האמת, לא יצא לי שמישהי ישבה לידי ככה אז לא יודע להגיד מה עובר בראש במקרה כזה.

ככה על פניו זה נראה בסדר.

אגב, ציור חמוד!! אהבתי

(יופי של ציור)

אני גם יושבת ככה בד"כ, אף פעם לא הרגשתי עם זה לא בנוח עד שיצאתי פעם עם מישהו שהראה חוסר נוחות וכששאלתי הבנתי  שכנראה זה לא הכי צנוע ויש כאלה שזה מפריע להם (אפילו שהחצאית הייתה ארוכה ולא ראו כלום)

קיצור, מאז אני משתדלת לפעמים כן לשאול אם זה מפריע ואם יש כאלה שמרגישים לא בנוח.  

הוא היה די דוס, הוא אמר לי שיש כאלה שאומרים שזה לא צנוע (ישבתי גם ישיבה מזרחית)  הוא ניסה להסביר לי ואז ראיתי שהוא היה מובך אז הורדתי את הרגליים וחשבתי לעצמי שאולי זה עוד קטע גברי שאני לא מבינה או משהו כזה. אמנם זאת לא הייתה פגישה ראשונה אבל כנראה שזה הפריע. נו שוין. 

כמה אפשר לשבת באותה תנוחה בלי לזוז?

מילא פגישה ראשונה, שניה מבינה, אבל אח"כ זה עונש כבר 

לא הבנתי, זה כזה חריג? 

זה לא בית קפה חח

יש מקומות שזה בלתי נמנע.

אז לשכב אני לא יכולה (והוא כן)

אז המינימום זה ישיבה מזרחית או לפחות עם הרגליים. מרוב שאכלתי תסביכים על זה הרגשתי הזויה בלחפש תנוחה נורמלית לשבת וגם להרגיש נוח בשיחה..

וואי לא פשוט העסק.

האמת עם כל הפגישות שנפגשתי (ונפגשתי) באמת אף פעם זה לא עלה.. מי חשב על זה בכלל

פדיחות.

זה דורש להתייחס בדיוק לדברים שהצניעות אמורה לפטור אותך מלהתייחס אליהם...

וגם עדיף לא לשאול את הבן אם זה מפריע או לא.

והוא קרא כך גם לבן שלו.

מובן ביותר, זה די מביך.

מצד שני,באמת לפעמים יש דברים שהם לא במודעות של הצד השני.

סליחה אם זה קצת בוטה, אבל

נניח שבחורה יושבת מולי בפישוק. לא צנוע, אבל יש לי 2 אפשרויות:

1. לא להגיד כלום, לנסות להדחיק מחשבות לא טובות (לא בקטע שזה ישר מעורר, אבל עצם התפיסה של משהו כ"לא צנוע" גורמת לכך שכשעושים אותו זה מעלה קונוטציות) ולהמשיך הלאה בלי להביך אותה.

2. להעיר לה על זה, מה שיצור אווירה הרבה יותר מתוחה - זה גם נותן תוקף למחשבות שלי (אי אפשר להדחיק משהו שאמרת, לדיבור יש הרבה יותר עוצמה), זה גם יגרום לה לחשוב על מה אני חושב (וכמובן לנפח את זה) מה שיכול לגרור כמה תגובות מצידה (או שגם היא תחשוב על דברים לא טובים, או שהיא תחשוב שאני אדם נבזי). האווירה כבר לא תהיה "נקיה" כמו קודם וזה ייור רק בעיות.

באפשרות הראשונה מבחינת הבחורה אין מבוכה, ואני יכול להעביר מחשבות אם יש. בשניה אין אפשרות כזאת וזה רק הורס.

צודק..

טוב תודה על ההסבר, מקווה לזכור זאת עד לדייט הבא.. 

הארתם לי. שכוייח

ולא צנוע בפני עצמו. לא אמרתי שום דבר לגבי ישיבת קרוס.

אז אולי

צחקתי בקול..!

הייתי רוצה להיות שם לראות את זה

יש דברים שהם לא צנועים או כן צנועים.

נניח רגל אחת על הכסא זה כבר באמת לא יהיה צנוע ליד גבר

ויש לי חמש אחיות

מה?!

זה קשור לקיצור של הרצועות ברגליים, לא למגדר.

בעיקר דבר שמשתנה עם הגיל, כשיושבים הרבה על כיסא והשרירים מתחזקים (והרצועות והגידים מתקצרים)

אגב תודה על האזהרה חח, דווקא בזה אני לא חושב שיש בעיה אבל מעריך את ההתחשבות.

או משהו כזה. חברים שלי יורדים עליי ומצלמים אותי כל הזמן כשאני ישן...

לא מבין את האנטומיה שאת מדברת עליה.

לא כך למדתי, ולא כך ראיתי.

הישיבה הזאת בעיקר תלויה בגמישות גב תחתון, ושוב, רצועות וכו' ברגליים.

לא רואה קשר לעצמות אגן.

עריכה: ניסיתי. היה קל, ואני אומר את זה בתור אדם שהמקצוע שלו זה לשבת

אבל התמונה העליונה לא עומדת בגדרי צניעות כל כך (חצאית קצרה מעל הברך).. הייתי שמח אם היית מזהירה גברים למעלה או בוחרת תמונה אחרת...

ואגב באמת הופתעתי שקוראים לרגליים מקופלות על הכיסא קרוס, הרי אין בזה שום cross. עכשיו יותר מובן לי (ולמה אמרת שרגליים מקופלות זה מיני? ההסכמה פה בשרשור הייתה שזה לא)

אבל דווקא חשבתי שכשמשכלים רגליים זה צנוע יותר, לא? הפוך, רגליים ישרות קרוב יותר לפישוק לכאורה...

וברגליים מקופלות בכלל לא הבנתי מה ההוא אמינא הבעייתית

ומה זאת אומרת איך יושבים עם רגליים ישרות, כל הגברים פשוט יושבים ככה (אגב לי משום מה דווקא נוח לשבת עם רגליים אחת על השניה כמו בנות, לא יודע למה. לרוב הבנים זה מאוד לא נוח).

גם אני לא מבינה.

כדאי להישאר ככה עם התמימות היפה שלנו.

לגבי הרגליים, אני יודעת שצריך להתפלל עם רגליים ישרות , נראה לי שזאת ישיבה שיותר מבטאת ענווה.

מוזר מאוד

כנראה שיש בזה משהו, לא?

תפני אותי למקור ספציפי.

המקור אצלי זאת חברה חח

גם אני אשמח שיפנו למקור.

משנ"ב סימן צה בהתחלה: (בשם ראשונים)

"עוד כתבו שאל יסמוך אז לאחריו ולא יהא מוטה לצדדיו ואל יפשוט רגליו ואל ירכיבם זה על זה מפני שכל זה הוא דרך גאוה אלא יושב וראשו כפוף [עט"ז]:"

לא חלקתי על הסיבה. לפי דבריך כנראה כל צב-צח סימנים מיותרים (והאמת שבאמת קצת קשה לזכור אותם),

בקשו מקור, הנה מקור.

נ.ב.

והאמת שכן יש חשיבות למקור. כי לפעמים זה סובייקטיבי קצת. למשל יהיו מהמקובלים שיגידו שיש בעיה לשלב אצבעות...אז נכון שזו לא דוגמא מושלמת גלל שהסיבות שלה הן אחרות, אבל אעפ"כ ישנן התנהגויות תרבותיות שלפעמים מתפרשות באופן אחר. ואם זה כתוב בצורה מפורשת במחבר, אז יש להן פחות מקום.(כל אחד ע"פ דרך פסיקתו)

יש הלכה שאומרת שאסור להיות דרך גאוה והמ"ב רק אומר מה זה דרך גאוה. ולכן אני עדיין חולק על הזלזול שלך בבקשת המקור שלי. במקרה הזה אכן נמצא מקור, וכשיש מקור אני הולך לפיו כמובן.

תודה.

פאסט נישט זה אומר ביידיש "לא שייך", יעני דבר שהוא לא באמת אסור אלא סתם נראה כזה "לא שייך" או "לא בסדר" ולכן הופך לאסור בקרב החברה היהודית שמצקצקת עליך. אני איש של הלכה יבשה ולא אוהב דברים מהסוג הזה, זה הכל.

הכל טוב אחי חח, לא בקטע להכנס בך חלילה

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.