זו כבר לא פעם ראשונה שאני פוגש בחורה עם מידות באמת טובות עד כדי התפעלות, באמת!
אבל אין מציאת חן. היא רוצה להמשיך ושולחת הודעות, ואני אוכל סרטים..
איזה מעצבן!! ![]()
זו כבר לא פעם ראשונה שאני פוגש בחורה עם מידות באמת טובות עד כדי התפעלות, באמת!
אבל אין מציאת חן. היא רוצה להמשיך ושולחת הודעות, ואני אוכל סרטים..
איזה מעצבן!! ![]()
מבקש אמונהזה סרט
כי מצד המידות בחורה כזאת הייתי חוטף בלי לחשוב
אבל מה עושים עם המציאת חן.
שלא כזה נעים לי להסתכל עליה. אני מתכוון לגמרי חיצוניות
יש כאלה לדוגמא שאני אומר "היא נראית בסדר גמור, אבל הראש שלי אוהב מראה אחר"
פה זה לא ממש ככה, זה קצת פחות.
אני לא אוהב שמות קוד. "מציאת חן". תגיד, בחורה טובה אבל מכוערת.
כי מציאת חן זה איך אני מרגיש כלפיה, ומידות טובות זה מה היא. ולכן אם הסיפור הוא מידות טובות מול מציאת חן, אז ברור שמציאת חן מנצח. כאילו - יש מישהי עם מידות טובות ומישהי שאתה אוהב. אז תתחתן עם מי שאתה אוהב, ותתן פרס ישראל לשניה.
אבל אנשים מפחדים להגיד את מה שהם חושבים. ואז כבר אי אפשר להבין כלום, הכל מטושטש ומעורפל.
פעם שדכנית שאלה אותי אם נפגשתי כבר עם המוצעת. אז אמרתי כן ואמרתי עוד כמה מילים חיוביות. אז היא שלחה לי בחזרה הודעה של "שמחה שיש מציאת חן בסיסית". כאילו, את תתחילי למדוד את המציאת חן שלי? מה זה הדבר הזה? וזה משמעותי כי זה פוגע. כי אז אני מתחיל להתעסק עם כן בסיסית לא בסיסית. תגידי "שמח שטוב לך", וזהו. אבל יש המון שמות קוד שצריך להוסיף לרשימת המכולת, וזה הורס הכל.
סליחה, פרקתי.
אני תמיד שמח שנותנים לי כיוון מחשבה אולי אני צריך לשפר משהו.
אני אגיד לך איך זה עובד אצלי
בראש שלי מוסכם תמיד ש"מכוערת" (בכללי) זה משהו ממש קיצוני שממש דוחה אותי
ומציאת חן, זה נעים לי להסתכל כזה סבבה.
אז פה השאלה אם זה נכון לומר ככה, כי היא לא מ-מ-ש מכוערת. כי יש בה גם דברים יפים במראה רק יש מה שמפריע לי. אז היא איפשהו באמצע
אולי אני יכול להגיד שהיא קצת מכוערת בעיני. 
אני מבין את מה שהוא טוען
כי לרוב כשאומרים חוסר מציאת חן חושבים שזה סתם על קטנות ועוד קצת ואולי תאהב את המראה.
ואולי צריך איזה הגדרה פחות מזה.
וכל זה רק לטעמי כמובן.
לדעתי בהחלט יהיה מישהו שיאהב את המראה שלה. לי קצת קשה
אני חושב שלהגיד "לא לטעמי" זה הרבה יותר גרוע.
אולי מתאים להגיד "לא יפה בעיני" או "לא אוהב את המראה" או "משהו במראה מפריע לי"
לפתח טעם לסוג מסוים של דברים, נגיד מוזיקה, זה אומר שאני מקשיב להרבה סוגים, ובוחר את מה שיפה בעיני, וזאת המוזיקה שאני מקשיב, הבגדים שאני קונה, האוכל שאני בוחר כדי להנות ממנו (כי לאכול זה כל דבר שהוא מספיק טעים כדי לאכול... "לטעמי" זה כדי להנות)
אז להגיד על מישהי שהמראה שלה הוא לא לטעמי זה נשמע כמו מישהו שהמטרה שלו היא ליהנות מהמראה, והוא פיתח טעם מסוים אחרי הרבה זמן שהוא נהנה מהמראה ויש מראה שהוא נהנה במיוחד... מאד לא מכבד.
ולביטויים עם משמעות והקשר בשפה שלי יש משמעות אחרת והקשר אחר בשפה שלך. הבעתי את התחושות שלי.
ברור שלהגיד על מישהי שהיא מכוערת זה מעליב, כי זה להגיד שהיא מאד גרועה בתחום שכנראה חשוב לה להיות טובה בו. אבל זה עדיין ציון של עובדה. הרי יש אנשים יפים יותר ופחות, אובייקטיבית ובוודאי סובייקטיבית
ובטח כל אשה רוצה להאמין שזה שהיא יפה זאת עובדה מוחלטת...
הרי אתה רואה את המראה שלה....
ואתה יכול לאהוב אותו או לא.
ברור שיכולה להיות לי דעה לגבי כל דבר, גם אם הוא לא מרכזי.
אבל להגיד על משהו שהוא "לא לטעמי" נשמע לי ממש כאילו זאת המטרה של הדבר, וכאילו אני מפתח טעם לזה, שזה לא משהו שקורה אוטומטית. כמו טעם במוזיקה - להגיד "ני לא אוהב מוזיקה __" כל אחד יכול להגיד. אבל לומר שיש לי טעם במוזיקה, זה אומר שאני "מבין" בזה. ולהגיד את זה על מראה של בני אדם....
מי שאצלו זה גם יחס ולא רק מינוח, יש לי בעיה עם צורת ההתייחסות שלו ולא רק עם המינוח שלו
ומי שזה היחס שלו ורק מתנסח עדין יותר, אז לפחות הוא יודע שהיחס שלו הוא בעייתי, אבל גם מצבו לא מזהיר בעיני
זאת בדיוק הבעיה של שמות קוד - אם אתה מתבייש לומר את האמת, לך תדע כמה האמת גרועה.
יכולת לציין שהיא כן מוצאת חן בעיניך אבל המראה שלה פחות.
במקרה כזה לדעתי כדאי מאד להמשיך, כי מציאת חן של מראה זה דבר מאד גמיש
זה לא מה שאמרתי אחי היקר.
בהתחלה אמרתי שלא נעים לי להסתכל עליה.
לא אמרתי שהיא בסדר.
בקיצור, זאת לא אחת שאתה אומר "הכל אצלה בסדר, אבל זה לא המראה שאני אוהב"
אלא היה לי קצת לא נעים להסתכל.
כן זה פגישה ראשונה.
שמעת על מישהו שזה קרה לו והשתנה? אני אשמח לשמוע..
שמע, יש כאלה שהתחברתי למראה בפגישה ראשונה
אמנם בתחילת הפגישה ממש היה נראה לי מראה מוזר, כי הראש זוכר את היופי שהוא אוהב ועושה השוואות
אבל אחרי 20 -30 דקות כבר אהבתי את המראה.
אבל לפחות אתכם אני מבין (אם הניסוח שלכם כן קולע יותר, נראה לי שכן)
בסדר תודה על התגובה אחי
אבל באמת בסופו של דבר קשה להבין בדיוק עד כמה מדובר במצב בעייתי מבחינתך...
מקווה שתחליט החלטות נכונות
אני במקומך הייתי אומר ללכת על זה בכל הכח, והמראה יסתדר. אבל זה אני, ומדובר כאן עליך
באמת זה קשה לי ככה שהדייטים הופכים למלחמה פנימית,
ואני אחד שבאמת מנסה להתנתק ולמצוא טוב במי שמולי בלי השוואות.
אבל מצד שני אם יש משהו שמפריע, מאד קשה לי להתעלם וזה יאכל אותי בהמשך - אני יודע את זה.
אז גם את דעתך אני לוקח בחשבון.
אם מראה מפריע, העובדה שזה "חיצוניות" לא אמורה לגרום לנו להתעלם מזה.
שמעתי פעם אדם חכם שאמר "מפריע לך משהו לגבי הבחורה. אתה חושב שזאת סיבה טפשית. אבל זה מי שאתה".
הצד השני הוא לא שפן נסיונות של עבודת המידות שלנו.
וכמובן זה לא תמיד חיצוני, הרבה פעמים יש משהו עמוק יותר (וזה לא כל כך משנה מה זה, מה שמשנה זה שזה קיים).
אם יש מישהו שלא מסוגל להתחבר למישהי שהגובה שלה פחות משני מטר, כי זה לא מספיק נשי בעיניו, אז הייתי אומר לו שילך לטיפול רציני, אבל לשכנע אותו שזאת עצת היצר זה לא פתרון.
לא יודע מה הקריטריונים של @מבקש אמונה, ולא ממש משנה לי. אלה הקריטריונים שלו והוא זה שצריך להתמודד איתם. אבל האמירה "זאת סתם עצת היצר" היא לא נכונה, כי זה היצר שיש לו. הוא לא יכול ואסור לו להתעלם ממנו. שיזמין את היצר לשבת על כוס קפה, יסביר ליצר שהוא מפריע לו עם עצות גרועות, אבל כל עוד העצות משכנעות אותו, שלא יתכחש להן
תקשיבו לדברי הטעם שהוא כותב
מבקש אמונהיש מכוערים ויש יפים בכל מגדר...זה לא קבוצה, לא שייך פה "אתם, עליכם" וכדומה
לגבי השאלה, לא יודע. הלואי והייתי יודע.
חשבתי להיפגש שוב לתת הזדמנות (לעצמי בעיקר) כי היא בחורה מקסימה.
היא אוהבת לדבר בוואצאפ ואנחנו משוחחים. אני כמובן עונה לה..
אם כי בגלל שזה בנאדם אני מפחד לטעת בה תקווה ואח"כ לפגוע. זה לא קל
מבקש אמונהלגבי הנ.ב.
בקטנה ![]()
אבל הלואי שאני אפגוש מישהי עם אותן מידות
רק שהמראה ישר ימצא חן בעיני בלי כל הבלאגן הזה.
.
פשוט אני..בעיני זה להיפך.
אם אני "בא להכיר בן אדם" - אז הדרך הכי טובה זה לשבת בקצה של השולחן בזמן שהיא יושבת עם חברות שלה, ולשתות קפה בשקט ולהקשיב.
אם אני בא להכיר מישהי במסגרת קשר, אז אכפת לי ממנה ואני דואג לה ואני משתדל לשים לב לנקודות החיוביות, ועוד יותר מזה - לשים דגש על הצדדים החיוביים (אני לא רוצה להתחיל את הקשר מתוך התמקדות על הדברים השליליים, נכון?)
מה הגדר של לפעמים? מתי?
מה שכתבת "לעשות מאמץ לא להתרכז בזה ופשוט להיות. לתת לזה פחות משקל."
אני עושה את זה כל פגישה!!
וכמה זמן אפשר לתת לזה הזדמנות?
שתי פגישות? ארבע? עשר? איפה הגבול?
הרי גם למרוח בנאדם זה לא נעים...
אני לא חושב שיועץ יכול לייעץ לי לאהוב מראה שאני לא אוהב ופתאום.. פופ! אני אוהב אותו.
זה לא חסמים, אני פשוט לא אוהב את המראה.
תודה על התגובה
היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.
ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.
אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.
חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.
מה אתם הייתם עושים?
בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?
לא רואה בעיה בכך
יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.
נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.
סתם מעניין אותי, בנות דוסות רוצות שיתחילו איתם? ברור שכל סיטואציה והמקרה שלה, אבל אשמח להתייחסות אם ליגיטימי ואיך?
באוטובוס? ברחוב? או באיזה שיעור מעניין? בהלל של הרב שמואל אליהו? או בשמחת בית השואבה במרכז? או סתם כששניכם רכזים באיזה תנועת נוער?
וישיר? או שמעדיפות שחבר יפנה לשאול אם רלוונטי בכלל? וישר זורמים או שעדיין ליגיטמי לבקש לברר? גם מצידו?
ואתן חשבתן על זה? רציתן פעם להתחיל אבל היה פשוט מוזר מידי? זה אמור להיות מרתיע?
תודה מראש
בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.
בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.
אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)
התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?
זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב
נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו
רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").
אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).
הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++
איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.
הוא נראה אחרת לגמריי..
זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...
אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.
ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית 
מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?
לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -
מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?
הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.
עוד כיוון של לדון לכף זכות -
יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??
ואני הכי לומדת זכותראומה1גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.
וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.
התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.
יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.
ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?
יש לכם מצלמה קצת אחרת
שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...
צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות
משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?
אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.
לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..
אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.
לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.
למדתי מה לא לעשות
אותו דבר
מופתע שזה חריג
בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.
הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.
מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.
שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות
היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות
אלא האדם באשר הוא
כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם
גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)
יש חלקים שנשארו
השפעות מילדות
אפילו כאלה בתת מודע
תמיד יש ויהיה על מה לעבוד
לעשות נכון יותר
אחד של ההורים
השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש
הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.
מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא
מהסבא וסבתא קיבלתי המון.
אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.
היא היתה ממש נסיכה שלו.
בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,
בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.
איך אתם מבררים מה קריטים לכם?
(שלא קשור למידות של האדם)-
לדוגמה נושא הצבא.
איך יודעים אם זה באמת באמת קריטי לי או שיכולה להבליג אם הבחור לא עשה או לא מתכנן אבל כן פעיל במישורים אחרים?
האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה
אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי
שנה,
האם המשהו הזה היה מציק לי?
מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?
ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם
הציעו לי מישהי בת 19, מסיימת שנה שנייה של שירות לאומי. אני בן 23, בשירות קרבי. יש בינינו פער של 3-4 שנים, 3 שנתונים. ומשהו בזה ממש מפחיד אותי. בסוף אני אדם בוגר מאוד, ומשהו בגילאים האלה נשמע לי ממש ממש ילדותי. עכשיו ברור שאי אפשר להכליל, ויש מקרים הפוכים לגמרי וכו וכו. השאלה שלי היא מה הבירורים שהייתם עושים לגביה וגם לגבי עצמכם כדי להבין האם היא בוגרת ברמה שמתאימה למה שאני מחפש? אני מדבר גם על בירורים לפני שיוצאים (שזה איפה שאני נמצא כעת) וגם על בירורים תוך כדי הפגישות במידה ומחליטים לצאת..
בנוסף גם יש את החשש הפרקטי, שהיא, בניגוד לבנות בגילי, עוד לא התחילה בכלל לימודים, ולא יודע אם היא סגורה על הכיוון שלה בשנים הקרובות (אפילו אם יש לה תכנון מסוים ללמוד משהו)
תודההההה
אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.
מאוד יכול להיות שיש פה משהו
מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה
לפני שבדקת מי היא באמת(:
בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..
אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'
או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:
האם עובד גם הפוך?
אפשר לדון על מה זה בגרות.
ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?
אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.
אבל -
קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.
לגבי פער השנים,
אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.
תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?
ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.
בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -
אבל --
רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.
אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.
.
ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.
תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,
כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.
אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.
חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו
זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:
( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)
בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.
מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...
קיצור, לא לפסול על הסף
שהתחתנה כשהייתה בת 18
עם בן 24
אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה
אבל היא הייתה בוגרת ובשלה
והם התאימו
בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.
אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.
העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.
האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.
אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.
שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.
בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.
והוא בכלל לא מכיר אותך...
כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.
לכן לא כזה נורא לשאול.
3 שנתונים זה קלאסי
א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.
ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.
ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)