הדרך נראית לי קצת מוזרה (לא הייתי אומר פתטית אבל גם, כן. זה להתאמץ להיות מעניין). זה כמו ריאליטי כזה - בואו נחשוף את עצמנו כדי להיות מעניינים. 

 

אנשים, תהיו אתם - זה הכי מעניין

 

ולא הפריע לי בכלל, רק הפתיע אותי שזה הגיע ממנה.

היא שופכת שופכת מידע וזה ממש מגניב
ולא אכפת לה מי קורא ומי לא

אני חושבת שאנשים שעושים שאלונים כאלו הם אנשים שקשה להם לספר על עצמם בכללי, אבל הן אנשים שיש מה ללמוד מהם

אחרי שכתבת לה את זה אני חושבת שהיא תפסיק לעשות כאלו, וחבל, היא אדם מעניין מאד מאד, ואני חושבת שגם לך אישית יש מה ללמוד ממנה (חוץ מהקטע של לאהוב מספרים)

סתם לחטט.

אתה זה שבוחר איזו שאלה לשאול. אתה יכול לשאול אותה מה היא ממליצה לעשות כדי להתמיד בלימודים, מה נותן לה מוטיבציה להתקדם, מה הדרך הכי טובה ללמוד תכנות שהיא ממליצה עליה.
למה לא.

חוץ מזה בשיא הכנות, אם אתה רואה מישהו עושה כזה דבר אל תגרום לו להרגיש רע עם עצמו. גם אם זה ניסיון זועק לצומי.
מה רע לתת לאנשים צומי? זה חינם
או לפחות לא לגרום להם להרגיש רע לגבי זה

בקטע טוב כן?
כאילו אולי אצלך זה לא קיים אבל זה צורך די מהותי אצל אנשים

כלומר, אני מכיר את הקונספט של שעת שאלות פתוחה (עושים את זה בקבוצה של חיות כיס למשל, או רבנים שעשו את זה או עיתונאים), אבל זה עם נושא מסוים - כאן הנושא זה הבנאדם. מרגיש לי כמו האח הגדול כזה או המופע של טרומן.

 

ולא התכוונתי לתת תחושה רעה, באמת עניין אותי מה גרם לה לעשות את זה כי זה לא התאים לי לדמות. מישהו אחר כנראה לא הייתי שואל.

אבל אני חושבת שאם מי שפותח את זה הוא בעל ידע נרחב בתחום מסויים, חבל לא לנצל את זה.

אגב הבאת לי רעיון לשרשור. תודה רבה.

וגם אני לא אוהב לחטט (בפומבי לפחות).

ואני חושבת שזה יעשה לה טוב
באמת
ובטח יש דברים שמעניינים אותך
קדימה

לא תמיד מה שאנשים אומרים זה מה שהם מתכוונים לומר

מה שכתבת לה גרם לה להרגיש פתטית קצת, אבל היא כן צריכה את זה

בעיקר כי אני חושבת שהיא מחשיבה ממך

ולכן אני חושבת שאם תשאל שאלה משמעותית זה יתקן את זה ויעשה לה טוב

מכפת לך לנסות זה חינם

היא כתבה שהיא תענה על מה שכבר שאלו.

לא משנה
אין לי כוח לדבר כואב מידי

והעיניים משום מה. היה לי חום גבוה בצהריים ולקחתי כדורים וזה עבר אבל אולי זה חוזר? בכל מקרה כואב הראש עכשיו ממש
היה טוב לדבר איתך
לילה טוב

חלומות מתנגדיים

חלמתי שעבדת איתי באיזה חברת הייטק שהיה שם מלא צבעים על הקירות ושטיחים מקיר לקיר וריח של מדפסות.

ואני מטפסת בה בגאון

בנאדם הוא כל כך הרבה יותר מפני השטח שלו, תמיד יש מה לראות

לדעתי האהבה היא הרצון לראות מה יש בפנים, להכיר כל חרך

אהבה זה לרצות לראות

(זו הסיבה? או הסיבה של מישהו אחר)

הכל מעייף מירי

הייתי בשבת עם חברות בירושלים אבל מסתבר שהתוכנית לא כללו לשמור שבת בכלל, מבחינתי זה היה סבבה כי אני גם ככה לא שומרת אבל זאת היתה הפעם הראשונה שלא שמרתי ברמה של לנסוע ברכב בשבת

הרגשתי כל כך רע, כל כך מרוקן. היינו באיזה מסעדה/בר כזה וכמה אנשים ראו שאני עם פאה ואמרו לי שאם אני צריכה עזרה יש את עמותת הלל או חרא כזה ואני התחלחלתי ממש. אני לא דתלשית. אני סתם .. רע לי

והכל כל כך מגעיל

זה באמת נשמע כמו חוויה מרוקנת. אני חושבת שזה משהו שחווים כשיש פער בין הערכים שלך למה שקורה בפועל
או כשאת כבר לא יודעת מה הערכים שלך
והילד עם זה את מרגישה מצפון או לא מרגישה כלום ואז מרגישה מצפון עמום על זה שאת לא מרגישה כלום
אני יכולה מאוד להזדהות עם זה שרה
ואני באמת חושבת שאת מגיעה לנקודה בחיים שממנה מחשבים מסלול מחדש

אני לא צריכה את עמותת הלל בכלל אבל סתם כל הקיום הזה כל כך חדגוני ומה עושים בחיים מעכשיו
יש לי רגעים של אושר ואני מנסה להנות מהרגע, אבל איך מחליטים אם להיות חילוני או לא? אולי זה לא שווה בכלל? ואיך לגדל את הילדים שלי?
למה הכל קשה

אבל למה חדגוני? לפעמים בא לי למות מרוב דברים שאפשר לעשות בעולם הזה

דתלשים מתנהגים וחיים, הרבה פעמים, כמו שהם חושבים שחילונים מתנהגים וחיים, שזה איך שלימדו אותם שחילונים מתנהגים וחיים - חיים של ריקנות מלאים בכלום.

אולי מכאן הריקנות. היא לא בהכרח אמיתית.

אני לא מדברת על זה
אגב החילוניים בת''א הרבה יותר עולצים מהחילוניים בירושלים משום מה