..Licorne

אני מלטפת את השיער הרך שלו
את הפנים החלקות, הטהורות
אני מעבירה את האצבע הלוך חזור על היד הקטנה שלו, קמוצה לאגרוף זעיר


רק ככה הוא נרדם

 

רק ככה נרדמים


אחרי הצפה של הדברים
והוא מציף בי אותם
מזכיר לי את אותה יד יציבה שהחזקתי בזהירות יתירה
מזכיר לי את הפנים האלו שליטפתי, ש

 

מזכיר לי הכאב שבפרידה
ועבר זמן רב ככ והפסקתי מזמן לחשוב או להרגיש
רק ברגעים בהם צריך להרדים.


תינוק זעיר וטהור או את עצמי

 

או שזה אותו דבר
(גיחוך)
זה לא אותו דבר

 

אז אני מלטפת
ונזכרת בלחישות של השבוע האחרון
שמראים לי בעדינות שזה לא נגמר לפני שנים
שזה עדיין כאן מתחת לאף
שזה מעולם לא נרדם
וש
ש
בזמן שחושך ומותר להיזכר בכאב אז יש עוד מישהו מתהפך במיטה שלו רחוק
וגם הוא חושב ומרגיש לרגעים
והוא גם נזכר
נזכר איך שולחים הודעה בווצאפ ושואלים שאלה סתמית
נזכר איך גם הוא יכול להציף בי את הדברים יותר מכולם
הוא שוכח שבדיוק הצלחתי להשתחרר 

הוא שוכח איך מתנהגים איתי

 

אז הוא מלטף

זה לאLicorne

ושנינו בהתכחשות

וחושבים שאנחנו עושים את הדבר הנכון אבל תכלס

ברגעים האלה של אמצע הלילה שמותר לנו הכל אבל כמו שני ילדים גדולים אנחנו שוקעים בכלום

אז ברגעים האלה אנחנו אמורים להרגיש אנשים טובים יותר אבל יודעים שזה רק עושה את הפעולה ההפוכה

 

ושהכאב גדול על כולם ובמיוחד על אנשים ששכחו איך זה מרגיש להיות מאושר

וזה לא אושר, כי אנחנו בהתכחשות כמובן, זה רק הדבר הכי מחבק שמלטף לך את הלב בשעה 4 וחצי בבוקר, בדיוק בשעה היומית בה מגיעות המחשבות ומקשות עלי להירדם

וזה לא אושר

אבל זה כמו להיות --

וזו גם לא אהבה ארורה, זה סתם עוד משהו שהולך להיגמר

זה לא אושר

 

אבל,

מי צריך אושר כשאפשר פשוט לחיות עם ההתכחשות הזו לנצח?

ותכלסLicorne

אני רוב חיי הייתי עסוקה בלהיות האדם האידאלי שאוכל להיות ברגע זה

שאוכל להיות בשביל הרגע

בשביל מי שעומד מולי

בשביל לא לעשות צחוק מעצמי

ומה עצמי חשב?

למי אכפת

הרי קברתי את עצמי תחת הביקורת הארורה של הסביבה

קברתי את עצמי תחת הסביבה המזדמנת

ואלוקים יודע שהן הזדמנו לי יותר מלאדם הממוצע

 

עצמי מת

היתה רק X שהלבישה את עצמה בפנים בשביל האדם ממול

בשביל שהוא יקום כמה דקות אחכ וידע שירדה לו אבן מהלב

לא אספר לכם איפה האבן עכשיו כי לX אין זמן להתעסק באבנים חסרות משמעות

אז היא שומרת אותן בינתיים בלב שלה והולכת להיות Y כי בדיוק התקשרה אחת מסביבה מזדמנת של לפני 4 שנים

ונזכרה ש- וואי, בואי ואציף עכשיו אותך כי לא אכפת לי ממך, פעם היה ככה, היית עצמך והשמדתי את זה תחת הרים של אכפתיות

והיום?

היום רק מעניין אותי לדעת על מה כתבת מה שכתבת אז אני אבוא ואגרם לך להצפה רגשית

את תהיי Y כי כבר אין עצמי ואני ארגיש בסדר כי אני בנא זבל

סביבות מזדמנות כאלה ואחרות

 

אני בסדר.

ככה החיים

 

והיא שואלת איך אני לא מאוכזבת

ואני מתלבטת אם זו היא הסתומה או שבדיעבד אני מסתירה את הכל יותר טוב

וזה שטויות

כי העיניים שלי אדומות כבר שבוע ולא

אלו לא העדשות אלו הדמעות שלי של כל לילה

של ארבע וחצי בבוקר כשאסור לעשות את מה שמחבק את הלב שלי ונותר לי רק לבהות בחיים שלי ולדעת שעוד שבוע זה נגמר

עוד שבוע בעזרת ה' הכל יחזור למקומו בשלום

 

ומה המקום שלי?

אין לי מושג

וחיפשתי

יעידו השבועיים האחרונים

אבל ככה מתחילים

תמיד הייתי X וY ועוד שבוע

אני עצמי

אני יוצרת את עצמי מחדש

עם כל הכאב כי אין אופציה אחרת

 

 

אז

אני רוב חיי הייתי עסוקה בלהיות האדם האידאלי שאוכל להיות ברגע זה

וזו הפעם השנייה בחיים שלי שאני מרגישה אני

הפעם הקודמת הסתיימה באופן טראגי אבל כידוע

אנחנו בהתכחשות לא?

 

בהצלחה לי

; ,Licorneאחרונה
עבר עריכה על ידי Licorne בתאריך י"ג בתמוז תש"פ 13:31
עבר עריכה על ידי Licorne בתאריך י"ג בתמוז תש"פ 13:30
 
יש פה נישותxmasterx

כל כך הזויות

בני אדם זו ההזיה הכי גדולה שאי פעם נבראה

הפסיכה שלו

כל מגדל התודעה הזו

וזה עוד בגבר

גם בלי להבין אפשר לחזות משהו

לצפות לאיזו תגובה של שרשרת סיבתית הגיונית איכשהו

לפי האדם

אצל נשים זה כבר נשגב מכל חומר וצורה

יש יוצאים מן הכלל תמיד

הפסיכולוגיה של זה מעניינת האמת

מעניין אם הומו ינטה לצד מסוים

מהניסיון כן

השאלה מי עסק בזה

עסקו בזה לא מעט ועולים לי שמות השאלה כמה זה נגוע באג'נדות

אולי ארחיק לגל הראשון

לאנאיס נין

היום יקראו לה שובניסטית

אבל איזה פמיניזם יש בלהיות גברית?

ואיזה אישה את אם את הגננת של הגבר

אפשר גם להאשים אותו ועדיין

בטנגו אמיתי יש שני רקדנים במלחמה על ההובלה

לאונרד כהןxmasterxאחרונה

שייך לחורף בדרך כלל

ועדיין הוא הגיע אלי

קורא לאונרד כהן בתרגום ישן

דפים צהובים מחוספסים למגע

גמישים מצאתי אותו אחרי נבירה ארוכה ומייגעת בערימת ספרים מאובקת

במחלקת ספרים יד שניה בחנות בסמטה

ככה פינוק של אחרי עבודה שבוע שעבר.

סטודנטית יפה, צעירה בטח מרייכמן או מקום כזה עברה לידי מחזיקה עותקים חדשים של רילקה ואוסף פואמות קלאסיות מתורגמות

בטח לאבא יש יום הולדת

ריח של דיסוננס כבד.

פתאום מצאתי אותו

שלפתי ממעמקי התהום חוברת שלא הרגישה מגע אנושי כמה שנים טובות כנראה

הקדשה ממאה אחרת בפתיחה

שמות ויחסים אחרים

רגשות ואיחולים עם הרגשה של מתח ובדיחות פנימיות

אינטימיות שדעכה

כמו כולנו

התלהבתי קניתי

עוד פנינה שלא יוציאו יותר

אחרי קריאה של כמה שורות ושירים כבר ברור למה לא יוציאו יותר

איזה תרגום גרוע

גרוע זו מילה עדינה מאוד

כמה פרשנות

כמה היבריס

להרהיב עוז, לגעת

לשלוח יד ועט

למילים של כהן

לפיסוק

במה הוא לא נגע?

היה כדאי לקנות את זה רק בשביל לראות וללמוד איך לא לתרגם

איך לא לעבוד

ללמוד מה זו עבודה גרועה

ועדין יש שם משהו ברגע הזה

מסתכל עליה עכשיו והיא מעלה בי חיוך

קשה לסרב לשלוח יד

לפתוח עמוד אקראי רנדומלי ולצלול

לצלול בלי חמצן עד שנחנקים תוך רגע.

הספר עושה את העבודה שלו ומעיף אותי ממנו באלימות מפתיעה לכזה זקן

סוגר את החוברת

מעביר עליה יד בעדינות, ליטוף של הערכה וכבוד

הגמישות והגיל עושים את שלהם צריך להיזהר איתה

מניח אותה במגירה מעל החוברות האחרות

הן צעירות וחזקות יותר

יפות יותר, ועדין יש קסם בחוברת המתורגמת הזו

עד הפעם הבאה שאפתח אותה באקראיות

לטעום מקומות רחוקים שהיו

מטוטלתxmasterx

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

קולה בלי קוקאיןxmasterx

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

שומע את הכנר הטורכיxmasterx

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

רואלד דאלxmasterx

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

תרגיל כתיבה כזהxmasterxאחרונה
עבר עריכה על ידי xmasterx בתאריך י"ד באב תשפ"ו 12:27

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

--מחכה לרחמים~

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

--מחכה לרחמים~

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

ריק ומוסתרכְּקֶדֶם

תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterxאחרונה

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

להיות טוב זה לבחורכְּקֶדֶם

יש לך יכולת לנצל אדם אחר ולהיות רע ולפגוע יש לך כוח

אדם טוב באמת הוא לא כזה שנולד ככה. מלאך. בלי רצון לפגוע ולקחת. לא.

אדם טוב שאתם רוצים שיהיה חלק מהחיים שלכם הוא דוורא זה שהיה בצומת. הייתה לו בחירה. הוא יכל לקחת הוו הןו כמה שהוא יכל. אבל הוא בחר.

אולי יעניין אותך