די די איזה לחץץץץ
זה פשוט פריקה..
אני אפילו לא יודעת איפה להתחיל עם הבלאגן שיש לי בראש על זה אני רוצה לשלב קצת תמ"ל ואני רוצה לשאוב לה יותר אני רוצצצצהההה והקול היחיד שיש לי בראש הוא של כל המצקצקות "לא חבל? יש כאלה שממש קשה להן עם הנקה ולך כזה זורם".
הגוף הוא לא רק דבר פיזי. אני לא יכולה פשוט להפוך לבקבוק. גם אם זה מאד "זורם" לי פיזית...
אני כאילו מרגישה כפויית טובה על זה שאני לא רוצה להניק בלעדית כל שניה כי באמת הולך לנו טוב בהנקה אבל מה טוב בזה אם אני לפעמים פשוט סובלת נפשית...
והכי קשה שאני בעצמי מבולבלת על האם זה באמת לחץ חברתי ואני צריכה להקשיב למה שאני מרגישה או שבאמת אני מגזימה ולטובת הקטנה אני צריכה להתגבר על עצמי ולהמשיך להניק בלבד..



