יש כאן זוגות שמאוד שונים בדרך חיים שלהם?מחפשת את הדרך
בצורת החינוך
מבחינה דתית (אחד שפחות מקפיד על תפילות לדוגמא, והשני שזה מאוד חשוב לו)
ריאליות ורגשנות

איך החלטתם להתגבר על הפערים האלה ובכל זאת להתחתן?
האם סיכמתם ביניכם לפני האירוסין על דרך שבה תלכו יחד?
זה לא עולה ומפריע לכם במהלך היומיום? לא גורם למחשבות וחרטות?
לא יודע אם זה משמח או לא אבלבסדר גמור

נדירים הזוגות בארץ ובעולם שלא עונים על ההגדרה שכתבת.. 

כנראה שיש פה פער בהבנה: מה זה איש ואישה, ואיך שני אנשים שונים שגדלו בביתים שונים צריכים לבנות יחד את הבית שלהם. 

 

או שלחלוטין לא הבנתי מה כתבת פה.. 

יש הבדל בין אנשים שגדלו שונה, עם השקפה שונה וזכר ונקבהמחפשת את הדרך
לבין זוג שבמודע מחליט להיכנס לחיים משותפים,
כשהם יודעים שאחד רוצה לחנך את הילד לחופש בחירה, ושחרור, עם גבולות מטושטשים,
והשני לדוגמא רוצה הרהה יותר חינוך מסודר, יסודי. שנילד יגיד כן כן להורה מעצם היותו ההורה שלו וכו'.
זה? אין סיכוי.אריך וייס
ילד מבולבל והורים רבים, ממש אין סיכוי
^^^^^אורה שחורה
גיהנום עלי אדמות
מנסיוני לא ממליצה להכנס לזהאורה שחורה
ואפילו להתרחק מזה.
נכון שגבר ואשה שונים מטבעםאורה שחורה
אז אם גם ככה שונים
ובאים מבתים שונים
ומוצא שונה
ורקע שונה

עדיף לא להכביד יותר מדי כי זה מגדיש את הסאה לפערים של תהומות שמאוד מאוד קשה עד בלתי אפשרי וסבל בלתי פוסק לכם ולילדים.
מנסיוני- תברחי.

ואם תרצי ארחיב בפרטי
אני לא יכולה לפנות בפרטי אני חושבתמחפשת את הדרך
את יכולה בפרטי. במסרים. (עדיין לא בשיחות האישיות)קרן-הפוך
אנחנוציפ'קה
אנחנו מבינים שהוא זה לא אני ואני זה לא הוא 🤷🏻‍♀️
ושכל אחד עובד את ה' מולו ולא מול הבן/בת זוג.
הכל זורם בקטע הזה.
אשתי ואני ממש שתי קצוותמופאסה
לא מתגברים על כלום,
אני אוהב אותה עם המוזרויות שלה וכן ההפך.
לא מנסים לשנות אחד את השני.
ממליץ על ספר חוקי הזוגיות של יצחק מנדלבאום, יש שם הרבה התיחסות לפערים
^^^^rivki
אפשרי בהחלט לנהל זוגיות כזו.זית1
אבל שני בני הזוג צריכים להיות פתוחים להקשיב, להבין ולפעמים אפילו לשנות עמדה ולבוא לקראת בן הזוג.
אנחנו ידענו שאנחנו שונים ובכל זאת החלטנו להתחתן.
אני אגיד משהו ויש כאלה שיתנגדו לעיצה שלי..
מציעה לדחות הריון בשנים הראשונות בכדי להבין שיש נכונות ומידות שיאפשרו עבודה זוגית.

לפני החתונה אמרתי לבעלי שדבר ראשון אני רוצה למנוע הריון, בהתחלה הוא לא הסכים, היינו על סף ביטול האירוסין...
עד שהוא הבין שזה ממש חשוב לי (היו לי עוד סיבות למנוע הריון. לכן למרות היותו דוס רציני הוא מצא היתר מרבו.) ובשנים הראשונות פשוט למדנו להעמיק,ולדעת להיות גמישים ולקרוא המון חומר על זוגיות, ספרים הרצאות..וב"ה זה מצליח.
השאלה עד כמה הקשר שלכם חשוב לכם וכמה עבודה אתם מוכנים להשקיע!
לענדאורה שחורה
לא מדובר בחילוקי דעות.
מדובר בפערים מהותיים, של דרך חיים, רצונות לעתיד, השקפה, אידיאלים, שאיפות רוחניות לבית ולילדים.
אני הבנתיזית1
אני מאמינה שאם יש רצון וכבוד הדדי, אפשר לחיות עם כל פער בתנאי שבני הזוג פתוחים לעבודה זוגית.
יש זוגות מעורבים דתיים וחילונים שמסתדרים וחיים.
בעלי נוטה לכיוון החרדלי ואני יותר לדתי הלאומי ושזה מגיע לשאלת חינוך הילדים יש פער אומנם לא מאוד מהותי אבל כן יש פער (ואנחנו מתגמשים).
מסכימה שחינוך כזה יכול לבלבל את הילדים רק אם המתח בין ההורים מורגש ומוקרן לילדים.
אם הדיון נעשה בחדרי חדרים, ומציגים מול הילדים חזית ועמדה אחידה ואיתנה שום דבר לא יבלבל אותם. להיפך מאמינה שזה יחזק אותם ויראה להם מודל של זוגיות יציבה.
אם אין נכונות ורצון לעבוד ואין מידות טובות כמובן שהזוגיות מועדת לכישלון.
נכוןלורייל

ראיתי כמה זוגות שהאישה דתיהה והבעל לא ויש יחסים מדהימים

ברור שיהיו מיקרים שזה מצליח ולצערי לרוב זה בעייתיor1900
פערים מהותיים ושורשיים בין בני זוג הם נקודת פתיחה בעייתית מאוד לבית תקין ואוהב
אני לא יודעת מה הרובזית1
יודעת שעם עבודת מידות, אהבה, וגמישות מחשבתית אפשר להצליח בזוגיות כזו.

לכן ייעצתי בתחילת הנישואים לדחות הריון עד שיבינו האם יש להם תקשורת טובה, יכולת הכלה אחד של השניה, ויכולת לעשות עבודה זוגית.
כי אם אין את כל זה מראש כבר עדיף לוותר.
הפותחת שאלה ליפני נישואיןor1900
ובמקרה כזה כאשר ליפני הנישואין הפערים עמוקים ושורשיים תפיסתיים בין בני הזוג
אני חוזר וממליץ לא להנשא

אני לא מדבר על פערים בין גבר לאישה : נוגה - מאדים

מדובר פה בפערים מהותיים שידועים ליפני החתונה
בנתיים הדוג' שהיא הציגהזית1
לא נשמעת פער כ"כ מהותי.
סליחה?חכם מניסיון

למי ייעצת? מי נתן לך סמכות לזה? 

לעתים, דוקא השיהוי הזה יוצר מתחים. 

לעתים, דוקא העיסוק מול הילדים יוצר עניין בין בני הזוג. 

 

סלחתי.זית1
עומדת מאחורי העיצה שלי.
זוג שיצליח לנהל זוגיות רק בתנאי שיש ילדים, וזה מה שיוצר את העיניין בניהם בבעיה גדולה מאוד.
מה זוג כזה יעשה אחרי שהילדים יתחתנו?

צריך בסיס לזוגיות, במיוחד בזוג שבו מראש ידוע שיש פערים בהתנהלות או ערכים.

קודם כדאי לדעת לפתח תקשורת נכונה, להעמיק את העולם הרוחני הזוגי ורק על גבי רבדים אלו להביא ילדים לזוגיות בריאה.

ילדים לא צריכים לחבר בין ההורים, החיבור הזוגי צריך להגיע לפני הילדים.
זוגיות כזו אינה לטובת הילד, הוא רק יאשים את עצמו שבגלל שהוא נולד ההורים מכריחים את עצמם להישאר בזוגיות כזו.



נכון!Lia


אם אין להם עניין גם בלי הילדים המצב גרועLia

לא מתחתנים אם אין שום עניין בבן/ת הזוג!

לא צריך להתחתן בשביל לדעת את זהמר שוקו
לפעמיםאורה שחורה
"דתיה" ו"חילוני" לא כ"כ שונים.
יש היום סקאלה מאוד מאוד של "דתיי רצף"
זוג מעורבאורה שחורה
שהסכימו נגיד על חינוך חרדלי
סימן שהצד החילוני לא היה משמעותי עבורו חינוך חילוני ליברלי לילדים.
ואם הסכימו על חינוך חילוני ליברלי
סימן שלצד הדתי חרדלי לא היה חשוב חינוך תורני.
אבל אז גם אין כזה פער והפותחת דיברה על פער ברצונות המשמעותיים.

אבל מה לעשות כשלשני הצדדים חשוב ומהותי בית כראות עינהם?
מתכון לחיי אכזבה ותחושת החמצה ואז גם נטירת טינה
ודילמות והתנגשויות בלתי פוסקות.
בסיטואציה שהצגתזית1
זה לא בהכרח מראה שלצד מסויים לא היה חשוב סוג החינוך שהילדים ילכו אליו, אלא יותר עיניין של להגיע לפשרה.
יכול להיות שהוא מעדיף להתעקש יותר על ערכים אחרים שחשובים לו.
אם הילד הלך לחינוך חילוני יכול להיות שבשעות הצהריים ישלחו אותו לתלמוד תורה בבי"ס הדתי בעיר או יתנו לו העשרה כלשהי אחר הצהריים.
אם הילד הלך לחינוך דתי ילמדו את הילד ערכים של פלורליזם וקבלת האחר בשעות אחר הצהריים וכו' הכל תלוי ההורים. ולא זה לא ייצר בלבול.

אם מדובר על מצב שבו צד אחד חרדי מובהק והוא מאמין בלהיות אברך כל החיים, וחינוך חרדי מובהק לילדיו מראש לא יצא עם בחורה שמאמינה בחינוך חילוני מובהק ורוצה שילדיהם יתחנכו על ברכי החילוניות.
אם יש מובהקות אין זוגיות.
בזוגיות כזו צריך גמישות, וכבוד הדדי לערכים ולבית שממנו השני בא.
מסכימה עם הדחיית הריוןLia

בכלל אני חושבת שעדיף להנות ביחד בשנה הראשונה מבלי לחשוב על ילדים.. זה זמן טוב לטייל בעולם ובארץ ביחד, להכיר לעומק, לבנות מערכת יחסים יציבה, בית יציב... אפשר להספיק המון בשנה

 

כ"כ נכוןזית1
אני מקווה שאוכל להעביר את המתנה הזו של דחיית הריון גם לבנות שלי (בעלי לא מת על הרעיון כי צריך סיבה טובה לדחייה).
אבל בהחלט השנים שבהם היינו בלי ילדים תרמו לנו מאוד לזוגיות!
כנ"לLia

דחינו הריון בשנה הראשונה ובשנה הזו טיילנו המון בחו"ל.. כמעט לא היינו בארץ. זה חיבר בנינו ברמה אחרת לגמריי

כותב מניסיון אישיor1900
שלום וברכה
ברוב המיקרים שאני מכיר ומניסיון אישי ,
לעניות דעתי כאשר מדובר בפערים מהותיים בין בני זוג יש לזכור שיש גם כך פערים מובנים בין איש לאישה שהם מספקים התמודדות לחיים הזוגיים.
וכן משתנים רבים אישיים ומשפחתיים המכניסים גם כך אתגרים נוספים לחיי הזוגיות.

לעניות דעתי כאשר יש פערים מהותיים הידועים לפני החתונה מומלץ לא להתחתן.

הפערים לא נפתרים מעצמם..הזמן לא פותר אותם וגם לא האהבה. הפערים רק מעמיקים והופכים את החיים בבית לבילתי ניסבלים להורים ולילדים.

בהצלחה בכל אשר תחליטו
הרבה פעמים אנשים נמשכים למי שהפוך מהםrivki
בתכונות מסוימות, השקפה, אורח חיים וכו. מחפשים את מה שחסר להם.
ואז כשמתחילים לחיות ביחד, מסתבר שזה מעצבן וגורם להרבה חוסר הבנה. אבל צריך לזכור שהחסרונות הם רק הצד השני של היתרונות. אין אחד ללא השני, הכל חלק מאישיות שלמה.
אם יש פערים מהותיים ושורשיים טרם החתונה תמצאי בן זוג אחרor1900
בוקר טוב

יש מספיק פערים מובנים אצל זוג בתחילת דרכו:
איש ואישה
חיים משותפים כאשר התרגלנו ללבד
אופי שונה

להוסיף לזה פערים מהותיים בתפיסת העולם?
זה מקרה שסופו ברוב המיקרים ידוע מראש
מאמין שתמצאי בן זוג שהפערים מראש מצומצמים יותר וזה יקל עליכם להתאהב ולחיות באושר עד 120
אל תיכנסו לבור" פערים" עמוק מראש
בור שבו רבים וטובים שקועים עד צוואר וגם אחרי 15 שנה לא מצליחים לגשר עליהם!
הגבת אלי? ב'ה כבר מצאתי בן זוגrivki
לפני יותר מ15 שנה...

אם שוקלים 'האם להתחתן ל מ ר ו ת הפערים ואולי נצליח להתאהב', אז באמת, כנראה לא כדאי.

אם יש חיבור בין בני זוג, ושיח משותף, ומשיכה, אבל המשפחה שונה, האופי, הסביבה, צבע הכיפה וכו - זה יכול להיות זוגיות הכי טובה והכי עמוקה .
לא מתחתנים עם רשימת מכולת .

ועוד משהו . לכל זוג היום יש 50- 60 שנה בממוצע לחיות ביחד, וזה המון! שניהם עוד ישתנו במהלך החיים, לפעמים מקצה לקצה. אני מכירה כמה זוגות שהתפרקו בעקבות שינויים ואחרים שהמשיכו מאוחדים עוד יותר. הדימיון בהתחלת הדרך לא מבטיח כלום.
לא הגבתי אלייך, מניסיון פערים מהותיים הם פיל בחנות חרסינהor1900
אנדרסטייטמנטאורה שחורה
מי שלא חווה פערים מהותים בנישואין לצערי לא יבין כמה הרסני זהor1900
בהינתן התנאים הבאים, בצורה הדדית:מר שוקו
1. יוצאים מתוך נקודת הנחה שזה הבנאדם והפערים ישארו כפי שהם לאורך כל החיים המשותפים שלכם ביחד.
2. שני בני הזוג מודעים לפערים האלה ומוכנים לחיות איתם כפי שהם כל החיים, מבלי לנסות לשנות את הבן זוג ו"לשפץ" אותו.
3. חובה לערוך תיאום ציפיות לפני ולדבר על הרצונות, שאיפות והפערים מראש ולא לחכות שהמצב יהיה בלתי נסבל כדי שזה יצא.
4. לבחון אם על הסמך השיחה הנ''ל ניתן לקיים חיים משותפים ביחד, לפי התנאים שלעיל.
בכללי אם לא מתאים, אז לא לפחד להיפרד עדיף לפני מאשר אחכ.
חשוב להיות אמיתיים, כל אחד מי שהוא ולא לנסות להגיד דברים שהוא לא מתכוון אליהם, אבל לצד השני זה חשוב.
זוג לפני חתונהאורה שחורה
עבר עריכה על ידי אורה שחורה בתאריך כ"א בתמוז תש"פ 07:38
עבר עריכה על ידי אורה שחורה בתאריך כ"א בתמוז תש"פ 07:35
לעולם לא יבין את ההשלכות ולא יכול להיות מודע.
אפשר לדמיין. אבל לא באמת להיות מודע.
כמו שאי אפשר להבין מה זה להיות בהריון לפני שחווים את זה.
ואי אפשר להבין צירי לחץ של לידה לפני שחווים כאלה
ואי אפשר להבין מה זה לגדל ילד לפני שחווים את זה
וכו'
והכל נראה מאוד רומנטי ומסנוור בהתחלה, אבל מהר מאוד הכל מדרדר במדרון חלקלק של בוץ טובעני והאהבה נעלמת מאוד מהר כלא היתה.

לפותחת- אם באמת יש פערים משמעותיים בנושאים מהותיים- תברחי. תברחי כל עוד רוחך בך. ולעולם אל תביטי לאחור.
אפשר לדעת לפני. המשל של ההריוןמר שוקו
לא שייך זה לא אותו דבר.
ואני מדבר מניסיון מצטבר
לכל קשר יש מגמה, וניתן לראות את המגמה גם לפני שמתחתניםמר שוקו
לא תמיד הכל רומנטי, ולא תמיד הכל מסנוור . ומי שיש לו עיניים יודע לראות את זה
אנחנואנונימיות
לא ממש שמנו לב לכל הפערים לפני החתונה..
הרב זה דברים שגילינו אחרי.
ב"ה חיים באהבה גדולה מאוד.
מסתדרים ומוותרים הכי חשוב להבין שכל אחד אחראי על עבודת ה' שלו.
לגבי חינוך ילדים אנחנו עוד לא שם אבל בזה אנחנו יחסית מסכימים ובאותו כיוון.
ריאליזם/ רגשנות- אצלנו זה מתבטא שונה: שנינו ריאלים אבל אני רוצה לבטח הכל ולעשות נגיד את כל הבדיקות בהריון ולילדה ולעשות ביטוחים ולנהוג בזהירות והכל צריך להיות בול לפי החוק ובכללי אדם יותר לחוץ. בעלי הרבה יותר רגוע והכל אצלו בנחת ובזרימה. מגשרים. מסתדרים.
לא הייתי מוותרת עליו
זה לא נחשב פערים. נורמלי שאנשים יהיו שונים.פלאפל


אני חושבת שקצת יעזור לנו לייעץ לךזית1
אם תתני דוגמא על דילמה שיש לכם כרגע..
כי ריאליות ורגשנות יש לכל זוג, מעצם זה שהם בנויים כאישה וגבר.
הדוג' שהבאת בעיניין הדתי, שזה התפילה לקבל את המצב הזה הנתון שלא הולך להשתנות. הצד שמקפיד להתפלל שיתפלל והצד שלא חזק בזה שישאר בדרגתו.
כשיש ילדים ונגיד הבעל רוצה ללכת להתפלל כי חשוב לו תפילה במניין, אפשר להסביר לו בנועם שקשה לך להיות עם הילדים לבד ושיתפלל יותר מוקדם או יותר מאוחר בכדי שיהיה בבית ולעזור לך, ואם אין ברירה שיתפלל יחיד בבית. את לא צריכה להכיר אותו להפסיק לגמרי את התפילה.
ואם מדובר על זוג שצד אחד חילוני מובהק וצד שני חרדי מובהק במקרה כזה זה באמת להכניס ראש בריא למיטה חולה.
זוהי זוגיות אמא וגם
שני אנשים שונים (ואפילו תאומים זהים הם שונים...)
שקושרים את חייהם יחדיו.
השוני שבחרתם מוליד הפריה הדדית אם לוקחים את זה לקטע טוב.
הוא יכול לעבור גם בקשיים ועוד,אבל לבסוף, זה מרחיב אותנו ואת הגבולות שלנו.
יש פערים ויש פערים..מחשבה tova
לדעתי חשוב מאוד שתהיה הסכמה בנוגע לחינוך הילדים - פחות או יותר..
עם פערים בהתנהלות בין בני הזוג, אפשר ללמוד לקבל ולחיות באהבה ושלום. למרות שגם כאן חשוב לוודא שקיימת הערכה גדולה לבן הזוג בתחומים אחרים שאינם סלע המחלוקת.
כשהפער בגישה החינוכית משמעותי, כמו שאת מתארת- חינוך חופשי ופתוח לעומת חינוך נוקשה - לדעתי זה פתח לבעיות חמורות- למשל ההורה החופשי יתקשה מאוד לראות את ההורה הנוקשה נוזף בילד ללא סיבה מוצדקת לדעתו, מה שצפוי לקרות לעיתים קרובות.. הרחמנות שתעורר אצלו על הילד יכול לגרום לסלידה מבן הזוג, וזה עוד במקרה הטוב שיצליח להחזיק את עצמו ולא לצאת לטובת הילד ולשבור את הסמכות של ההורה שכל כך מאמין בסמכות הזאת.. לדעתי זה פתח לבעיות קשות..
אחת שחוגגת יום העצמאות ואחד שלא - נחשב?אלירז

אחד שטס לאומן בראש השנה ומחובר לרבינו בכל ליבו
ואחת שחושבת שזה הזוי לעזוב את החדר של המלך בארץ ישראל בשביל אוקראינה
זה נחשב?

אחת שמתקתקת הכל, מכוונת מטרה, מפרקת כל מה שבדרכה ומשנה את המציאות
ואחד שיודע לקבל את המציאות, לזרום איתה, להיות בנחת- 
זה נחשב??

לא מכירה זוגות שאין ביניהם פערי קצה, לפחות ככה 2-3 ויכוחים משמעותיים..
גם דתיים, גם חינוכיים, גם מהותיים יותר לאופן וצורת החיים של שניהם.
וזה למרות שכאשר התחתנו - הם היו בטוחים שהם חושבים אותו דבר.

לא חושבת שנכון להתחתן מלכתחילה עם כל השונויות האפשריות -
כן נראה לי שכדאי למצוא מה שיותר דומה,
ובכל זאת, בסופו של דבר - תמצאו פערים עמוקים כאלה.
לכן הכי חשוב בכל הסיפור הזה הוא לדעת - 
שפערים מצמיחים!!
מצמיחים בענק!


אם בעלי ואני נחשוב אותו דבר בכל דבר - אז גם נשאר אותו אדם בינוני/ קטן שהיינו קודם.
לא תהיה שום גדילה ושום טרנספורמציה.
כי בעצם יש כאן אלירז שחושבת אותו דבר בצורת אישה ועוד אלירז שחושב אותו דבר, רק בצורת גבר..
לא קרה פה שום דבר שמצריך מאיתנו לצאת מנקודת הנוחות שלנו.
דווקא כשאנחנו לא מסכימים, דווקא כשאנחנו מגלים פער -
מתחילה הצמיחה.
כי אז אני נאלצת לצאת מעצמי ולהתבונן במציאות דרך העיניים שלו, בנסיון להבין את דבריו (אפילו לא להסכים איתו)
והוא נאלץ לצאת מעצמו להתבונן במציאות דרך העיניים שלי..
לרוב אנחנו מגלים שהנקודה הזו מאפשרת לנו ללמוד כלים חדשים להתמודדות עם החיים.
יותר מזה - העמדות של שנינו, מציגות את התמונה השלימה.
את האמת לאמיתה. כשלפני כן היינו רק חלקיים באמת שלנו.

למשל - הבחירה שלו לזרום עם המציאות, והבחירה שלי לייצר את המציאות - 
אלה שני דרכים שכולנו צריכים לדעת לג'נגל ביניהם.
לעיתים צריך לזרום, לעיתים לייצר..

נכון שתמיד שפת האם שלי, תהיה הדברים שבהם אני מעדיפה לעשות את הדברים
אבל הלמידה ממנו, והיכולת לסגל לעצמי את נקודת המבט שלו, ואת האופן שבו הוא מתהלך בעולם הזה -
מגדילה אותי כאדם, מגדילה את ארגז הכלים שלי.
רכשתי עוד שפה לחיות דרכה. גדלתי!
בזכותו, בזכות השוני והפער בינינו...

זה כמובן דברים למי שכבר נשוי.
במובן מסוים לפני שאתה מתחתן - כדאי למצוא את הדמיון ביניכם ככל הניתן.
יהיו הרבה פערים שיצוצו אח"כ ממילא.
כי הקב"ה הוא השדכן הטוב ביותר בעולם. הוא מעלים כל מה שצריך להעלים לפני הנישואין
ואיזה מלך הוא! - יודע בדיוק מה אנחנו צריכים כדי לגדול!

אני אומרת שעדיף כמה שפחות פערים גם ככה תמיד יש פעריםבת חוה
אז למה להקשות.
יש ביני לבין האיש שלי פערים בדתציפ'קהאחרונה
לא מאוד גדולים אבל בהחלט ויכוחים.

מה שהזכרת למשל. לי מאוד קשה להתפלל. לא מתחברת. ולו מאוד חשוב.
אנחנו בהחלט מתווכחים על זה. אבל בלי משחקי כוח. בלי אני בעלך. בלי מניפולציות. בלי אנחנו בזוגיות. לשנינו ברור שזו עבודת ה' אישית ופרטית ואין לשני זכות להתערב.
מתווכחים על זה כמו... כמו חברותא. כמו שווים. כי זה מה שאנחנו. בסוף כל אחד בוחר בדרך שלו.
מפה לאן?In development

נשואים כבר כמה שנים טובות

קשה לי מאוד

בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל

ולי פשוט נמאס

בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.

ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!

אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!

פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות

לא מצליחה לסמוך עליו

עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

שתדעי לך שהתת מודע שלנונעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך כ"ד בתמוז תשפ"ו 23:27

תופס הרבה מהדפוסים האלה לפני שאנחנו בכלל שמים לב.

אני אומרת את זה מחוויות של הזוגיות שלנו.

לפעמים הפחדים הכי גדולים שלנו

מתממשים בזוגיות ולא סתם.

 

המוח מזהה משהו מוכר - גם אם הוא המוכר הכי מפחיד בעולם, המוח ההישרדותי מעדיף את המוכר והידוע על פני חדש.

 

למשל אם את אדם אחראי מטבעך שלוקח אחריות מאוד יכול להיות שתת מודע שלך זיהה דפוסים מוכרים שם שאת צריכה לקחת אחריות, ואצלו להיפך הוא לא לוקח אחריות וזיהה דפוסים אצלך שכן לוקחים אחריות ולכן נמשכתם.
 

אפשר לראות את זה בבנות לאב מכה שבחרו בבעל מכה שוב למרות שלא זיהו את זה בדייטים.

המוח קלט דפוס מוכר והוא משחזר.

 

זה לא משנה הרבה את התוצאה.

אבל זה עוזר לי להבין שלא סתם.

לא סתם בחרת אותו והוא אותך.

לפעמים אלה דגלים אדומים שצריך לחתוך ואין עם מה לעבוד.

לפעמים זה התיקון שלנו, בן הזוג יושב על הנקודה הכי כואבת שלנו

וזה כואב רצח.

אולי עם בן זוג אחר לא היינו נפגשים בכאב הזה, אבל רק דרך המפגש איתו אפשר להתרפא באמת ולהשיל דפוסים שרכשת שלא טובים לך.

קניות לדירהפצל"פ

זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת

ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך

איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?

אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות

אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון 

ריהוט ביד 2עוד מעט פסחאחרונה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.


במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

טיפים להגעה להוצאות סבירות בחתונהארץ השוקולד

יהיו עלויות רבות בחתונה,

יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?

לרוב האולם לא מדפיס. ואם כן אז פתק קטן על דף רגילמרגול
איפה מאחסנים דברים??מסיבת ישרים

מתחתנים עוד חודש בעז"ה

קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה

היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש

מה עושים?

אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף

ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה

אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים

 

ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים

אם אתם בטוח לא צריכיםהשם שלי

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.


דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.


דברים שלעולם לא תשתמשו - תעבירו הלאההסטורי
אין סיבה לשמור דברים כפולים.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

דברים חדשים באריזה - כמו שמיכה זוגית, אפשר אוליפ.א.
להחזיר לחנות, ולקבל זיכוי?

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

שמיכה זוגיתמשה
זה נפלא כשיש זוחלים קטנים. אל תשאלו איך אני יודע.
מזל טוב!כל היופי

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.


וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.


אפשר להשתמש לבד בשמיכה זוגיתמנגואית

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

חכו לפני שאתם יוצאים בהצהרות שלא תשתמשו בדבריםזיקוקים

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם


אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

קניתם סבתא??זיויק
ומזל טוב!
אהלןIn developmentאחרונה
מזל טוב ענקי לרגל החתונה המתקרבת בעזרת השם שיהיה בשעה טובה ומוצלחת ותזכו לבנות בית נאמן ושמח בישראל. הסיטואציה שאתם נמצאים בה מוכרת מאוד להרבה זוגות צעירים ומדובר לגמרי בצרות של עשירים ובנקודת פתיחה נפלאה של שפע ושל רצון טוב מצד המשפחה. כדי להתמודד עם העומס בדירה הצפופה ולשמור על הסדר כדאי לחלק את הפתרונות לכמה כיוונים מעשיים. קודם כל לגבי הדברים שאתם עשויים להזדקק להם בעתיד הרחוק יותר מומלץ מאוד להיעזר בבתי ההורים או במחסנים של המשפחה המורחבת כדי לאחסן שם ארגזים לפחות לחודשים הראשונים של הנישואין עד שתתאקלמו ותבינו מה באמת נחוץ לכם ביום יום. כלי נוסף ושימושי הוא בדיקת האפשרות להחליף את המוצרים בחנויות שבהן הם נקנו שכן רשתות רבות של כלי בית ומצעים מאפשרות להחליף פריטים חדשים שנותרו באריזתם המקורית גם ללא קבלה וכך תוכלו להמיר את השמיכה הזוגית בשתי שמיכות יחיד איכותיות או לקבל זיכוי למוצרי חשמל חיוניים אחרים. מעבר לכך מתנות סגורות שלא ניתן להחליף יכולות לשמש אתכם כמתנות נפלאות לחברים אחרים שמתחתנים בתקופה זו או כזכות עצומה של תרומה לגמחי הכנסת כלה ולמשפחות נזקקות שישמחו מאוד בציוד חדש לחלוטין. מומלץ להשאיר בדירה פריט אחד או שניים בולטים שהסבתא קנתה כדי שכאשר היא תבוא לבקר היא תראה שהשתמשתם בזה והדבר יגרום לה נחת רוח ושמחה גדולה. שתהיה לכם כניסה חלקה וקלה לבית החדש והרבה לחיים.
משפט מחץ 📌נגמרו לי השמות

"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"

או 

"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"

 

אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,

אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.

 

אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,

אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות, 

אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,

אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,

אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה

אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"

אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"

 

נעצור רגע.

ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -

אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?

ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?

וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה

ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.

רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?

מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?

 

כי כולנו אנושיים.

ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.

נצליח לראות את האנושיות שלו.

את האנושיות שלה.

כמוני.

גם אני בן אדם

גם היא

גם הוא.

 

אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ? 

או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?

ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח? 

או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?

 

ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?

ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?

בקיצור לא מצינו אדם שצועק על עצמוחתול זמני

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

 

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

זה דווקא מאוד מאוד מצוימשה

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

באמת הרבה יותר נחמד לחיות בעולם כזהנגמרו לי השמות

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

כתבת מדהים. כמו תמיד.פינג פונג
תודה רבהנגמרו לי השמותאחרונה
כשהאישה פוגעת ברבים..חוזר תמיד לאשתי

שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.

קרה לכם פעם?

מבקש את עזרת הרגישים.

מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.

תודה

 

קשה❤️ מציעה לחדד מה החלק שקשה לךמרגול

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)


וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?


וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

צריך להביןנגמרו לי השמות

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

 

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

 

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

 

ב"הצלחה רבה

בתור התחלהמישהי נשואה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים


זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

וואו קורה לי המון לאחרונה לצעריאריה ששכח לשאוג

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת

צריך לדעת לספוג קצת כי זה רגשותזיויקאחרונה
ואישה היא רגשנית, אבל מצד שני צריך למצוא זמן לדבר ברוגע ולפתוח דברים
המלצות על מטפליםאישדרומי

אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.

(אחרי סשן שלא ממש פתר)

יומולדת 50 לבעלמפלצתקטנה

הבו לי רעיונות

בכיוון של בילוי זוגי כלשהו+ בילוי נוסף עם הילדים.

מתנות?

תודה

זה הזמן להתחיל לאהוב 😉נהג ותיק

סתםםםםם

אם זה לא זה זה לא זה.

תזמיני אותה להופעה ששניכם אוהבים.

ווין ווין

שלא יעשו עלייך קופה כמו אז כשנרדמת


לפחות ישנת טוב? היתה לך מוזיקת ערש....

אולי יעניין אותך