רגע אחד, עכשיו תור ברכה באמבטיה.
סליחה ברוך, אתה צריך לחכות. לא התור שלך עכשיו.
והיא עוברת לידו ומחזקת אותי: סליחה, עכשיו תור אני, אתה תחכה!
אני עושה את זה הרבה לאורך היום וזה מאד מדבר אליה.
ועוד: מדגישה (במילים) את כ-ל מה שהיא יודעת לעשות והוא לא: ברכה, נכון את יודעת להשתמש ברגליים? את הולכת? רצה? קופצת? עולה מדרגות?
ומה ברוך עושה ברגליים? נכון, הוא לא יודע להשתמש בהן, רק מנפנף.
ועוד: נותנת לה לעזור בכל מה שאפשר.
להביא חיתול.
לתת ויטמין.
להביא לו צעצוע.
אצלי הוא בן חצי שנה
והיא בת שנתיים+8
אבל.... בלי קשר לכל מה שכתבתי בקשר לעבודה הרגשית איתה (לתת לה את המקום הראשון , תחושת דחיפות בטיפול בה, ולהעצים את הבגרות שלה) -----
תינוק בן שנה צריך מבוגר צמוד כל זמן שהוא ער ולא נמצא במיטה (שנים קשות של קפה קר בעמידה

🤣

) גם אם הוא ילד יחיד, וודאי כשיש עוד ילד "גדול" בסביבה.