מיד אחרי לידה הבטן נראית כמו בחודש שישי וזה מבאססססססססס.

נפשי-  כן כן. העייפות! וגם ההרגשה שהפצפון תלוי רק בך- יש בזה משהו כיף ויש משהו מתיש.

וגם הקשר עם הסביבה נהיה קצת סביב הילדים

אחותי אמרה לי בהיריון הראשון: זה כמו התבגרות

הילדה לעולם לא תחזור, היא עברה תהליך מדהים ועכשיו היא אישה (במובן הפיזי)

ככה גם אימהות.

האישה לעולם לא תחזור, היא עכשיו אמא, וזה דבר ענק.

אולי זה לא מדוייק שהיא לא תחזור לעולם

לפעמים בחיים נפגשים פתאום בבחורה ההיא או בילדה ההיא, אבל משהו מהותי השתנה - גם נפשית וגם פיזית.

מבחינה פיזית

אחרי הלידה הראשונה לקח לי איזה 3 חודשים להרגיש שחזרתי להיות בנאדם.

אחרי הלידה השניה 3 שבועות.

זה היה מאד נפשי ההתאוששות הפיזית שלי 

האמת שאני כותבת וחושבת כמה בנאדם זה דבר מורכב, קשה להגיד מה השתנה ומה נשאר. זה תלוי מצב רוח יום תקופה גיל הילדים מרחק מההיריון וכו וכו

גם בפן השלילי: השמנתי, התעייפתי, חוויתי דיכאון, קיבלתי כל מיני תופעות ב"מתנה"...

וגם בפן החיובי: השמנתי (הי, זה כי היו לי יצורים מתוקים בפנים!), התעייפתי (בזכות הילדים המתוקים שמעירים אותי בלילות!), חוויתי התאוששות וצמיחה מופלאה מתוך הדיכאון, קיבלתי כל מיני תובנות נהדרות במתנה...

אם את שואלת אותי - אז ברור שיש געגועים לרווקות ולשנת הנישואין הראשונה. ומצד שני - בתקופה הזו "התגעגעתי" כל-כך לחוויית האימהות, שהייתה החלום הכי נשגב שלי... אז אני לא מוותרת על כל המתנות וה"מתנות" שקיבלתי - גם הטובות, וגם אלה שרק נראות לי לא טובות... 

מבחינתי הכל השתנה

פיזי נפשי, בעלי וכו'...

לא יודעת איך להסביר אולי בגלל שסדרי עדיפויות משתנים כמובן ולא מספיקים כמו מקודם. קצב החיים הוא לא אותו דבר

או שבכלל השאלה כוונה למשהו אחר ולא תפסתי את זה?

פשוט הבת שלי משגעת אותי עם חום שיעול נזלת שלשול ופצעים בפה כבר כמה ימים

וזה לא קורונה ברוך השם אבל כן וירוס מעצבן מתיש

רק רציתי לדעת האם כדאי לי לפנות לטיפול או שזה נורמלי  
 

גם אני לא אותו בנאדם שנתיים אחרי כל לידה (3 אוצרות ב"ה שיהיו בריאים)

כרגע, כמעט 6 שנים אחרי הלידה האחרונה, אני ממש מרגישה שחוזרת להיות "אני" במובן של אפשרויות ותכונות מסוימות ויכולות מסוימות שיכולות לצאת אל הפועל,

אבל יש עוד הרבה מאוד שינויים אחרים שכאן כדי להישאר

למשל, פיזית יש דברים שלא יעלמו מהלידות, דווקא במשקל לא, אבל שינויים כמו סימני מתיחה, בשיניים פתאום נהיו לי כמה חורים מה שאף פעם לא היה לי אחרי הריונות, לפעמים פיגמנטציה בפנים שבאה והולכת, וכו'

ונפשית מרגישה שאני זוכרת אולי פחות טוב, לפעמים שוכחת דברים או שיש לי "ניתוקים" כאלה לפעמים שאני לא זוכרת מה אמרתי, לפעמים גם הריכוז פחות, הסבלנות אולי פחות לפעמים, כמובן העייפות התהומית שלא הכרתי לפני שהייתי אמא, וכבר 10 שנים מלווה אותי

וגם בצדדים הטובים של השינויים כמו יכולת הנתינה שגדלה, האהבה, האימהות כולה והאושר הזה ומכירה שאת רוצה לומר כ"כ הרבה ולכתוב כ"כ הרבה אבל פשוט לא יוצא לך אלא זו רק הרגשה כזו חזקה בלב? אז כזה.

זו בהחלט הברכה הכי גדולה

אך מביאה איתה גם קשיים לא קטנים

ואתגרים לא קטנים 

ושינויים לא קטנים

עזרת לי להסביר את עצמי לבעלי

 דיוק היתה לנו שיחה למה אני מנהלת את החיים לרוב בעייפות יותר חולשה ומתלוננת על תחושה שאני לא חזקה, אני לא אני...

אז כל התשובות כאן ענו לנו בפירוט

ש-

זה החיים...

מרגישה שונה!

אני מרגישה עייפה וכבדה (לא קשור לברזל ולא קשור למשקל...)

גם החשק ירד קצת...

אבל אני רק 4 חו' אחרי...

וגם מניקה...

אבל ההנקה היא תוצאה של הלידה

בס''ד

גופנית... לא, לא חזרתי לעצמי, וזה דבר שמצער אותי .

ורידים (הדבר הכי בעייתי אצלי).

מידות הבגדים שעלו (לא מטורף, ועדיין).

עייפות כרונית.

כאבים בידיים.

מרגישה בכללי יותר חלשה באופן מובהק... קשה לי לרוץ, לרקוד...

כרגע אני 6 חודשים מהלידה האחרונה, ואני מרגישה עדיין מאד מאד מפורקת...

משהי חכמה, אימא ל-7, סיפרה לי שהיא הרגישה ככה, פחות או יותר, במשך כל השנים האלה של הריון-לידה-הנקה. מפורקת (פיזית). היום, הקטן שלה בן 8 והיא מרגישה הרבה יותר מאוששת, חזקה ובריאה. לי זה הפיח המון תקווה...........

קוגנטיבית אני מרגישה שאני הרבה יותר פוזרת. שקשה לי להחזיק בראש הרבה מידע, להתרכז, לזכור... לא תמיד, כמובן, אבל זאת תופעה שאני שמה לב אליה. אני חושבת שזה נובע מהעייפות המטורפת מחד ומן האחריות על המון תחומים שהתווספו בחיים (ניהול הבית, הפרנסה, וכמובן הגידול של כל ילד וילד) מאידך.

נפשית, אני מרגישה שההורות דווקא ריפאה ומרפאה אצלי המון דברים ומטיבה עמי מאד.

ותודה על השרשור, כמו שאת כותבת, עוזר לראות שאנחנו לא לבד 

בס''ד

זה סוג של חשיבה חדשה, יותר אינטואיטיבית. על עצמי אני מרגישה קצת פחות חדה בזיכרון של כל מיני פרטים, אבל אני גם מרגישה שהתפתחו אצלי כלים חדשים בקשר לאיך אני תופסת את העולם 

למי שזה חשוב (נניח כרגע לי זה לא כ''כ), אני חושבת שאפשר מאד לשפר את חדות המחשבה אם:

- מתעדפים את זה מספיק ומאתגרים קצת את המוח עם כל מיני תרגילים

- דואגים לישון מספיק או לפחות כמה שיותר (קשה...)

- מורידים את הזמן מול המסכים (באופן אישי אני חוששת שהם פוגעים ביכולות הקוגניטיביות שלי לא פחות מההורות...)

בקשר לראיונות עבודה, עוד כמה נקודות :

(1) ראיון הוא מצב מעלה אדרנלין, שזה עשוי להועיל מאד מבחינת חדות המחשבה. (כל עוד מדובר בלחץ רגיל ולא בלחץ משתק).

(2) הרבה מקומות עבודה מחפשים עוד כל מיני דברים, חוץ מזיכרון וחדות. יצירתיות, תהליכיות, אסוציאטיביות, יכולות בין אישיות גבוהות (הורות עשויה מאד לשפר אותן), ביטחון עצמי, משהי שמקרינה שהיא שמחה עם החיים שלה (גם כאן הורות עשויה לתרום) ועוד ועוד ועוד 

(3) העצות של @מיואשת****** נהדרות, כולל הסיפא )

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...