

לא יהיה כיף לך עם בחור שצריך 'להכיל' אותך. יהיה לך כיף עם בחור שיהיה ב'ראש' שלך..

ואם את חושבת שאת ייחודית - זכית.

אם את אכן גם וגם את צריכה משהו שהוא גם וגם, לא?

מישהו כזה גם ממש יתלהב עם רושם ראשוני כזה, לא?

פוסלים ישר על דברים שלא אומרים שום דבר על האדם. 
תתנחמי שיש כאלה שנפסלים מסיבות טיפשיות יותר.

אם תורנים לא מקבלים אותך בגלל שני הדברים האלה תעזבי אותם. הפסד שלהם.
אני התכוונתי על דברים מהעבר שלא אומרים שום דבר על האדם. 
לדוגמא, עשה שירות לאומי.

אולי הייתי צריך ללחוץ להתגייס או לפחות להתנדב בצבא?
כי זה פוגע מאוד בכל הנושא של היכרויות. 

בהכללה גסה, יש הרבה יותר בנות על קו התפר מאשר בנים.

יש לבנים נטיה להיות דיכוטומיים יותר, לעומת בנות שמסוגלות להכיל מורכבויות.  וזה יוצר מצב נורא מתסכל שיש הרבה בנות שלא מוצאות עצמן באף אחד מהקצוות...

בכל אופן יקירה, אל יאוש.

יש גם כאלה שמתאימים בול למקום שלך.

הם לא רבים.

צריך לחפש בנרות.

אבל

"אני יודעת שישנו ודאי...."

# רק אומר -

לא חייבים להיות בקו התפר כדי להכיל מורכבויות. אפשר להיות עם עמדה ברורה ומוצקה ולדעת מצויין להכיל מורכבויות. להיפך, זאת הכלת מורכבויות ברמה הכי גבוהה שיש.

לא משנה כמה רגש יש לך - אתה צריך להשליט את השכל עליו (באופן שונה ויש עוד מה לדבר על זה ואכמ"ל).

לכן בסופו של דבר כולנו מחוייבים להתנהל ברמה הכוללת ע"פ השכל.

בצורה שונה כמו שציינתי. לכן אני לא כל כך מבין מה אתה רוצה לומר..

הדיבורים על תפקידים הם דברים מאוד כוללנים ועדינים וקשה לעמוד עליהם ובמיוחד קשה להסיק מסקנות פרקטיות או הלך רוח. 

איזו נקודה אתה חושב שחשוב להדגיש בהקשר לנידון דידן?

אני אתן זוית אחת. אבל זה באמת נושא גדול.

הנקודה היא שיש שני צדדים- מצוי, ורצוי. והאמת ששניהם רצויים, רק שהמצוי רצוי זמנית, עכשיו, והרצוי הוא רצוי נצחי שיופיע בעתיד.
הרגש מחובר לעולם המצוי, העכשוי. וזה בהחלט גם רצוי- אנחנו שמחים במציאות הנוכחית.
אבל אם אנחנו רוצים להכווין את החיים לעבר רצוי שלם ונצחי- צריך את השכל.
למה זה ככה? זה כבר דרכי ההנהגה האלוקית.. רגש שייך יותר לעוה''ז, כי רגש לא קיים בלי זולת. אין מה להרגיש כשאין מציאות מלבדי.
לעומת זאת השכל שייך יותר לאמת אלוקית, הוא לא תלוי בעולם- הוא לפני העולם. 'והחכמה מאין תמצא'- 'אין'. חכמה זה יש מאין. העולם נברא בחכמה- 'בראשית' מתרגם התרגום ירושלמי 'בחוכמתא'. (ויש עוד מה לעיין, גם בענין האות יו''ד שכנגד החכמה- הרב קוק אומר בריש מילין שאות יו''ד היא ההעברה מהאפסיות אל היש, כלומר שוב- השתלשלות המציאות יש מאין)

בקיצור. השכל הוא בדרגה יותר גבוהה מהרגש, מכוון כנגד הנשמה, לעומת הרגש ששייך לעולם הנפש והמידות ('הנפש המתעוררת' בלשון הרמב''ם). ה' קבע שזה מה שינהיג את החיים, ידחוף אותם קדימה, יוציא הכל מהכח אל הפועל. אמנם הוא לא עושה את זה לבד- הרגש עוזר לו בהנהגה הזאת. הרגש באמת מאוד חשוב, אסור לזלזל בו.

יש עוד המון מה להרחיב בכל אופן, רמזתי ממש בראשי פרקים. זה נושא מעניין (ולדעתי גם חשוב). אך לא רוצה לנצל''ש יותר מדי

יש לך מבחן ממש חשוב בסמסטר ובא לך לזרוק את כל הספרים של החומר לפח.

את לא תעשי את זה.. למה? כי את לא נותנת לרגשות לנהל אותך. את נותנת לשכל לנהל אותך בחיים.

וככה בכל דבר בחיים..

אלא משתמשים במערכת מושגים שונה אז לא נראה לי שיש טעם להמשיך לדון בזה.

מסכים שזה לא הרגש הכי נעלה ופנימי לזורק ספרי לימוד לפח.

וגם אני מסכים שאינטואציה זה דבר חשוב שמתנהלים דרכו בחיים.

מה אומר המושג 'להשליט את השכל על הרגש'? - אולי בפעם אחרת..

אולי זה שכל דבר חשוב ורציני צריך לעבור ביקורת של השכל לכל הפחות.

מהיכרותי עם עולם הגברים (החרדיים, אולי בד"ל זה שונה?) אין אמצע. יש בחורים מאד דוסים, תורניים, צול"ים או בחורים שיצאו לעולם הגדול ואז הם פתוחים בצורה מגעילה.

לעומת בנות שיכולות להיות יראות שמים, צנועות וחסודות  אבל מאד מעורות בחיי  העוה"ז.

(ואיזה שם רע הוצאתי עכשיו למגזר שלי    )

מי שנמצא בכולל הוא סוג א'...

לבנות אין את הדרישה הזאת, ולכן החיים שלהם פחות שחור לבן. יש להן יותר אפיקים לאן להתפתח.

שבחורות מסוגלות להיות בתוך העולם הזה ולא להיסחף כל כך כמו גברים. המפגש עם העולם הזה לא מבלבל אותן באותה רמה שהוא מבלבל בחורים. 

זה בדיוק מה שיוצר את המציאות הבלתי אפשרית ש@קל"ת תיארה.

בחורה שלא נמצאת באף קצה לא מוצאת את עצמה. (או יותר נכון את החצי המשלים שלה).

אישית יכולה לשתף שהבחורים הדוסים תמיד פוסלים אותי על פתיחות יתר,

ואת הבחורים הפתוחים אני פוסלת 

צריך לברור אותם בפינצטה.

אתה מדבר על רמה תורנית? (שונאת ת'מושג הזה, מעדיפה לכנות זאת סגנון חיים)

באים כמו משני צידי מתרס. בוחנים אם זה עונה להגדרות ולצרכים שלי, וכשזה לא אז נפרדים.

אבל... עם השנים והנסיון אצלי על כל פנים התפתחה כן גישה יותר מכילה, יותר באה לפגוש ופחות לבדוק.

הקושי שלך לא הופך אותך למורכבת.

מה הייתי בודקת איתך?

עד כמה הבחור שאת מחפשת קיים במציאות.
לפעמים יש איזו תכונה שרוצים
ברזולוציה מאד מדוייקת, בפינסטה

והמחשבה היא שבסוף יהיה בחור שיהיה לו בול את האיזון הזה בין תורני לפתוח.

מה זה בשבילך תורני?

ומה זה פתוח?

מה עושה בחור תורני?

מה עושה  / לא עושה בחור פתוח?

עוד אופציה, שיש תכונות שאת רוצה
שהן לכאורה סותרות.
לדוג',

אני רוצה עמוק

וגם קליל

או זורם ומסודר

וכדו'.

האם את יודעת למפרע לומר איזו נקודה הפריעה לבחור? אולי הצלחת לשים לב תוך כדי שיחה כבר שזה מפריע לו?

לאור הניסיון שלך, אולי כדאי לתפוס את הרגע הזה כדי לפתוח יותר לעומק את הדיון, ובזה להבין באמת אחד את השני, הן מצדך אותו והן מצידו אותך.

בהצלחה, ושתבשרי אותנו בשורות טובות

תאמיני לי שיש גיוון ענק ברמה התורנית של בחורים. באמת שאני מכיר כל כך הרבה בחורים ברמות שונות מבחינה תורנית, מהבחורים הכי דוסים עד הכי פתוחים, והרבה הם גם וגם במינונים שונים. באמת שלא חסר. את פשוט לא נמצאת בתוך העולם של הבנים, אז את פחות מכירה.

אולי יותר קשה לך למצוא אותם, כי הם פחות עונים על הגדרות כאלה ואחרות. הם לא בהכרח מתאימים לסטיגמה של הישיבה שהם למדו בה, או של החברה שהם גדלו בה. 

אני גם מכיר את הבעיה שלך מהצד של הבנים. יש גם בנים שהם לא ממש מוגדרים, הם מצד אחד חזקים מבחינה דתית מצד שני פתוחים, והם גם צריכים להתאמץ כדי למצוא מישהי שתהיה מתאימה להם. לא בגלל שחסר בנות שמתאימות להם, אלא בגלל שקשה להגדיר בדיוק את הרמה התורנית שאתה מחפש, הם גם יוצאים לפעמים עם כאלה שיותר חזקות וכאלה שפחות, עד שהם מוצאים מישהי שתתאים להם, שיהיה לה את האיזון שהם מחפשים.

אם לא אכפת לך אשמח לכמה דוגמות...

אני מניחה שזו בעיקר הודעה של פריקה

אבל שתדעי שהם קיימים לגמרי 

פשוט צריך לחפש אותם במקומות הנכונים  ( שלחתי לך כמה רעיונות לחיפוש בפרטי) 

מחכים לשמוע טוב 

באופן גורף ולא אישי -
כנראה שאת בעצמך תפסלי אותם כי הם דוסים ממך\ פחות דוסים ממך בדיוק בדברים שחשובים לך שיהיו כמוך.
 

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת