אבא שלי,
יש כאן הרבה נסיונות , לא רק נסיונות חיצוניים שצריך להוריד את העיניים וללכת מהר מהם או לסתום את האוזניים ולהתעמק בנקודות אחרות בזוית העין ולהסית את המחשבה עם שתי הידיים,
יש גם נסיונות בין האדם לבין עצמו.
ביני לבין המידות שלי, לבין התפילות שלי, לבין האופי שלי, לבין המחשבה שלי, לבין הדיבור שלי ובין הגוף שלי.
ביני לבין עצמי.
את בטוחה שהכל זה לטובה לא רק לגבייך אלא לגביי כול מי שסביבך.
זה עצוב לך שכולם עסוקים בעולם של שקר.
הכוונה- יותר נותנים מקום לשקר מאשר לאמת שתוביל אותם לדרך הישר והמאושרת אבל הם רואים בדרך זו עיוות,
והראיה שלהם גורמת להם לחיות בתוך העיוות הזה.
זה די ברור שקיים פן שמאפשר קושיי מסויים לחיות בדור הזה אבל באיזשהו מקום אם אתה 'מתבודד' הרבה- יותר עם ה" ופחות עם הסובבים אז הנקודת ראיה שלך נעשית יותר שחור או לבן(שקר או אמת)
כאשר אתה מסתכל על מצבים בחיים.
כואב הלב לראות איך אנשים שבאמת יודעים תורה מצליחים ליפול לבילבול בעולם הזה .
אני לא מצליחה להבין את האהבה לזה ואת הרצון החזק שלהם לרוץ אחרי דבר שהוא לא הגיוני, לא אמיתי, לא נצחי ומרוקן אותך.
איך הם לא שמים לב למה שזה עושה להם?
ואם הם שמים לב למה הם ממשיכים לעשות את זה ולא מתעוררים כבר? אני לא אומרת את זה מתוך נקודה של שפיטה כי כולי שק של עוונות , אבל זה כואב לי . זה שורף לי בלב.
ברור שזה קשה להפוך להיות צדיק ביום אחד וכמעט בלתי אפשרי
אבל בן אדם צריך לנסות לעלות בכל יום על מדרגת התשובה לה"
ואם לא התחיל בתהליך צריך להתחיל כי הוא מפסיד הרבה יותר אושר מהדמיון השני שמסנוור אותו.
בתחילה התהליך נראה קשה ולא אפשרי אבל אחרי הצעד ה1 ה" ברוך ה' עוזר ולא מפקיר אף אחד ולאט לאט יעזור לרציניים לעלות ולשוב עוד גבוה ועוד גבוה עד המקום שהכי בטוח ונכון בשבילך
ורק ככה תרגיש אושר אמיתי בעצמות שלך , סיפוק ושמחה שאי אפשר להכיל כי הרי אנחנו יהודים והתכלית שלנו בעולם זה לעבוד את אבא שלנו ולעשות אותו מאושר ושמח ע"י עבודה על המדות שלנו והתקרבות אליו .
ובעיקר להודות לו על כל מאית השניה שהוא מחיה אותנו ועושה את הכי טוב בשבילנו תמיד.
תודה אבא על הכל.
יש כאן הרבה נסיונות , לא רק נסיונות חיצוניים שצריך להוריד את העיניים וללכת מהר מהם או לסתום את האוזניים ולהתעמק בנקודות אחרות בזוית העין ולהסית את המחשבה עם שתי הידיים,
יש גם נסיונות בין האדם לבין עצמו.
ביני לבין המידות שלי, לבין התפילות שלי, לבין האופי שלי, לבין המחשבה שלי, לבין הדיבור שלי ובין הגוף שלי.
ביני לבין עצמי.
את בטוחה שהכל זה לטובה לא רק לגבייך אלא לגביי כול מי שסביבך.
זה עצוב לך שכולם עסוקים בעולם של שקר.
הכוונה- יותר נותנים מקום לשקר מאשר לאמת שתוביל אותם לדרך הישר והמאושרת אבל הם רואים בדרך זו עיוות,
והראיה שלהם גורמת להם לחיות בתוך העיוות הזה.
זה די ברור שקיים פן שמאפשר קושיי מסויים לחיות בדור הזה אבל באיזשהו מקום אם אתה 'מתבודד' הרבה- יותר עם ה" ופחות עם הסובבים אז הנקודת ראיה שלך נעשית יותר שחור או לבן(שקר או אמת)
כאשר אתה מסתכל על מצבים בחיים.
כואב הלב לראות איך אנשים שבאמת יודעים תורה מצליחים ליפול לבילבול בעולם הזה .
אני לא מצליחה להבין את האהבה לזה ואת הרצון החזק שלהם לרוץ אחרי דבר שהוא לא הגיוני, לא אמיתי, לא נצחי ומרוקן אותך.
איך הם לא שמים לב למה שזה עושה להם?
ואם הם שמים לב למה הם ממשיכים לעשות את זה ולא מתעוררים כבר? אני לא אומרת את זה מתוך נקודה של שפיטה כי כולי שק של עוונות , אבל זה כואב לי . זה שורף לי בלב.
ברור שזה קשה להפוך להיות צדיק ביום אחד וכמעט בלתי אפשרי
אבל בן אדם צריך לנסות לעלות בכל יום על מדרגת התשובה לה"
ואם לא התחיל בתהליך צריך להתחיל כי הוא מפסיד הרבה יותר אושר מהדמיון השני שמסנוור אותו.
בתחילה התהליך נראה קשה ולא אפשרי אבל אחרי הצעד ה1 ה" ברוך ה' עוזר ולא מפקיר אף אחד ולאט לאט יעזור לרציניים לעלות ולשוב עוד גבוה ועוד גבוה עד המקום שהכי בטוח ונכון בשבילך
ורק ככה תרגיש אושר אמיתי בעצמות שלך , סיפוק ושמחה שאי אפשר להכיל כי הרי אנחנו יהודים והתכלית שלנו בעולם זה לעבוד את אבא שלנו ולעשות אותו מאושר ושמח ע"י עבודה על המדות שלנו והתקרבות אליו .
ובעיקר להודות לו על כל מאית השניה שהוא מחיה אותנו ועושה את הכי טוב בשבילנו תמיד.
תודה אבא על הכל.
