שאמרו לי... בהתחלה זה טיפה קשה אבל אחר כך מתרגלים!!

ולגביי הבובה נראלי שתביאי ממה יש לך להתפדח?? זה יכול להיות אפילו חמוד

קיצר ממש בהצלחה לך!!

שהיה משש בצלחה!!!!  אני מאמינה שתתרגלי גם לי יש דובי אומנם לא אכפת לי לא לישון איתו בלילות אבל אני יביא אותו כי אני סתם אוהבת אז זה בחירה שלך בהצלחהה

דבר ראשון, המון המון בהצלחה שנה הבאה ושיהיה בקלות ובכיף!

בקשר ללבוש האולפניסטי, זה בכלל לא בעיה, בכל אולפנה יש מלא סוגים של לבוש, למרות שהרב זה סגנון אולפניסטי. פשוט תתלבשי רגיל וככה תהי גם יותר מיוחדת

בנוגע לפנימיה, אני יודעת שזה נשמע ממש מלחיץ ומפחיד, אבל מתרגלים לזה וזה נהיה ממש כיף, מכירים יותר את הבנות, יש צחוקים ועוד כל מיני דברים.

ולדעתי כדאי לך להביא את הבובה אם זה יעזור לך וייתן לך הרגשה טובה ובטחון, הבנות יבינו אותך, אל תשכחי שגם הן באותו מצב בדיוק, רחוקות מהבית ומתגעגעות.

אם את רוצה לשמוע עוד, מוזמנת בשמחה לפרטי♥️⁩

אז אני לא כל כך יכולה להגיד לך, אבל אני יודעת שלאט לאט את בטוח תכירי חברות חדשות ויהיה לך יותר קל מההתחלה, ובקשר ללבוש האולפניסטי- אני כמעט בטוחה שה''אולפניסטיות'' לא מנסות להיות כאלו.. אני כבר לומדת באולפנה מכיתה ז', ואני רואה מקרוב מה זה אולפנה. זה הרבה פחות מפחיד וגדול ממה שזה נשמע. תמיד היה נשמע לי שאולפנה זה מקום שילדות לא בוגרות לא יכולות להיות שם, ושכולן חייבות תמיד להתלבש בצורה מהממת ולהתנהג כמו ראש הממשלה, עד שהגעתי והבנתי שזה ממש לא ככה. לא בקטע רק על האולפנה.. להיפך לדעתי זה משהו טוב. כולן יכולות להרגיש בבית, ואת תתלבשי איך שאת אוהבת. אין דבר כזה להתלבש כמו אולפניסטית כי מי שאולפניסטית היא בעצם מתלבשת כמו אולפניסטית..;) את מבינה מה אני אומרת לך? לאט לאט את תתחילי לאהוב את איך שאת מתלבשת ויהיה לך טעם של אולפניסטיות.. זה משתנה עם הזמן..

בקשר לאולפנה שפחות רצית- אני שמחה שלאט לאט את מבינה שזה המקום האמיתי בשבילך ושזה מה שטוב לך, אז אין לך מה להצטער על מקום שלא התקבלת כי הוא לא טוב לך.
בקשר לדוסיות- אם התקבלת כנראה שאת כן מספיק דוסית ויהיה לך שם טוב! גם אם את לא נראית בדיוק כמו כולם.

על הבובה אני מציעה לך שתבואי בשבוע הראשון בלי- תכירי קצת את החברות, תראי איך הן יגיבו לך ואז תרגישי יותר בנח להביא אותה...

בהצלחה!!!
(מוזמנת לכתוב לי בפרטי, אני בגיל שלך)

אני גם בלחץ וזה ובאופן כללי מה שתיארת די מזכיר אותי.

אהבתי את הרעיון של אולפניסטית בשוס לגבי הבובה, ובכללי, רק שתדעי שגם החברות שמולך הן נערות צעירות שהרגע עזבו את הבית ואולי אפילו בוכות לכרית כשלא רואים .גם להן קשה!

זה משו שגם לי עדיין לא גמרי נכנס לראש.

מה שאני בעצם מנסה להגיד לך (וגם לעצמי) שאין לך מה להתפדח מהבובה, לכל אחת יש דבר שמרגיע ומנחם אותה בזמנים קשים, ואם אצלך זו בובה, אז אחלה! קחי אותה ותראי לכולם שאין בכלל מה להתפדח מזה בהתנהגות בוגרת  שלך בדברים אחרים.

יש מצב שאחזור על דברים שבנות אמרו..

א. אם את יודעת שב"ה המקום שאת הולכת אליו בסופו של דבר זה המקום שטוב לך - זה מעולה!! גם אם זאת לא הייתה האופצייה הראשונה... גם אני, כשבדקתי את האולפנות, הלכתי למקום מסוים רק בגלל שזה מהמוסדות של אחים שלי וכי הם שיגעו לי את השכל לבדוק שם, ב"ה סגרתי שם לשנה הבאה ואני שמחה בבחירה שלי.

ב. אם התקבלת, סימן שאת מתאימה, גם אם זה לא נראה לך... לגבי הקטע של אולפניסטיות, את כנראה תשתני... לא ניראלי שבסוף י"ב את תישארי בדיוק כמו שאת היום וגם לא ניראלי שכל הבנות שם נראו אולפניסטיות לפני שהן התחילו שם... תזכרי שבסופו של דבר כולן עוברות שינוי וגם מי שכיום נראית לך אולפניסטית את לא יכולה לדעת איך היא הייתה נראית לפני שנכנסה לאולפנה.

ג. תזכרי שאמנם את מתרחקת מהמשפחה, אבל את מקבלת חברות חדשות שהן הופכות להיות המשפחה של לכל דבר...

ד. לגבי הבובה - את יכולה להביא אותה איתך ובהתחלה להשאיר אותה בתיק, תנסי בלעדיה ואם את לא יכולה תחשבי עלזה שהיא בתיק... קרוב אלייך...

ותזכרי שבסופו של דבר התהליך של תחילת פנימייה זה תהליך שכל השכבה שלך תעבור יחד איתך... א לא עוברת אתזה לבד... ולכולן זה קשה, גם אם לא רואים...

לפי מה שאחים שלי אמרו לי הלילה הראשון הוא הלילה הכי קשה בפנימייה אבל הוא גם הלילה שהכי בונה אותך. בהצלחה!!

(אם את צריכה עוד משו - מוזמנת לפרטי...)

תאמת שאני די לא קולטת שאני הולכת לפנימיה למרות שאני שיא הרוצה את זה..

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)