הרגת אותי!!!

 

הורסת אתתת

 

 

ממש מוזר ולא הגיוני

אולי אני כזו הזויה שהפדיחות אצלי הם בנורמה? 

זה היה כבר בקורונה אז קבעתי שעה עם הבלנית.

ועוד לא הסתדרתי עם האירגונים למקווה עם תינוקת פיצית,

והבלנית התקשרה אליי כשהייתי בדרך למקווה ואמרה לי שהיא גם תאחר טיפה.

ובעלי היה בלחץ שאני מאחרת(הוא מתוקתק בזמנים),

ו.. הגעתי ב"ה לפני הבלנית.

 

אז שלחתי הודעת הרגעה לבעלי "היא עדיין לא הגיעה"

מפה לשם,

שלחתי את ההודעה לבלנית ולא לבעלי

איך התפדחתי!!

 

היא היתה בלחץ מהאיחור שלה, בטח ראתה רק כשכבר התארגנתי אז...

קיצר לא נעים

ששלחתי בקבוצה של המשפחה המורחבת את המשפט הבא: 8:15 שמאל. שהכוונה שבשעה שמונה ורבע אני אמורה להניק מצד שמאל... חחח,תכננתי לשלוח לעצמי. מקווה שזה היה מדי מסתורי בשביל להבין.
אבל באמת הייתי מתפדחת גם ממה שקרה לך.. כי זה כאילו את מבקרת אותה על האיחור באוזני מישהו אחר.

שקרובת משפחתי(במקרה דנן-את ) כנראה עובדת בשב"כ או משהו... מילות צופן... תכנונים חשאיים... סודות...

היתה לי פדיחה אחת אבל היא תעשה לי אאוטינג

נראה לי את מבלבלת את אין לי הסבר עם כי לעולם חסדו עם הבוחקים

צודקת, שתיהן בוחקות המון... 🤣🤣

בהצלחה במבחנים. זוכרת זוכרת. סבל עם תינוק....

שלחתי לקבוצה של העבודה: 4:30 שמאל.
תצילו אותי מעצמי! תחרימו לי את הפלפון. תמחקו לי את הוואטסאפ.

לחיצה ארוכה על ההודעה, ואז על הפח למעלה.
אם עבר יותר מידי זמן אז הוא יתן לך רק אפשרות של 'מחק עבורי', אבל סמוך לשליחת ההודעה יש גם אפשרות של 'מחק אצל כולם'.

(נס שזה רק נשים!!!) גם לפני שראיתי מה עשיתי, אחת הבנות כבר הגיבה על זה (ישר עלתה על המשמעות המסתורית).. בקבוצה של המשפחה באמת מיד מחקתי

פיזיותרפיה קלה בצד שמאל, או משהו בסגנון.
ב"שד" זו כבר בעיה, אלא אם כן הן תקראנה "שד" בצירה מתחת לשי"ן, ואז תבנה שמדובר ברבנית מקובלת שיש לה עסק עם הוצאת עין רעה והברחת שדים ורוחות, ותתחלנה לשלוח אליה אנשים לקבלת קהל, מה שיוסיף לה מצלצלין וכבוד..
אה, @תוהה לי? אפשר להגיע אלייך? יש הנחה לנשות הפורום?

כלשהו לפני כמה שנים, בתור מזכירה, והרב שאנחנו מראים לו בדיקות גם לימד שם.

אז פעם אחת בשבעה נקיים עשיתי לי תזכורת בפלאפון-"בדיקות לרב זרובבל" (שם בדוי, כן?)-(להזכיר לעצמי לשלוח לו בדיקות שרציתי שאול עליהן)

התזכורת מצפצפת, והבת שלי רואה וצועקת לי-"אמא, מה זה בדיקות לרב זרובבל?"

 

מיד התעשתתי ואמרתי לה שאני צריכה לתת לו מבחנים של התלמידים בשיעור שלו-כדי שיבדוק אותם...(המורים לא היו נוכחים בשעת המבחנים אלא משגיחים חיצוניים אז כמזכירה הייתי מעבירה ידנית למורים את המבחנים)....

לי בקול סמס מהרב  שענה לי על בדיקה- "אמא, הרב זרובבל כותב- זה טהור"!!

אני קלט. י את עצמי פעם במקום ציבורי ממשלת את החזה בשני הצדדים להרגיש מה יותר גדוש..
מכירות את התנועה?
לא חברים,
אני לא סוטה
אני אמא עיפה
שהזיכרון שלה נשאר בחדר לידה

מכירה
אוי אני צוחקתתתת

@חגהבגה את הכי קרובה, תזמיני לי דחוף אמבולנס

וואי פדיחות

ולא "8.15 להניק מצד שמאל ולא לשכוח למרוח משחה"

פעמיים שלחו לי הודעות שכתבו משהו עלי למישהי אחרת, ולא דברים כמו "היא עדיין לא הגיעה"

בעלי הקפיץ אותי למקווה וחיכה לי בחניון בחוץ.. אציין שאנחנו לא מכירים אנשים בשכונה כמעט בכלל. אני יוצאת אחכ ולא מוצאת אותו.. והוא השאיר את הפלאפון בבית, בקיצור כולי רועדת מקור מחכה לראות אותו מגיע מעבר לפינה, כעבור 5 דק' הוא מגיע כולו אדום מבושה ואומר לי שהעירו לו שזה לא נעים שהוא חונה בחניון של המקווה כי נשים יוצאות ונכנסות.. המסכן לא ידע את נפשו מרוב בושה ופשוט נסע משם.. חחח חשבו שהוא איזה סוטה חטטן. כולו בחורצ'יק לא מבין מחייו. מסכן..

באזור בטבילה הראשונה(! ) אחרי החתונה...אנחנו בעיר חדשה ולא מוכרת, לא מכירים אף אחד, הוא ליווה אותי כמו כל בעל טרי, והמתין רחוק, אבל כנראה לא מספיק.. שנינו לא חשבנו שיש בזה בעיה... מפה לשם אשה שהגיעה לטבול צעקה עליו... מסכן וועליה בדיוק על הצדיק והעדין הזה... ש-איך כתבת? - "כולו בחורציק לא מבין מחייו"... בול בעלי... עד עכשיו הוא זוכר את זה..
יצאתי ולא מצאתי אותו.. התקשרתי והוא נבוך כולו אומר לי-למה לא אמרת לי לא לחכות פה?
טוב מאמי. באמת גם אני הייתי במקווה כל חיי, מרגע היוולדי, יודעת הכל.. מה זה... בקיאה. על הפעם הראשונה צללתי למים ולא נחנקתי בכלל... אז בטח שאני יודעת גם איפה הבעל אמור לחכות...


ממש הזכרת לי, טוב לדעת שיש עוד סיפורים כאלה...

"בעל צעיר" כמו שיש "נהג צעיר" לשנתיים הראשונות של הנהיגה. אולי ימנע אי נעימויות והתייחסות יותר סלחנית

הרגת אותי מצחוק

אצלי קרה שבמקווה שאחרי הלידה, הגעתי מותשת ועייפה בטירוף
נכנסת למים טובלת ובאה לברך -ברוך אתה ה....(שקט בערך 2 דק' שבהן אני מנסה להיזכר מה ההמשך) אשר קדשנו וכו'
יוצאת כולי מפודחת מרגישה וניראית מטורללת מעייפות..
כל הדרך לבית לא מפסיקה לצחוק על עצמי!!

מתארגנת בדבקות מתעטפת במגבת נוטלת את ידי ומברכת בקולי קולות תוך ניענועים עצומים

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים! ובאה לרדת למקוה, לא מבינה למה הבלנית נקרעתתתת 

 

ובאותה נשימה- התארגנתי והתבוננתי, עשיתי עיון וכו' כמו שצריך כשהבלנית באה ושאלה אם עיינתי עניתי לה בביטחון גמור, בבודאי!

באה לרדת לבור והיא אומרת לי, אולי תורידי עגילים ומשקפיים? אוי הבושה 

למרות שעדיין לא נזכרתי באיזה שהוא דבר

אולי גם אני מדחיקה

הייתי בשיעור תורה בבית של השכנה ליד וישבנו כמה נשים ופטפטנו.

אחרי כמה ימים הלכתי למקווה הקבוע שלי במקרה באותו יום הייתה בלנית מחליפה 

שהיא  הייתה החברה שלי לפטפוטים מלפני כמה ימים!!! והתפדחתי בטרוף...

באתי פעם ראשונה לטבול אחרי החתונה. עדיין היה לי קצת פדיחה אבל השתדלתי להחניק את זה

יורדת לי לאיטי במדרגות שנכנסים למקווה ובאמצע שומעת את הבלנית:"וואי יש לך גוף כמו של בת 16"

לי הדולה אמרה משהו על הגוף שלי... אוף ואוף!

חסרי טאקט ולב,
וברגע האמת תענו להם/ן כגמולם/ן.

הכי לא לעניין

אני הייתי מתלוננת

או טאקט של מישהי בגיל הזה.

הבלנית שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תיכנס רק כשאהיה בתוך המים.
אמרתי לה שלא אכפת לי, מה שנוח לה (לא רצתי שהיא תיעלם, ממש מיהרתי).

בקיצור בעודי יורדת במדרגות, אני שומעת -
באמת ממש אין לך במה להתבייש אישה יפה

בעעעע
לקח לי זמן להירגע מזה...

איזה מטומטמת.
)ומה היא שואלת בכאילו טקט? שתסתכל ותסתום)
😠

המזל אתן שואלות?
טוב ששאלתן!! -
לבלניות.
כי הערה אחת בסגנון כזה, שאני שומעת מבלנית, ואני עונה לה בכזו צורה, שתסתום לה את הפה לתמיד.
גילוי נאות: עברתי קורס מדריכת כלות ובלנית. לא עסקתי/עוסקת בזה.

מתחשק לי תמיד לתת לכל בלנית איזה אחת ללחי... ככה רצינית.

למרות שהיא בסה"כ עושה עבודת קודש.

 

 

פשוט צריך מלאאא רגישות בעבודה הזו

אם אני הייתי הבלנית שלכן.
בהבטחה גמורה.
ולא בגלל הצחוקים שהיינו מריצים שם( גם... )
בגלל הרגישות.
@miki052
לא היית נותנת לי "אחת" ללחי
(אלא אם כן את מדברת על נשיקה בכותבך "אחת ללחי" )

שזה סוג של הטרדה מינית. מזעזע

בלנית כזו מחללת שם ה', בנות פחות דתיות יכולות להיעלב ולא לבוא בכלל לטבול. ובכלל הזוי צורת דיבור כזו לבלנית

ההטרדה. ממש לא לעניין. ואני הייתי מתלונתת

יפה שלקחת את זה קליל. אני הייתי מאוד נפגעת

ואני תמיד משננת לעצמי שהבלניות לא מתעניינות בגוף שלי והן עושות את זה רק בשביל המצווה... ארררר

לפני פסח הלכתי לטבול כלים ולרגע לא הייתי מרוכזת וברכתי ברוך אתה ה על הטבילה בכזו כוונה ודבקות
צחקתי בקול והילדים לא הבינו למה אמא נקרעת מצחוק מהברכה..
מזל שרק הילדים היו לידי וחא עוד אנשים חח

במקווה אחרי הלידה השניה
הלכתי למקום מזה מפנק וחדש כדי להתפנק קצת.
אני ממלאה את כל האמבטיה המים וקצף, מוסיקה כזאת של מקווה ברקע (הניגון שבלב, מכירות? מה המקוואות היו עושים בלי אליעזר רוזנפלד??)
ו- - -
נרדמת!!!!!!!!
אשכרה נרדמתי! הייתי מחוקה אחרי לידה, בלי לילות...
אני מתעוררת בבהלה מדפיקות חזקות על הדלת: יש פה מישהו?
ואני קופצת וכל הרצפה גל של מים וקצף...

לא עשיתי שום הכנות עדיין.
איזה פדיחות
רציתי למות
התחננתי לשלם לה עוד על העיכוב והצדיקה לא הסכימה...
בקיצור יצאתי משם אחרי 12
ובעלי לא מבין למה אני לא חוזרת
עם תינוקת רעבה צורחת בידיים...

ממש ליל טבילה פסטורלי

בסוף במקווה הקרוב את תיזכרי בזה בתוך המים ותתחילי להשתעל.
לא כדאי...😆😆

אמלה נקרעתי!!!!

מהפדיחה והבהלה
ירדו לי איזה 3 שנות שינה מהחיים...😆

תמיד אני באה מוכנה
4 דקות
ואני כבר לא שם...

ישנת??

איזה הזוי.
אני קולטת שזה ממש סיפור הזוי...

הייתי בולעת את עצמי

איפה זה?

הוא היה אז חדש אחרי שיפוץ.

לא חזרתי אליו מרוב טראומה...
אולי מפזרים שם סם הרדמה 😅

רוצה גם תמונה שלי?

אבל פעמיים הוצרכתי לטבול בירושלים והחוייה הייתה מדהימה שם!

איפה היית כל היום? אנחנו מחכות לסיפורים שלך

יושבת פה ומנסה להיזכר
אין שום סיפור...


יואו מבטיחה שתוך כדי שכותבת שאין כלוםנזכרתי!!!!!!
זוג צעיר.
אחרי החתונה היה לנו ממש קשה, כל פעם היה יורד דם כי הקרום היה ממש קשה ועבה (בקטע של הלידה הראשונה המיילדת בודקת פתיחה ואומרת לי- וואו, לקח לך הרבה זמן עד שהצלחתם, לא? אני מרגישה את הקרום!)
ואז הייתי טובלת ובאותו לילה נאסרת. סיוט.
קיצור, באחת הפעמים נסעתי למקווה, ואז אבא שלי מתקשר אליי- חגהבגה איפה את?
הצדיק קנה לנו מתלה כביסה,ורצה להביא, דופק דופק ואין אפחד בבית! ואנחנו משפחה כזאת שיודעים הכל עת כולם אין מצב לומר- סידורים.
חפירות של החיים.
אז אני מגמגמת לו 'אאא..... נסעתי להחליף משהו בקניון'...
קיצור
לא מצחיק חחחח
וגם, באותה פעם הגעתי ראשונה, חיכיתי חצי שעה חבלנית שתגיע, מחכה מחכה, בסוף אמרתי טוב אולי נכנסה בלי ששמתי לב.
אני דופקת, והיא כבר בפנים.
מאיזו מחילת סתרים נכנסת?!?

תשמעי, הסיפורים על המשפחה שלך הכי לא-רוסיים שיש. מדמיינת אותם ממש ספרדים....

שאנחנו מרוקאים בהסוואה

גם אצלי היה ככה, ואז הרב אמר שנלך לבודקת. היה כואב שניה, אבל עבר ואותו חודש נכנסתי להריון 🤭

איך? אין לי מושג
מרוח הקודש
חח סתתםםם

בקשר למחילת הסתרים-
הרבה פעמים למקוואות יש 2 כניסות. מאחורה ומקדימה. למקווה שאני טובלת בו בטוח יש. ראיתי את שתיהן.

יואוו נשפכתי כאן מצחוק

אשוב"
.....

הוא אמר לי חגית איפה את
אבל נשות הפורום היקרות לא רגילות לגלותאת שמן האמיתי כאן (למרות ששלי כזה ברור), אז החלטתי לא להיות פרובוקטיבית ולזרווםםםםם עם כולן

100 אחוז של מוח, טהור וצרוף









שילדתי יחד עם השלישית הקבבית

עכשיו אני יודעת איך קוראים לך
לא טרחתי לבדוק בכרטיס האישי

שעה ברצף.
הטבעיות שזה רץ פה...
🤣🤣

חחחחח נקרעתי פה!!!

אמאלה איזה פאדיחה!!

כשנה לאחר החתונה. היה יום עמוס המקווה, במוצאי תשעה באב.
אני מתארגנת לי לטבילה. פתאום אני שומעת מרחוק צפצוף של רכב שנעלו אותו. צליל מוכר מדי. לחמותי יש רכב כזה!(וגרנו באותו יישוב).
אני כזה: אוי לא! מה אני עושה? מה אני עושה?
שמעתי אותה נכנסת למקווה ומתחילה לקשקש עם הבלנית, אך הם מיד עברו ללחישות.
מיד אחר כך שוב הצפצוף המוכר של השלט של הרכב, וקול רכב מתרחק...
אני טובלת לי בנחת. יוצאת, רואה אוטו אורב בפינת הרחוב עם אורות דולקים. אני מתרחקת לכיוון הבית ומציצה בשלב מסוים אחורה רואה את הרכב של חמותי נכנס חזרה לחניה של המקווה

מתהההה

לא יכולה לדמיין את זה

הבלנית שמכירה את שתיהן, עדכנה את החמות שכלתה צוללת שם🏊‍♀️ אז החמות יצאה לאוטו מהר, חכתה שכלתה תצא, ואז נכנסה בחזרה למקווה כדי למנוע אי נעימות לשתיהן

חחחח
ה' זה מהעייפות.. חוסר ההבנה

בי יומיים לפני החתונה ברחוב. הייתי מתחת לבית הורי והיא בדיוק נסעה ברכבה וראתה אותי. עצרה, הוציאה את הראש מהחלון וצעקה בהתלהבות-
"הי השם בשימוש כבר!!
מה אה?
מחר צוללים?"
....

הבאת איתך שנורקל?
🏊‍♀️

עזר לנשימה מתחת למים
בחצי שנה הראשונה כל "צלילה" הייתה סיוט. עד שבלנית נחמדה למדה אותי טיפ...

אני סבבה עם צלילות
חוץ מהתקף שיעול פעם אחת
שהבלנית כמעט קפצה להושיע אותי.
😆

אני הייתי משתעלת מלא וממש נחנקת והיו נכנסים לי מים לאף. אז הבלנית למדה אותי להצמיד טיפה את הסנטר לצוואר-להוריד אותו כלפי מטה, וכך לטבול. ולא עם ראש "ישר".
מאז שאמצתי זאת- חסל סדר השתנקויות, בליעת מים ופלבולי עיניים..

טבלתי בלי לבלוע בכלל מים💪🏻🤗

והפעם שהכי נחנקתי והשתעלתי מלא הייתה לא מזמן עם כל הקורונה
היה נראה שהבלנית חושבת שבאתי להדביק את כולן 😅

גם אני משתמשת במילה הזו.

צוללת, צללתי, אצלול

מצחיקה עם הצלילה... הלוואי שהחוויה היתה קרובה לזה

נכנסת למקווה בשישי,
ואת מי רואה?
חחחחח
"שבת שלום גיסה!!!!" ושתינו אדומות....
מיותר לציין שאחר כך עשינו תיאום ציפיות בנינו איפה כל אחת תלך כדי לחסוך את האי נעימות שהייתה.

נופש עם המשפחה בצפון, היום השני לנופש ואני צריכה ללכת לטבול, משקרים להורים ולאחים שאנחנו קופצים להציץ קצת על טבריה ונוסעים למקווה חמוד ומטופח

התינוקת הצרחנית נשארת עם בעלי ברכב ואני צועדת בשקט למקווה, מחפשת אותו בין העצים..
שומעת ברקע חגיגות מוזיקליות ומבינה שנכנסתי לאולם שמחות, מנסה להתקשר לבעלי שיבדוק שוב את המיקום ותוך כדי צועקות לי כמה גברות חוגגות, בואי גיברת המקווה זה פה! בלעתי את הבושה ונכנסתי, בפנים אני מבינה שנפלתי על יום עם חגיגת מקוה לכלה נו שוין, נכנסת להתארגן, מקווה שלא יארך לי הרבה זמן..

אחרי הכל דופקת לבלנית על הדלת (הפעמון לא עבד) רבע שעה עד שהיא קלטה מרוב הרעש, באה להוביל אותי לבור ואיך שאני יוצאת---------

קולולולוווווווווווווווו בלונים נצנצים רעשנים המשפחולוגיה חשבה שהנה הכלה הגיעה... 

הרבה זמן לקח לי להוריד את הנצנצים  

כלה לפני החתונה

התבלבלה ועשתה הפסק באיחור של יום

בפסיקת רב- טבלה בבוקר של יום החתונה (וואי לא רוצה לחשוב רק איזה לחץ של זמן זה היה)

הולכת למקווה נרגשת כולה

טובלת

יוצאת

מתמרחת במליון קרמים

נזכרת ששכחה להוריד עדשות

מקלחת חוזרת להוריד הכל

שוב טבילה

 

וזה טבילה ראשונה. כן?

טבלתי עם טבעת נובהרינג, יוצאת, מתארגנת בשמחה, משקיעה באיפור ונזכרת......

הבלנית מתקשרת לרב במהירות, מתפתח דיון הלכתי בין הבלניות והמנקות מפה לשם כל המקווה יודע שטבלתי עם נוברינג..

תכלס בהוראת הרב התארגנתי שוב וטבלתי שוב  זה היה קשההה

כי אני כזאת מסטולה ומתאים לי לשכוח להוריד עדשות (מראש באותו היום שמה משקפיים) והוא ענה שבדיעבד עדשות לא מעכב אם אני לא טועה.. חח אבל כל רב ופסיקתו.. רק בשביל ההרגשה ש"עשיתי את זה כמו שצריך" בטבילת כלה הייתי טובלת שוב...

כי בעלי לא מזמן התיישב עליהן בטעות, והן נמחצו למוות

(ע כ ש י ו נראה אם יש לך את זה )

מחשש אם ושמא אולי החברה היקרה הזו כאן

וזה סיפור קצת ייחודי

בחרתי להעביר את המסר לדורות הבאים -

מחסוי! ל״ע!

מכחישנית...

ליל טבילה מוצ״ש

חמותי גוססת

בערב שבת בעלי הוזעק לבי׳׳ח שעוד מעט זה קורה

חזר בסוף ברגל בבוקר - זה עוד לא קרה

מגיע מוצ״ש אני לא מוכנה לענות לשום טלפון עד שהוא חוזר מבי״כ

אם הוא אונן- אסור לי לטבול בכלל

 

טוב, בסוף טבלתי

היינו יחד בהכי כאב שבעולם ואחר כך נסע לבי׳ח

היא נפטרה יומיים אחר כך.

 

ועוד אחד שהיה לי לפני יומיים- כתבתי פה כבר איך התארגנתי...

 

 

אבל למה אסור לטבול אם הוא אונן?

ובכל מקרה גם אם הייתה טהורה הם היו אסורים בכל קרבה גופנית. מתנהגים בעת כזאת, לא עלינו, כמו שאסורים.

כי היא לא אוננת.
אונן פטור מכל המצוות הכוונה שהוא לא מקיים מצוות. גם לא ברכות, תפילין, ק"ש.

ובלי קשר, אסורים כל השבעה.
)כמו בתשעה באב)

מנסיון😔

בעלי אמר שעדיף מבחינה הלכתית שלא אטבול

צריכה לברר את זה שוב זה היה לפני כמה שנים

הוא אמר שבאמת לא הייתי טובלת אם היה אונן

ניסיתי להבין את ההסבר אבל השעה כבר הרגה אותי...

כשאני ישבתי שבעה הרב שלנו פסק לנו שאסור רק תשמיש

ואני בינתיים לא מצליחה לחשוב על פדיחה...

בפעם האחרונה שהלכתי מאורגנת הכל וכמובן מ-ס-י-כ-ה שמה אחת התיק באוטו יש לנו מלאי מטורף..
נכנסת כרגיל משלמת המנקה בוחנת אותי ואני לא מבינה ממשיכה ואף אחד לא מעיר כלום
טובלת יוצאת הכל טוב..
מגיעה לאוטו.. נפל לי האסימון על המבט התמהוני של המנקה שנכנסתי בלי מסיכה... פאדיחות רציניות בימים אלו!!

בטבילה לפני החתונה לא ממש הבנתי איך זה עובד הסיפור עם הבלנית, אמא שלי לקחה אותי למקווה מיוחד יפה מפנק ואמרנ לי שדיברה עם הבלנית שאגיע מוקדם יותר משעת הטבילה להתארגן בנחת ושתהיה לי פרטיות ושאטבול ראשונה. מפה לשם, עשיתי לי אמבטיית יופי של מעל שעה(!!) כולי מנסה להרגע לפני החתונה, לא מבינה למה מידי פעם הבלנית דופקת בשקט שואלת אם אני בסדר ואם הכל בסדר. בדיעבד בהמשך שנות הנישואין הבנתי כמה ייבשתי לה את החיים! מסכנה! צדיקה שכזאת שלא אמרה לי כלום כלום והכל עשתה עם חיוך🙊
יש גם את הפדיחות הקלאסיות-
טבלתי עם טבעות הנישואין, ורק כשבאתי לצאת מהמקווה קלטתי והייתי צריכה לעשות הכל שוב,
בנוסף פעם תוך כדי שאני במים ובאתי לברך שכחתי את הברכה.(היה אחרי תקופת הנקה ממושכת בלי מחזור). אז במים אני שואלת במבוכה את הבלנית מה מברכים...
ופדיחה אחרונה, הבלנית אצלנו תמיד מחזיקה את המגבת מעל הפנים שלה כשעולים מהמקווה עצמו וככה מושיטה אותה לטובלת כשהטובלת עוד עם הרגליים במים (ואז בעצם היא לא רואה). באחת הפעמים באתי לקחת את המגבת, והופ, המגבת נופלת לי למים. הבלנית מתפדחת, מתכופפת לעזור לי להרים, אנחנו מתנגשות בראש כזה, אני כולי ערומה לוקחת מהר את המגבת הסחוטה ומנסה איכשהו להתכסות איתה, היא לא מפסיקה להתנצל, אני מתנצלת, ושתינו נבוכות יוצאות מהר מהבור🤦‍♀️

הרגת עם האחרונה!

גם אני טבלתי פעם עם הטבעות. ואז הבלנית מגישה לי את המגבת, אני תופסת אותה והיא אומרת לי "אוי, את עם טבעות, רוצה להיכנס שוב פעם?"

אוי איך שהתפדחתייי

עוגמת נפש אחרי שכבר יצאתי...

למה היא מסתבכת הבלנית?
אצלינו טובלים ואז הבלנית יוצאת מהחדר, וכדאני יוצאת מהמים היא בכלל לא נמצאת שם!

הבלנית השניה במקווה הזה פשוט יוצאת מיד אחרי סיום הטבילה

לצאת מהמים ותיגע בידיים שלה.
כדי שאם היא לא רחצה את הידיים ונשאר שם טיםה לכלוך היא יכולה להיות רגועה ולהגיד שזה הגיע מהידיים של הבלנית.
יש גם עיניין לקחת משהו מתוק ולשים בפה. אותו רעיון.

הכל כדי שאישה אחרי טבילה תצא עם תחושה שהיא עשתה את המקסימום מבחינתה ויצאה טהורה ונקיה.. תרתי משמע

זה בשביל שכשהאישה יוצאת מהמקווה, הדבר הראשון שהיא תראה ותיגע בו זו יהודיה כשרה. כמו שאומרים להסתכל על תמונה של צדיק, או להביט לשמים כשיוצאים ורק אח"כ להתחיל ללכת.

גם לגעת באשה טהורה
וגם כדי שאם תמצא איזו שהיא חציצה יהיה אפשר לתרץ את זה בנגיעה של הבלנית

טופי שקד כדי שיהיה במה לתלות
וממש כדאי במיוחד למחפשות
מיד כשיוצאים מהמקווה למרוח קרם גוף וידיים להתאפר ולהכניס משהו לפה

שמתחילות להכנס לסרטים ששכחו לעשות דברים או שמחפשות פתאום חציצות

פתאום משהו בין השיניים שתוכל לתלות בזה

כדי שאם יהיה לה ספק שמשהו חוצץ היא תוכל לתלות את זה באוכל אחרי המקווה.

ועל אותו משקל אפשר גם פופקורן 😅

שישר שאצא יהיו עליי שערות ואני לא יתחיל להילחץ

טובלת, ונסה על נפשי...😅

ממה את בורחת????

 

האמת גם אני ככה, אבל כדי להגיע לבעל יותר מהר

באתי,כבשתי, הלכתי.
תודה ושלום.



יווווווווווו מפורים לא הייתי...

גילוי נאות- הייתי רק 5 פעמים

יואו.
או שאת פרגית🐔
או שאת וולדנית...
😆

  רק- מזה וולדנית?

ולדנית זו מי שמנסה בלידות.
כיפלך
אני מקבלת מחזור גם בהנקה
אז יש לי מנוי...
ואפילו בשני ההריונות הקודמים, הייתי צריכה לטבול.
בנוכחי, לא. ב"ה...

אחד מההריונות זה הפלה

 

וואי טבילה בהריון???

מה? למה? איך?

סורי, מאמוש...
היו לי דימומים חופרים.

כן, מבאס.
וגם התפדחתי לטבול עם בטן
לוידת למה🙈

באמת מעצבן לטבול עם בטן

 

 

כותבת ההודעה ה1000?
@אין לי הסבר
@משמעת עצמית

בוווווווווו!!!!!!!!

מה מקבלים אם זוכים??

לק"י

אצטרך לעשות חזרות לפני הטבילה הבאה

יותר נכון קבוע אומרת לבלנית שצריך לשים שלט עם הברכה ;)

לק"י

אבל אני מברכת במים, ובלי משקפיים אני לא רואה כלום בערך.....

אני נעזרת בזה רבות!

ו על הסיפור השני. ממש פדיחה!

דיברתי מראש עם הבלנית (הקבועה והיחידה בישוב), אמרתי לה שזו פעם ראשונה ושאלתי אותה כל מה שצריך לדעת לפני פעם ראשונה.
כשהגעתי, פניתי אליה ואמרתי 'שלום x, זו אני y', שאלתי אותה עוד משהו והיא ענתה, הגיבה די בנחמדות, נכנסתי להתארגן וטבלתי.
בפעמים הבאות שבאתי היתה שם מישהו אחרת אז חשבתי שהיא מחליפה.
אחר כמה זמן הבנתי שהראשונה בעצם היתה מחליפה ולא היה לה מושג מי אני ולמה אני מכנה אותה בשם הלא נכון (בכל זאת היא הגיבה די בסדר).
היום היא המטפלת של הילדים שלי (אני מניחה שהיא לא זוכרת,בכל מקרה היא לא אמרה כלום....)

זה נראלי מסובך...
תמיד פוגשים מישהי שמכירים...🙈

עברנו דירה לפני שנתיים. ואמרתי לבעלי שתמיד אלך למקווה הקודם. התרגלתי אליו וקשה לי לשנות

הגיע ליל טבילה- חורף קרר וגשם זלעפות.

נסעתי עם בעלי. הגעתי ראשונה

נכנסת ,מתארגנת לי זריז ובאה להכנס למקלחת.

ו...............מים קרחחח.

הטיפשות היא שמיד שמתי את המים על הראש

צלצלתי לבלנית, בדקו את המקווה וגם שם מיי קרח. והטכנאי יגיע רק בעוד------שעתיים, ולכן לא אפשרי לטבול

יצאתי בעוגמת נפש - רטובה

קפאתי כל הדרך- ובאוטובוסים המזגן עובד על קור גם כשיש מינוס 200 בחוץ - הפכתי לגוש קרח

טבלתי במקווה ליד הבית

מסכן בעלי ..את העצבים זרקתי עליו שלא בצדק והוא מלךךך שכזה הכיל הכל- לא יודעת איך זכיתי בו.

 

אבל יצא מזה משהו טוב. גיליתי שממש נחמד פה...

 

לא רוצה לחשוב על הקור הזה!!!!

העיקר שעכשיו את לא צריכה לנסוע כל פעם

היינו בחו"ל הייתי צריכה לטבול 

מתגברת על הפדיחה שואלת את המארחת איפה יש מקוה באזור, מגיע למקוה המזכירה מקדמת את פני שנכנסתי מהיציאה מתברר ששם יש דלת כניסה ודלת יצאה אני עונה בפנים נבוכות שאני אל מכאן ולא ידעתי והיא עונה זה לא משנה להבא תכנסי בדלת הנכונה

טוב, נכנסת לחדר מקבלת חבילה ענקית שכוללת מגבת גוף מגבת ידיים מגבת פנים שטיחון ועוד

מגיעה הבלנית להוביל אותי למקוה היא מסתכלת עלי בעין עקומה ואז היא שואלת אותי תגידי גברת בישראל לא נוהגים לכסות את השיער בזמן הברכה?

מתברר שבתוך החבילה היתה גם מטפח ראש... 

מרוב הבושות נמלטתי משם דרך הכניסה... 

 

טבילה בניו יורק...
אני קוראת לבלנית. היא אומרת לי: את מישראל נכון?
אני כזה: איך את יודעת?
היא: כי רק ישראליות מתעטפות במגבת ולא בחלוק
והשיא: שימי חלוק ותקראי לי שוב.
ועד היום זה הורג אותי... את עוד שניה תראי אותי ערומה. מה זה משנה שאני עם מגבת ולא חלוק מגבת??? <<כאן תכניסו סמיילים מתאימים מכל הסוגים>>

היא שואלת אותי אם לבדוק לי צפרניים.. ואני כזה כן למה לא..הגברת מוציאה מספרים ומתחילה לגזור לי צפרניים 😳

אבל גם פעם טבלתי בירושלים והיה חלוק.

בחיים נראה לי לא קיבלתי חלוק
(חוץ מאשר בניו יורק כמובן 😁)

עובדה? ספיר? ירוחם? מצפה רמון?
לאף אחד מהם לא הייתי קוראת "יישוב ליד אילת"

לא *ממש* ליד אילת.
לא אפרט בגלל אאוטינג... מספיק ישוב קטן יש לי🙈

אולי זאת הבעיה שלי ? אולי לכן אני שונאת לטבול?

שאת בדרך לשם?( במידה שניסית להסתיר זאת)
לא פגשת שם מישהי שהתפדחת לפגוש?

אני לא באיזה ישוב קטן.
הכל כרגיל
מעצבן
לא מצחיק

כשאני יוצאת למקווה אני משום מה מתפדחת מהצל של עצמי, פוחדת שמא מישהו יקלוט...ובמקביל ממלמלת לעצמי משפטים של העצמה- את לא עושה עבירה, ללכת לטבול זה זכות, אף אחד לא חולם שאת הולכת לטבול, את נראית כרגיל וכו'...

בין מלמול למלמול אני חומקת בדלת של המקווה, שמחה שאף אחד מוכר לא פגש אותי..

איך שאני נכנסת לחדר המתנה (ערב שבת עמווווס) אני נתקלת בשכנתי הצמודה לביתי 

היא כזה- הי, וקוברת את הראש במגזין.

לי זה מזה כיף לפגוש מישהי מעניינת ולפטפט איתה בינתיים כי אצלנו מחכים ממש מלא וזה מזה לא פדיחה מבחינתי לפגוש מישהי.למה .חטאתי ?

מועדות פעמייך ולשם מה, אממממ... איך לומר?
מביכה קצת

בתור הבלנית 🤪

בשיא הכיף היא אומרת לי - "את-
לשם?"
הנהנתי בחיוך ואמרה לי כזה-"יאללה בואי, נלך ביחד"
תודה דודה
שבת שלום

חלק מהחיים. אולי יש בלב אי נעימות קטנטנה וזהו. גם חלק מהבלניות אני מכירה בחיים שמחוץ למקוה.

לק"י

לא את חמותי, אבל נשים מוכרות אחרות- כנראה שהיה לי בסדר.
אבל זה אין סיכוי.....אנחנו גרות מספיק רחוק מכדי שהיא תגיע לכאן לטבול

פעם אחת ראיתי אחות של חברה, אבל לא בטוח שהיא היתה מזהה אותי.

קרה לי הטבילה האחרונה.. פגשתי אותה עוד בדרך. ישר קלטתי שהיא הולכת למקווה, עם תיק כזה..
ואז המשכנו בשתי דרכים טיפה שונות והיגענו ביחד למקווה..
אז מה?

א. היא מבוגרת ממני, אני לא חברה שלה. רק מכירה אותה.
ב. נפגשנו בצומת, אני הולכת בד''כ בדרך אחת. אני לא יודעת אם היא החליטה ללכת משם בדרך טיפה שונה כי ככה עושה בד''כ או כדי שאני אל אשים לב. (אני לא יודעת אם היא קלטה ישר כשנפגשנו). לא דיברנו בצומת, רק כבר כששתינו היינו במקווה, אז דיברנו קצת על הבלנית

אבל לא היה לי כל כך הרבה טבילות אולי בגלל זה.

אבל השרשור הורס

פאדיחה יחסית טריה.

מכיון שחיייבות לבוא מוכנות ממש, אני מורידה את כל האיפור יסודי ממש כולל תכשיטים כבר בבית ויוצאת כך .ואז אני נראת קמה משינה (אולי פרי דימיוני, אבל כך מרגישה)

לפני זמן מה הייתי צריכה לטבול במוצ"ש, ירדתי במהירות במדרגות הבניין וממלמלת לעצמי רק שלא אפגוש מישהי

על המזל שלי שכנה - חברה שלי עולה ,פיטפטנו מספר שניות והיא הביטה בי בעיניי עגל

קראתי בעיניים שלה את המילים "אה, את הולכת לטבול" 

לפחות היא לא אמרה את זה בקול

אלך עם שק על הראש. כך בטוח לא יזהו

 

אז ככה: תחילת קורונה, מתפללים במניינים קטנים. בכניסה לבניין שלנו יש מניין ערבית, ואני צריכה לצאת לטבול... בודקת שיש עוד 2 דק' לתפילה ויוצאת. מסתבר שזריזים מקדימים, וחצי מהגברים בבניין כבר מחכים לתחילת התפילה. לא רק זה, הבן של השכנים (בן 4-5) שואל אותי בקול: לאן את הולכת? למה יש לך את זה בתיק? (הייתי עם שקית קשיחה כזו, והוא ראה מגבת...) התפדחתי את חיי וברחתי כשכל הגברים של הבניין בוהים בי...

עוד סיפור... קורונה, ליל שבת, השבת הראשונה שהתפללו בבית כנסת בחזרה. אני הולכת לי למקווה, מול המקווה פוגשת מישהו (שאני לא מכירה) שצועד מולי את כל הרחוב. קולט שאני נכנסת למקווה, מסתכל וממשיך. כשאני יוצאת המקווה - שוב אותו אחד הולךמולי ומחייך לעצמו את החיים לפתע פתאום... ממשיכה ללכת, כולי מפודחת ממש, עדיין די צמוד למקווה, יוצאים כל מתפללים בית הכנסת, נעמדים מולי ומתחילים להתעניין אחד בשני, מה שלומך וכו' (לא נפגשו תק' בגלל הקורונה...) וכשאני עוברת - משתתקים, ואז ממשיכים לפטפט... רצתי עם דמעות בעיניים...

והמקווה אחרי החתונה... גם יצא ליל שבת (קשהההה), אני גומרת לטבול בשעה טובה, פותחת את דלת המקווה ויוצאת ממנו, ומולי, מי חוזר מהתפילה? לא סתם, אלא הר''מ של בעלי, שהוא קרוב משפחה שלי, מזהה אותי ומכיר אותי, עם כל המשפחה שלו... הם חוזרים מהתפילה, הולכים כולם הביתה, ובדרך רואים אותי יוצאת מדלת המקווה... כמעט חזרתי חזרה למקווה, בחיי... והם כזה 'שבת שלום!' בעעעעעע

כמה טמטום!!

או ליד או בדרך
שיהיה בקצה השני בדיוק

ובגלל שמי שאחראי על הדברים האלו הם גברייייייייייייים!!!! 

כמה אירוניה.. זכרים עלאק🤦

פדיחות.. אחת אחת!!
ואיזה פחד עם ההוא שקלט אותך😳

אבל השירשור הזה עזר לי לצחוק עליהן קצת, ולשחרר... תודה @השם בשימוש כבר

רק חבל שהייתי כל היום על הטלפון תוך פרצי צחוק רועמים.

לונורא.

מלמל לעצמו "אין תקשורת היום"
מסכן!😎
העיקר שהסברתי לו בסוף וגם שתפתי בחלק מהסיפורים..

(פורום פעיל=הרבה צופים=יותר גלישה=יותר כסף לערוץ 7 מהפרסומות, או כל אתר שהוא, בו פורום פעיל )

מנהלים לתשומת ליבכם

אני

אמאלה לא ידעתי מה להגיד😅

אוי, זוועות עולם

ועל הדרך היא שואלת אותי: "נו, איך גיננדל????"

ואני מגמגמת לה "מדהימה! המממ... יש אסיפת הורים מחר....אולי נדבר אז???"

כמה התפללתי שהיא לא תבוא לאסיפת הורים...

פשוט לא עמדתי בפאדיחות...

עומדת מעורטלת, חסרת בגדים ורועדת במקווה?

או בקבלה?

🤣🤣

לכאלו אנשים.
טוב שלא אמרת: בואי, תגרדי לי שניה פה בגב ואני אעדכן אותך מה קורה בשיעורי אנגלית תוך כדי...
🤐😖

מתארגנת לי כולי בבית, אמבטיה ארוכה ומפנקת. חושבת, נחה כזה מכל היום, מתרגשת (יחסית קרוב לחתונה)
שומעת שהטלפון שלי מצלצל בחוץ כמה פעמים, אבל מה אכפת לי, אני בהכנות.
קיצר, כשיוצאת מציצה בפלאפון לראות מי זה ורואה כמה שיחות מהשכנים למטה (זוג זקנים חרדים). חשבתי שזה לא איזה משהו דחוף.
פותחת את הדלת של הבית לצאת למקווה ושומעת גריפות במגב, בכמויות פסיכיות.
מסתבר הייתה איזה בעיה בצנרת וכל המים של האמבטיה שלי הציפו להם את הבית. הזמינו נכדים וכזה לעזור להם לגרוף הכל ואני כולי מפודחת.
פתאום בעלי מגיע גם, מריצה אותו למטה עם מגב שיעזור לגרוף ויורדת מהר מפודחת בטירוף ומנסה להעלם..

איזה הזוי
😆

פ א ד י ח ה!!

הבנות שלי לא מבינות מה עובר עלי

היא מתקלחת והם חוטפים קלחת

לק"י

לי לא היתה פדיחה ממש ב"ה, אבל משהו משעשע:
לקחתי מונית למקווה ואמרתי לנהג את הכתובת.
אז הוא אומר לי משהו כמו: "זה בחניה/ רחבה של המקווה?"
אני כזה "כן, זה האזור....."

פעם אחת איזה נהג חצוף אמר לי בפרצוף מחוייך:, אה, למקווה את צריכה. טוב, נקח אותך למקווה...
ואמרתי לו, מה הקשר, יש שם בר מצווה (סתומה, את עם מטפחת, לא מאופרת. מי נראלך טיפש???)
זבל,
מאז, אני אומרת כתובת כמה בניינים ליד...

לק"י

אבל זאת חניה של כמה בניינים וליד המקווה.

ואיזה נהג חצוף

סורי שאני צוחקת כתבת בצורה משעשעת

הצחוק יפה לבריאות🤣

לק"י

וגם אם הבין שאני הולכת למקווה, לא מפריע לי💁‍♀️

@אמא של בנותי היקרה....
אז לה התודות והברכות... 👏👏

אם זה מה שהשיתוף שלי הניב, אז אני צריכה לשמוע בקולך, @השם בשימוש כבר ולהגיב יותר!

 

קרה לי לא מזמן שהלכתי, וכשאני נכנסת למים - אחרי שכבר נתתי לבלנית את המגבת, אני שמה לב שהיא מסתכלת עלי, ואני לא הכי לבושה, כמו שאתן מבינות... ממש לא היה לי נעים...

 

מה אתן הייתן עושות במקרה כזה? אולי נפתח פה עוד שרשור...

היא אמורה לבדוק שכל השיער שלי במים, נכון? לא להסתכל איך אני נכנסת לשם...

המים מסתירים את הגוף ומטשטשים אותו, מה שאין כן המדרגות...

והיא הסתכלה עלי גם כשיצאתי, שזה באמת באמת שאין שום סיבה הלכתית!

לא שאלתי ח"ו מחוסר אמון, רק להבין את הסיטואציה
הייתי בודקת מי האחראית עליה ומדווחת. אם זה בלנית ראשית או האחראי מהמועצה הדתית
הלוואי והיה לי האומץ להעיר גם במקום, אבל הרבה פעמים המצב הזה גורם לקפיאה

בדיוק התפקיד שלי בלבד,
האחריות שלי בלבד,
והעסק שלי עם הקב"ה,
ב ל ב ד!!!
ותוקעת בה מבט מאיים כזה.
והקול גם קצת תקיף, כמובן.
הכל בהנחה שהגזימה במבט, כן?

ממש בתחילת הנישואין הייתי פעם אחת, והבלנית היתה ממש קצרת רוח, וזרזה אותי בעצבנות.
זה היה ממש חדש לי ורציתי לעשות הכל טוב ובנחת.
אז אמרתי לה בשיא הבטחון ובחיוך : אני רואה שאת ממהרת, ואני צריכה ברוגע, אני עדיין כלה, ולוקח לי זמן.
אם זה מפריע לך, אולי נקרא למישהי אחרת.
היא היתה ממש מבוגרת, והיתה בהלם.
אבל התאפסה ונהיתה נחמדה.

לא ברור מאיפה האומץ...

"הכנסת לה באבי אמה"

וואי וואי תקשיבו
אני חרגתי לגמרי היום.
בהכל.
עברה לי השעה, חלפה לה מזמן.

מסכנה, בטח רצתה לערוף לי את הראש.

כמה שיותר מוקדם כדי שהיא תספיק קריאת מגילה... קיצור, לא גמרתי להתארגן בדיוק בקה והיא היתה בלחץ ממש... אז אחרי שטבלתי (כשאני עדיין במים) פשוט הצעתי לה שתשאיר לי את המפתח וכשאגמו להתארגן וני אנעל ויחביא לה בכניסה לבית... (מה אכפת לי, כל העולם בקריאת מגילה ואני עם רכב אז אפאחד לא רואה שאני מגיעה אליהה הביתה...)

אבל הגלל השתארגנתי בלחץ אז פספסתי מלא דברים קטנים ולא הצלחנו להשיג את הרב כי הוא גם היה באמצע קריאת מגילה... אז עד שהשגנו אותו התנהגנו כאסורים... היה סיוט!! הדבר האחרון שבא לך כשאתה יוצא מהמקווה זה להיות בספק אם כשר...

גם לי היה פעם ליל פורים סיוטי שכזה..

הגעתי למקווה ואיך שאני נכנסת אחת הבלניות ישר מסתכלת עלי ואומרת לי אני איתך.
ואז כאשר צלצלתי היא באמת נכנסה ובדיקה אותי דקות ארוכות מכל כיוון
ואז היא נגעה בי בצורה דוחה במטרה כאילו להוציא שערות שנתלשו
פשוט קפאתי. זה הרגיש כמו פגיעה ממש
ואיך היה אכפת לי שלא הגבתי מייד

לא חוזרת לשם לנצח

תוריד? הציפייה היא שהיא תגיד לטובלת- היי יש לך פה כמה שערות ותורידי? אני שואלת באמת כי אני לא מצליחה להזדעדע...התפקיד של הבלנית הוא *לעזור* שהטבילה תהיה כהלכה...

מכל כיוון. זה לא אמור להיעשות. הבלנית אמורה לראות רק שהטובלת טבלה כהלכה. זהו. חובת החפיפה, העיון, הסירוק, היא של הטובלת בלבד. ונכון שודאי שאפשר להסיר שערות מהגב, וטוב לעשות כן, אבל מכאן ועד לגעת בה בצורה דוחה כמו שהיא כתבה, ארוכה הדרך.

למי שלא, היא רק צריכה לראות שהראש בתוך המים

במיוחד כשהיא ערומה ואת בתפקיד

קרו לי דברים מצחיקים עם בלניות חסרות טאקט, והייתה לי אחת שממש חפרה... אבל צחקתי מזה. בלניות כאלו הן בדרך כלל נשים פשוטות, באות במטרה טובה אבל זה הרמה שלהן...

כמובן יש מדהימות ורגישות. צריך סיעתא דשמיא ליפול עליהן...

אני רק חיבוק על החוויה.
לא נעים גובל במזעזע.
מקווה שהיתה לך חוויה מתקנת!

איכשהו מקווה אצלי לא חוויה מתקנת..

אני עם מיואשת, שום פדיחה, שום צחוקים..
באה טובלת הולכת..

ואני כלה טריה. חוזרת מהמקווה עם אמא. בדרכ בשעה כזו הישוב שומם.
אבל למרבה הצער נתקלנו ברכלניות הישוב עושות הליכה (בערך חמש נשים) הן אומרות שלום לאמא שלי ואז " וואי איפה הייתן? אה איזה ריח של כלור יש לך מזל טוב איך היה?"😲
אפילו לא ידעתי אם זה תקין כל החיטוט הזה ..פיכסה

לק"י

זה לא סוד גדול....
אבל גם אני לא הייתי ששה לשוחח על זה עם נשים שלא קשורות אלי כל כך

"הכל יודעין כלה למה נכנסה לחופה... "
כולם יודעים.
חוץ מ-
הכלה....

ואין לי ממש פדיחות סביב הטבילה שלי אבל זכור לי משהו ממש מפדח בנושא בתור ילדה..
אז בתור רקע גדלתי בסביבה מזרחית וליד הבית שלי שכן מקווה נשים, כך יצא שהכרתי את המושג מגיל די צעיר מצעדות של הנשים המרוקאיות עם סלי התופינים וה"קולולוי"... בתמימותי הילדותית היתי בטוחה שזה מנהג ששייך רק לבנות עדות המזרח וגם הן טובלות פעם אחת בחיים בערב החתונה.
היתה לי שכנה שעסקה בבניית ציפורניים. היתי אוהבת לבוא ולשבת לידה כשהיא עובדת. פעם אחת תוך כדי שהיא משייפת ללקוחה את הצפורניים היא אומרת לי זה נכון שחרדיות עושות בניה רק כשהן בהריון?!ואני כזה " לא. מה הקשר?" אז היא מסבירה לי בטוב טעם שזה בגלל המקוה שזה בעיתי ורק בהריון לא הולכים למקווה. בשלב הזה כבר ממש הרגשתי שהיא מדברת סינית. אז אמרתי לה מה מקווה? ממתי נשים הולכות למקווה? והיא שלא הכירה את התרבות של ההסתרה בקרב האשכנזים אומרת לי מה זאת אומרת? אמא שלך הולכת למקווה. היתי בשוק מהיומרה שלה ובבטחון עצמי של ילדה בת 9 שבטוחה שהיא יודעת הכל אמרתי לה "אמא שלי בחיים לא הלכה למקווה".
מסכנה אמא שלי איזה בושות עשיתי לה...אני לא אשכח את הכלל שהיא למדה אותי אז "בחיים אל תגידי לא על משהו שאת לא יודעת"!

שמכרה לא דתיה שלנו גם אמרה לי שנשים הולכות למקווה. בימי שישי! (יש כזה מנהג?) ואני בשיא הביטחון של ילדה בת 8 - מה פתאום! מקווה זה רק של גברים! (אצלנו גברים טובלים כל יום)

למקווה כשיצא ביום שישי-ליל שבת כי להבדיל מערבים אחרים, בליל שבת טיפה יותר מסובך למצוא בייביסיטר לילדים כשהבעל בבית הכנסת... אז ככה זה זכור לה-השערה שלי🙂

ואחת הנשים שתאמו, אמרה לי שתגיע עם הבת שלה, כי אין לה עם מי להשאיר. אני כזאת אשכנזיה שהייתי בהלם .
כשהן נכנסות, הילדה אומרת לי: אה, את מחליפה את x?? הכירה את הבלנית מהפעמים הקודמות
ואני שומעת אותה אומרת לאמא שלה "כן, אני זוכרת, בפנים יש את הבריכה הזאת".


אבל כשחשבתי על זה אח"כ - זה מה שיגרום לילדה הזאת לשמור בעצמה על טהרת המשפחה בעז"ה. היא לא לומדת בבי"ס דתי, ואין לה חברות דתיות, לא מאמינה שתשמור משהו שלא ראתה בבית.

אמא שלי היתה הולכת לחברה עלומת שם
וירטואלית.
כמה שניסיתי לברר מי זו, ומה דחוף לבקר אותה בליל שבת, לא עבד לי.
אמא ייקית שאומרת לי בפרצוף רציני כאילו מינימום היא הולכת להציל מישו מרדת שחת...
🤣🤣🤣
היום, גמני אומרת לבנות שלי שאני הולכת לחברה...

עובר בגנים כנראה

ו--על התיאור של אמך ושלך.. 🤣🤣

ליל טבילה הראשון שלי אחרי החתונה גם יצא בליל שבת ואמא שלי מסיבותיי שלי לוותה אותי( בלי עגבניות...)
הקיצר היא שוב השתמשה בתירוץ של החברה האלמונית. אז אחותי בת 5 שאלה אותה "את הולכת לעזור לה עם הסלטים?"

התלבטתי מה לעשות עם שני קטנים.

בעלי רצה ללכת לבית כנסת כי חברים ידעו שהוא בבית בשבת.

ללכת עם שני קטנים לתפילה זה שקוף

החלטנו שהוא יקח אחד ואני... את הקטן בעגלה  בניתי על טובלת נחמדה שתשמור עליו כמה דקות...

נכנסתי ופגשתי אמא של תלמידה. היא סיפרה לי שגם לה קרה להגיע עם תינוק לליל טבילה בערב שבת והיא ראתה בזה כסוג של מסירות ש'בתמורה' נכנסה להריון (וזה היה דבר קשה בשבילה). 

מפה לשם ב"ה נכנסתי מהטבילה הזאת להריון.

יש מצב שעלינו על סגולה

 

 

 

שסמוך למקווה הנשים בעירנו יש גם מקוה גברים ואצלנו גברים הולכים למקווה בגיל צעיר יחסית, אז פעם אחי שאל אותי למה אני לא הולכת לטבול? ראיתי שם הרבה ילדות בחוץ

מניחה שיש מקומות שזה יותר מקובל בהם.

היה גשם חזק, והגעתי מוקדם והמקווה עוד היה נעול. לפתע מגיחות אמא ובת. (בת 8 בערך) האמא שמכירה את כל הבלניות אומרת לה- אני אתקשר לx, היום יום ראשון זה התור שלה..
הבת אומרת לה- אה היום לא y אחראית פה?
מפה לשם בסוף y הבלנית הגיעה, ותוך כדי שאני מתארגנת האמא והבת נכנסו יחד, והבת צועקת לה- אמא את מוכנה? לקרוא לה כבר?

אני אשכנזיה, וואלה- הפריע לי שילדה בת 8 כזו צעקנית חלק מחוויית הטבילה שלי.
אם היא הייתה מכירה אותי ה' ישמור כל השכונה הייתה יודעת שטבלתי באותו יום

נודע לה לראשונה שצריך לטבול. היא הייתה בהלם, לא שמעה על זה בחיים ( מצוות יסוד של אשה יהודיה! ) טבלה רק בשביל הפרוטוקול, כי חייבו אותה ברבנות, וזהו. לא המשיכה מאז.
חבל. אולי אם היא הייתה באה עם אמא שלה למקווה בתור ילדה, אולי היא כן הייתה ממשיכה לטבול...

מהרבה כלות שמעתי את המשפט- מאז שאני ילדה אני באה עם אמא שלי למקוה, אז ברור שאני מתכוונת לטבול גם אחרי החתונה.

.......

במניין במצב כזה וכך אנו נוהגים....

למה אבא לא הולך לבית הכנסת ישאלו שאלות ויזמרו זמירות? (לא של שבת )
איש, אישה, ושיקוליהם.

ברוב המקומות יש תחלופה

הוא החזן/הש"ץ בקבוע. אבל זו רק דוגמא

הדבר היוצא דופן שקרה לי סביב טבילה-
כשהיינו זוג צעיר ללא ילדים הייתי צריכה פעם לטבול בעיר אחרת במסגרת נופש.
נסענו ביחד במונית לפי כתובת שמצאנו וזה לא היה בדיוק. בקיצור אנחנו בחוץ באזור חשוך פתאום הגיע כלב... לא זוכרת פרטים אם היה גדול או קטן, נבחן או שקט, צעד בניחותא או אץ לעברינו... רק זוכרת את עצמי צורחת וקופצת על בעלי 🙈
ואחר כך מתפדחת שאני לא אמורה לגעת בו, בנתיים 😬

אגב קרה גם לי, באותה עיר של ה"בית כינשת" רק שכן היינו מותרים....

היינו בטיול שתוכנן למתי שמותרים.. אממה מחזור פתאום

הרגשה כיפית שאת צוחקת איתי

ואגב ממש נהנית מזה שלמדתי לעשות רגשונים
בזכות השרשור שהיה פה בנושא

😁🤣😅😆😗🥰😘😍😎😋😙😚️🙂🤗🤩

השארתי את העמוד של הרגשונים פתוח בכרטיסיה נפרדת וכל פעם מסתכלת

קפצתי על בעלי כשנבח כלב בדרך למקווה.

בפגישה, הלכתי עם היבחוש ברחוב קצת חשוך
והלכה חתולה על הגדר לידו (בגובה הראש)
פתאום היא קפצה והבחור זינק עלי.
נשבעת!!!

זה היה קיצוני ומצחיק ברמותתתתת

רצה למות

בעלי היקר הציע לי נישואין...
התרגשנו והכל..
היו פרפרים ולבבות באוויר..
לפתע מגיח לו כלבלב קטנטן צווחן ונובח עליי
ואני (פחדנית שכמוני) קפצתי על הספסל וצרחתי
-" אמאאאא ... תיקחחח אותו ממנייייי!!!"


נראה לי לרגע בעלי התחרט על מה שהוא עשה כמה דקות קודם לכן

לנו באחת הפגישות היה כלב, איכשהו שמרתי על עצמי לא לקפוץ עליו (ולא לרדת לכביש) והוא החליף איתי צד

הכי רומנטי שיש.
תציל אותי מהדוב!!!

אני פחדנית בקטע לא נורמאלי מכלבים

למה, בטח גרמת לו להרגיש עוד יותר אביר

זה היה לפני שעה...😁

נזכרתי במשהו כשהיינן צעירים ויפים,
גיסתי הייתה שכנה שלי והם הזמינו את ההורים של בעלי ליומולדת לילד .
הייתי צריכה להתארגן למקווה, הייתי צעירה והתכוננתי הרבה זמן. אני יושבת לי במקלחת,
כדי למנוע שאלות, בעלי קפץ ליומולדת והודיע שאני לא מרגישה טוב,
ואז חמותי אמרה- אני באה לבקר אותה!
בעלי התחיל להגיד לה- לא לא מה פתאום...
והיא ממש רצתה לבוא- כן כן! היא תשמח, אני בטוחה (כן?)
מזל שבעלי אסרטיבי ולא נתן לה.
קיצור , מפה לשם , הייתי צריכה לצאת למקווה.... וגיסתי הסתובבה בחוץ ופחדתי לפגוש אותה, זה היה מבצע מחתרתי נחוש.. כשהשטח התפנה פתחתי בריצה 😅

שעלתה שמחה לפגוש אותה.
ועוד שכשהיא חולה!!!!
סתאם סתאם
@חמותיכפרעלייךאניסתםחופרתאיןכמוך

אבל יש לה קטעים..... פוווו

חמי וחמותי כמעט קפצו לבקר ביום של הטבילה.

זה היה סיפור...

תקופת מבחנים...

רק עוד חודש נסיים

טבילה אחרי לידה (לא זוג צעיר)

מחכים לזה מלאאאא זמן

אבא שלי מגיע לבקר ללא התראה מוקדמת!

היא פשוט התחפפה

וחזרה

ואבא שלי עדיין שם!!!!!

 

הלוווו הבת והחתן שלך מחכים כבר שתעוףףףף מהעיניים! לא קלטת?

 

מזל שהיא כבר מנוסה ובוגרת ולקחה את זה ככה. אני הייתי בוכה.

 

 

ועוד אחד שלי- ליל טבילה בליל שבת

שבת חורף קצרה

אחותי מגיעה מחול בחמישי בלילה אחרי חצי שנה שלא ראיתי אותה

היא מתקשרת אלי ב כי נחמדות- אני רוצה לבקר אותך מחר

ואני כזה ״לא מאמי, תקשיבי אני עובדת עד 12 ועד שאחזור הביתה וצריכה לבשל בלה בלה בלה ממש לא מתאים לי״

קיבלה את זה

אחר כך מתקשרת שוב - אני אבוא אחרי 12 לחצי שעה וזהו

טוב לא עמדתי בלחצים,....

באה

ישבה בנחת

קפה 

עוגה

פטפוטים

אני מנסה לארגן קצת ת׳בית ללא הצלחה

בעלי מתגייס לתקתק הכל

מתי את כבר הולכת?

אני רוצה לישוןןןןןןןןן לנוחחחחח לעשות. אמבטיההההההההה.

היא רק יצאה פשוט בכיתי את הבכי של חיי

הלכתי לישון (הייתי גמורה)

לא נרדמתי

קמתי

התארגנתי

אחר הזמנים ההזוייים

 

(בדיעבד- הייתי צריכה לומר לה. אפשר לסמוך עליה. סתם התפדחתי.)

הולכת מרחפת
ופוגשת את מי אם לא
חמותי עולה לה מהמקווה

אלליי😳😳

אפילו לא יכולתי לספר לבעלי עד היום הוא לא יודע ..

ועוד למחרת בבוקר שבת אכלנו אצלם
חשבתי נשכח את זה במאמץ משותף אבל היא אמרה לי בשקט: אל תדאגי לא סיפרתי לאף אחד 😳

ואיך כתבת יפה

אקראיות במקלדת או צירוף סודי?
או ששמך רחל?
@רקלתשוהנ

פשוט טעות הקלדה
של הצירוף האלמותי בכל הנוגע לניקים שאמורים להיות זמניים אך טבעו עמוק בפורומים:

"רק לתשובה"

בשם רחל( רקל... )

כל הכבוד! אני לא היתי מתאפקת..

לא לספר לאף אחד, גם אם יודעים על מישי שטבלה

 

גם מרגיש לי לא צנוע לספר לבן שאמא שלו טבלה הלילה.. לא יודעת

נניח אחרי כמה חודשים מספרת לו שפעם הייתה לי פדיחה איתה, ולא אומרת מתי.

 

העניין הוא לא לספר באותו יום.

 

אני לא אספר לבעלי שביום X חמותי הייתה במקווה, כי זה לא צנוע ולא מתאים.

אבל שנינו יודעים שב"ה היא טבלה חודש בחודשו 

וממרחק של זמן - למה לא לשתף אותו במבוכה שהייתה? לצחוק איתו על זה

 

 

 

(זה לא יקרה לי בחיים כי אנחנו לא גרות באותו אזור, אבל תאורטית)

 

מרגיש לי מביך כזה... כאילו-מדובר באמא שלו... 😬אפילו ממרחק של זמן.
(חמותי הפסיקה לטבול לפני שהתחתנו, אז קשה לי אפילו לדמיין את זה )

פעם כמעט טבלתי אצלה - בשביל עלייה להר הבית.

הבעיה היותר גדולה הייתה לספר לה שאני עולה להר הבית...
אז התארגנתי אצל ההורים שלי ונסענו אליהם. ואז בדרך התבשרנו שהר הבית נסגר ליהודים....
אז בסוף סיפרתי, התכוננתי, נסעתי - ולא טבלתי ולא עליתי.

לק"י

הייתי מסוגלת לחשוב על חמותי כבלנית (אין מצב האמת.....).

אבל אני לא מרגישה רצון לעלות להר הבית💁‍♀️

אי אפשר לטבול בלילה?

רציתי שבעלי יהיה הנוכח (בכל זאת היינו מותרים), אבל אז היא אמרה שהיא תצטרך לשאול את הרב. ובהתחשב ברב ובמקום---- אז לא. ממש לא.

אחרי תשמיש

שמישהו/י חושד/ת בה שהיא "בדרך למקווה"

הסגירה, או הבלנית השניה אם קיימת..

הסברתי לבת הגדולה שלי לאן אני הולכת. למחרת הייתי צריכה לטבול בעצמי, אז אמרתי לה אני צריכה ללכת גם היום למקווה.

שגם לי קשה לדמיין את זה עליה,

אבל כן יצא לי לשתף אותו במרחק זמן על נשים שפגשתי.

 

ב"ה שאיתה אין סיכוי

 

 

ועוד למחרת בבוקר אכלנו אצלם...

זכורה לי פאדיחה מלפני החתונה
זכרתי שהמדריכה אמרה שאם מתארגנים אחרי השקיעה צריך להיות שעה.. במים😐
אז ישבתי באמבטיה וישבתי
ושכבתי
וישבתי
ושכבתי
ושכבתי
ושכבתי
ושכבתי
עד שבאו לבדוק אם יש לי דופק 😅
היה ממש לא נעים 😆

ואת יודעת מה הכי מצחיק? -
שאני עשיתי גם ככה...
בול!!

וגם-בפעם הראשונה של הטבילה, בתור כלה, לא הבנתי שמספיק פעם אחת לעשות את כל ההכנות - א ו בבית א ו במקווה,
חשבתי-
גם בבית גם במקווה...
אז אחרי שחפפתי והסתרקתי וצחצחתי שיניים וכו בבית,
עשיתי את זה גם במקווה

כתבתי למעלה.
ייבשתי את הבלנית שעה

טבילה אחרי לידה. גם ככה התעכב בגלל דימומים והחלטנו שלא דוחים יותר. אני הייתי צריכה לחזור ללימודים ליום ארוך באותו יום חמישי ואמא של בעלי תיקח את הפצלוחה אליה (גרים רחוק) ואז נבוא אליהם ישר מהאוניברסיטה לשבת.
הודעתי לבעלי שאין מצב שאני מתארגנת טובלת שם, ולא רציתי להתארגן המקווה, אז מצאנו פתרון- סבתא שלי גרה די קרוב לאוניברסיטה, אני אתארגן ואטבול שם ואז אסע
התקשרתי אליה ואמרתי שאני מגיעה, אמרתי לה שאני הולכת לנוח ולהתארגן לפני הנסיעה.
לא פולניה כסבתא שלי תעצור את המחקר פה אבל אחרי עוד כמה שאלות היא ויתרה והלכה לענייניה.
מתחילה להתארגן, לא הספקתי להוריד שיער וכו', לגזור ציפורניים, כל דקה נזכרת במשהו אחר, סוף סוף נכנסת למקלחת.
והופ- המים קרים. איך לא חשבתי על זה? יוצאת עם מגבת מדליקה את הבוילר חוזרת, מנסה לשכנע את עצמי שהמים כן חמים,מחכה והם לא מתחממים.
תוך כדי סבתא שלי ברקע כל חמש דקות- בוקר אור את לא רוצה לנסוע?את עדיין במקלחת וכו' (מאוד הגיוני להתקלח שעה לפני נסיעה לצפון)
המים בערך התחממו, אני כבר ממש ממהרת ואיכשהו מצליחה לסיים להתארגן יוצאת. סבתא שלי כבר לא מבינה מה קורה, אני דוחסת מהר את הדברים לתיק ובאה לצאת.
רגע בוקר אור תאכלי! (כפרה עליך. לא אחרי שצחצחתי שיניים ושמתי קיסם)
בסוף היא מסכימה לוותר ותוקעת לי תפוח בתיק. יופי. באה לצאת.
רגע בוקר אור אני אסיע אותך לתחנה! ( אוי לאאא)
מצליחה להבטיח לה שיותר נעים לי ללכת ברגל יוצאת מהר לפני שהיא תשאל עוד משהו..
(הגעתי לחמי וחמותי בסביבות עשר)
וואא שתהיה בריאה סבתא שלי

עם שתי הסבתות.🙈 כל פעם סביב חתונה..גגגררר..
והמים לא התחממו!! והפולניות מתחילות להיות בלחץ!! כמה זמן אני מתארגנת לחתונה? הכל בסדר! ובלחץ למה עדיין לא הגעתי (בקשה שאני אעדכן כשהגעתי לאולם שלא תדאג😏)
סתם הייתי צריכה להתארגן פעמיים. גם בבית וגם המקווה (בשתי הפעמים פספסתי חופה בגלל זה)

ונשארנו גם לראשון.

בבית של ההורים שלי יש מקלחת שמחוברת לחדר כביסה, ומשם יש דלת אחורית שמובילה למתלה כביסה בחוץ.

 

אני נכנסת לי למקלחת, ורואה את אמא שלי נכנסת מהדלת האחורית, בלי איפור, וקופאת כזה במקום.

אני בשיא האדישות "היית קוראת לי, הייתי באה לעזור לך לתלות כביסה", והלכתי להביא את המברשת.

אחרי שהתקלחתי אבא שלי בא אליי כזה "שמעתי שראית את אמא נכנסת אחרי שהיא תלתה כביסה",

ואני ממשיכה לשחק אותה סתומה, "כן. ו?"

 

קיצר חמודים עם הניסיונות שלהם לטשטש

האמת שזו היתה הפעם היחידה בחיים שלי שראיתי/שמעתי/חשבתי שאמא שלי הולכת למקווה...

אבא שלך, מה חשב לעצמו, שאת לא יודעת מה זה מקווה?
הבת שלך התחתנה האלללוווו

הוא אדם כזה תמים וחמוד!

וואי חנק אותי באותו יום. וגם אי אפשר לספר לאף אחד

 

ולא התכוונתי לצחוק עליו חלילה... מזכיר לי את אבא שלי. פשוט ותמים כזה...

פשוט זה כזה אבא שלי לנסות לטשטש ללא הצלחה

פשוט זה נושא שבעיניהם(וגם בעיני) הוא ממש בין איש לאשתו...

אני לא הייתי רוצה שהבת שלי תדע מתי הלכתי. מתארת לעצמי שגם הם

שהיא גם יודעת ל"דבר" יענו, לכתוב....

גם משהו שמתחיל במ"ם
מטורללת
🤣🤣🤣

הרבה יותר מטורללת ממקסימה, למשל.

אמא שלי הגיעה מוכנה עם סוכריות וכו'.
חמותי בשוק לא מבינה מה קורה ומה עושים (נחשו מי שייכת לאיזו עדה )

אני יוצאת אני יוצאת מהמקווה -
שירים, עניינים, סוכריות, ריקודים, עוגיות
וכו'

חמותי שואלת את הבלנית: כל ראש חודש אתם עושים ככה במקווה?
איזה מנהג נחמד!

הבלנית: 🤨🤨🤨

אין עליה 🤣

רק תעשי לי סדר בראש כי לא הבנתי לאיזו עדה את שייכת ולאיזו חמותך

וחמותה - מסתבר מאוד שלעדה שלי...

הנפשות הפועלות של העדות?
טרם הכרת אותי?
כל משפט שני אצלי הוא בצחוק.
כשאהיה רצינית, איידע
🤣🤣🤣

רגע...

 

אמרת שכל משפט שני שלך בצחוק, אבל אמרת את זה במשפט רביעי, שלפי החשבון - הוא משפט שאמרת בצחוק...

 

אז זה נכון או לא?

אני צוחקת כאן בקול והקטנה עליי (7חודש)
קולטת אותי נקרעת מצחוק, מחייכת במבט של "אמא, מה כל כך מצחיק אותך?!" ומהמהמת לה..